כף החיים/אורח חיים/תרנב

כף החיים ‏ אורח חיים תרנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מצות לולב ביום וכו'. דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ביום ולא בלילה. מגילה ך' ע"ב ב"י לבוש:

ב

ב) שם. שאם לא נטל שחרית יטלנו אח"כ. ועיין ב"י סי' תרס"ה בשם הר"ן משמע דאם לא נטלו עד ביה"ש ביום א' נוטלו ביה"ש דספק דאו' לחומרא משא"כ בשאר הימים דפטור יעו"ש ומ"מ נ"ל דיטלנו ביה"ש בלא ברכה. מ"א סק"א. ור"ל דגם ביה"ש של שאר הימים יש ליטלו בלא ברכה. וכ"כ הלב"ש דביה"ש של יום ראשון יטלנו בלא ברכה וגם ביה"ש של שאר הימים יש ליטלו. וכ"כ א"א או' א' דגם ביה"ש של יום ראשון יטלנו בלא ברכה יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל קמ"ח או' ט"ו. ומה דמשמע בא"ר או' א' דביה"ש של יום א' יטלנו בברכה כתב עליו הער"ה או' א' דליתא שהרי כתב המ"מ בפ"ז והריב"ש סי' רכ"א דספק נטל לולב ביום א' לא יברך יעו"ש. ועיין לעיל סי' תקפ"ח או' ב':

ג

ג) ובביה"ש של יום שביעי נראה דאינו רשאי ליטלו שמא לילה ואיכא איסור טלטול ביום ח' ער"ה שם. ולפ"ז ה"ה בביה"ש של ליל שבת אין ליטלו דשמא הוא לילה ואיכא איסור טלטול בשבת:

ד

ד) שם. ומ"מ זריזים מקדימים וכו'. כדכתיב וישכם אברהם בבקר שמכאן למדנו שכל מי שיש לו לעשות מציה בו ביום צריך להשכים בבקר. לבוש. והיא מגמ' פסחים דף ד' ע"א יעו"ש:

ה

ה) שם. וזמנו הוא משתנץ החמה. עיין לעיל סי' תקפ"ח או' ג' ואו' ד'.

ו

ו) שם. משתנץ החמה. ואם נטל משעלה ע"ה יצא כמ"ש לעיל סי' תקפ"ח סעי' א' יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"ב. ער"ה או' ב' א"א או' ב' מ"ב או' ג' ומ"מ אם אפשר לחזור וליטלו בהנץ החמה יחזור ויטלנו בלי ברכה. סידור רב יעב"ץ או' ד' ועיין לעיל סי' תקפ"ח או' ז' ואו' ח' מ"ש בזה יעו"ש:

ו) ומי שלקח לולב קודם ע"ה והיה בידו עד הנץ החמה ושוב הניחו אי צריך לחזור וליטלו עוד הפעם. נסתפק בזה הרב בכורי יעקב סוף סי' זה והפשיטות הוא לעין כל חוזה דיצא י"ח מדין תפילין וכיוצא וברור. רו"ח או' ב' ועיין לעיל סי ל' סעי ג' ובדברינו לשם או' י"א:

ז

ז) שם. ועיקר מצותו בשעת ההלל. כדי לנענע בהודו והושיעה נא כדאסמכוהו אקראי. לבוש. ועיין לעיל סי' תרנ"א או' פ"ו ואו' ף':

ח

ח) שם. ועיקר מציתו בשעת ההלל. נהגו קצת מהמהדרים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע ואח"כ בשעת ההלל מנענעים ד' נענועים. ברכ"י או' א' שע"ת או' ב' וכ"כ מ"א סק"ב בשם השל"ה. וכ"כ לעיל סי' תרנ"א או' מ"ו וסי' תרמ"ד או' ג' בשם שער הכוו' יעו"ש:

ט

ט) שם. ואם צריך להשכים לצאת לדרך נוטלו משעלה ע"ה וכן בתקיעת שופר ומגילה. ואפשר דלא התירו לו להקדים אלא בהשכים לצאת לדבר מצוה דוקא. טורי אבן מגילה י"ט ע"ב. פת"ע או' ב' ועיין לקמן סי' תרפ"ז או' יו"ד:

י

י) שם. נוטלו משעלה ע"ה. וקורא ההלל בלא לולב. טור לבוש. ור"ל בלא נענוע לולב כיון שאין מצוי אצלו אבל בשעת ברכה שמצוי אצלו צריך לנענע כמ"ש לעיל סי' תרנ"א העי' ח' ובדבריני לשם או' פ"א אלא א"כ אין לו פנאי לנענע גם בשעת ברכה דאם יצא בהגבהה בעלמא וכמ"ש שם או' פ' יעו"ש.

יא

יא) שם הגה. והמדקדק יאחוז הלולב בידו וכו'. כאנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבהכ"נ לולבו בידו קורא ק"ש ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו ע"ג קרקע וכו' סוכה מ"א ע"ב. טור. לבוש:

יב

יב) שם הגה. והמדקדק יאחז הלולב בידו וכו'. בטור כתוב המדקדק במעשיו ר"ל שבלא"ה הוא מדקדק בשאר מעשיו אבל אם אינו מפורסם כן בשאר מעשיו מחזי כיוהרא אם רוצה לנהוג בזה יותר מן החיוב. ט"ז סק"ב. וכ"כ הב"ח דלמי שאינו מדקדק בשאר מעשיו מחזי כיוהרא. והב"ד שכנה"ג בהגה"ט וכתב ונראה דמפני זה לא נהגו עכשיו בזה עכ"ל. מיהו נוהגין שמוליכין בעצמו לבהכ"נ ומחזיר לביתו בעצמו א"ר או' ב' מ"ב או' ו' ועיין ברכ"י סי' ל"ב או' ב' מה שהאריך קצת בענין זה של יוהרא וכתב דכל שהורגל בפרישית בשאר דברים אינו נקרא הדיוט ויכול להחמיר יעו"ש:

יג

יג) וכתב עוד הטור קורא בתורה ונושא כפיו מניחו ע"ג קרקע. והוא מן הגמ' כנז' והטעם כתב שס הט"ז משום דצריך לאחוז הס"ת בידו בשעת ברכה עכ"ל ומיהו בס' גן המלך סי' קל"ט כתב דדוקא בזמן הראשון שהיה שם טורח מרובה לפתוח ולגלול להכי לא מעלה לולבו בידו אמנם לאחוז בעמוד בשעת ברכה לבד שפיר מצי לעלות ולולב בידו יעו"ש. והב"ד י"א בהגב"ד ומהר"ם בן חביב בקו' כפות תמרים על מס' סוכה סוף דף מ"א כתב ראיתי למקצת גדולים דמניחים הלולב במקומם ועולים לקרות בתורה בלי לולב בידם ומקצת גדולים עולים עם הלולב בידם ובשעת ברכת התורה נותנו לסומך שבמגדל כדי שיאחוז העולה בעמוד התורה בשעת ברכה ומנהג ראשון נראה יותר עכ"ל והב"ד י"א בהגה"ט. וכ"ז למדקדק במעשיו אבל לאחרים איכא משום יוהרא כנז"ל:

יד

יד) שם בהגה. גם בשעת תפלה. ואעפ"י שאסור לאחוז בידו ס"ת ותפילין בשעת תפלה שמא יתבטל מכוונתו שאני הכא כיון שדבר מצוה הוא לא חיישינן שמא יתבטל מכוונתו. טור. לבוש. מ"א סק"ג. ועתה לא נהיגי הכי אפי' המדקדק במעשיו משום דבכל דהו מטרידי מכוונת תפלה. ומנהג חסידי בות אל יכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל אחר שעשו הקפה אין נוטלין הלולב עוד:

טו

טו) [סעיף ב'] אסור לאכול קודם שיטלנו. כדי שלא יטריד ויבא לידי שכחה. לבוש.

טז

טז) שם. אסור לאכול וכו'. וה"ה בכל הדברים הנזכרים לעיל בס' רל"ב קודם תפלת מנחה עי"ש דהא הגמ' מדמה להו בסוכה דף ל"ח להדדי יעו"ש. וכך למדו הפו' בסי' רל"ה לגבי ק"ש של ערבית ג"כ מהאי ענינא. מ"ב בב"ה:

יז

טוב) שם. אסור לאכול וכו'. משמע דטעימא בעלמא שרי כמ"ש סי' רל"ה וססי' רל"ב וסי' תל"א. מ"א סק"ד א"ר או' ד' י"א בהגה"ט. וכ"כ בתשו' בשמים ראש להרא"ש ז"ל סי' ע"ד דטעימא בעלמא אין בה איסור אלא שכתב דראוי לכל יר"ש לחבב המצוה שלא להקדים לה דבר וחלושים שא"א להם להמתין מותרים לשתות ולטעום דבר מועט אבל לא פת וכו' יעו"ש. והב"ד הרו"ח או' א' וכ"כ ח"א כלל קמ"ח או' ט"ז דמי שאינו חלוש יחמיר אף בטעימה וה"ה בס' בכורי יעקב. מ"ב או' ז' ועיין עוד בשיעור טעימה לעיל סי' רל"ב סעי' ג' ובדברינו לשם וסי' תל"א או' ט"ו יעו"ש:

יח

חי) ונראה כי נכון הוא שלא לשתות קאב"י וכדומה באשמורת קידם שיברך על מצות נטילת לולב כי היו מקיימים המצות על הצום ולא מיבעיא כשכבר היה להם לולב קודם תפלה כי בלא"ה מברכין קודם תפלה (משום סוכה וכמ"ש לעיל סי' תרנ"א או' מ"ו יעו"ש) ואז איכא איסור לאכול בלא"ה משום לא לא תאכלו על הדם דאסור לאכול קודם תפלה אלא אפי' שלא היה להם לולב כ"א לאחר תפלת שחרית דאז בלא"ה הם מותרים לאכול עכ"ז היו נזהרים שלא לאכול ושלא לשתות שום דבר עד שיברכו על מצות נטילת לולב וכן בכל המצות וה"ט משום חיבוב מצוה שלא יפנה ימין ושמאל ויהיה לו היסח הדעת מהמצוה והוא דבר נאה ומתקבל. רו"ח שם. וכ"כ בספרו מל"ח סי' כ"ג או' ק"ס יעו"ש:

יט

יט) ומי שבא בדרך ומצפה לבא למקום לולב משמע שצריך לעבור זמן אכילה א' עד שיטלנו ומ"מ לא יתענה יותר מחצי היום. מ"א סק"ד. י"א בהגה"ט. שו"ג או' י"א. וכן הדרים בישובים שצריכים לשלוח אחר אתרוג ולולב ונתעכב לא יתענו יותר מחצי יום. א"ר או' ו' ח"א שם. ואפי' ביום א' שהוא מה"ת לא יתענה יותר מחצי היום. מ"ב או' ז' ועד ולא עד בכלל דחצות הוא בכלל תענית. בכורי יעקב. והגם דהשליח יבא אצלו או הוא בעצמו הולך אחר לולב דבעלמא לא חיישינן לשמא ישכח מ"מ לא יאכל קודם חצי היום. א"ר שם. וי"א דאם מצפה שיביאו לו לולב אין לו להמתין כלל דהרי יש לו מי שיזכירנו לנטלו והיינו אותו שיביא לו הלולב וכ"ש אם הולך הוא בעצמו למקום שיש בו לולב ומי שחלש לבד בודאי יש לסמוך ע"ז. מ"ב שם. וטעמא בעלמא בלא"ה שרי כמ"ש לעיל או' טו"ב יעו"ש:

כ

ך) שם. ביום הראשון שהוא מה"ת יפסיק וכו'. ונראה דיו"ט שני לדידן שהוא משום ספיקא דיומא דינו כמו בראשון אע"ג דבקיאין בקביעא דירחא דאין לזלזל בזה כדאיתא לענין פסולין לעיל סי' תרמ"ט. ט"ז סק"ג. א"ר או' ז' ער"ה או' ג' מ"ב או, ח':

כא

כא) שם. שהוא מה"ת יפסיק. וכו'. כדין כל דבר שהוא מה"ת שאם התחיל באיסור צריך להפסיק. ח"א כלל קמ"ח או' ט"ז. מ"ב שם:

כב

כב) שם הגה. ואם התחיל לאכול יותר מחצי שעה. וכן מפורש בר"ן דבחצי שעה מפסיק. א"ר, או' ח':

כג

כג) שם בהגה. קודם שהגיע זמן חיובו. היינו קודם היום. לבוש:

כד

כד) שם בהגה. א"צ להפסיק וכו'. והט"ז סק"ד חולק ודעתו דצריך להפסיק יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ט' דכל שהוא דאורייתא אף שהתחיל בהיתר מפסיק יעו"ש. ועיין מש"ז או' ד' וער"ה או' ד' שהביאו עוד פלוגתא בזה יעו"ש. וא"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה יש להחמיר ולהפסיק היכא דליכא טרחא כולי האי:

כה

כה) ואם שכח ולא נטל לולב עד שגמר סעודתו נ"ל דמברך בהמ"ז קודם. ער"ה או' ה':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---