כף החיים/אורח חיים/תרכז

כף החיים ‏ אורח חיים תרכז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הגה. צריך לישב באויר הסוכה. כ"כ הטור וכי היכי דבעינן שתהא הסוכה תחת אויר השמים ולא יהא סכך אחר עליה ה"נ בעינן שיהא הוא באויר הסוכה ולא יהא סכך אחר חוצץ בינו לסוכה עכ"ל וכתב הב"ח הקדים לומר וכי היכי וכו' כדי לתת טעם למה אסרו לישן תחת המטה וכו' ואמר שהוא כסוכה תחת סוכה דאינו יוצא י"ח ד"ת אפי' דיעבד וכ"כ הרי"פ והרא"ש פ' הישן ובהרמב"ם בפירוש המשנה ובחיבורו. אבל הרז"ה כתב דטעמא הוי דגבוה עשרה הו"ל אהל ואין זה עומד בצל סוכה אלא בצל אהל המטה ומדרבנן הוא אבל ד"ת יוצא י"ח והרמב"ן דחה ואמר דאם כן אף בשאינה גבוהה יו"ד נמי שהרי אהל הוא לענין שאר דברים אלא הטעם משום דאתא האי אהל ומבטל לסכך סוכה כיון דחשוב ומתורת סוכה בתוך סוכה למדו חכמים דבר זה עכ"ל ומיהו המש"ז או' ב' כתב אפשר דגם להרי"ף והרמב"ם והרא"ש דלאו מה"ת פסול רק מדרבנן יעו"ש. נמצא דדבר זה בפלוגתא שניא ונ"מ דמי שאין עולה בידו כי אם לישן תחת המטה או תחת כילה הפסולין דיותר טוב לישן תחת המטה וכו' מלישן בתוך הבית כיון דיוצא מדאורייתא למ"ד:

ב

ב) שם. הישן תחת המטה וכו'. דעיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה. רש"י סוכה ך' ע"ב. ונקט הישן משום דבלא"ה אין דרך לאכול ולשתות תחת המטה או תחת הכילה. ועיין לקמן סימן תרל"ט סעיף ב':

ג

ג) שם. אם היא גבוה יו"ד טפחים וכו'. בסעי' ב' מזכיר דבעי תרתי גג טפח וגבוהים יו"ד דאז דוקא חשיב אהל בפ"ע וה"ה כאן במטה ולא הוצרך כאן להזכיר גג דודאי בכל מטה יש בה רוחב טפח והיא גג למי ששוכב תחתיה. ט"ז סק"ב:

ד

ד) שם. אם היא גבוה י"ט וכו'. ואפילו דפנות המטה קצרים מאד שאין להם אפי' רוחב טפח מ"מ שם אוהל עליה. כ"מ בהר"ז או' א' וכ"כ מ"ב או' ג' ולכן צריך ליזהר שלא לישן תחת השלחן שגבוה י"ט. בן א"ח פ' האזינו אות א':

ה

ה) שם. אם היא גבוה י"ט וכו'. וגבוה י"ט היינו מגג השוכב לארץ הא לא"ה אע"ג דהמטה בכללה גבוה י"ט כשירה. מש"ז או' ב' בן א"ח שם:

ו

ו) [סעיף ב'] הישן תחת הכילה. הם סדינים הפרושים סביבות המטה על ארבעה קונדסין והמטה באמצעה. בכורי יעקב. מ"ב אות ד':

ז

ז) שם. אם אינה גבוה י"ט. והני י"ט מודדין מארעא אעפ"י שאין י"ט מן המטה ולמעלה. עט"ז. ר"ז או' ב' בכורי יעקב וכתב דדברי מ"א בסק"ג צ"ל כאן בסעי' ב' יעו"ש. מ"ב או' ה'.

ח

ח) שם. או שאין לה גג רחב טפח. וגם בעינן שלא יהא פחות משלשה סמוך לגג רחב טפח. ב"ח בשם אגודה פ"ק דסוכה. מ"א סק"א. והטעם כתב הלב"ש דפחות מג' כלבוד דמי והוי כאלו יש לה גג טפח. וכ"כ הר"ז אות ג' מ"ב אות ו' ועיין לעיל סי' שט"ו סעי' ח':

ט

ט) עוד כתב הב"ח והמ"א שם בשם אגודה דאפי' אם אין לה גג רחב טפח אינו מותר רק כשהסדינים מגיעים לארץ דאם יש אויר הפסק בינם לארץ אפי' רק כשיעור טפח אסור. והטעם דאז נעשה האויר שבין הסדינים לארץ לבוד ונעשה מחיצה טפח וממילא נעשה הכילה כגג והוי אוהל אבל כשמגיעין לארץ בשיפוע אז חשבינן כל השיפוע כמחיצה ואין כאן גג כלל. חי' רע"א ובכורי יעקב. מ"ב בשה"צ או' ח' ומיהו עיין לב"ש שכתב דדעת המ"א דדוקא אם יש טפח בזקיפה הוי כאוהל משא"כ בזה שהוא ריקן איך יהיה נחשב כמחיצה יעו"ש ואפשר דדעת האגודה מצד חומרא קאמר דאפי' הוא אויר וריק כיון דאיכא לבוד יש לחוש למחיצה. ועיין בדברינו לעיל סימן שט"ו אות ג"ן ואות ס"ח ודוק:

י

י) ונראה פשוט דהעושים חופת חתנים בתוך הסוכה שהיא גדולה ושם מושיבים לחתן וכלה דאחר גמר הז' ברכות ראשונות וקריאת הכתובה דיסירו המכסה לאהל שפרסו עליו כדי שלא ישבו תחתיו בשלחן ואינן יוצאין י"ח ואיתיה בתקנתא להסירו ולהיות חלל תחת הסכך והדפנות אינן חוצצין לסכך. רו"ח אות א':

יא

יא) [סעיף ג'] העצים היוצאים וכו'. זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאד ע"כ פוסל בפחות מיו"ד. ומ"ש אח"כ אבל אם א' יוצא וכו' זהו נקרא נקליטין. וג' דינים הם כילה ונקליטין וקינופות. כילה דלא קביעא לא מתסרא אלא היכא דאיכא תרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה עשרה. ונקליטין קביעי טפי מכילה ואעפ"י שאין להם גג כל שהן גבוה יו"ד אין ישינים תחתיהן. קינופות דקביעי ויש להם גג אפי' אין גבוהין יו"ד אין ישינים תחתיהן. ב"י בשם הר"ן. ט"ז סק"ג. וזהו לדיעה ראשונה שכתב הש"ע אבל לדיעה שנייה שרי בנקליטין אפילו גבוה יו"ד כיון שאין להן גג:

יב

יב) שם. אפי' אם אינם גבוהין יו"ד. משום דקביעי טפי מכילה ואע"ג דמטה ג"כ קביע מ"מ אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה. ב"י בשם הר"ן. מ"א סק"ב. א"ר או' ד':

יג

יג) שם. אפי' אם אינם גבוהין יו"ד. היינו מן המטה. סוכה יו"ד ט"ב. מ"ב אוח ח' ולא דמי לכילה דמודדין היו"ד מן הארץ דהתם אין העצים קבועים במטה. מ"ב בשה"צ או' י"א:

יד

יד) שם. ויש מכשירין וכו'. ונקטינן בזה להחמיר. בכורי יעקב. וכ"כ מ"ב בב"ה דאין לזוז מדברי הש"ע שסתם כדיעה ראשונה. וכ"פ הר"ז או' ה' כדיעה ראשונה שסתם הש"ע. ועיין לעיל סי' י"ג אות ז':

טו

טו) [סעיף ד'] פירס סדין תחת הסכך לנוי וכו'. וה"ה אם עיטרה בשאר מינים שאין מסככין בהם כגון שתלה תחת הסכך כולו מיני אוכלין וכלים נאים כדי לנאותם. סוכה יו"ד ע"א ופסקו הרמב"ם פ"ה מהל' סוכה הל' י"ז ופ"ו ה' ט"ז ולקמן בש"ע סי' תרל"ח סעי' ב' יעו"ש:

טז

טז) שם. אם הוא בתוך ד"ט לגג כשירה. דבטלים הם לגבי הסכך ומותר אפי' לישב תחתיהן. ר"ז או' ו' מ"ב אות יו"ד:

יז

טוב) שם. ואם הוא רחוק ד"ט מן הגג פסולה. דאינו בטל לגבי הסכך והוי אוהל בפ"ע. לבוש. יפוסל את הסוכה כדין סכך פסול ע"ד שית' סי' תרל"ב. ר"ז שם. ור"ל בסוכה גדולה פוסל באמצע בד"ט ובסוכה קטנה בין באמצע בין מן הצד פוסל בג"ט כמ"ש סי' תרל"ב סעיף א' יעו"ש:

יח

חי) שם. ואם הוא רחוק ד"ט מן הגג פסולה. ואפילו אם אותן הנויין חמתן מרובה מצלתן ג"כ פסולה. הר"ן והריטב"א והמ"מ פ"ה מהל' סוכה הל' י"ח מסתימת לשון הרמב"ם. ויש מקילין אם חמתן מרובה מצלתן. הר"ן בשם הרא"ה. וכ"כ מט"מ סי' תת"ק. והב"ד א"ר אות ז':

יט

יט) שם. ואם אינו לנוי אעפ"י שהוא בתוך ד"ט פסולה. וה"ה אפי' אינו מופלג מן הסכך טפח אלא נקט ד' איידי דרישא. מ"ב אות י"ד. ועיין עוד לקמן סימן תרכ"ט סעיף י"ט:

כ

ך) שם הגה. ויש ליזהר שלא לתלות וכו'. בדרשות מהרי"ל הל' סוכה כתוב שמהרי"ל היה נזהר בזה ורוב העולם אינם נזהרין בזה ומרחיקין הנוי מן הסכך ד"ט וטעם הנזהר נראה שיש לחוש שמא יעשה נוי הרבה עד שיהיה שם סכך על אותו מקצת וישב תחתיו. ט"ז סק"ה:

כא

כא) שם בהגה. שום נוי סוכה וכו'. אפי' אינו רחב ד"ט מ"א סק"ד. ולפ"ז אין לתלות פירות או כלים וכדומה דבר שפסול לסכך בהן אפי' לנוי אלא בתוך ד"ט לסכך. ומ"מ לעניין תליית המנורה בסוכה א"צ להחמיר ואפי' רחב ד"ט דחיישינן שמא ידלק הסכך ח"ו רק יזהר שלא לישב תחתיו. ועיין לקמן סימן תרל"ב סעיף א':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---