כף החיים/אורח חיים/תרב

כף החיים ‏ אורח חיים תרב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הגה. ומתענין למחרת ר"ה וכו'. והוא צום גדליה. וכבר נת' זה לעיל סי' תקמ"ט וסי' תקין ובדברינו לשם בס"ד:

ב

ב) שם. בכל הימים שבין ר"ה ליוה"כ מרבים בתפילות וכו'. ומוסיפין באבות זכרינו. ובגבורות מי כמוך. ובהודאה וכתוב לחיים. ובשים שלום בספר חיים. ובאשכנז נוהגין לומר בוקר וערב אחר סיום שמ"ע א"מ על אלפא ביתא. טור. לבוש. והשתא נהגו לאומרו בבני ספרד כבני אשכנז. שו"ג או' ב'. וכבר נת' כל זה לעיל סי' תקפ"ב ובדברינו לשם בס"ד:

ג

ג) וכתב עוד הטור ונוהגין בספרד שגם בשבת מרבים לומר סליחות ותחנונים ואני תמה על מנהגם וכו'. אמנם הב"י כתב ליישב המנהג אלא שכתב דעכשיו אין העולם נהוג לומר סליחות ותחנונים בשבת זה כלל עכ"ד:

ד

ד) שם. מרבים בתפילות וכו'. וכן נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ומעש"ט ולעסוק במצות מר"ה ועד יוה"כ יותר מכל השנה. הרמב"ם ה' תשו' פ"ג דין ד' ויש נוהגין להתענות בהם ג"כ כמ"ש לעיל סי' תקפ"א סעי' ב' וסי' תקס"ב סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:

ה

ה) שם הגה. ואומרים א"מ ערב ובוקר וכו'. היינו בשחרית ובמנחה כמבואר בהדיא בס' התניא סי' ע"ז:

ו

ו) שם בהגה. מלבד בשבת. עיין מ"ש בזה לעיל סי' תקפ"ב או' ט"ז וסי' תקפ"ד או' ז' ואו' ח' יעו"ש:

ז

ז) ובשב"ת יקרא סי' ט' סי' יו"ד דדניאל. ונחמיה סי' ח' ט' י' וסי' נ"א דתהילים ויסיים בתורה לומר פ' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך עד זבת חלב ודבש. ואחריו פ' התשו' הכתובה בפ' נצבים כאשר הובא בס' דרך חיים שסידר הרב מהרי"מ ז"ל. יפ"ל ח"ב או' ג':

ח

ח) מאד צריך ליזהר בשבת זה בכל פרטי חומרי שבת כי רבו ובפרט ברוב דברים ומלאכת עכו"ם אשר הן בעון מקילים בשאר שבתות. ברכ"י או' ב' ור"ל ע"י שיזהר בשבת זו יתרגל ליזהר בכל שבתות השנה כי מאי שנא:

ט

ט) בשבת תשו' נוהגין שאין נער אומר הפטרה. מט"מ סי' תתל"ג. שכנה"ג בהגה"ט או' ב' וכ"כ לעיל סי' רפ"ב או' מ"ד יעו"ש. ועוד עיין מ"ש בזה לעיל סי' תכ"ח או' מ"ח ואו' ן' יעו"ש:

י

י) נוהגין לדרוש בשבת זו וכן בשבת שלפני ר"ה כדי לעורר לב האדם בתשו' מט"מ שם. שכנה"ג שם או' ד' וסמך לזה ממדרש משלי אמר הקב"ה בשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהם של ישראל. מט"מ שם. א"ר סי' תר"ג או' ב' ועיין עוד מזה לעיל סי' תכ"ט או' ג':

יא

יא) שם בהגה. ואפי' אם יש מילה וכו'. ואם חל מילה בין כסא (ר"ל ר"ה שכתוב בו בכסא ליום חגנו) לעשור אומר באשמורת זכור ברית וכו' ואל תפר וגם פזמון דמילה יה איום וכו' לבוש. ובמדינה זו א"א רק זכור ברית. מ"א ריש הסי':

יב

יב) שם בהגה. אפ"ה אומרים א"מ. ואל ארך אפים ולמנצח. ד"מ. וכ"ה לעיל סי' קל"א סעי' א' בהגה. ומיהו מנהג בני ספרד כשאין אומרים תחנון אין אומרים למנצח כמ"ש לעיל סי' קל"א או' ל"ז יעו"ש:

יג

יג) שם בהגה. ואומרים בכל יום ג"פ וידוי וכו'. וכן מיום א' דסליחות עד ערב ר"ה. כ"מ במנהגים. מ"ב או' ו' מיהו בשער הכוו' דף נ"א ע"ג כתב דלא ירבה בוידויים פעמים הרבה כי אדרבה הכופל וידוי הוא ככלב שב על קיאו יעו"ש. וכ"כ בפע"ח שער ה' סוף פ"ח דאין לומר הוידוי רק פ"א ולא כהאומרים ב"פ או ג"פ כי הוא כמו הכלב השב על קיאו יעו"ש. והב"ד לעיל סי' קל"א או' י"ג יעו"ש:

יד

יד) שם בהגה. מלבד בערב יוה"כ שאין אומרים אותו אלא פ"א. והטעם כתב ברוקח סי' רי"ד לפי שיש לו להתוודות במנחה קודם אכילתו ובמעריב. וכ"כ הגר"א אלא שכתב עוד טעם אחר לפי שהוא יו"ט ג"כ. והב"ד מ"ב או' ז' מיהו ב"י ססי' תר"ד כתב על עיקר דברי הרוקח הנז' דלא נהגו כן אלא גם בהשכמת ערב יוה"כ אומרים ג' וידויים עכ"ל אבל האחרונים כתבו כדברי הרוקח ומור"ם ז"ל ובלא"ה הא כתבנו לעיל או' י"ג דלפי דברי האר"י ז"ל גם בשאר הימים אין לומר רק פ"א יעו"ש:

טו

טו) שם בהגה. ואין נותנין חרם וכו'. שלא לעורר כחות הדין בזמן ההוא. והן אין משביעין שחוששין ביותר להביא עונש שבועה לעולם ח"ו. ט"ז סק"א. ואפשר אף מי שחייב לקבל בחרם עליו ע"י היפוך וכדומה אפ"ה אינו מקבל בחרם עליו עד אחר יוה"כ ומיהו אם רוצה י"ל הרשות בידו. מש"ז או' א' מ"ב או' ח':

טז

טז) שם בהגה. ואין משביעין וכו'. אבל לעשות דין בין אדם לחבירו ודאי מצוה רבה יש לדון. ועוד דכשיש דין למטה אין דין למעלה. לבוש סי' תר"ג. ט"ז שם. מ"א סק"א. ר"ז או' ה' מט"א או' ל"ג. רו"ח או' א' מ"ב או' ט':

יז

טוב) שם בהגה. ואין משביעין וכו'. וכמו כן נמי בכל חדש ניסן כמ"ש לעיל סי תכ"ט או' מ"ג יעו"ש:

יח

חי) לפי הזוה"ק ח"ג דקצ"ו ע"ב ודקמ"א ודקמ"ב מוכח ונראה דכשם שאנו אומרים יה"ר על מנוחת הנשמות בניסן כמו כן ראוי להתפלל בתשרי וכן ראיתי שכתב בס' הזכירה דל"א ע"ב כיעו"ש וא"כ אנכי לא ידעתי מדוע לא נתקן לאומרו היה"ר הלז כאשר נדפס בס' סכיות החמדה גם בחדש תשרי ולפחות בעשי"ת דספרי כולם פתוחים ונדונים כל העולם ושוכני עפר בכלל מן הראוי להתפלל עליהם לעתות כאל. מל"ח סי' י"ג או' י"ב:

יט

יט) שם בהגה. אין מקדשין הלבנה עד מוצאי יוה"כ. מפני שאנו תלויין בדין וקידושה צ"ל מתוך שמחת הלב וכ"ה המנהג. לבוש. אלא שכתב ששמע בשם גדול אחד שאדרבה טוב שיקדשו אותה בתוך עשי"ת כדי שתבא מצוה זו ותוסיף על זכיותינו הקודמים ואולי תכריע היא את הכף לזכות ביום הדין וכתב עליו דסברא נכונה היא יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ז' דיותר מסתבר לקדש קודם יוה"כ יעו"ש. ובס' בית מאיר סי' תכ"ו כתב דראוי לנהוג כדברי הלבוש מפני שאפשר שלא יוכל לקדשה אח"כ מפני העננים יעו"ש. ובביאורי הגר"א כתב דהעיקר כי"א שטוב לקדש הלבנה קודם יוה"כ כדי שמציה זו תכריע לכף זכות עכ"ל וכ"כ לעיל סי' תכ"ו או' כ"ז בשם כמה פו' יעו"ש. והמעשים שכתב הא"ר בסי' זה כבר כתבנו אותם לעיל בסי' תכ"ו או' י"א ואו' י"ב קחנו משם:

כ

ך) שם בהגה. ושבת שבין ר"ה ליוה"כ המנהג לומר בו צו"ץ. ועיין לעיל סי' תקצ"ח או' ב' מ"ש בזה יעו"ש:

כא

כא) אומרים צדקתך צדק אפי' כשחל ערב יוה"כ למחרתו. מט"א או' מ"ד, פת"ע או' י"א. וכ"כ לעיל סי' תקפ"א או' ע"ד יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---