כף החיים/אורח חיים/תקעד

כף החיים ‏ אורח חיים תקעד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] צריך להתענות כל תעניות שקבלו עליהם. בני עירו דנותנין עליו חומרי המקום שיצא משם. רש"י תענית יו"ד ע"ב. ונראה דר"ל אעפ"י שלא קבל עליו התענית אלא בני עירו קבלו עליהם. ב"ח. אבל במי שקבל עליו בפי' להתענות פשיטא שחייב בכל החומרות ואין כאן שום חילוק בין דעתו לחזור או לא. ט"ז סק"א. עט"ז. א"ר או' א' מש"ז או' א' מ"ב או' א':

ב

ב) שם. צריך להתענות וכו' ומיירי שהיה במקום שמתענים בשעת קבלת התענית דאל"כ ודאי לא חלה עליו גזירת הקהל שלו כיון שאינו שם ביום התענית. ט"ז שם. א"ר או' א' והיינו שגזרו על צרה שלא תבא או מחמת תשו' להתענות בזה שייך אם היה שם בשעת קבלת תענית או לאו אבל מה שמתענין קהל א' מחמת גזירה שעברה כמו ך' בסיון בפולין וכדומה אז א"צ קבלה כלל דתענית צבור חשיב ואז יש לו הדין ההולך ממקום למקום ונותנים עליו חומרי המקום שיצא משם אם דעתו לחזור. א"ר ומש"ז שם. מ"ב שם:

ג

ג) שם. צריך להתענות וכו' ואפי' דעתו לחזור אחר שעובר הצרה מתענה ומשלים דכיון שדעתו לחזור הרי הוא מעכשיו כאנשי המקום שיצא משם. שו"ג או' ב':

ד

ד) שם. צריך להתענות וכו' ההולך ממקום שמתענין הי"ג תענית של גשמים המבוארים לקמן סי' תקע"ה למקום שאין מתענין אף שלא הים רק בעת התחלה מחוייב להתענות כל הי"ג. גבורת ארי. פת"ע או' א':

ה

ה) [סעיף ב'] יתענה עמהם. ואף שאכל היום קודם שבא לעיר מ"מ ישלים עמהם ואינו אוכל. א"ר או' ה' מש"ז או' א' מ"ב או' ב' וכ"ז אם מצי מצער נפשיה אבל באדם חלוש יש להקל בזה ומיהו בפרהסיא ודאי לא. מש"ז שם. מ"ב בשה"צ או' ד':

ו

ו) שם. אפי' דעתו לחזור. אע"ג דבשאר מידי דאכילה שרי לאכול בצנעה אם דעתו לחזור אפי' בעיר הכא שאני שצריך להשתתף עם הצבור בצרתם. ב"י בשם המרדכי. וא"כ אפשר כשמתענים על צרה שעברה כבר כגון יום הגזירה מותר לאכול בצנעה אם דעתו לחזור וצ"ע. מ"א סק"ב. והא"ר או' ב' כתב נראה להחמיר יעו"ש. והב"ד א"א או' ב':

ז

ז) שם. ומיהו כיון שלא קבל עליו התענית וכו' והט"ז סק"א פסק אף שלא קבל אם היה שם בשעת קבלה אסור חוץ לתחום וכן מצאתי בס' צדה לדרך עאמ"ר או' ה' א"ר או' ג' מ"ב או' ה':

ח

ח) שם. חוץ לתחום מותר לאכול וכו' ונראה דאפי' אין דעתו לחזור נמי שרי חוץ לתחום כיון שלא קבל עליו התענית. ב"ח. שכנה"ג בהגה"ט או' ג' א"ר או' ד' מיהו מ"ב או' ד' ובשה"צ או' ה' כתב להוכיח היפך הב"ח דדוקא בדעתו לחזור אבל אם אין דעתו לחזור אסור דכיון שכבר בא לתוכה חל עליו חובת המקום אך אם לא בא לתוכה והוא עדיין חוץ לתחום העיר מותר אפי' אין דעתו לחזור למקומו הראשון יעו"ש. ומ"מ נראה דבאדם חלוש או שהולך בדרך וקשה עליו התענית יש להקל כדברי הב"ח:

ט

ט) [סעיף ג'] הואיל ואכלתי מעט אוכל הרבה. אלא צריך להפסיק מלאכול מיד כשנזכר. ב"י בשם התו' ואפי' לא קבל התענית. מ"א סק"ג. ואפי' באותה סעודה מפסיק מיד. א"א או' ג' מ"ב או' ו';

י

י) שם הגה. ואפי' שלא בפניהם לא ינהוג עידונין וכו' ר"ל דאפי' חוץ לתחום לא ינהוג עידונין בעצמו דאם יבא לעיר יהיו פניו צהובין. מ"א סק"ד. וה"ה שום וכדומה דבר המריח שלא ירגישו. א"א או' ד' והנה"ש כתב לפרש דברי מור"ם הנז' דלא מיבעיא אכילה שאסור אפי' שלא בפניהם אלא אפי' עידונים בעלמא בלי אכילה אסור וכמ"ש בש"ע ססי' תקס"ח כל השרוי בתענית וכו' לא ינהוג עידונין בעצמו ולא יקל ראשו וכו' והטעם שצריך להשתתף לגמרי בצרתם יעו"ש:

יא

יא) [סעיף ד'] מצוה להרעיב אדם עצמו וכו'. וכל המרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה משונה. תענית י"א ע"א:

יב

יב) שם. מצוה להרעיב אדם עצמו וכו' דהיינו שיאכל בצמצום מ"ב או' ח':

יג

יג) שם. ואסור לשמש מטתו וכו' שנאמר וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב. גמ' שם. וא"ת הרי יוכבד נולדה בין החומות ואותו העת עת רעב היה עיין ב"י וב"ח וע"ז ושאר אחרונים מה שתירצו בזה. ועוד י"ל בענין יוכבד שהיתה ליל טבילה ונתעברה בה אמה אותה הלילה או משום חשוכי בנים שלא היו לו ללוי בת כדי לקיים מצות פו"ר כמו שתירצו המפרשים וא"ת גם ליוסף לא היה בת ואפשר שהיה יודע ברוה"ק או בחכמתו שלא יבא לו בת או ס"ל כב"ש דילפי ממשה דבשני בנים קיים פו"ר:

יד

יד) שם ואסור לשמש מטתו וכו' כבר כתבנו ע"ז לעיל סי' ר"מ סעי' י"ב קחנו משם:

טו

טו) שם. ולחשוכי בנים מותר. עד שידעו שנשותיהם מעוברות. ב"י. לבוש. מ"ב או' י"ב. ואם יש לו בנים מחללי שבת וכוונתו רק שיוליד בנים כשרים מסתברא דדינו כחשוכי בנים. מ"ב שם:

טז

טז) [סעיף ה'] כל הפורש מן הצבור וכו'. היינו אם יש בידו להציל הצבור בין בגופו בין בממונו אבל אי ליכא נפקותא בו אל יעמוד במקום סכנה. יש"ש פ"ו דב"ק סי' כ"ו מ"א סק"ו:

יז

טוב) שם. וכל המצטער עמהם וכו' ואף צדיק גמור צריך לצער עצמו עם הצבור שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור שנאמר וידי משה כבדים וכו' כן איתא בשאלתות פ' האזינו סי' קס"ג:

יח

חי) שם. זוכה ורואה בנחמתן. שכן כתיב בירושלים שישו אתה משוש וכו' לבוש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---