כף החיים/אורח חיים/תקלט

כף החיים ‏ אורח חיים תקלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] כל סחורה אסורה וכו'. משום טירחא. ב"י בשם הרא"ש. לבוש. מ"א סק"א:

ב

ב) שם. אפי' כל שהוא. ר"ל אפי' שוה פרוטה אסור למוכרו בחו"ה. נ"י על הרי"ף:

ג

ג) שם. אפי' כל שהוא. ונראה דאפי' למכור בביתו דליכא טירחא כולי האי אסור. עו"ש או' א' ;

ד

ד) שם. אפי' כל שהוא. ואם נשא ונתן בחו"ה קנה. מבי"ט ח"א סי' קע"ו. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש או' ו':

ה

ה) שם. בין לקנות בין למכור. ואפי' ע"י עכו"ם אסור כמ"ש לקמן סי' תקמ"ג או' ג' יעו"ש:

ו

ו) שם. בין לקנות בין למכור. ועיין בשו"ת אהל יעקב סי' ס"ג בענין הסכמה שאף שאותם שצריכים להרויח לצורך יו"ט ומכרו בצנעה בתוך ביתם משום מגדר מילתא שישאו ויתנו בפרהסיא אף אותם שא"צ אם יכולין לעמוד בה טוב הדבר ואם לאו יתירו אותה להצריכים ושא"צ באסירייהו קיימו בתוקף ההסכמה ואין רשאי להתיר להם מה שהוא אסור מן הדין יעו"ש. ועיין בבית יעקב סי' מ' שכתב שהחנות תהיה קצת פתוחה וקצת סתומה ומי שאין לו חנות ונזדמן לו כסות או כלים מותר למכור בפרהסיא יעו"ש. והב"ד השמ"ת. ועיין לקמן או' ל':

ז

ז) שם. ע"מ שיתנו לו אח"כ כו' אפי' לא התנה שיתנו לו במועד. מ"ב או' ב':

ח

ח) שם. בפרעון חובו וכו' לכאורה משמע מלשון זה דדוקא בכה"ג שהסחורה עדיין לא היתה קנויה לו עד עכשיו אבל אם היה קנוי לו מכבר ועתה רוצה להוליכו לבית אין כאן איסור שאינו עושה סחורה במועד ומ"מ יש למנוע מזה מטעם אחר המבואר בסי' הקודם סעי' ג' שאסור להסיע ממונו מעיר לעיר וה"ה באותה העיר כמבואר שם אכן אם הוא חושש שיבוא לידי הפסד כשישאר שם מותר. מ"ב בב"ה:

ט

ט) שם. אינו יכול לילך ולתובעם. נראה דזהו דוקא אם הם אינם בעיר הזאת של הבעל חוב או שהם כאן וצריך טירחא לתבוע לב"ד אבל אם א"צ אלא לתבוע לעצמו שיפרע לו לא מצינו איסור. ט"ז סק"א. א"ר או' א' י"א בהגה"ט. מק"ק סי' נ"ז או' א' ומיהו בחי' רע"א כתב דמדברי הרא"ש לא משמע הכי אלא בכל גוונא אסור. וכ"כ הנה"ש או' א' על דברי הט"ז הנז' דלא משמע כן מדברי הפו' יעו"ש. וכן בס' שלחן עצי שטים אינו מסכים לדברי הט"ז בזה יעו"ש. וכ"ה דעת מ"ב בב"ה. והאידנא דכל החובות בחזקת דבר האבוד תובעין אפי' לדין. ט"ז שם. א"ר שם. י"א שם. מש"ז או' א' מק"ח שם או' ב' מ"ב או' י"א. ומיהו אם יש לו משכון בטוח אסור. מש"ז שם. והיינו דוקא בהלואה כעין פרקמטיא אבל בהלואה דמעות ק"ל אף במשכון מותר. א"ר או' ו' ועיין לקמן או' י"ט ואו' כ"ג:

י

י) שם. אלא א"כ אינם מצויים וכו' וה"ה מטעם אחר אם יוכל לבא לידי הפסד אם לא יתבע עכשיו:

יא

יא) שם. אלא א"כ אינם מצויים וכו' וגם בזה צריך דוקא שלא כיון מלאכתו במועד. מ"א סק"ב. א"ר או' ב' א"א או' ב' מק"ק שם או' א' מ"ב או' ד':

יב

יב) שם בהגה. יוכל למכור בצנעה וכו' וה"ה דמותר לקנות בצנעה. לבוש. מ"א סק"ג, מק"ק שם או' ז' מ"ב או' ו' וצריך להוציא ג"כ מהריוח אשר מאמד בדעתו שיש לו מקנין סחורה ההיא לשמחת יו"ט. מחה"ש. ודע דכ"מ שצריך להוציא מן הריוח לשמחת יו"ט א"צ להוציא כל הריוח ודי במקצתו. מחה"ש שם ועיין לקמן או' כ"ט:

יג

יג) שם בהגה. יוכל למכור בצנעה וכו' ולא דמי לסעי' ה' דמותר בפרהסיא דשם ודאי אינו מצוי תמיד. א"ר או' ג' א"א או' ג':

יד

יד) שם בהגה. ויוציא לשמחת יו"ט וכו' בב"י הביא פלוגתא דיש אוסרים אפי' בצנעה ויש מתירין בצנעה אפי' אינו מוציא לשמחת יו"ט וכתב ולענין הלכה נראה דאם הריוח מרובה שרי בצנעה ויוציא ממנו לשמחת יו"ט יותר על מה שהיה בדעתו להוציא יעו"ש ופסקו מור"ם ז"ל כאן בהגה וכ"פ הלבוש ושאר האחרונים:

טו

טו) שם בהגה. ויוציא לשמחת יו"ט וכו' ואף שיש לו מעות בריוח דאסור בסעי' ד' מותר בזה דהא הרבה פו' מתירין בצנעה אפי' אינו מוציא לשמחת יו"ט. א"ר או' ד':

טז

טז) [סעיף ב'] מותר לתבעו בחו"ה וכו'. דדוקא כשקבל מעות בפירעון החוב אסור לתבוע בסעי' הקודם דהוי כעין פרקמטיא. לב"ש:

יז

טוב) שם. מותר לתבעו בחו"ה וכו' היינו אפי' לילך לעיר אחרת ולתובעם שם ואפי' אם יכול למצאם שם אחר המועד ג"כ שרי דגביית חוב בעלמא אין זה בכלל סחורה כמ"ש לקמן סעי' ג' וכ"כ מ"ב או' ז'.

יח

חי) שם. לגבות מעותיו. ואפי' למיקם עמם בדינא ודיינא כמ"ש לקמן סעי' ג' בהגה:

יט

יט) שם. ואצ"ל שמותר לגבות חובו וכו' שאין עליו משכון מן העכו"ם שהוא כדבר האבוד דהוי כמציל מידו ואפי' בחוב שיש עליו שטר. לבוש. והא"ר או' ו' בשם ריא"ז כתב דדוקא הלואה בע"פ הוי דבר האבד אלא שכתב דה"ד בהלואה כעין פרקמטיא אבל בהלואה דמעות ק"ל אף במשכון מותר יעו"ש:

כ

ך) שם. לגבות חובו מן העכו"ם. ואפי' לקבל סחורה ממנו ג"כ שרי כמ"ש לקמן סעי' ח' יעו"ש:

כא

כא) [סעיף ג'] יש מי שאוסר לתבוע דמיה במועד וכו'. דהוי כסחורה. לבוש:

כב

כב) שם. יש מי שאוסר וכו' וכ"פ הב"ח, והב"ד מ"א סק"ד. א"ר או' ז' א"א או' ד' ועיין באו' שאח"ז:

כג

כג) שם. ולי נראה שכיון שזקף וכו' והנה אע"ג שהב"ח הסכים לסברא ראשונה כתב הט"ז סק"א דהאידנא אנו רואים בכל הקהילות שתובעים בפני הדיינים אפי' בעד פרקמטיא בחו"ה ויש לי ללמד זכות דהאידנא כל החובות הוויין בחזקת ספק דבר האבד לכל הפחות יעו"ש. וכן הסכימו האחרונים כמ"ש לעיל או' ט' יעו"ש. וכ"כ מ"ב או' י"א:

כד

כד) שם הגה. וכן מותר לקבול וכו' ומיירי במשפט העכו"ם וכן מ"ש רמ"א וכן מותר לעשות זקיפה מיירי בעכו"ם. מ"א סק"ה. א"ר או' ט' א"א או' ה' וה"ה בישראל מותר לעשות זקיפה כשהוא דבר האבוד. א"ר שם. א"א שם. ומה שהקשו על דברי מ"א כבר תירץ המחה"ש והא"א וכתב שם הא"א שדברי מ"א שרירין וקיימין יעו"ש.

כה

כה) שם בהגה. וכן מותר לקבול במשפט בשביל חובותיו המותרים וכו' ר"ל דחובות המותרים לתבוע בחו"ה כמבואר בסעיפים הקודמים ותבעו לישראל בדין ישראל קודם המועד ולא ענהו (דאז מותר לקבול במשפט העכו"ם כמ"ש בח"מ סי' כ"ו סעי' ב') מותר לקבול בחו"ה אף לפני ערכאות של עכו"ם. ומ"מ נראה דה"ד לקבול בע"פ אבל לכתוב משום זה אסור אם לא שהוא דבר האבד ואם צריך למעות להוציא אותם על יו"ט אפשר דמותר לכתוב ע"י עכו"ם. מ"ב או' י"ב:

כו

כו) שם בהגה. כדי להבטיחן. ר"ל שע"י הזקיפה יהיו חובותיו בטוחין:

כז

כז) [סעיף ד'] יפסיד מהקרן וכו'. וה"ה היכא דאיכא ספיקא שמא יפסיד מן הקרן אחר המועד, עו"ש או' ג' א"ר או' יו"ד. ח"א כלל קי"ב או' ב' ועיין לעיל סי' תקל"ז או' ב' ובמקח וממכר לכ"ע שרי. א"א שם. ונראה עוד דאם נצרך למעות לשלם חובותיו שהגיע זמנם בחו"ה ואם לא ישלם יגיע לו הפסד ומוכרח בשביל זה למכור סחורתו במועד חשיב כדבר האבד. מ"ב בב"ה:

כח

כח) שם. אבל אם לא יפסיד מהקרן וכו' אלא שאם ימכרנה עתה ירויח יותר משאם ימכרנה אח"כ אסור למוכרה. טור וב"י. לבוש. ומשמע הא אם ירויח הרבה משאם ימכרנה אח"כ שרי וכמ"ש בסעי' ה' יעו"ש:

כט

כט) שם. ויוציא יותר לשמחת יו"ט וכו' וה"ה לשמחת חו"ה כן מוכח בירושלמי שהביא בב"י שממנו מקור דין זה יעו"ש. ועיין לעיל או' י"ב:

ל

ל) שם. מותר למכור. ואפי' בענין זה אינו מותר רק שתהיה החנות סגורה ופתוחה במקצת כשבא הקונה ליקח אבל בלא"ה אף זה אסור. ח"א כלל קי"ב א' ב' מ"ב או' י"ז. ועיין לעיל סוף או' ו':

לא

לא) שם. ונראה לי שלא נאמרו וכו' ולא יש איסור ביש לו מעות בריוח אלא במופלג בעשירות דהאידנא חשוב הכל כדי חייו של אדם. ט"ז סק"ב. א"ר או' י"א. מש"ז או' ב' מק"ק סי' נ"ז או' ז' מיהו מדברי הלבוש לא משמע הכי עד שיהיה מופלנ בעשירות וכ"ה דעת הנה"ש או' ג' וחלק על דברי הט"ז הנז' יעו"ש:

לב

לב) [סעיף ה'] אם הוא דבר שאינו מצוי וכו'. פי' דאף שנתבאר בסעי' הקודם דלא מיקרי דבר האבד אלא א"כ כשאם לא ימכור עתה יפסיד מהקרן אבל בשביל ריוח בלבד אניו מותר אלא א"כ יוציא עי"ז יותר לשמחת יו"ט כ"ז בריוח המצוי שאפשר לו למכור סחורתו אחר המועד ג"כ אבל בריוח שאינו מצוי תמיד כמו שמפרש בסעי' זה בשביל זה ג"כ התירו לו דכדבר האבד דמיא. מ"ב או' ח"י והוא מדברי ב"י:

לג

לג) שם. מותר לקנות ולמכור וכו' אע"ג דהרוחה אסור בדבר של טירחא כמ"ש רסי' תקל"ז בדבר שאינו של טירחא (ר"ל שאינו טירחא גמורה כמו בסי' תקל"ז. מחה"ש) אפי' הרואה שרי לפי שכל עסקי סחורה הוא שקונה בשעת הזול ומוכר בשעת היוקר. ב"י בשם נ"י. מ"א סק"ו. ועיין לעיל סי' תקל"ג או' כ"ה:

לד

לד) שם. ומכרו בזול וכו' דוקא באופן זה אבל לקנות מהם בערך השוה נראה דאפי' הוא לצורך תשמישו כל שאינו לצורך המועד אסור. מאמ"ר או' ב' מ"ב בב"ה:

לה

לה) שם. וה"ה לירידים וכו' דע שקבלתי הלכה למעשה להתיר בחו"ה אם בא יריד אפי' יומא דשוקא הנקרא קרסנ"י טאר"ג שהוא דבר דלא שכיח ובא לזמנים דומיא דשיירות וספינות וחשבינן הפסד ריוח להפסד קרן וכו' אבל שאר ימי שוק אין להתיר כלל לישב בחנות אם לא שהחנות סגורה ופתוחה במקצת אם בא ליקח וכ"ז כדי להוציא לשמחת יו"ט. רש"ל בתשו' סי' ע"ט, כנה"ג בהגב"י. ט"ז סק"ג עו"ש או' ד' א"ר או' י"ג. א"א או' ג' י"א בהגה"ט, ח"א כלל קי"ב או' ג' מ"ב או' י"ט, וכתב שם ח"א ואפשר דה"ה כשחל השבוע שלפני פסחם בחו"ה וידוע דאז הם קונים הרבה חשוב כיומא דשוקא דלא שכיח וצ"ע עכ"ל והב"ד מ"ב שם. ועיען לקמן או' ט"ל.

לה) וכתב שם הא"ר דנוהגים קלות בישיבת חנות בכל חו"ה ואפשר דחשבו לדבר אבוד דאם לא ישבו כ"כ זמן בחנות ימעט המ"מ מישראל ועכ"פ ודאי דאין ללמוד מלאכה מזה כי אינו דומה לפרקמטיא שיש צדדי קלות הרבה בפו' עכ"ל והב"ד המחה"ש ס"ק י"ז וכתב ועדיין לא מצאנו תקנה לחתיכת פשתן ובגד בחנות בחו"ה וכדומה ואף שבדבר תלוש אין איסור חתיכה כמ"ש מ"א בסי' שי"ד ס"ק י"ד מ"מ במקום דהוי מתקן אסור עי"ש וע"כ נראה דאין להקל בזה אלא דוקא היכא דאין לו מה יאכל או להוציא מן הריוח לשמחת מועד והחנות תהיה קצת סגורה וקצת פתוחה:

לו

לו) שם הגה. ואפי' מעיר לעיר מותר וכו' אע"ג דזהו בודאי הוי טירחא מרובה ובסי' תקל"ז מבואר דהרוחה אסור לטרוח בשבילה צ"ל דמיירי באיש שעסקו ומחייתו תמיד לנסוע על ירידים וכיון דחייו ופרנסתו תלוי בזה הכל הוא בכלל דבר האבד ושרי. מ"ב בב"ה:

לז

לז) שם. אינו מותר למכור ולקנות ביום השוק וכו' אם לא שע"י הריוח יוציא יותר לשמחת יו"ט וכמ"ש לעיל סעי' ד':

לח

לח) שם. ימכר ביום השוק שלאחר המועד. ודוקא שיודע בודאי שלא יפסיד מהקרן. מהריב"נ סי' ש"א. כנה"ג בהגב"י. מ"א סק"ז. מק"ק סי' נ"ז או' ט' מ"ב או' כ"ב:

לט

טל) שם. ימכור ביום השוק וכו' ואם אירע חו"ה קרוב לאידם מותר למכור ביום השוק שבתוך חו"ה לפי שעתה מוכרים הרבה משא"כ ביום השוק שלאחר המועד והו"ל כירידים וכו' בי"ד סי' ש"ז. שו"ג או' י"ד. ועיין בס' בית הרואה שכתב שכן הסכימו כל חכמי הישיבה בהסכמת מהרש"א יעו"ש. והב"ד הזכ"ל או' ח' ועיין לעיל סוף או' נ"ה.

מ

מ) שם הגה. והגר שקונה מזה וכו' מותר דהוי דבר האבד. דאם ימכור היום יחזור ויקנה וימכור ביום השוק השני. וצ"ע דהא כל בעלי החניות לוקחין וחוזרין ומוכרין ואפ"ה אסורין אם לא לצורך המועד כמ"ש סעי' יו"ד וסעי' י"א ודוחק לומר דשם מיירי במוכר פירות גינתו וי"ל דהכא דוקא בביתו מותר אבל בחנות אסור אם לא שתהיה סגורה וכשיבוא הלוקח לקנות פותחה במקצת. מ"א סק"ח. א"א או' ח' והמאמ"ר או' ג' כתב דשאני בעלי החניות דאינם לוקחים מיד שמכרו אלא ממתינים למכור על יד על יד משא"כ תגר שאין דרכו לעמוד בחנות אלא מוכר וחוזר ולוקח באותן מעות ולכן לדידיה הוי דבר האבד יעו"ש וכה"ג כתב לחלק הא"ר או' י"ד ובס' בגדי ישע:

מא

מא) [סעיף ו'] מציאה אסור לטרוח ולחפש וכו'. ול"ד לשיירא דלעיל דמותר דשאני מציאה דליכא שום פסידא אלא רווחא בעלמא הוא אבל פרקמטיא ביטול דידה פסידא הוא. א"נ ע"כ לא שרינן משום רווחא אלא מקח וממכר שהוא דרך כל אדם לא מקרי מלאכה וגם ליכא טירחא אבל מליחת דגים מקרי מלאכה ואיכא טירחא לא שרינן לה משום רווחא. ב"י בשם הרא"ש. ט"ז סק"ד:

מב

מב) [סעיף ז'] יש מתירין. שהרי עיקר הקנייה היא לאחר המועד. טור וב"י בשם הג"א לבוש. ט"ו סק"ה:

מג

מג) שם. ויש אוסרים. שא"כ מותר כל משא ומתן שהם יערימו לעשות כן. טור. ט"ז שם. ור"ל שיערימו שלא יהא המקח חל אלא לאחר המועד ובתוך המועד יהיה הלואה. לבוש. ולענין דינא כבר כתבנו לעיל סי' י"ג או' ז' דכל היכא שכותב הש"ע יש מתירין ויש אוסרין דדעתו לפסוק כדיעה שנייה ורק בשעת הדחק או בהפ"מ יש לסמוך על המתירין יעו"ש:

מד

מד) שם. ויש אוסרים. וה"ה במלוה לחבירו אבל במלוה לעכו"ם מותר. ב"ח. והשכנה"ג או' ו' כתב דדעת הש"ע דאין לחלק בין עכו"ם לישראל יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' ד' וכתב עוד דאנו אין לנו אלא דברי הש"ע שנראה שאינו מחלק יעו"ש:

מה

מה) [סעיף ח'] מותר לקבלו ממנו וכו'. דהוא בכלל דבר האבד אם לא יקבל עכשיו. מ"ב או' כ"ח:

מו

מו) [סעיף ט'] לא ימצא כמו שמוצא עתה וכו'. ר"ל שלא ימצא כ"כ בזול כמו שמוצא עתה. ב"י:

מז

מז) שם. ומותר לקנות, עיין בב"י שיש הרבה פו' שמחמירין בקניית יין לצורך חול ובהג"א כתב בשם א"ז דאפי' את"ל דמותר צריך לקנות בצנעה יעו"ש. וכ"כ בס' שלחן עצי שטים:

מח

מח) שם. ולתקן החביות וכו' ואע"ג דתיקון החביות הוי מלאכה גמורה מ"מ כיון שמותר לקנות מותר ג"כ לתקן הכלים הצריכים לזה. ח"א כלל קי"ב או' ד' מ"ב או' ל':

מט

מט) שם. אבל יותר מכדי צורך שתייתו, פי' של כל השנה כמ"ש ברישא. ט"ז סק"ו, מש"ז או' ו':

נ

נ) שם. לא יקנה, מפני שהוא כעשיית סחורה להרויח דאסור. ב"י. לבוש. ב"ח:

נא

נא) שם הגה. ואם הוא דבר שאינו מצוי אח"כ וכו' דלא גרע משאר סחורה. א"ר או' ט"ז. והב"ח כתב דאם הוא בענין שיגיע לו ריוח גדול שאינו מצוי לו אח"כ כדי להרויח בו כ"כ דמי לשיירות ושרי לקלות יותר מכדי שתייתו. וח"א שם כתב דמה שהתיר רמ"א היינו אם לא ימצא כלל לאחר המועד להרויח בו אבל כשימצא רק שיהיה יותר ביוקר ולא יוכל להרויח בו כ"כ נ"ל דאסור עכ"ל וכתב מ"ב בב"ה דלמעשה יוכל לסמוך על הב"ח והמקל כהא"ר ג"כ אין מוחין בידו יעו"ש:

נב

בנ) שם בהגה. ואם הוא דבר שאינו מצוי וכו' ולא שרי אלא לקנות כמו שהוא בשיירות דלא שרינן אלא מקח וממכר דלא מקריא מלאכה וליכא טירחא אבל לתקן ולזפות דהוי מלאכה וטירחא לא. בי"ד סי' ש"ח. שו"ג סוף או' ך' זכ"ל או' ח' ומ"מ נראה דאם פרנסתו מזה ואם לא יקנה עתה במועד לא ימצא אח"כ כ"כ ותתמעט פרנסתו מותר לתקן החביות ג"כ דאין לך דבר האבד גדול מזה אך לכתחלה צריך להשגיח ולתקן הכל קודם מועד או לעשות ע"י עכו"ם:

נג

גנ) [סעיף י'] מוכרי תבלין וכו'. ומוכרי בשמים אעפ"י שהוא דבר המתקיים לא בעי צנעה שניכר שהוא לצורך המועד, ב"ח, וא"כ כיון שפותחין לצורך ישראל אפי' בא עכו"ם לקנות מותר למכור. מ"א סק"י. א"ר או' י"ח. א"א או' יו"ד. ח"א כלל קי"ב או' ז' מק"ק סי' נ"ז או' י"ד. מ"ב או' ל"ג:

נד

דנ) שם. מוכרי תבלין וכו' ותבלין נקרא ג"כ שומין ובצלים וכיוצא דאין ניכר כ"כ לצורך המועד בעינן שאין מתקיים. א"א או' יו"ד:

נה

הנ) [סעיף יא'] מוכרי פירות וכו'. דאלו דברים המתקיימים לאחר המועד ואינו ניכר שהוא לצורך המועד וגם שאומנתם בכך כל השנה ואתו למחשדיה שמוכר לצורך חול לכך בעי צנעה וכמ"ש לקמן או' ז"ן:

נו

ונ) מוכרי פירות וכו'. מפני שאומנתם בכך כל השנה לפיכך בעי צנעה אבל בעה"ב המוכר לצורך המועד לא בעי צנעה. מ"א ס"ק י"א. א"א או' י"א. מק"ק שם או' ט"ו. מ"ב או' ל"ד:

נז

זנ) שם. מוכרין בצנעה וכו' דכיון שזה הוא מלאכת כל השנה ויש לחוש ג"כ שמא יאמרו שמוכרים אפי' שלא לצורך המועד מפני החשד לא ימכרו כ"כ בפרהסיא כמו בשאר ימות השנה אלא ישנו וימכרו במועד בצנעה. לבוש:

נח

חנ) שם. מוכרין בצנעה וכו' הסוחרים היושבים בפתחי החניות והחנות סגורה והדלת פתוחה לא התירו כעין זה אלא במוכרי פירות כסות וכלים שמוכרים בצנעה לצורך המועד. מהריב"ל סי' ס"א. כנה"י. בהגה"ט. עו"ש או' ה' מ"א ס"ק י"ב:

נט

טנ) שם. או למבוי וכו' ר"ל שאינו מפולש דאלו מפולש הוא בכלל ר"ה. מ"ב או' ל"ה. ור"ל דאם הוא פתוח משני צדדין נקרא מפולש אבל אם אינו פתוח רק מצד אחד נקרא אינו מפולש:

ס

ס) שם. ועיו"ט האחרון של חג הסוכות וכו' זהו לענין לעטר השוק בפירות דדוקא בעיו"ט אחרון של סוכות יעשו כן שהוא חג בפ"ע ולא בעיו"ט אחרון של פסח אבל לענין למכור בפרהסיא גם בעיו"ט אחרון של פסח יעשו כן. ב"י. ט"ז סק"ז. והב"ח כתב דמדברי הטור משמע דאף לעטר השוק בפירות בעיו"ט האחרון של פסח מותר וכתב דהכי משמע פשטא דלישנא דסתמא דתלמודא דהביאו הרי"ף והרא"ש ולא חילקו כלל יעו"ש. והשו"ג נתן טעם שאין מעטרין בעיו"ט האחרון של פסח לפי שקונין הכל מעיו"ט ראשון ומבררין אותם שמא ימצא חיטה או שעורה מחומצת אלא שכתב אבל לענין מנהג נהגו לעטר גם בעיו"ט האחרון של פסח:

סא

סא) שם בהגה. ומותר לקנות לצורך יו"ט שני וכו' ולא אמרינן כיון דבקיאין בקביעה דירחא הו"ל שני חול ומכין מחו"ה לחול אפ"ה שרי כי היכי דלא לזלזולי ביה, טור. מ"א ס"ק י"ד:

סב

סב) שם בהגה. ומותר לקנות לצורך יו"ט שני וכו' ובא"א או' י"ד מסופק למ"ד דבחו"ה מה"ת אסור לעשות מלאכה אם מותר לעשות מלאכה גמורה לצורך יו"ט שני כיון דבקיאין בקביעא דירחא והו"ל שני חול יעו"ש. אבל המאמ"ר או' ו' כתב בפשיטות דל"ד לקנות דלא הוי אלא איסורא דרבנן אלא גם לבשל ולאפות לצורך יו"ט ב' בישול וכדומה נמי שרי. וכ"כ בחי' רעק"א. והב"ד מק"ק סי נ"ז בליקוטי רימ"א או' י"ט. פת"ע או' י"ז. מ"ב או' ט"ל. וכתב עו"ש הגרע"א דבן א"י שבא לחו"ל אסור לבשל בחו"ה לצורך יו"ט שני של יו"ט האחרון. והב"ד ליקוטי רימ"א שם:

סג

סג) [סעיף יב'] אין לוקחים בתים וכו'. ונראה בעיני שלוקחים מן העכו"ם בתים שדות וכרמים בהמה עבדים ושפחות במועד אעפ"י שאינו לצורך המועד מפני שהוא כמציל מידם. ריא"ז הב"ד השה"ג על הרי"ף פ"ב דמו"ק. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש או' ו' מ"א ס"ק ט"ו. א"ר או' י"ט. ח"א כלל קי"ב או' ח' מק"ק שם או' ך' ועיין מ"ב בב"ה מ"ש לפקפק בזה אבל המק"ק שם כתב שכן נהגו:

סד

סד) שם. אלא לצורך המועד. דהיינו בתים לדור ואבנים לתקן כותלו וכדלקמן בסי' תק"מ ועבדים לשמשו ובהמה לשחיטה. שיטת ריב"ב על הרי"ף פת"ע או' י"ט. מ"ב או' מ"א:

סה

סה) שם. שאין לו מה יאכל. ונראה לכאורה דה"ה את הוא בענין שאם ימכרנה עתה יהיו לו מעת בריוח ויוציא יותר לשמחת יו"ט מותר כמ"ש לעיל סעי' ד' ואפשר דשאני הכא כיון דאוושא מילתא אין להתיר אלא דוקא אם אין לו מה לאכול כלל וכמו לגבי מלאכה דלא התירו לפועל אלא אם אין לו לאכול כלל וכמ"ש מ"א בסי' תקמ"ב יעו"ש:

סו

סו) שם. או לצורך השכיר וכו' היינו שרשאי לקנות כלים אעפ"י שאין לצורך המועד אם הפועלים שקורין טרעיג"ר וכדומה ירויחו בזה שישלמו להם שמוליכין הכלים לבית הלוקח שרי כשאין להם מה יאכל כבסי' תקמ"ב. וצ"ע דאתי להערים בכל הסחורות ולומר כדי שהסרסור ירויח וכדומה. א"א או' ט"ו. ונראה דבזה לא חשו לשמא יערים וסומכים על אמונתו כמו הפועל כשיבא לומר אין לו מה יאכל שנותנין לו מלאכה אעפ"י שאין אנו יודעים אם כנים הדברים אלא שסומכים על דבריו ועל אמונתו:

סז

סז) שם בהגה. אבל שאר כלים נהגו לקנותם וכו' והמ"א ס"ק ט"ז כתב דאין להקל אלא א"כ לצורך המועד או שלא ימצא אח"כ לקנותו כ"כ בזול יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' ח' ביאורי הגר"א. מ"ב או' ל"ג:

סח

סח) [סעיף יג'] להלוות לכותי ברבית וכו'. ובאשכנז הירא דבר השם נוהגים איסור בהלואת רבית לנכרי בחו"ה ואני התרתי בביתי להלוות לנכרי שרגילין תמיד בהלואה בביתי שאם לא ילוו להם ילכו להם לבית יהודי אחר וילוו להם וירגילום לבא אצלם ואיכא פסידא. כ"כ הרא"ש ספ"ק דמו"ק. והטור כתב זה בשם תשו' הרא"ש ואפשר שהיה זה כתוב אצלו בתשו' וכמ"ש ק"נ שם על הרא"ש יעו"ש. וזהו שכתב הש"ע משום דהוי דבר האבד ר"ל שאם לא ילוו להם ילכו להם לבית יהודי אחר וילוום וירגילום אצלם ואיכא פסידא כנז' בשם הרא"ש:

סט

סט) שם. משום דהוי דבר האבד. ובזה א"צ להוציא הריוח לשמחת יו"ט כיון שהוא משום דבר האבד. א"א או' י"ז:

ע

ע) שם. ולאותם שאינם רגילים ללוות ג"כ מותר וכו' משום דאינו דומה לפרקמטיא לגמרי כי בקניית פרקמטיא יש טורח גדול בשווי הדקדוק של מקח ומתוך טרדתו ימנע משמחת יו"ט וגם לפעמים קנה ביותר ויצטער ואם ימכור במועד לפעמים שמוכרה בפחות ממה שקנה ואיכא צערא אבל במלוה ברבית שמחה היא וליכא צערא וגם ליכא טרחא כולי האי והילכך הקילו בה והתירו ע"י שמוציא הריוח של אותה שבוע במועד יותר על מה שהיה מוציא אם לא היה לו זה הריוח. תשו' הרא"ש כלל כ"ג סי' ד' ב"י. לבוש. מ"א ס"ק י"ז. ומה"ט שרי נמי להלוות לישראל בריוח בדרך היתר ומותר ג"כ לעשות עיסקא ליתן לו מעות. מ"א שם. א"ר או' כ"ב. א"א או' י"ז. מק"ק סי' נ"ז או' כ"ב. מ"ב או' מ"ה:

עא

עא) שם. ויוציאנו בשמחת יו"ט. ונ"ל דה"ה דמותר למכור סחורה לאותן שרגילין ליקח אצלו אבל לאות שאין רגילין לא מהני מה שיוציא הריוח ליו"ט. ח"א כלל קי"ב או' יו"ד. וכ"כ א"א שם דפרקמטיא אסור משום להוציא יותר על שמחת יו"ט אם לא בריוח מרובה יעו"ש. ועיין לעיל או' י"ד:

עב

עב) שם. ויוציאנו בשמחת יו"ט. ואם ההלואה מרובה וירע בעינו להוציא כ"כ מ"מ יעשה הטוב שיוכל. דרשות מהרי"ל ה' חו"ה. א"ר או' כ"א:

עג

עג) שם הגה. ומותר ליקח ערבות במועד על הלואה וכו' היינו דכיון דהלואה הוא אחר המועד לא חשיב כלל עושה סחורה במועד. מ"ב או' מ"ו:

עד

עד) אם לוה ישראל מעות לנכרי שלא ברבית על הסחורה ע"מ שאם לא יפרעם אחר ח' ימים שתהא הסחורה קנויה לישראל המלוה אפשר דמותר ומ"מ יש להחמיר על העושה בו כפרקמטיא גמורה. הג"א ספ"ק דמו"ק בשם א"ז. ומיהו מ"ש אפשר דמותר בדרשות מהרי"ל שם החליט לאסור:

עה

עה) [סעיף יד'] הלואה דשלחנות וכו'. וכשמונה מעות להלוות במועד ישנה דאם רגיל למנות ב' ב' ימנה א' א' ד"מ או' ד' א"ר או' כ"א. מק"ק שם או' כ"א:

עו

עו) שם. בקביעות וחילוף אסור. משום דחשיב פרקמטיא וק"ל פרקמטיא אפי' כל שהוא אסור כדלעיל בריש הסי' שו"ג או' כ"ט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---