כף החיים/אורח חיים/תקכב

כף החיים ‏ אורח חיים תקכב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אין הסומא יוצא במקלו. דהוי דרך חול ואיכא זלותא דיו"ט. רש"י ביצה כ"ה ע"ב. ב"י. לבוש. ודוקא ברה"ר או בכרמלית הדומה לרה"ר. יש"ש פ"ג דביצה סי' י"ד. ט"ז סק"א. א"ר או' א' חמ"מ או' א' ר"ז או' א' ח"א כלל צ"ו או' ה' מק"ק סי' י"ב או י"ד. מ"ב או' ב' אבל מבית לחצר שרי באין עירוב דאין עירוב והוצאה ליו"ט. א"ר שם. ח"א שם. וכן בעיר שהוא מעורב מותר. מק"ק שם. מיהו בתשו' הרדב"ז כ"י סי' שני אלפים קס"ג כתב דמקצת בני אדם שיוצאים במקל כשטיט בדרכים אסורים בשבתות ויו"ט לצאת במקל אפי' בחצר המעורבת משום עובדא דחול והב"ד לעיל סי' ש"א או' ק"ה יעו"ש. וצ"ע על המחב"ר בסי' זה או' א' שכתב להסתפק בדברי הרדב"ז אם ה"ה ביו"ט יעו"ש דהא בהדיא כתב בשבתות ויו"ט ומ"מ נראה דלעת הצורך יש להקל לצאת במקל ביו"ט מבית לחצר או בעיר המעורבת דהא אפי' בשבת יש מתירין במקום המעורב כמ"ש בדברינו לשם יעו"ש:

ב

ב) שם. אין הסומא יוצא במקלו. וה"ה לזקן. פרישא או' א' ר"ז שם. מק"ק שם. מ"ב או' א' ורק אם הזקין כ"כ שא"א לו לילך בלא מקל מותר כמ"ש לעיל סי' ש"א או' ק"ג יעו"ש:

ג

ג) שם. אין הסומא יוצא במקלו. ואם אינו יכול לילך בלא מקל מותר. רוקח סי' רצ"ט. לבוש. עט"ז. מש"ז או' א' וכתב שם הלבוש דאפי' בשבת מותר אם אינו יכול לילך בלא מקל שזהו כמו מנעלו ומשמע דאפי' ברה"ר מותר לצאת בו בשבת אבל הרוקח בסי' ק"ד כתב אבל לא בשבת לרה"ר והב"ד הער"ה או' א' יעו"ש. ועיין לעיל סי' ש"א סעי' י"ח ובדברינו לשם בס"ד:

ד

ד) שם. ולא הרועה בתרמילו. היינו ג"כ לרה"ר או לכרמלית ומשום זילותא דיו"ט כמ"ש לעיל או' א' יעו"ש:

ה

ה) שם הגה. ודין חגר וכו' וה"ה בדין חולה כמ"ש לעיל סי' ש"א סעי' י"ז ובדברינו לשם בס"ד:

ו

ו) [סעיף ב'] אין יוצאין בכסא וכו'. פי דרכן היה להוציא אנשים חשובים בכסא ע"ג בני אדם שלא ידחפום בני השוק או שלא יטנפו בדרכים והוא כעין עובדין דחול וכשרבים צריכין לו לא חיישינן להכי. ב"י בשם הר"ן:

ז

ז) שם. אין יוצאין בכסא וכו' והיינו דוקא ברה"ר או בכרמלית דמיחלף ברה"ר אבל מבית לחצר היכא דלא עירב שרי. ב"ח בשם רש"ל. וכ"כ המחב"ר או' ג' וכ"כ לעיל או' א' יעו"ש:

ח

ח) שם. אין יוצאין בכסא וכו' ודוקא בכסא הוא דאסור משום עובדין דחול אבל שלא בכסא מותר להוציאו. ב"י בשם הירוש' פ"ק דביצה. א"ר או' ב' ואפי' לרה"ר שרי כיון דאיכא צורך קצת כגון שלא ידחקוהו בני השוק או כדי שלא יטנפו בגדיו או שהוא מבעית לילך בעצמו שלא יפול. ר"ז או' ג' מק"ק סי' י"ב או' ט"ו. מ"ב או' ד':

ט

ט) שם. אין יוצאין בכסא וכו' כתב המו"ק דפשיטא דע"י גוי מותר יעו"ש, אמנם המחב"ר או' ב' חלק עליו וכתב דכיון דמשום זלותא דיו"ט אסרו ה"ה ע"י גוי דאסור, וכתב שכ"כ בס' ים יששכר פירוש על התוספתא דיו"ט דנ"א ע"א לאסור ע"י גוי מדקתני אין יוצאין ולא קאמר אין מוציאין יעו"ש. וכ"ה דעת הרו"ח לאסור גם ע"י גוי יעו"ש:

י

י) מה שנהגו באיזה מקומות לצאת בשבת ויו"ט בכסא שקורין בצרפת פאר"ט דשי"ס אסור כשאין רבים צריכים להם ויש למחות בידם. ים יששכר שם. מחב"ר או' ג' ועיין לעיל סי' ש"א או' ק"ז ואו' ק"ט שכתבנו דברה"ר בשבת אף כשרבים צריכים לו אין להתיר כ"א ע"י גוי יעו"ש:

יא

יא) שם. אין יוצאין בכסא וכו' כתב ב"י דנראה מדברי הרמב"ם דיציאה בכסא שאמרו היינו שהיו נוהגים להוציא אחר האנשים החשובים כסא ביד איש אחד לישב בו במקום שירצה. והיש"ש פ"ג דביצה סי' י"ד הקשה ע"ז ודעתו להתיר בזה גם למי שאין רבים צריכים לו יעו"ש אמנם הט"ז סק"ד הסכים לאסור בזה למי שאין רבים צריכים לו יעו"ש. וכ"פ החמ"מ או' ג' ומיהו ליקח ספסל מבית לבית דרך רה"ר לישב שם לאכילה שרי דהוי צורך היום. מש"ז או' ד':

יב

יב) שם. ואיש שהיו רבים צריכים לו מותר. וה"ה אשה אם היו רבים צריכים לה מותר. ב"ח. וכ"כ הרשב"א בעה"ק שער ג' או' ז' וכ"ה דעת היש"ש שם:

יג

יג) שם. ואיש שהיו רבים צריכים לו וכו'. לבית המדרש לדרשה. רש"י ביצה כ"ה ע"ב. או לדברים הצריכים לצבור מותר. עבה"ק שם. ר"ז או' ג' מק"ק סי' י"ב או' ט"ז:

יד

יד) שם. שהיו רבים צריכים לו וכו' בטור כתב ואינו יכול לילך בענין אחר משמע דאם יכול לילך בענין אחר אסור אבל מדברי הר"ן משמע אפי' יכול לילך בענין אחר התירו לו משום דוחקא דצבורא או שלא יטנף הבגדים וכ"ש אם היה זקן או טורח ההליכה. וכ"פ היש"ש שם. ט"ז סק"ג. מ"א סק"א. א"ר או' ג' חמ"מ או' ג' מ"ב או' ו':

טו

טו) שם. ומוציאין אותו על הכתף. פי' אפי' על הכתף שמשים כל אחד ידו על כתף חברו והכסא על זרועותיהם וכ"ש אם נושאים בין ידיהם. ט"ז סק"ד. מ"ב או' ז' והוא מדברי רש"י שם:

טז

טז) [סעיף ג'] יכול לצאת במקל. אפי' לרה"ר דכיון שאינו יכול להלוך כלל בלא מקל כמנעלים דידיה דמו. הרא"ש פ"ג דביצה והב"ד ב"י. מ"ב או' ח':

יז

טוב) [סעיף ד'] אין מנהיגין וכו'. בטור כתב ואין פרה יוצאה ברצועה שבין קרניה. וכתב עליו ב"י וז"ל בפ"ד דביצה (כ"ג ע"א) תנן ג' דברים ראב"ע מתיר וחכמים אוסרים וחד מנייהו לצאת פרה ברצועה שבין קרניה. ומשמע לרבינו (הטור) דביו"ט מיירי וה' כחכמים דאסרי. אבל רש"י והר"ן פי' דבשבת איירי ומשום דמשוי הוא ואינו תכשיט לה ונראה מדבריהם דביו"ט לית לן בה עכ"ל. ונראה דמפני זה השמיטו בש"ע דסבר כפירש"י והר"ן דביו"ט מותר. וכ"נ דעת הלבוש שהשמיט זה. וכ"כ הש"ג בסוף סי' זה וכתב דהכי נקטינן וכ"נ דעת האחרונים שהשמיטו דין זה. ועיין לעיל סי' ש"ה סעי' י"ז:

יח

חי) שם. אין מנהיגין בהמה במקל. אפי' בתוך מבוי המעורב אם רבים מצויים שם. ר"ז או' ד' מק"ק סי' מ"ב בליקוטי רימ"א או ד':

יט

יט) שם. אין מנהיגין בהמה במקל. ואעפ"י שהמקל מוכן ועשוי לכך ואינו מוקצה אפ"ה אסור משום שנראה כמו מנהיגה למכור. ב"י לבוש ט"ז סק"ה. מ"א סק"ב. עט"ז וכ"כ האחרונים:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---