כף החיים/אורח חיים/תפא

כף החיים ‏ אורח חיים תפא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אינו רשאי לשתות יין אלא מים. כ"כ הרי"ף בס"פ ע"פ דבתר דאכלי כל מגדני ופירי אכלו בסוף כזית מצה דמינטרא ולא טעמין בתר הכי כלום בר מכסא דברכת מזונא וכסא דהלילא ומאן דצחי לית ליה רשותא למשתי חמרא אלא מיא. והב"ד הטור וכתב וכ"כ כל הגאונים וכבר כתבנו זה לעיל סי' תע"ח או' ד' וגם דעת החולקים בזה יעו"ש אלא שכתב ב"י והעולם נהגו כדברי הרי"ף ומ"מ לד"ה מותר לשתות מים ומיהו שאר משקין נראה דלמאן דאסר לשתות יין ה"נ אסר להו עכ"ל וכך הם דבריו כאן בש"ע שלא התיר לשתות אלא מים.

ב

ב) שם. אלא מים. והמרדכי כתב שה"ר שמואל מאוירא היה מחמיר על עצמו ולא היה שותה אפי' מים וכ"כ הגמ"י פ"ח בשם רב שלום גאון ושוב לא ישתה כלל עד הבקר יעו"ש והב"ד ב"י אלא כשתב דלא נהגו כן ולזה כתב בש"ע אלא מים. ועיין לעיל סי' תע"ט או' ז'.

ג

ג) שם. אלא מים. וכתב מהרי"ו סי' קצ"ג דדוקא מים כמו שהן שרי אבל מים שנתמדו שקורין עפי"ל טראנ"ק גרע מיין ואסור דמבטל טעם המצה עכ"ל והביאו ד"מ או' ב' וכתב והמנהג לשתות מים מבושלים עם שרשים המתוקים שקורין לאקרי"ץ וא"כ לפ"ז אפשר דאף עפי"ל טראנ"ק שרי עכ"ל והב"ח כתב דמי לקרי"ץ נמי אסור אבל במי זנגבי"ל שקורין אינגבר וושיר לא ראיתי לאסור וכמדומה שכך קבלתי להתיר אינגבר וושיר עכ"ל וכ"נ דעת הט"ז סק"א. עו"ש או' א' מ"א ריש הסי' חק יוסף או' א' מיהו דעת הר"ז או' א' להתיר גם לקרי"ץ ומי תפוחין שקורין עכי"ל טראנק. וכ"כ ח"א כלל ק"ל או' י"ד מ"ב או' א' אבל עפי"ל טראנ"ק שכותשין התפוחים בבית הבד ויש לו טעם גדול אינו כמים ואסור לשתות. ר"ז שם. מ"ב שם. ועיין באו' שאח"ז.

ד

ד) שם. אלא מים. והפר"ח חולק וכתב דכל משקה שאינו משכר מותר לשתותו ולכן כתב דהדבר ברור להתיר לשתות הקאוי וכיוצא. וכ"כ הנ"ץ דכל משקה שאינו משכר שרי. וכ"כ ח"י או' א'. מיהו הנה"ש כתב על דברי הפר"ח הנז' דאין ראוי להקל נגד משמעות דברי הה"ג והרמב"ם וכדברי מרן ז"ל. וכ"כ כנה"ג בתשו' סי' ס"ב דבלילות ראשונות של פסח אחר אפיקומן אסור לשתות קאו"י וטוטון יעו"ש וכ"כ בספרו מעיבין או' שמ"ז ושמ"ח דמי קאו"י לא רציתי לנהוג היתר בהם. ושתיית הטוטון אפי' למי ששותהו ביו"ט שומר נפשו ירחק ממנו יעו"ש. והב"ד חק יוסף שם וכתב דיפה כתב דבזה איכא למיחש לסברת מהרי"ו דגרע מיין ומבטל טעם מצה ולא כפר"ח שכתב להתיר בפשיטות מי קאוי יעו"ש וכ"כ המאמ"ר או' א' דהפר"ח התיר בפשיטות לשתות הקאו"י וכ"כ קצת אחרונים ואף שיש לו על מה לסמוך מ"מ נ"ל ברור דלדעת מרן ז"ל. אין להקל והכי מוכח מדברי הרבה מן האחרונים וסיים ומ"מ מאן דמקיל בליל שני אין למחות בידו יעו"ש. אכן הברכ"י כתב דפשט המנהג לשתות הקאו"י וכ"כ בספרו מו"ב או' רי"א נתפשט המנהג לשתות קאו"י אחר הסדר אמנם יהיה בלי סוקאר ובליל ב' יש מקילין במשקין אחרים עכ"ל והרב בן א"ח פ' צו או' ל"ה כתב דיש לסמוך על המתירין בקאו"י לצורך גדול. ושתיות עשן הסכים הרח"פ בחיים לראש להזהיר בליל ראשון אבל בליל שני התיר עכ"ל. ונראה דהגם דכתב הברכ"י פשט המנהג להקל לשתות הקאו"י מ"מ מי שאינו נצרך לזה יש להחמיר. וכמ"ש הרב בן א"ח ז"ל.

ה

ה) אמנם מ"ש הכנה"ג להשוות שני לילות באיסור עיין ח"י או' ג' שכתב דעכ"פ בליל שני יש לסמוך על דעת הפו' המתירין לשתות שאר משקין אחר הכוסות יעו"ש. והסכים לדבריו הברכ"י שם, וכ"כ א"ר או' ב' דבליל שני ודאי יש להקל בכל המשקין שאין משכרין וכ"כ הר"ז או' א'.

ו

ו) שם בהגה. יכול לשתות כוס חמישי. ומה שלא הזכיר זה הש"ע אפשר דחשש לדעת הסוברים דאין לשתות כוס ה' כלל עיין בטור וב"י.

ז

ז) שם בהגה. ויאמר עליו הלל הגדול. ונשמת וישתבח עד החתימה. ר"ז שם.

ח

ח) שם בהגה. ויאמר עליו הלל הגדול. ודוקא כשלא אמר הלל הגדול. על כוס ד' מ"א סק"א. א"ר או' א' חק יוסף או' ב' ור"ל אלא שתה כוס ד' קודם הלל הגדול ואח"כ הביא כוס ה' ואמר עליו מהלל הגדול עד החתימה אבל אם כבר אמר הלל הגדול וחתם אינו יכול לשתות עוד כוס ה'.

ט

ט) ואם אמר הלל הגדול ולא סיים הברכה כתב בא"א או' א' אפשר דרשאי לשתות כוס ה' ואין בכך כלום שאומר עוד הלל הגדול הואיל ואין מברך ב"פ יעו"ש. וכ"כ מ"ב או' ג'.

י

י) [סעיף ב'] חייב אדם לעסוק בה' פסח וכו'. וע"כ בתוך הסעודה קודם בהמ"ז י"ל מס' פסחים שהיא מענינא דיומא ואם אינו יכול לומר כל המס' יאמר ד' פרקים אחרונים ויכוין שהם כנגד ד' אותיות הוי"ה וד' אותיות אדני ואם לומד כל המס' יכוין שהיא יו"ד פרקים כנגד יו"ד אותיות שם ע"ב שהוא שם הוי"ה במילוי יודי"ן שגי' ע"ב והוא בבחי' חכמה כנודע וכל סדר דליל פסח הוא בבחי' חכמה. ועיין לעיל סי' תע"ג או' נ"ח וסי' תכ"ט או' ו' ודוק.

יא

יא) שם. עד שתחטפנו שינה. וכל המרבה לספר ה"ז משובח. ח"י או' ב' ויש נוהגין להיות נעורין עד לאחר חצות כדי לשבח להשי"ת בנקודת חצות בזאת הלילה זכר ליציאת מצרים וכמ"ש בזוהר פ' בהעלותך דקמ"ט ע"א בשעתא דאתפלג לילה אתער רוח צפון וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל עבדין שירתא בקול רם יעו"ש. ואחר חצות י"ל ברה"ש חוץ מברכת התורה ואח"כ פתיחת אליהו הנביא ואיזה קצת ד"ת או שירות ותשבחות ואח"כ לישן.

יב

יב) שם בהגה רק פ' שמע, ואם קרא ק"ש בבהכ"נ מבעוד יום צריך לקרות בלילה כל הק"ש כדי לצאת י"ח כמ"ש סי' רל"ה. מ"א סק"ב. ח"י או' ד' חק יוסף או' ג' ר"ז או' ב'.

יג

יג) שם בהגה. רק פ' שמע. כיון שמוזכרת להדיא בגמ' פ' הרואה. מ"א שם. אמנם הרב בן א"ח פ' צו או' ל"ח כתב דצ"ל ק"ש על המטה עם הפסוקים הנוהגים בכל הלילה כסדר רבינו האר"י ז"ל ואם הוא ניעור עד אחר חצות יאמר אותה מעט קודם חצות עכ"ל וסדר הק"ש ע"פ דברי האר"י ז"ל כבר כתבנו אותה לעיל סי' רל"ט או' ב' קחנו משם.

יד

יד) וכתב מהרי"ו דצ"ל ברכת המפיל. מ"א שם. ח"י שם א"ר או' ג' ר"ז שם. אמנם לפי דברי האר"י ז"ל אין לה מקום לברכת המפיל בליל פסח כיון שאין מסתלקין המוחין כל הלילה ההוא וכל היום כמ"ש בשער הכוו' בדרושי הפסח דרוש ג' יעו"ש. ועוד עיין בדברינו לעיל סי' רל"ט סוף או' ז' יעו"ש.

טו

טו) וכתב מהרי"ל דלא ינעול הדלת בבריח חזק והיכא דשכיח הזיקא לא סמכינן אניסא. מ"א שם. א"ר שם. ועיין לעיל סי' ת"ף או' ט"ז. ועוד עיין מזה בסה"ק חיים עד העולם בסיום למס' חולין.

טז

טז) ולעניין הזווג אם מותר בליל פסח עיין לעיל סי' ר"מ או' ה' וכתב באגרות הרמ"ז שאפי' ליל א' של פסח שחל בשבת אסור בזווג יעו"ש. שע"ת או' ד'.

יז

טוב) שם. בהגה כי ליל שמורים הוא וכו'. עיין מ"ש בזה בסה"ק בית יעקב דרוש עה"ת פ' בא יעו"ש.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---