כף החיים/אורח חיים/תלח

כף החיים ‏ אורח חיים תלח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] עכבר שנכנס לבית בדוק וכו'. אפי' בככר קטן שיוכל עכבר לאכלו ואפי' ביטל לא תלינן לקולא מטעם דספק דרבנן לקולא משום דאין ספק אכלו מוציא מידי ודאי חזקת איסור דכיון שידעינן בודאי שעכבר גררה החמץ לפנינו אין ספק מוציא מידי ודאי. ב"ח בסי' זה ובסי' תל"ט. ח"י או' א' חק יוסף או' א' מק"ח או' א' ברכ"י או' א' ער"ה או' א' ר"ז או' א' ועיין לעיל סי' תל"ד או' ו'.

ב

ב) שם. ונכנס אחריו וכו'. פי' מיד נכנס אחריו ואעפ"י שרגלים יש לדבר שהוא מן הככר שהכניס העכבר אפ"ה צריך בדיקה. ב"ח.

ג

ג) שם. ומצא פירורין וכו'. אבל אם מצא ככר שלם א"צ בדיקה כמ"ש לקמן סי' תל"ט סעי' ב' והיינו דוקא בביטל משא"כ בלא ביטל לא תלינן להקל וצריך לבדוק כל הבית. ח"י או' ב' חק יוסף או' ג' מאמ"ר או' א' נה"ש או' א' ויתבאר עוד מזה לקמן סי' תל"ט סעי' ב' קחנו משם,

ד

ד) ואם מכיר אותו הפת שנטל העכבר אף שמצא שחסר ממנו קצת א"צ בדיקה דתלינן בעכבר שאכל אותו מקצת שחסר. ב"ח מלשון הרמב"ם והביאו הפר"ח והנה"ש. וכ"פ הר"ז או' ד' ועיין לקמן או' יו"ד.

ה

ה) שם. אפי' כדי כל הככר וכו'. וכ"ש אם היו רק מעט פירורין דלא תלינן שאכלו ונפלו אלו הפירורין בעת אכילתו. מ"ב או' ג'.

ו

ו) שם. צריך לחזור לבדוק וכו'. ודוקא שראינו עכבר נכנס עם חמץ אבל מצא כך חמץ בבית אחר בדיקה א"צ לחזור ולבדוק. וכן עכו"ם שנכנס עם חמץ לבית א"צ לחזור ולבדוק. מק"ח או' א'.

ז

ז) שם, צריך לחזור ולבדוק וכו'. כל מקום שצריך לחזור ולבדוק צריך ג"כ לחזור ולבטל שהרי חמץ זה שגיררה חולדה מתוך הבית לא נתבטל. הר"ן ספ"ק דפסחים והביאו ב"י סי' תל"ד והפר"ח בסי' זה. ועיין לעיל סי' תל"ד או' ד' מ"ש בזה יעו"ש.

ח

ח) שם. צריך לחזור לבדוק הבית וכו'. ומיירי בעכבר שנכנס לבית ולא ראינו לאיזה מקום מן הבית (ר"ל לאיזה חדר מן הבית) הכניס הככר אבל כשראינו שנכנס למקום מן המקומות שבבית א"צ לבדוק אלא אותו מקום בלבד. וה"ה נמי כשלא ראינו לאיזה מקום מן הבית הכניס הככר אלא שמקצת פתחי החדרים הם נעולים א"צ לבדוק באותם החדרים שהרי בודאי לא נכנס שם ואין חוששין שמא דרך חור הכניסה מחדר לחדר דא"כ אין לדבר סוף אבל אותם החדרים שהם פתוחים צריך לבדוק. ב"ח. אבל המ"א סק"א כתב דבית פירושו חדר וא"צ בדיקה אלא אותו חדר שראינו שנכנס לשם אבל שאר חדרים א"צ לבדוק אם ביטל או שאין הככר גדול כמ"ש סי' תל"ט וה"ה כאן ואם לא ידענו לאיזה חדר נכנס היינו ב' בתים (בסי' תל"ט סעו' ב' דאם ביטל א"צ לבדוק) ולא ידענא להי עייל עכ"ל. וכ"פ מק"ח או' א' ר"ז או' ב' ועיין לעיל סי' תל"ד או' ה' ואו' ו'.

ט

ט) שם. לפי שאין דרכו של עכבר וכו'. וה"ה כלב ותרנגול אין דרכן לפרר. רוקח סי' רס"ו ב"ח. מ"א סק"ב. ח"י או' ד'.

י

י) שם. שאין דרכו של עכבר וכו'. ואם מצא חצי ככר שהכניס העכבר צ"ע דשמא מצנע חצי בחורין. ואם הביא עכבר ככר מהשוק קודם זמן איסורו מבטלו ולאחר זמן איסורו אפשר לא ניחא ליה והוי רק דרבנן והוי הדין כספק על. א"א או' ב' ועיין לקמן סי' תל"ט סעי' ב'.

יא

יא) שם. אבל אם תינוק נכנס וכו'. ומיירי שאין בו דעת דאם יש בו דעת נאמן לומר שאכל כולו. מ"א סק"ג. א"ר או' ב' חק יוסף או' ו' מק"ח או' ג' חקת הפסח או' ד' וכתב ודלא כהמו"ק. ר"ז או' ה'.

יב

יב) שם, ומצא פירורין וכו'. ואפי' לא מצא כדי כל הככר א"צ לבדוק דתולין שאכל השאר כי כן דרכו של תינוק לפרר באכילתו. ב"י. עט"ז. מאמ"ר או' ג'.

יג

יג) שם. ומצא פירורין וכו'. ואם לא היו פירורין אין להוציא מידי ודאי חמץ (ר"ל וצריך לבדוק) והי"א ס"ל דאינו מוציא מידי ודאי חמץ אלא א"כ יש כדי כל הככר, ט"ז סק"ב. ובראינו אוכל ומצא מקצת פירורין כ"ע מודים שא"צ בדיקה ואפשר אף בלא מצא כלום דמסתמא אכל כולו. מש"ז או' ב' ועיין לקמן או' טו"ב.

יד

יד) שם. א"צ לחזור ולבדוק וכו'. אפי' אם לא ביטל. ב"ח. ח"י או' ו' א"ר או' ג' חק יוסף או' ז' מק"ח או' ד' חקת הפסח או' ג' ר"ז או' ה'.

טו

טו) שם. א"צ לחזור ולבדוק וכו'. ומהרי"ל כתב להיפך ולכן יש להחמיר ולבדוק בין בעכבר בין בתינוק. ד"מ או' א' עט"ז.

טז

טז) נחש שנכנס לבית בדוק וככר בפיו א"צ לשכור חבר להוציא הככר מפיו אם כבר ביטלו או שיכול עדיין לבטלו. ר"ז או' יו"ד.

יז

טוב) שם. וי"א וכו'. והפר"ח פסק כסברא הראשונה. וכ"פ הנ"ץ והביאו א"ר או' ג' וכ"כ המש"ז או' ב' והר"ז או' ה' כתב דיש להחמיר כדעת י"א אם לא ביטל שיש כאן ספק איסור של תורה אבל אם כבר ביטל או שעדיין יכול לבטל יש לסמוך על סברה הראשונה שהיא עיקר עכ"ל. וכבר כתבנו לעיל סי' י"ג או' ז' דכל היכא שסותם הש"ע לקולא ואח"כ מביא י"א לחומרא דדעתו לפסוק כסתם ורק לכתחלה חושש לדעת י"א יעו"ש.

יח

חי) [סעיף ב'] כזית חמץ וכו'. אבל פחות מכזית א"צ סולם להורידו וסגי בביטול. ח"י או' ז' חק יוסף או' ח' מק"ח או' ה' חמ"מ או' א'.

יט

יט) שם. מחייבין אותו להביא סולם וכו'. אע"ג שביטלו דשמא יפול מהקורה תוך הפסח ויבא לאוכלו. לבוש. עו"ש או' ב' ר"ז או' י"א.

כ

כ) שם. אבל אם היה חמץ בבור וכו'. בין יש בו מים ובין שאין בו אם אין דרך לירד בתוכו להשתמש בו כל השנה אין חוששין שמא ירד לתוכו בפסח ויאכל מהחמץ לפיכך אין מטריחין אותו להביא סולם להעלות החמץ משם אלא מבטלו ודיו. ר"ז או' י"א. ועיין ח"י או' ח' מ"ש לחלק ומ"ש עליו המש"ז או' ד' יעו"ש.

כא

כא) שם. אין מחייבין וכו'. בד"א כשהניח חמץ בבור ע"ד לפנותו משם קודם פסח או שנפל מאליו אבל אסור להטמין שם חמץ ע"ד שישאר שם עד אחר הפסח אפי' ביטלו ואם הטמינו שם אין מועיל לו כלום וצריך להוציאו ולבערו בי"ד אפי' אם הטמינו שם קודם ל' יום לפני הפסח. ר"ז או' י"ב.

כב

כב) שם. מבטלו בלבו ודיו. דהוי כחמץ שנפלה עליו מפולת (עיין סי' תל"ג סוף סעי' ח') אבל אסור להטמין בידים. מ"מ פ"ב דין י"ד. מ"א סק"ד. א"ר או' ד' חק יוסף או' ט' חמ"מ או' א' חקת הפסח או' ז'.

כג

כג) שם. מבטלו בלבו ודיו, ואין חוששין שמא יעלנו ויאכלנו דתרי חששות הבאות ע"י מעשיו לא חיישינן העלאה ואכילה שמתוך כך יזכור איסורו, ולשמא ירד במקרה ויאכלנו שם ג"כ ליכא למיחש שאין דרך לאכול בבור. לבוש.

כד

כד) שם. מבטלו בלבו ודיו. ואם נודע לו אחר זמן איסורו דאז לא מהני ביטול צריך להוציאו ולבערו. ב"י. ודוקא כשלא ביטל חמצו מקודם אבל אם ביטל בזמנו כנהוג מהני גם לזה ועפ"י שלא ידע מזה בשעת ביטול. ט"ז סק"ד. וכ"כ האחרונים.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---