כף החיים/אורח חיים/תלא

כף החיים ‏ אורח חיים תלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בתחלת ליל י"ד בניסן בודקין את החמץ וכו', ומדאו' בביטול בעלמא סגי שיבטלנו בלבו ויחשבנו כאלו הוא עפר בעלמא ואז אינו עובר עליו אלא שחכמים הצריכו להוציאו מן הבית לפי שאדם רגיל בו כל השנה וחשו שמא יבא לאוכלו אם ישאר בבית. טור, לבוש. א"נ כיון שהחמירה עליו תורה לעבור בבל יראה אם אינו מבטלו לכן החמירו עליו חכמים. מ"א סק"ב בשם התו' ריש פסחים. ואפי' בחמץ נוקשה ועי' תערובת דליכא בל יראה החמירו. תו' שם. ב"ד סי' קנ"ב. ואפי' אם ביטל ואח"כ מצא חצי זית צריך לבער. הרדב"ז ח"א סי' קל"ה. ועיין לקמן סי' תמ"ב סוף או' ע"ז.

ב

ב) ר' ישעיה הראשון הוכיח דאפי' לחמץ ידוע מהני ביטול מה"ת מדתנן ההולך לשחוט וכו' ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול וכו' ואם לאו מבטלו בלבו דאי לא מהני ביטול היכי שרו ליה רבנן למעבד מצוה הבאה בעבירה ולעבור בל יראה, וכן דעת הר"ן ריש פסחים יעו"ש וכן הוכיח הרשב"ץ בס' מאמר חמץ והפר"ח יעו"ש. ער"ה או' א' ועיין לקמן סי' תל"ג או' נ"ז.

ג

ג) שם. בתחלת ליל י"ד בניסן בודקין וכו'. איתא בר"ה דף כ"א ע"א אמר להו רב נחמן להני נחותי ימא אתון דלא ידעיתון בקביעא דירחא כי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא בעירו חמירא. דלדידהו דמגלי להו עלמא מארבע עשר משלים ע"כ. ולפ"ז ההולך במדבר וכה"ג שאין בקי בקביעות המועד צריך לבער איזה ימים קודם דמשלים סיהרא ליומא כדי שלא יבא לידי ספק. יא"פ.

ד

ד) שם. בתחלת ליל י"ד בניסן וכו'. והטעם שתיקנו הבדיקה בלילה משום שבני אדם מצויים בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה גמ' פסחים דע"א. ופירש"י ואור הנר יפה לבדיקה בלילה אבל ביום מחשיך וא"ת יבדוק לאור היום הא ילפינן לקמן מחיפוש שמצותו בנר עכ"ל. ודברי הגמ' הנז' הביאו הטור וב"י וט"ז סק"א. ועיין לקמן או' ו'.

ה

ה) שם. בתחלת ליל י"ד בניסן וכו'. סי' סמוך לכניסת הלילה. ר"י ור"ן בשם הראב"ד ב"י. מג"א סק"א ור"ל קודם צאת הכוכבים וכמ"ש המ"א לקמן סק"ה יעו"ש. אמנם הא"ר או' ה' הוכיח מכמה פו' דתחלת הבדיקה זמנה הוא אחר צאת הכוכבים ותיכף תחלת הלילה אעפ"י שעדיין יש קצת אור יום וכתב שכ"מ בטור וש"ע יעו"ש. וכן הסכים ח"י או' א' וכ"כ הט"ז סק"א. וכן הגאון מהר"ר יהושע שפירא בשיטתו על פסחים הנקרא חידושי מהרי"ש בשו"ת שבסופו סי' א' הכריע להלכה ולמעשה לנהוג לכתחלה כדעת הרב ח"י שהוא אחר צאת הכוכבים יעו"ש וכן הסכים הרב חק יוסף. והב"ד המחב"ר או' א' וכן הסכים מקו"ח בחידושים או' א' ר"ז או' ה' ח"א כלל קי"ט או' ו' קיצור ש"ע סי' קי"א או' א' בן א"ח פ' צו או' א'.

ו

ו) שם. בודקין את החמץ לאור הנר וכו'. ומצאו להם סמך מן הפסוק שבדיקה זו תהיה לאור הנר דכתיב אחפש את ירושלים בנרות. טור. והוא מגמ' פסחים ז' ע"ב יעו"ש.

ז

ז) שם. בודקין את החמץ וכו'. ואם א"א לו לבדוק בעצמו צריך לשכור מי שיבדוק. וכן אם המקום רחוק ממנו צריך לשכור שליח לבדוק שם. חמ"מ או' א'.

ח

ח) שם. בודקין את החמץ וכו'. ומי שמיתו מוטל לפניו ליל י"ד הוא פטור ממצות בדיקה ויבדקו לו אחרים. מהרי"ע בשו"ת בית יהודה ח"א סי' ה' בסוף התשו' ברכ"י או' ב' ובס' תשובה מאהבה כתב שבפראג נוהגין שהאונן מקנה חלקו לשותפו וגם בזה לענין חמץ יקנה במתנה לשותפו או לאחר ואז יברך האחר ג"כ משא"כ אם אינו בודק מחמת הקנאה רק דרך שליחות צ"ע אם יברך. שע"ת. ונראה דאם לא הקנה לאחר אם אותו אחר יש לו בתים באותו חצר יברך על בדיקה שלו ויכוין לפטור גם הבדיקה שבודק בשביל האונן. ואם אין אותו אחר שבודק לאונן דר באותו חצר אבל יש אחרים דרים שם יכוין אותו אחר על ברכת אחרים שבודקים לעצמם ויבדוק לאונן.

ט

ט) שם. בודקין את החמץ וכו, וגם צריך אז לבטל את החמץ כמ"ש לקמן סי' תל"ד סעי' ב' יעו"ש.

י

י) שם. שדרך להכניס שם חמץ. לאו דוקא שאף שאין דרך להכניס שם חמץ רק במקום שמשתמשים שם חיישינן שמא הכניס שם חמץ ולאו אדעתיה. וכמבואר לקמן סי' תל"ג. ח"י או' ב'.

יא

יא) [סעיף ב'] שלא יתחיל וכו'. וחצי שעה קודם הלילה אסור דלמא אתו לאמשוכי כמ"ש סי' רל"ב ורל"ה. מ"א סק"ג. ח"י או' ג' חמ"מ או' ג' ר"ז או' ה' ח"א כלל קי"ט או' ז' ודוקא במלאכה ואכילה וכדומה אסור חצי שעה קודם בדיקה משא"כ בלימוד דאין לבטלו מת"ת קודם התחלת זמן הבדיקה, ח"י שם. וח"א שם כתב דבלימוד אינו אסור אלא בה"ש כדי שלא יתבטל מלימודו מיהו החמ"מ או' ד' כתב על דברי הח"י הנז' דאין דבריו מוכרחים נגד כל דברי האחרונים יעו"ש וכ"כ הר"ז שם דחצי שעה קודם זמן הבדיקה דהיינו קודם צ"ה אסור ללמוד אפי' פרק א' אעפ"י שיכול לגמור הפרק קודם צ"ה יעו"ש, ועיין לעיל סי' רס"א או' א' ודו"ק.

יב

יב) שם. שלא יתחיל וכו'. ומי שלא בדק בלילה אסור ביום עד שיבדוק. מ"א שם. מקו"ח בחי' או' ד' ר"ז שם. חקת הפסח הנד"מ או' ך' ועיין לקמן סי' תל"ג או' ד'.

יג

יג) שם. שלא יתחיל וכו'. ואסור ליכנס למרחץ ובכל הדברים הנז' בסי' רל"ב. מ"א סק"ה. חמ"מ או' ג' זכ"ל.

יד

יד) שם. שלא יתחיל וכו'. ואפי' הוא בענין שאינו יכול לבדוק עדיון לאיזו סבה כגון שנאבד מפתח חדרו ושלח אחר אומן לעשות או כיוצא דצריך על כרחו להמתין שהות מה לא יאמר בעוד שמתקן אעשה מלאכה וכיוצא אלא צריך להמתין ולמנוע מכל אלה ולישב בטל עד שיבדוק כיון שמצפה שאחר שעה יוכל לבדוק ומיהו ודאי אם אינו מצפה שיוכל לבדוק בלילה מותר. ב"ד סי' קנ"א.

טו

טו) שם. ולא יאכל וכו'. אבל טעימה בעלמא שרי' מהרי"ל. ב"ח. וטעימה היינו פירות או כביצה פת כמ"ש ססי' רל"ב. מ"א סק"ד. וכ"כ האחרונים, והח"א כלל קי"ט סוף או' ז' כתב וכזית פת. וכתב שם המ"א דה"ה לשתיה ודוקא כביצה ולא יותר דאדרבה יותר יש לחוש שמא ישתכר. מחה"ש. וחמשת מיני דגן יותר כביצה אסור כמו פת. א"א או' ד' ועיין בדברינו לשם או' ל"ד.

טז

טז) שם לא ילמוד וכו'. ואותם האנשים האומרים דבר הלכה בבהכ"נ אחר התפלה מותרין לומר השיעור דדוקא שמי שלומד בביתו אסור שאינו מוכרח לקום ממקומו אבל זה בודאי ילך לביתו. הראנ"ח ח"ב סי' ע"ט, כנה"ג בהגה"ט. ודוקא מי שאומר דבר הלכה בלא פלפול אבל אסור לעסוק בפלפול אפי' אינו בביתו דבזה ודאי איכא למגזר דלמא ממשכא ליה שמעתא ואתא לאמנועי ממצוה שישכח אח"כ מלבדוק. מ"א סק"ה. ח"י או' ו' א"ר או' ח' חק יוסף או' ו' ר"ז או' ט' ואו' יו"ד. מקו"ח בחי' או' ו' חקת הפסח הנד"מ. אמנם הפר"ח אוסר זה וזה כי העיקר שאסור ללמוד לאחר זמן התחלת חיוב הבדיקה וכ"נ דעת הט"ז. חמ"מ או' ד',

יז

טוב) שם. לא ילמוד וכו'. ואם אמר לחבירו (שאינו לומד) שיזכירהו הבדיקה כשתחשך מותר לו ללמוד כמו שהתירו חז"ל ללמוד בליל שבת אצל הנר אם אומר לחבירו תן דעתך עלי שלא אטה. עט"ז, חק יוסף שם. וכ"כ א"ר או' ח' בשם הנ"ץ. ר"ז או' י"א. חקת הפסח הנד"מ. והיינו כשצוה לחבירו להזכירו ולהפסיקו מיד כשיגיע זמן התחלת הבדיקה.

יח

חי) שם. לא ילמוד וכו'. ומי שלא התפלל או קרא ק"ש עיין בב"ח שכתב חילוקי דעות בזה והמ"א סק"ה מסיק כיון דזמן הבדיקה הוא קודם צ"ה ע"כ יבדוק תחלה ואח"כ יתפלל אם לא שרגיל להתפלל בבהכ"נ בעשרה דאז יתפלל תחלה עכ"ל ואזיל לשטתו שדעתו כדעת הב"ח שזמן הבדיקה קודם צ"ה אך לפי מ"ש לעיל (או' ה') דעיקר זמן הבדיקה הוא בלילה אחר צ"ה א"כ מי שרגיל להתפלל ולקרות ק"ש בזמנה אל ישנה כי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ח"י או' ז' וכן הסכים מקו"ח בחי' או' ו' וחקת הפסח הנד"מ. וכ"כ א"ר או' ח' מי שלא התפלל מעריב יש להתפלל קודם בדיקה ואין חילוק בין יכול להתפלל בציבור או לא עכ"ל, וכ"כ דה"ח או' ב' וכ"ה דעת הגאון מהר"ר יהושע שפירא בשטתו על פסחים הנקרא חי' מהרי"ש בשו"ת שבסופו סי' ב' אלא שכתב דאם יש שם אחר יאמר לו שיזכירהו לבדוק תיכף אחר תפלתו דכל כמה דאפשר לתקוני מתקנינן ושם חלק על דברי קצת אחרונים יעו"ש. והביאו מחב"ר או' ג',

יט

יט) שם. ואם התחיל ללמוד וכו'. לאו דוקא תלמוד אלא אפי' במקרא ושאר ענייני חכמה וכו' כ"כ הר"ר מנוח יעו"ש. חקת הפסח או' ג'.

כ

ך) שם. ואם התחיל ללמוד וכו'. וה"ה לדבר הרשות כמו בתפלה כמ"ש לעיל סי' רל"ב. כ"כ הרשב"ץ בס' מאמר חמץ יעו"ש והביאו הער"ה או' ג' וכ"כ הב"ח דלסברא זו ה"ה באכילה נמי א"צ להפסיק. אבל הט"ז סק"ג כתב דלאכילה פשיטא דצריך להפסיק אפי' לדיעה זו מטעם שאין קבע לאכילה. וכ"כ המ"א סק"ו דמשמע מדברי הש"ע דדוקא בלימוד א"צ להפסיק אם התחיל מבע"י אבל מדבר הרשות לכ"ע פוסק. וכ"כ העו"ש או' ב' דלאכילה ומלאכה אפי' התחיל בהיתר פוסק יעו"ש. והח"י או' ח' כתב להיפך דדוקא בלימוד פליגי הני שני דיעות משום דמשכא שמעתא אבל באכילה ומלאכה לכ"ע א"צ להפסיק יעו"ש. אמנם הא"ר או' ט' כתב דדעת כל האחרונים דבהתחיל לאכול ומלאכה מפסיק וכתב דכן יש להחמיר כדעת האחרונים יעו"ש. ובלא"ה דעת האחרונים כדיעא שנייה דאפי' בלימוד והתחיל בהיתר כשיגיע זמן הבדיקה פוסק כמ"ש לקמן או' כ"ג יעו"ש.

כא

כא) שם. ואם התחיל ללמוד מבע"י וכו'. דהיינו שהתחיל בהיתר כמ"ש הב"י ודלא כמ"א סק"ח שכתב דמיירי בהתחיל באיסור דהיינו חצי שעה קודם הלילה, ח"י או' ח' מקו"ח בחי' או' ז' נה"ש או' ה' חמ"מ או' ג' ר"ז או' ו' הגר"א.

כב

כב) שם. מבע"י משמע דאם התחיל בלילה באיסור לכ"ע פוסק דבדיקת חמץ הוי דאורייתא כ"ז שלא ביטל וק"ל דבדבר דאו' פוסק כמ"ש סי' רל"ה, מ"א סק"ח, וכ"כ העו"ש או' ב' מיהו הח"י או' ח' כתב דדוקא בלימוד פוסק דלמא משכא שמעתא אבל בשאר מלאכות אפי' התחיל באיסור אינו פוסק דבדיקת חמץ דרבנן ובדרבנן אפי' התחיל באיסור אינו פוסק כמ"ש סי' רל"ב יעו"ש. אבל אין כן דעת האחרוני' כמ"ש באו' שאח"ז.

כג

כג) שם הגה, וי"א שצריך להפסיק וכו'. וכ"פ הלבוש וכן הסכים הב"ח וכתב דאפי' מן הלימוד צריך להפסיק וכ"ש באכילה, וכן מסיק הפר"ח לדינא דאפי' התחיל בהיתר כשיגיע זמן הבדיקה צריך להפסיק יעו"ש, וכ"כ הר"ז או' ו' דה"ח או' א' חקת הפסח הנד"מ, וכ"כ ח"א כלל קי"ט או' ז' אלא שכתב דאם התחיל בהיתר בלימוד המיקל לא הפסיד אבל בהתחיל לאכול או במלאכה מפסיק יעו"ש, ועיין לעיל או' ך'.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---