כף החיים/אורח חיים/תכו

כף החיים ‏ אורח חיים תכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הרואה לבנה בחידושה וכו'. נשים פטורות דמ"ע שהז"ג הוא ואע"ג דהם מקיימות כל מ"ע כגון סוכה וכו' מ"מ מצוה זו אין מקיימים מפני שהם גרמו פגם הלבנה. של"ה. ובסנהדרין (מ"ב ע"א) אמרינן על ברכת הלבנה הני נשי דידן נמי מברכי משמע קצת דמברכין ואפשר דל"ד נשים אלא לישנא בעלמא נקט, מ"א ריש הסי' וע"כ נראה כיון דבש"ס משמע דמברכין יש להם לשמוע הברכה מאחרים ולכוין לצאת או לומר רק ברוך מחדש חדשים כנז' בש"ס דזו ברכת הנשים. ואפשר דגם השל"ה יודה לזה דלא יש קפידה כ"א בנוסח הברכה הארוכה של אנשים אבל בזה אין קפידה:

ב

ב) שם. הרואה לבנה וכו'. סומא חייב בברכת הלבנה. רש"ל בתשו' סי' ע"ז. כנה"ג בהגה"ט. מ"א שם. אמנם מהריק"ש כתב מדקאמרי הרואה לבנה וכו' חלו בראיה וסומא לא יברך עכ"ד. והביאו הברכ"י סי' רכ"ד אות א' וכ"כ בספרו מחב"ר סי' רכ"ט אות ו' וז"ל והגם דמהרש"ל בתשו' סי' ע"ז ודעימיה ס"ל דמברך ברכת הלבנה הסומא מ"מ הוי ספק ברכות עכ"ל וכ"כ הש"ץ דף רל"א ע"ג דהישר בזה שלא יברך וישמע מפי המברך לאפוקי נפשי' מפלוגת'. וכ"כ החס"ל או' ב' בן א"ח פ' ויקרא או' כ"ג. מיהו שאר אמירות שאומר בעת קידוש הלבנה יוכל לומר בעצמו:

ג

ג) והרואה ע"י בתי עינים יכול לברך אעפ"י שלא יכול לראות בלי בתי עינים. שע"ת אות א' בן א"ח שם:

ג) קהלה שבאו לברך ברכת הלבנה ולא נמצא בהם מי שיודע לברך רק שומא א' ועמד ובירך אפשר דגם למהריק"ש דאינו חייב מ"מ מוציא אחרים ודומה למ"ש בסי' רצ"ז דמי שאינו מריח מוציא בברכתו אחרים. שדה הארץ ח"ג סי' ט' עיקרי הד"ע סס"י ט"ז:

ד

ד) שם. הרואה לבנה בחידושה וכו'. יורדי הים אין מפליגין עד אחר ה' ימים לחידוש הלבנה. ונזהרין שלא להקיז סמוך לחידושה. והפשתן שימצא במשרה או בתוך היורה לבשל בחידוש הלבנה לוקה וכמה מלאכות צריך שמירה שלא לעשות בעת שהלבנה מתחדשת. הרב החינוך סי' ת"ג. ברכ"י אות ב' שע"ת שם. ועיין לעיל סי' תי"ז או' כ"כ: ה) שם. מברך אשר במאמרו וכו' שלא ישנו את תפקידם. מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם. ששים ושמחים כדכתיב ישיש כגבור. פועלי אמת שאינם משנים את סדרם. וללבנה אמר הקב"ה שתתחדש בכל חדש. עטרת תפארת היא זו לעמוסי בטן סי' הוא להם שאף הם שמונים לה עתידים להתחדש בגלותם (והב"ח גרס בגדולתן וכ"כ א"ר אות ב' דאינו ענין לחרבן הבית אלא לחידוש הנשמות) כמותה ולפאר ליוצרם. רש"י סנהדרין מ"ב ע"א. והתו' שם כתבו דאית דגרס פועל אמת ואהקב"ה קאי שבאמת ובדין מיעטה ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש עכ"ל וכ"כ הר' יונה פועל אמת שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת כענין שנאמר ויעמידם לעד לעולם שאם היה חוזר לצבאיו מספיק היה שיאמר פועלי אמת ולמה היה צ"ל עוד שהפעולה שהם פועלים שהיא אמת עכ"ל. ב"י. וכ"כ הב"ח דנקטינן לברך ברכה זו כגירסת התו' יעו"ש. וכ"כ הברכ"י אות ג' דהנכון לומר פועל אמת שפעולתו וכו' וכ"ה גירסת גורי האר"י ז"ל ופירשוה על דרך האמת וכ"כ ר' בחיי פ' האזינו עכ"ל והביאו ה"ה בש"ץ דף רל"ב ע"ד. וכ"ה בס' מבו"ש להאר"י ז"ל דף ס' ע"ג ובס' פע"ח ש' י"ט פ"ג ובסי' הרש"ש ז"ל ועי"ש פי' הברכה כולה ע"ד האמת יעו"ש. וראוי להפסיק בין שתתחדש ובין עטרת. א"א אות ט':

ו

ו) בטור גרס לעשות רצון קונם. וכ"ה נוסחת הרא"ש וכל הפו' והיא הנוסחא הנמצאת בספרינו בגמ' אבל הרי"ף ז"ל בס"פ תה"ש והרמב"ם ז"ל בפ"י מה"ב הביאו הנוסחא רצון קוניהם ומכאן כתב מהר"א די בוטון בתשו' סי' א' דאו' בתפלת יוצר של שבת עושין באימה רצון קוניהם והרבה ראיות לזה. ובכל מה שהרבה להביא ראיות יראה דהאומר רצון קונם לא הפסיד. שכנה"ג בהגה"ט אות א'. אמנם בס' מבו"ש שם כתוב רצון קוניהם ונתן טעם בסוד יעו"ש. וכ"ה בסי' הרש"ש ז"ל וכ"כ הפר"ח דבס' ערוגת הבושם פכ"א כתב שיו"ד של קוניהם הוי תמורת ה"י למ"ד הפועל כמו בורא השמים ונוטיהם וכן עיקר ע"ד הסוד ואם זכית להבין קרא דכתיב בקהלת וזכור את בוראיך מלא ביו"ד בין תבין את אשר לפניך עכ"ל. והביאו הש"ץ שם. ועיין לעיל סי' נ"ט אות ט':

ז

ז) הנה בנוסח ברכת הלבנה בהרמב"ם ה"ב פ"י הלכה ט"ז הביא הנוסחא שהם עתידים להתחדש וכו' (וכ"ה בגמ' ובפי' ר"ח) וכ"כ בס' אבודרהם ול"ג שאף הם עתידים כי בלא"ה הטוב הוא שלא להזכיר אף בברכת הלבנה ע"ד שכתבו הפו' כן בברהמ"ז דאפי' ברצה והחליצנו במקום ואף על פי שאכלנו וכו' יש מדקדקים לומר ועם שאכלנו וכן נמי בס' עבודת יוה"כ בכל מקום שכתוב אף הוא היה וכו' כותבים אז גם וכו' כידוע. רו"ח אות א' וכ"ה הנוסח במבו"ש ופע"ח שם שהם עתידים וכו' יעו"ש:

ח

ח) שם. מברך אשר במאמרו וכו'. וכל המברך על החדש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה. סנהדרין מ"ב ע"א:

ט

ט) ברכת הלבנה יאמר תיבה בתיבה בנחת רוח ושפה ברורה כי הרי הוא אומר שהוא מקבל פני שכינה ואיך ישלח דברו בחפזון ועראי כבלע את הקודש ותיבות הברכה תבלעמו אר"ש. מו"ב אות קפ"ז:

י

י) בחורים שרוצים להארס אשה ילמדו להם לסגולה שלא יאבדו לומר ברכת הלבנה בכונה ובצבור כמ"ש בס' המדות למהר"ן ז"ל בערך חיתון יעו"ש. רו"ח אות ד':

יא

יא) מעשה שאירע לאחד שפגע בעכו"ם בלילה ורצה הגוי להרגו וראה שהלבנה זרחה וביקש מהגוי שיניחנו לעשות מצוה א' שצונו הבורא ית' קודם ואח"כ יעשה עמו מה שלבו חפץ והלבנה היתה בחידושה וקידשה בכונה גדולה ואח"כ רצה למסור נפשו בשמחה על ק"ה ונעשה לו נס כשדלג וקפץ ג"פ כמנהג ונשאו הרוח מאת העכו"ם ושוב לא ראו זה את זה וניצול ממנו. ס' אור חדש ק"ק על ברכת הנהנין ד"ן ע"ג יעו"ש. יפ"ל ח"ג אות ב' ומעשה זו הביא אותה ג"כ א"ר סי' תר"ב וש"ץ דף רל"ג ע"ג:

יב

יב) וכתב עו"ש בס' אור חדש וגם שמעתי שמי שיקדש הלבנה מיום שיקדשה לא ידאג שימות באותו החדש מאותו היום ואילך עכ"ל. והביאו א"ר וש"ץ שם. והיינו שלא ימות מיתה משונה. ס' הברית. תו' חיים על ח"א כלל קי"ח אות י"ט:

יג

יג) יחיד יכול לברך ברכת הלבנה מדלא מני לה בפ' הקורא המגלה עומד בהני מילי דליתנהו בפחות מיו"ד. פר"ח. וכ"כ ב"ד סי' קל"ב. י"א מ"ב בהגה"ט אות ג' מיהו לכתחלה ודאי שצריך לחזר לברך אותה עם הצבור משום ברוב עם וכו' וגם כדי לוכל לומר אח"כ קדיש. ולפחות אם א"א ביו"ד יאמר אותה בג' דאז הוי כרבים כמ"ש לעיל סי' תכ"ב סעיף ב' בהגה:

יד

יד) קודם ברכת הלבנה צ"ל הללויה הללו את ה' מן השמים עד חק נתן ולא יעבור. מבו"ש דף ס' ע"ד. פע"ח שער י"ט פ"ג ויעו"ש טעם בסוד. והמנהג לומר קודם כל מזמור השמים מספרים כבוד אל כולו ואח"כ הללויה הללו את ה' מן השמים וכו' עד חק נתן ולא יעבור. ואח"כ יראה הלבנה והכוכבים ויאמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וכו' ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. לשם יחוד וכו' הריני בא לקיים מצות ברכת הלבנה לתקן את שורשה במקום עליון. ויהי נועם וכו' ואח"כ יאמר ברכת הלבנה מילה במילה ובכונה. ועיין לקמן אות ל"ז הסדר שצ"ל אחר הברכה ע"פ הסוד:

טו

טו) שם הגה. ואין לקדש החדש אלא בלילה וכו'. וכל הלילה זמנה הוא אפי' אחר חצות. בן א"ח פ' ויקרא אות כ"ג:

טז

טז) שם הגה. בעת שהלבנה זורחת וכו'. שתהא זריחתה ניכרת ע"ג קרקע דבכה"ג הוי לילה לכל דבר. שה"ג אשר סביב המרדכי בפ' אלו דברים בשם מהר"ם ז"ל. כנה"ג בהגב"י. מ"א סק"א. ונראה דל"ד שתהא ניכרת ע"ג קרקע של חצר אלא אע"ג דעדיין אינו ניכר שם כיון שזריחתה ניכרת מן החלון אל תוך הבית שפיר דמי לברך עליה. כס"א אות ב':

יז

טוב) שם בהגה. ונהנין מאורה. עיין ברכ"י אות ד' מה שהאריך והוכיח שאין הכונה אלא שתהא מאירה בטוב אבל לא שצריך שנהנה מאורה ממש אלא כל שצופה ומביט בזריחתה יכול לברך יעו"ש. וכ"כ מהרי"ע בס' מ"י בסוף הס' דל"ה ע"ב יעו"ש. ש"ץ דף רל"א ע"א:

יח

חי) אין מברכין על הלבנה בזמן שיש מסך מבדיל בינינו ובינה אם לא שהמסך דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שהוא מכיר דברים שהם נכרים לאור הלבנה. וה"ה לענין העבים אם הוא עב איני מברך ואם הוא דק וקלוש מברך. ואם התחיל לברך. וכסה הענן גומר הברכה. הרדב"ז ח"א סי' קנ"ד. כנה"ג בהג"ט. ומשמע כשיודע שתתכסה תכף לא יתחיל לברך. מ"א סק"א. א"ר אות ו' אמנם החיד"א בס' מו"ב אות קפ"ד כתב דאפי' אם יש ענן דק עליה לא יברך. וכ"כ בן א"ח פ' ויקרא אות כ"ג:

יט

יט) ואם יכולין לברך ברכת הלבנה בעד החלון של זכוכית עיין בשו"ת שבות יעקב ח"א חא"ה סי' קכ"ו שמתיר יעו"ש וכ"כ בשו"ת קול אליאו ח"ב סי' י"ז ובספרו כס"א על סי' זה אות א' וכ"כ הברכ"י סי' רכ"ד אות א' ובסי' זה אות ד' וכ"כ בספרו מו"ב אות קפ"ה דאם יש לו מיחוש יכול לברך מן החלון ואם מצטער מהרוח שהוא קצת חולה וירא שלא יזקינו ושמא יעבור הזמן יכול לברך כשרואה אותה מן החלון דרך זכוכית ובלבד שיראנה מאירה ובהירה עכ"ג ועיין לקמן סס"י זה בהגה.

כ

כ) [סעיף ב'] אין מברכין על הירח וכו'. כתיב בדרשות מהרי"ל סוף ה' שבועות דמהרי"ל לא היה מקדש הלבנה בשום יו"ט שחל במו"ש ויהב טעמא כשם שיש תחומים למטה כך יש תחומין למעלה ואין להקביל פני שכינה ביו"ט חוץ לתחום ועוד דנראה ברכת הלבנה כעין תחנה ואין לומר ביו"ט אמנם העיד על רבו מהר"ש דלא היה מקפיד והיה מקדשה גם ביו"ט מו"ש עכ"ל והב"ד מור"ם ז"ל בד"מ סוף אות ב' ופסק בהגה ססע"י זה כמהרי"ל וכ"פ הלבוש סס"י זה. ומ"ש הט"ז סק"א דבריו אין מבוררין כמ"ש המאמ"ר אות א' ומ"ש המש"ז אות א' ליישב דברי הט"ז וכתב דוכן עיקר שכתב הט"ז הוא לשון מהרי"ל זה אינו כאשר העתקנו לשונו. ועיין עוד לקמן אות ל"ב:

כא

כא) שם. במו"ש וכו'. וסי' זה יהיה בידך בחדש שתברכו ברכת הלבנה במו"ש תמצאו הצלחה וכשתתכסה ולא יוכלו לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח. מגיד מישרים על שיר השירים. מ"א סק"ב. שמעתי שאו' בדמשק ששאלו להרח"ו טעם למה אנו מברכין ברכת הלבנה במו"ש ואמר כי הטעם הוא שאז נחרב הבית והלכה השכינה בגלות לכן אנו או' שעתידין להתחדש כמותה הרי ביום שנחרב אנו מבשרין חידוש ישראל והשכינה. מהר"י צמ"ח בפע"ח שער י"ט פ"ג:

כב

כב) שם במו"ש וכו'. וה"ה מוצאי יו"ט וכ"מ בתשו' הרמ"ע סי' ע"ח. א"ר אות ה' והיינו יו"ט של שבועות. א"א אות ב':

כג

כג) שם הגה ודוקא אם ליל מו"ש הוא קודם יו"ד בחדש וכו'. משמע דאם ליל מו"ש הוא ליל יו"ד אין ממתינין אבל לפי הטעם שכתב משמע דאפי' מו"ש הוא ליל י"א ממתינין דאפי' יהיה ד' לילות עננים דהיינו י"א י"ב י"ג י"ד עדיין יכולין לקדש ליל ט"ו וצ"ל דמ"ש ד' עננים ר"ל לבד ממו"ש ומ"ש קודם יו"ד בחדש ה"ק דהלילה הוא קודם יום יו"ד דהיינו שיום א' הוא יו"ד וזהו שסיים אבל אם הוא אח"כ וכו' פי' שביום השבת הוא יום יו"ד אין ממתינין עד מו"ש ולפי מ"ש סעיף ג' בהגה צריך לחשוב אם ישאר עוד ה' לילות עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מיום המולד. מ"א סק"ג. א"ר אות י"ב. ומיהו עיין במ"א סי' כ"ה סק"ב שכתב מש"ס יבמות ט"ל דכל שהויי מצוה לא משהינן אעפ"י שי"ל שיעשה אח"כ המצוה יוחר מן המובחר וכ"ה בילקוט ויקרא סוף דף קכ"ט ובמנחות ע"ב חביבה מצוה בשעתה יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל קי"ח אות י"ד דמטעם זה אין להמתין כלל עד מו"ש יעו"ש. ומטעם זה י"ל נמי דאם הגיע זמן ברכת הלבנה ואינו יכול לעשותה ברבים דאין לאחרה בשביל כך כיון דאינו אלא למצוה מן המובחר כמ"ש לעיל אות י"ג יעו"ש. וכ"כ קיצור ש"ע סי' צ"ז אות ט' כי מצות זריזין מקדימין דחי למצות ברוב עם.

כד

כד) שם בהגה. יש ללבוש בגדים נאים. ואין נוהגין כן. כנה"ג בהגה"ט והביאו א"ר אות י"ג. אבל הפר"ח כתב דכן ראוי לנהוג ולפחות ללבוש הקאפה של שבת.

כה

כה) שם בהגה. אין מקדשין הלבנה קודם תשעה באב. דשרוין באבילות. וא"כ ה"ה אבל בז' ימי אבילות לא יקדש אבל אם לא ישלים אבילתו עד יו"ד בחדש לא ימתין עד ליל י"א ויקדש בימי אבלו. מ"א סק"ד. והרב שבו"י מ"ב סי' י"א כתב שאין לו לקדש עד אחר ג' לבכי שהוא ליל י"ב והרב שע"א סי' צ"ה כתב דדוקא אם עובר הזמן שאינו יכול לקדש הלבנה יכול לקדש בימי אבלו אבל כשיש עוד זמן לקדש אינו יכול לקדש בימי אבלו יעו"ש י"א בהגה"ט. ועיין בס' דבר משה הלכות אבל סי' פ"ד שכתב דהכי ק"ל. ש"ץ דף רל"ב ע"ג.

כו

כו) ונראה דמקדש בביתו אם יכול. א"ר אות ט"ו. ומשמע דאם אינו יכול לקדש בביתו מותר לצאת חוץ וכ"מ ביו"ד סי' שצ"ג סעיף ב' וכ"כ בשו"ת שע"א שם:

כו) כשאירע מת בעיר שעדיין לא נקבר לא יאמרו ברכת הלבנה כ"א אחר שיוציאוהו מהעיר גם בבה"ק לא יאמרו ברכת הלבנה אלא ירחיקו משם. קשל"ה וא"ז. כף החיים להרח"פ סימן ל"ה אות י"ב. ועיין א"ר סוף אות י"ז:

כז

כז) שם בהגה. ולא קודם יוה"כ. כי אז מאויימים מכח הדין ואין בהם שמחה. ד"מ אות ב' מ"א סק"ה. אבל הלבוש כתב דיש לנו לעשות אותה קודם יוה"כ שאם יהיו עונותינו שקולים עם הזכיות תכריע זאת המצוה. וכ"כ החיד"א בס' מו"ב סי' ט' אות רפ"ג דהיותר נכון לברך הלבנה קודם יוה"כ מכמה טעמים עכ"ל. וכ"כ החס"ל אות ג' וכן הסכים הרח"פ בס' לב חיים ח"ב סי' קס"א ובס' מועד לכל חי סימן ט"ו אות ן' ורו"ח סימן תר"ג אות ג' יעו"ש. יפ"ל סימן זה אות ב':

כח

כח) שם בהגה. ובמוצאי יוה"כ מקדשין וכו'. אפילו קודם שיטעום. ח"א כלל קי"ח אות ט"ו:

כט

כט) שם בהגה. אבל לא במוצאי תשעה באב וכו'. משום דאז אין שרויים בשמחה. ד"מ אות ב' אמנם הכנה"ג בהגב"י כתב דיש לברך על הלבנה במוצאי תשעה באב דשהויי מצוה לא משהינן בטעמים חלושים וכתב שכך נוהגין בירושלים ובחברון תובב"א ושכך נוהגין בקושטא יעו"ש. וכ"כ הפר"ח אלא שכתב שצריך ליזהר שלא לברך בלא מנעל. וכ"כ שבו"י ח"ב סימן י"א שנוהגין לקדשו במוצאי ט"ב כהסכמת אחרונים אלא שנוהגים לטעום מידי קודם. וכ"כ מהר"י צמח שבדמשק שאלו להרח"ו ז"ל למה או' ברכת הלבנה במוצאי ט"ב והשיב לבשר ללבנה ולישראל כי אעפ"י שנחרב הבית וגלו הרי הם עתידים להתחדש כמותה והרי ישראל והשכינה עתידין להתחדש וזהו בשורה אז וגם כי בט"ב נולד משיח עכ"ל והובא בפע"ח שער כ"ג פ"א, וכ"כ א"ר סי' תקנ"א אות מ"ו וכ"כ החיד"א במו"ב סימן ח' אות רל"ט, ש"ץ דף רל"ב ע"ב, חס"ל אות ג' קיצור ש"ע סימן קכ"ד אות י"ט. בן א"ח פרשת דברים אות כ"ח:

ל

ל) שם בהגה. או שאר תענית. יחיד המתענה יקדש עם הצבור משום ברוב עם הדרת מלך דאפי' ת"ת מבטלין משום זה (ר"ל משום ברוב עם) כמ"ש סי' רצ"ח סעיף י"ד. ואפי' צבור המתענין אם יראה שיעבור הזמן יקדשו בליל התענית. מ"א סק"ו. וכ"כ הט"ז סק"ב. וטוב לטעום מידי קודם מיהו כדי לקדש בציבור עדיף משימתין כדי לטעום. א"ר אות ט"ז:

לא

לא) שם בהגה. שחל בו יו"ט. והטעם עיין לעיל אות ך' ועוד י"ל הטעם כי ע"י ברכת הלבנה יהיה עילוי לבחי' המלכות וביו"ט ושבת בלא"ה יש לה עילוי ע"י קדושת היום ואח"כ ראיתי שכ"כ בס' מגיד מישרים על שיר השירים יעו"ש ועיין עוד באות שאח"ז:

לב

לב) שם בהגה. שחל בו יו"ט. ומכ"ש שלא יקדשו בליל שבת. ומ"ע סי' ע"ח כתב הרבה טעמים ע"ז וכ"כ הרקנ"ט סימן פ"ו. ובמהרי"ל כתוב שמהר"ש התיר וכ"כ הגמ"נ והב"ח כתב שפעם א' לא נראית הלבנה עד ליל א' של סוכות ועשה מעשה בקראקא וקדשוה מאחר שא"א לקדשה אח"כ עכ"ל אבל בענין אחר אין להקל מאחר שיש הרבה טעמים ע"פ הסוד. מ"א סק"ז. א"ר אות ח"י. פר"ח. ש"ץ דף רל"ב ע"א. ח"א כלל קי"ח אות ט"ו. קיצור ש"ע סימן צ"ז אות י"ב. חס"ל אות ג':

לג

לג) וה"ה שבת שחל בו יו"ט אם עובר הזמן י"ל דמקדשין א"א אות ז' ויש לקדשה אז מיד בצה"כ ויאותו לאור הלבנה ואח"כ יתפלל מעריב. מט"א וש"א. תו' חיים על ח"א שם אות ל"א:

לד

לד) שם. ותולה עיניו וכו'. פשט הלשון נראה דמסתכל בה משהתחיל לברך עד שיסיים כל הסדר והכי נהוג עלמא אבל שמעתי בשם ספר חרדים שכתב שלא יביט בה כ"א בשעת הברכה בלבד ואח"כ אסור להביט בה כמי שמסתכל בקשת. שכנה"ג בהגה"ט אות ה' ובשל"ה והגהת י"נ כתבו שלא יסתכל בה רק בפעם הראשון שיראה עמידתה ואח"כ אסור להסתכל בה. מ"א סק"ח. וכ"כ החיד"א במו"ב סי' ו' אות קפ"ו דלא יסתכל בלבנה אלא קודם שיברך דכתב הרמ"ה דאסור להסתכל בה על דרך האמת עכ"ל. ועיין לעיל אות י"ד:

לה

לה) שם. סי' טוב תהיה לכל ישראל. עיקר הגירסא לומר סי' טוב תהי לכל ישראל ולא תהיה. כ"כ הפר"ח ז"ל. ש"ץ דף רל"ג ע"א בן א"ח פ' ויקרא אות כ"ו. והמנהג לומר לנו ולכל ישראל. וכ"ה בלבוש ובסידור הרש"ש ז"ל. וכ"כ החס"ל אות ה':

לו

לו) שם. ברוך יוצרך וכו'. ברוך יוצריך ברוך עושיך ברוך קוניך ברוך בוראיך וסי' יעקב והוא רמז לו. טור. והטעם כתב הב"ח לפי שיעקב נקרא שמש כמ"ש רז"ל ע"פ כי בא השמש וכתיב והנה השמש והירח והלבנה מאירה מאור השמש ע"כ צורת הלבנה מתוקנת בצורת יעקב עכ"ל. וכ"כ הלבוש דאו' על סי' יעק"ב. וכ"כ בס' מבו"ש להאר"י ז"ל דף ס' ע"ג ועי"ש טעם בסוד. וכ"כ המחב"ר אות ג" ובספרו מו"ב סי' ו' אות קפ"ח בשם מהר"ר חיים ן' עטר והרב המקובל מהר"ן שפירא זלה"ה בעל ס' מצ"ש שעיקר הנוסחא ברוך יעק"ב יעו"ש ומ"ש שם בשם הרמ"ז שהיה אומר על סדר אבי"ע מלמטה למעלה דהיינו עושיך יוצריך וכו' כ"ה ג"כ בפע"ח שער י"ט פ"ג מהחברים אבל העיקר הוא כמ"ש בס' מבו"ש שהסי' יעק"ב משום שהוא א' מח' שערים שסידר מהרש"ו ז"ל מכתבי אביו מהרח"ו ז"ל ועליו יש לסמוך יותר משאר המקובלים כנז' באחרונים. וכ"ה בסי' הרש"ש ז"ל. וכ"כ החס"ל אות ה' בן א"ח שם:

לז

לז) שם. ברוך יוצריך וכו'. משמע דגם ברוך יוצריך וכו' אומר ג"פ וכ"כ הא"א אות ב' דמנהג העולם לומר ג"פ מיהו הא"ר אות ג' כתב דברוך יוצריך וכו' אומרים רק פ"א יעוש. ובסי' הרש"ש כתוב לאמר אחר הברכה ג"פ סי' טוב וכו' ואח"כ ברוך יוצריך וכו' פ"א. ואח"כ אומר כשם שאנחנו מרקדים וכו' ודולג ג"פ ואח"כ אומר תפול עליהם וכו' ישר והפוך פ"א וחוזר לומר זה הסדר ג"פ ואח"כ אומר דוד מלך וכו' ג"פ ואח"כ אומר ג"פ אמן וג"פ סלה. וז"פ פסוק לב טהור וכו' כנגד כחב"ד חג"ת ואח"כ שיר למעלות אשא עיני וכו' הללויה הללו אל בקדשו וכו' תנא דבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל וכו' אמר אביי הילכך נימרינהו מעומד ע"כ. ועיין לקמן אות מ"ד ואות מ"ז:

לח

לח) שם. הגה. ורוקד ג"פ וכו'. שהוא סימן שמחה דכיון שהוא כקבלת השכינה משמחין כנגדה. לבוש. ועיין בס' מבו"ש ופע"ח שם ובסי' הרש"ש ז"ל טעם בסוד בענין הריקוד יע"ש:

לט

טל) שם הגה ורוקד ג"פ וכו'. ויזהר שלא יכרע דמיחזי ככורע ללבנה רק זוקף באצבעותיו. של"ה בשער האותיות אות ק'. מ"א סק"ט:

מ

מ) שם בהגה. ואומר כשם שאני רוקד וכו'. כן הביאו הנוסחא רי"ו והרד"א וס' המפה והלבוש וכ"ה הנוסחא במ"ס פ"ד הלכה ב' אבל הנוסחא השגורה בפינו היא הנוסחא הכתובה בסידורים כשם שאנחנו מרקדים כנגדיך ושמעתי שיש מי שהיה מוחה מלומר כן מפני שמרקדין מובנו שמרקדין לאחרים והנהיג לומר רוקדים וליתא שמרקדין לאחרים צ"ל מרקידים אבל מרקדין משמעו נמי רוקדים ומשנה שלימה שנינו פ' משילין לא מטפחין ולא מרקדין ובפ"ב דכתובות ברייתא כיצד מרקדין לפני הכלה ובפ' חלק גוים מרקדין בהיכלו וכו' ופ' ע"פ ואל תעמוד בפני השור שהשטן מרקד בין קרניו וכו' שכנה"ג בהגה"ט אות ו' ויעוש"ב וכ"כ הפר"ח. והגור אריה הכריע דצ"ל מרקדין. והב"ד כף החיים להרח"ף סי' ל"ה אות ח"י. וכ"ה הגירסא בס' מבו"ש שם. וכ"ה בסידור הרש"ש ז"ל:

מא

מא) ואם הוא ביחיד אומר כשם שאני מרקד. כ"כ האחרונים. ולי נראה דגם ביחיד יכול לומר כשם כשאנחנו מרקדים מפני שהאדם יש בו נר"ן וע"כ יוכל לומר בלשון רבים:

מב

מב) שם. בהגה. ואומר תפול עליהם וכו'. ג"פ ישר להציל מלכות דבי"ע מן הקלי' ובהפך להשליך הקלי' על שונאי ישראל להכניעם. מבו"ש ופע"ח שם. וכ"ה בסידור הרש"ש ז"ל:

מג

מג) שם בהגה. ולמפרע כאבן וכו'. ומט"מ כתב בשם רש"ל ורוקח שי"א כל הפסוק עד קנית ואח"כ למפרע. מ"א סק"י. א"ר או' ד' אבל הלבוש כתב כדברי הטור ומור"ם ז"ל דאומר רק עד כאבן ואח"כ למפרע כאבן ידמו וכו' וכ"נ דעת האחרונים שלא העתיקו מ"ש מ"א בשם מט"מ ורוקח. וכ"ה בסידור הרש"ש ז"ל עד ידמו כאבן ישר והפוך ויעו"ש טעם בסוד:

מד

מד) קבלה מר"י חסיד לומר קול דודי הנה זה בא וגו' דומה דודי לצבי וגו' עד מציץ מן החרכים. מט"מ סי' תקמ"א. שכנה"ג בהגה"ט אות ט' ובשל"ה כתוב שי"א שיר למעלות אשא עיני וגו' וגם הללויה הללו אל בקדשו וגו' תנא דבי ישמעחאל אלמלי לא זכו ישראל וכו' אמר אביי הלכך לימרנהו מעימד. ואח"כ קדיש דרבנן והביאו מ"א שם. א"ר שם. ש"ץ דף רל"ג ע"ב. ובסידור הרש"ש כתוב לאמר קול דודי הנה זה בא וכו' אחר הללויה הללו אל בקדשו וכו' ואח"כ תנא דבי ישמעאל וכו' ועיין עו"ש בפסוקים המסודרים לומר אחר הללו אל בקדשו וכו' ולא העתקנו אותם מפני שאינם חובה ולא כתוב בהם טעם בסוד וגם הלא הם כתובים בסי' ב"ע ובש"ץ דף רל"ג ע"ג. ואפשר כי משם העתיקום וכתבו אותם בסי' הרש"ש ז"ל:

מה

מה) וכתב בספר כ"מ כ"י דראוי לומר עתה פסוק והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' עד סופו. בן א"ח שם. ויש נוהגין לאומרו בסוף סדר ברכת הלבנה אחר הקדיש:

מו

מו) שם בהגה. ואומר לחבירו ג"פ שלום עליך. כלומר מפני שאמר תפול עליהם אימתה אומר לחבירו שלום עליך. מט"מ סי' תק"מ שכנה"ג בהגה"ט אות ח' מ"א ס"ק י"א. ובס' מבו"ש דף ס"א ע"א כתוב נאמר דאחר ברכת הלבנה צ"ל ג"פ שלום עליכם והוא כי מציאות קטרוג הראשון היה של לבנה באומרה א"א לשני מלכים להשתמש בכתר א' ולזה אנחנו אומרים אחר ברכת הלבנה שלום עליכם שלא יהיה עוד קטרוג אלא שלום עכ"ל. וכ"ה בשער הכוונות דף ס' ע"ב ובפע"ח שער י"ט פ"ג א"ר שם. ש"ץ שם. ונוהגין לאומרו אחר עושה שלום במרומיו וכו' של הקדיש כדי שיהא שלום אצל שלום:

מז

מז) שם בהגה. ונוהגין לומר דוד וכו'. וכתב בס' כ"מ כ"י באומרו דוד מלך ישראל יכוין דויד מלא באות יו"ד. בן א"ח שם אות כ"ו, ואחר דוד מלך ישראל חי וקיים יאמר אמן ג"פ ויכוין אמן גי' יאהדונה"י סלה ועד, ויאמין באמונה שלימה שעתיד הקב"ה לגאול אותנו ונצפה לישועתו, מו"ב סי' ו' אות קפ"ט ועיין לעיל אות נ"ז מ"ש מסידור הרש"ש ז"ל די"ל אמן ג"פ וסלה ג"פ יעו"ש ועי"ש במו"ב אות ק"ץ שכתב דאין לומר עלינו לשבח וכו' אחר ברכת הלבנה אבל הרו"ח אות ג' כתב ליישב המנהג יעו"ש ומ"מ במקום שאין מנהג שב וא"ת עדיף:

מח

מח) אחר ברכת הלבנה צריך לנער את שולי הבגדים כדי להבריח החיצונים והקליפות שנברחו מקטרוג הלבנה. מבו"ש דף כ"א ע"א. פע"ח שער י"ט פ"ג, מ"א ס"ק י"א. א"ר סוף אות ד' ומורי ז" "ח שם, ש"ץ דף רל"ג ע"ב:

מט

מט) מה שנוהגין לראות פניהם בכסף, מנהג טוב ויפה הוא דכסף מד"ר וזהב הוא מדה"ד והשתא עידן למבעי רחמי, כף החיים להרח"פ סי' ל"ה אות כ"ז. ועי"ש באות כח שכתב דאחר ברכת הלבנה יפריש ג' פרוטות לצדקה וכ"כ בספרו רו"ח אות ה' יעו"ש. וכוונת הצדקה עיין לעיל סימן קל"ב סוף אות ו':

נ

נ) [סעיף ג'] עד ט"ז מיום המולד וכו'. מל' זה משמע דלא חשבינן מעת לעת כגון שחל המולד ך' שעות על יום א' אסור לקדשה ביום ב' ולדברי רמ"א מותר לקדשה דהא חשבינן חצי כ"ט י"ב תשצ"ג משעת המולד א"כ צריך לחשוב י"ד ימים י"ח שעות שצ"ו חלקים וחצי וא"כ רמ"א בא להוסיף ולשונו משמע שבא לגרוע שכתב ואין לקדשה וכו' ובאמת בטור כתב (ר"ל וא"כ גם דברי הש"ע י"ל כן, וכ"כ המאמ"ר אות ג') וז"ל והני ט"ז משעת המולד חשבינן להו משמע דחשבינן מעת לעת ואם חל במו"ש ב' או ג' שעות בלילה מותר לקדשה תחלת ליל ב' ולדברי רמ"א אסור. מ"א ס"ק י"ב. ועיין לקמן אות ג"ן:

נא

נא) שם. ולא ט"ז בכלל, והטעם כי החמה עומדת כנגד הלבנה בט"ו בחדש ולכך זיו הלבנה בחזקו עומד על מילואה כי חמה במערב ולבנה במזרח ורב המקום ביניהם ולכך מברכין עד שתתמלא פגימתה כי כל מה שתקרב הלבנה אחר חצי החדש לחמה יתכסה אורה ולכך מברכין על התוספת ולא על החסרון כי על הטובה יש לנו לברך ב"י בשם הכלבו:

נב

בנ) שם. ולא ט"ז בכלל. רבינו ב"י לא הביא חולק בזה וכ"פ בס' הקצר ואני מצאתי בשטת סנהדרין בשם תלמידי הר"פ והרב המאירי דאפילו ט"ז בכלל. שכנה"ג בהגה"ט אות ב' אמנם הפר"ח כתב על דברי הנ"ז דאינו מחוור יעו"ש. ובלא"ה ק"ל סב"ל דאיך יברך בדבר דאית ביה פלוגתא אלא דנ"מ דאם לא בירך עד ט"ז דאז יברך בלא שו"מ:

נג

נג) שם הגה. ואין לקדשה אלא עד חצי כ"ט וכו'. וכן נוהגין שלא לקדשה אח"כ, ב"ח. וכ"פ בקשל"ה, ח"א כלל קי"ח אות י"ד. קיצור ש"ע סי' צ"ז אות יו"ד, והגם דיש מן האחרונים שפסקו דיכול לקדשה עד ט"ו ימים שלמים מן המולד מ"מ אנן ק"ל בסב"ל אפי' כנגד הש"ע ואפי' כנגד הרוב כמ"ש לעיל סי' ח"י או' ז' יעו"ש:

נד

דנ) שם בהגה. תשצ"ג. ר"ל תשצ"ג חלקים מן השעה והשעה היא תתר"פ חלקים כמ"ש הטור סי' תכ"ז ועי"ש מ"ש כללים למצוא מולד הלבנה יעו"ש:

נה

הנ) שם בהגה. ואין לקדשה אלא עד חצי כ"ט וכו'. אם לא יכלו לקדש שהיה מעונן וכיוצא ובעוד שקורא ק"ש ירח יגיה אורו ואם ממתין עד שיקרא ק"ש ויתפלל י"ח יכלה זמן קידוש הלבנה ודאי כיון שהוא שעת הדחק יפסוק ק"ש ויברך ברכת הלבנה. ואם אפשר לגמור הפרק ולפסוק בין הפרקים לא יפסיק באמצע פרק. נוב"י חא"ח סי' מ"א. מחב"ר בק"א או' ג' שע"ת או' ט':

נו

ונ) אם בקריאת המגילה אירע כזה שיכלה זמן קדוש הלבנה קודם שיסיים קריאת המגילה אם כל הצבור לא קדשו יפסיקו כולם ויקדשו הלבנה ואח"כ יגמרו קריאת המגילה. ואם יחיד לא קדש הלבנה והוא קורא המגילה עם הצבור לא תעזוב נפשו פרסומי ניסא משום קדוש הלבנה. הרב הנז' שם. מחב"ר שם או' ד':

נז

זנ) אפי' עדיין לא התחיל לקרות ויש לפניו צבור שיתחיל עמהם ויש לפניו קדוש לבנה ידחה קדוש לבנה לגמרי כדי לקרות בצבור, הרב הנז' שם. מחב"ר שם או' ה'.

נח

חנ) אם כל הצבור עדיין לא התחילו וזמנה אינה עוברת וכל הצבור יש לפניהם ב' מצות יקדימו קדוש לבנה דתדיר קודם וגם דיש לחוש שלא תתכסה בעבים. הרב הנז' שם, מחב"ר שם או' ו':

נט

טנ) בשאר ימות השנה אם הלבנה זורחת ויש לפנינו ק"ש וברכותיה וקדוש הלבנה אם יש איזה לילות עדיין דכולי האי אין לחוש שתתכסה ק"ש עדיף דתדיר ומדאו' ואם הזמן קצר שיש לחוש לעננים וכן אם העת גשמים ולפי הזמן יש לחוש גם בג' לילות יש להקדים ברכת הלבנה וכן נהג לקדש הלבנה כמה פעמים קודם מעריב הרב הנז' שם. מחב"ר שם או' ז' שע"ת שם:

ס

ס) שם בהגה. ואין לקדשה אלא עד חצי וכו' ואם היה ליקוי לבנה שאנו רואים ניגוד אמיתי אמצעות הלקות בודאי שאין לברך אח"כ אבל סתמא סמכינן אחשבוננו אפי' אם היה ליקוי חמה שהוא מולד אמיתי קודם לשלנו או אחריו. ב"י בשם תשו' אשכנזית והיא בשו"ת מהרי"ל סי' י"ט ועיין ד"מ או' א' ולבוש סעי' ד' ומ"ש ע"ז המאמ"ר או' ד' יעו"ש:

סא

סא) [סעיף ד'] עד שיעברו ז' ימים עליה, כ"כ ב"י בשם הר"י גיקטיליא שע"פ הקבלה אין לברך על חידוש הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימים אבל בשם הר' יונה כתב שאין מברכין ברכת הלבנה עד שיעברו עליה ג' ימים ולזה הסכים הב"ח וכתב וכן קבלנו מרבותינו שכך נהגו כל הקדמונים לקדש אותה במו"ש לאחר שעברו עליה ג' ימים יעו"ש, וכן הסכים הפר"ח וכתב וכן נהגנו אנו ורבותינו יעו"ש. וכ"כ הלבוש דאם חל מו"ש הראשון ו' ימים בחדש או אפי' ה' ורואין בו הלבנה שאורה רב ומתוק שיש לסמוך על הר' יונה ולברך עליה אפי' קודם ז' יעו"ש, והב"ד הט"ז סק"ג ומ"א ס"ק י"ג. וכתב הא"ר או' י"ד משמע שאם לא קידש במו"ש אין לקדש כלל באמצע שבוע עד שיעברו ז' ימים כמ"ש בש"ע יעו"ש וכ"מ בח"א כלל קי"ח או' י"ד. מיהו בפר"ח משמע דגם בחול יכול לקדש אחר ג' ימים וע"כ כתב המש"ז או' ג' דמי שנוהג לקדש אחר ג' ימים מעת המולד אף בחול אין לגעור בו יעו"ש. אמנם בס' מגיד משרים על שיר השירים כתוב שאמר לו המגיד למרן ז"ל דאין מברכין עד שיעבור ו' ימים לפי שכחות החיצונים מתדבקים בכ"י תתאה בהתתדשותה ולכן צריך לעבור עליה ז' ימים רמז לז' ימי בראשית וע"י כן הם נפרדים ממנה וכו' ואם היו מברכין קודם ז' ימים שעדיין כחות החיצונים דבקים בה לא היה כח בנו להפרידם והיו מערבין קודש בחול יעו"ש. וכ"כ בסי' הרש"ש ז"ל דאין לקדשה עד שיעברו עליה ז' ימים שלימים מהמולד שהם כנגד כחב"ד חג"ת דז"א עד שתגיע הארת כחב"ד חג"ת דז"א לכתר דמלכות שכנגד ת"ת דז"א עכ"ל, וכ"כ החיד"א במו"ב סי' ו' או' קפ"ב דאין לברך ברכת הלבנה עד שיעברו ז' ימים שלימים מעת המולד עכ"ל, וכ"כ בסי' הגר"ז, חס"ל או' ג' בן א"ח פ' ויקרא או' כ"ג:

סב

סב) שם. עד שיעברו ז' ימים עליה, ואם ליל מו"ש היא ז' ימים לחדושה מברך עליה אעפ"י שלא עברו ז' ימים שלמים. שכנה"ג בהגב"י. והא"ר או' י"ד כתב דבליל ז' אף בחול יכול לקדש יעו"ש. אמנם הרב ב"ד סי' קל"ב הביא לשון הרה"ג מהר"י גיקאטיליא ז"ל שכתב להדיא דאפי' במו"ש אין לקדשה עד שיעברו עליה ז' ימים שלמים והשיב על דברי שכנה"ג הנז' יעו"ש. וכ"כ הברכ"י או' ד' והביאו השע"ת או יו"ד:

סג

סג) שם הגה, ואין מקדשין הלבנה תחת הגג. דאין זה דרך כבוד אלא יוצאין מתחת הגג לתוך הרחוב כדרך שיוצאין לקבל פני המלך מיהו כ"ז היכא דאפשר אבל מי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת לחוץ א"נ כששרויין בין העכו"ם יכול לקדש בביתו דרך חלון ופתח, ב"ח, וכ"כ מט"מ סי' תקל"ז דאני ראיתי למורי הרב ז"ל (רש"ל) שהיה יושב בחבורה שמח וטוב לב והגיע שעת קדוש הלבנה ולא היה רוצה לצאת לחוץ וצוה לפתוח החלון נגד הלבנה ובירך ברכת הלבנה וקדשה עכ"ל. שכנה"ג בהגה"ט או' ד' מ"א ס"ק י"ד, א"ר או' י"ז, ועיין לעיל או' י"ט:

סד

סד) וכ"ש כשיש מבואות המטונפות דמוטב לקדש בבית מ"א שם, א"ר שם. וצריך ליזהר בזה ולפניו כמלא עיניו אסור אפי' בלילה אם היה יכול לראותה ביום ולאחריו ומן הצדדין סגי בד"א. כמ"ש לעיל רס"י ע"ט יעו"ש מחה"ש. ואם נקרשת מחמת הקור עיין לעיל סי' פ"ב או' ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---