כף החיים/אורח חיים/רעה

כף החיים ‏ אורח חיים רעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אין פולין וכו'. ומפרש טעמא בגמ' שמא יטה כלומר שמא יטה השמן לראש הפתילה שידליק יפה ונמצא מבעיר בשבת. ב"י:

ב

ב) שם. אין פולין וכו'. וגם פליית הראש אסור. א"ח או' א' בשם ס' מנורה הטהורה:

ג

ג) שם. ואין קורין וכו'. וה"ה שאין בודקין הציצית. מט"מ ורש"ל. מ"א סק"א. וכל דבר הצריך עיון קצת אין עושין לאור הנר של שמן ואף אם הוא משמנים הכשרים. ובשמנים הפסולין אין משתמשין כלל ואף אם הוא דבר שא"צ עיון כלל אסור. א"א או' א':

ד

ד) שם. ואין קורין וכו'. ואם הוא עדיין יום שיוכל לקרות אף בלא נר שרי לקרות. תו"ש או' א' בשם הגמ"י:

ה

ה) בית שיש בו אור היום ובמקום אפל יש שם נר אסור לקרות כנגדו. וה"ה היכא דיש נר מותר ונר אסור שלא יקרא לאור האסור. הלק"ט ח"ב סי' כ"ז. ועיין לקמן או' י"ב:

ו

ו) שם. אפי' הוא בעששית ואם הוא בעששית וסגור במפתח אין לאסור. וכ"כ מהר"ש ששמע שתלמידי מהר"ם ז"ל היו נותנין נר בעששית בליל שבת וסגרו במפתח ואז קראו לאורו. וכן עשה מהר"א שטיין. אמנם הב"ח חולק וכתב דנקטינן לחימרא ודלא כתלמידי מהר"ם ומהר"א שטיין יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"א. וכ"כ העו"ת או' א' דאפי' אם סוגר העששית במסגרת ומוסר המפתח לאדם אחר שאינו בבית אסור דלא פלוג רבנן אבל הא"ר או' ב' כתיב דבנותן מפתח לאחר שפיר דמי. וכ"כ בס' יד יוסף להתיר כדעת הא"ר וכ"כ בשו"ת נחלה לישראל סי' ח"י יעו"ש. והמחב"ר או' א' כתב דיש להחמיר גם בזה. וכ"כ בס' שלחן עצי שטים בדין מכבה סי' ג' סעי' ב' לאסור אף אם סגור הנר במפתח ואין להקל רק לצורך גדול משום לא פלוג יעו"ש:

ז

ז) וכתב המחה"ש סק"א דע"י קשר משונה שרי כמי ע"י מפתח לדעת המתירים דהא דברים שמשלחין ע"י גוי וצריכין חותם קשר משונה עדיף ממפתח כדאיתא ביו"ד סי' קי"ח וסי' ק"ל יעו"ש. והביאו הפתה"ד או' ב' יעו"ש:

ח

ח) אם יש חלון או חור בכותל שבינו לבין חבירו ונר בבית חבירו הולך ואור דרך החלון או החור ההוא ויהי אור בביתו נגד החלון או החור ההוא נראה דשרי ליה לזה בביתו לקרות כנגד החלון או החור ההוא וליכא למגזר שילך לבית חבירו ויטה נרו. אבל אם יש לאדם אחד שני חדרים ויש בחדר אחד נר ועובר האור דרך חלון או חור לחדר השני אסור לו לקרות אפי' בהחדר האחר שאין שם נר דלוק כנגד החלון או החור שאור הנר של החדר האחר עובר שם. בי"מ או' ב':

ט

ט) וכן אם הגוי שכינו הדליק נר בביתו לעשות מלאכתו והנר מאיר בבית ישראל דרך החלון בכדי שיוכל לקרות לאורו בשופי יוכל לקרות יחידי ולא חיישינן לשמא ילך לבית הגוי להטות. תה"ד או' ג':

י

י) וכן מותר לקרות בכתבי הקודש בע"ש עד חשיכה ולא חיישינן דילמא ממשיך ליה תלמודא ואתי למקרי כשתחשך לאור הנר דכיון דבלילה גופיה לא אסרינן אלא משום גזירה אי אסרינן עד חשיכה הו"ל גזירה לגזירה. הרב מהרד"פ ז"ל בס' חסדי דוד פ"ק דשבת דף נ"א סע"ב. בי"מ או' ד':

יא

יא) שם. וכן בנר של שעוה. וב"ח כתב בשם רש"ל דנהוג להקל לבדוק כלים וציצית ולקרות ההגדה בנר של שעוה דליכא למיחש שמא יטה. והביאו מ"א סק"ג. וכ"כ הט"ז בסי' רע"ח להתיר לקרות לאור הנר של שעוה ושל חלב יעו"ש וכתב שם המ"א ואע"ג דאיכא למיחש שמא ימחוט או יחתוך ראש הפתילה כמ"ש הב"י י"ל דהא אין איסור דאורייתא בזה ומיהו שלא לצורך יש להחמיר דהא י"א דכיבוי הוי מלאכה דאורייתא כמ"ש סס"י של"ד יעו"ש. וכתב עוד שם המ"א דראב"ן מיקל בנר של חלב כיון דמאיס. והביאו התו"ש או' ד' וכתב המחה"ש דלדעת הרי"ף והרא"ש שכתבו שני טעמים בנר של נפט חדא מפני שאורה רב ועוד דמאיס מוכח דלא כראב"ן יעו"ש נמצא דנר של שעוה ונר של חלב אם מותר לקרות כנגדו בפלוגתא שניא וכתב הר"ז או' א' דלעת הצורך יש לסמוך על המתירין. וכ"כ בספר נתיב חיים דדי לנו להקל לענין ללמוד אצל נר של שעוה אבל שאר דברים אסור להשתמש יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' נח או' ח"י בשם האחרונים דאין למתות ביד המקילין בגר שעוה הכרוך סביב הפתילה דיש להם על מה שיסמוכו וע"כ יש להתיר בכה"ג לצורך מצוה דהיינו ללמוד תורה וא"א לו להניח שומר עליו לשומרו אבל אם אפשר לו להניח שומר אין לסמוך להתיר אפי' בנר שעוה או חלב הכרוך סביב לפתילה. וכתב עוד ודע שיש נרות חלב כרוכין סביב הפתילה שאינם מעשה אומן ואלו צריכין למחוט תמיד כל זמן דליקתן וכאשר אנחנו רואין בחוש והנה באלו אין להתיר (וכן יש נרות שעוה שאינם עשויין בטוב וצריכין מחיטה ובאלו אין להתיר כלל) וכן נרות זכוכית שמניחין בהם מים ושמן על המים והפתילה דולקת באמצע הנר. ואע"ג דבאלו לא שייך הטייה יש בהם מחיטה ולכן גם אלו אסורין. ואע"ג דאמרנו דיש לסמוך על המתירין בנר שעוה או חלב הכרוך על הפתילה דאין דרך למחוט אותם בהיכא דא"א לו להניח שומר עכ"ז יר"ש אם אפשר לו להניח נר שעוה הנז' בתוך כלי זכוכית שיש בו פתח וסוגר הפתח מע"ש במנעל ברזל וימסור המפתח ביד אחר או שיסגור הפתח בקשר משונה יעשה כך כדי לקיים גזרת חז"ל בלי פקפוק עכ"ד:

יב

יב) ופשוט דאף אם עומדים נר של שעוה ונר של שמן סמוכין זה לזה אסור לקרות כנגדם. ואין לדמות דין זה למ"ש בסי' רס"ד בשם המ"א דאם עומד נר כשר אצל נר פסול דשרי להשתמש כנגדם דשאני התם דמיירי בשאר תשמישים שאינם צריכין עיון רב ודי לו בנר הכשר לחוד לכך ליכא למיחש שמא יטה נר הפסול כיון דסגי ליה בנר הכשר אבל הכא דמיירי בתשמישים צריכין עיון דגם בשמן כשר יש חששא דהטייה אלא דבנר של שעוה אין לחוש לכך א"כ בכה"ג ודאי איכא למיחש שמא יטה את הנר של שמן וזה פשוט מאד. תו"ש או' ד' וכ"כ המש"ז או' ח' מיהו כבר כתבנו באו' הקודם דגם בנר של שעוה עצמו יש להחמיר היכא דאפשר. ועיין לעיל סי' רס"ד או' ק':

יג

יג) בתשו' מקו"ח מתיר ללמוד לאור הלאמפין שלנו עם נפט. שאורם זך וצלול ואין בזה שום חשש דשמא יטה. ואדרבא אם ימשיך למעלה יעלה עשן ותבקע הזכוכית ובכה"ג ל"ג רבנן. וכבר פשט הדבר להיתר בכל תפוצות ישראל באין פוצה פה ומצפצף. מסגרת זהב על קיצור ש"ע סי' ף' או' א'. ולע"ד נראה דיש להחמיר דהא חזינן דלפעמים מורידין הפתילה כשנתרבה אורה ופעמים מעלין כשאורה מועט וע"כ אין להתיר כ"א יתן אותה בכלי זכוכית שיש בו פתח וסוגר הפתח במנעול מבע"י ויתן המפתח ביד אחר או שיסגור הפתח בקשר משונה כמ"ש באו' הקודם:

יד

יד) ועכשיו נהגו היתר לקרות לאור נר שבת אפי' יחיד משום דיש היכר בנר שבת שהוא משונה משאר נרות הדולקות בחול. הר"ש שער אריה בהגהו' כ"י וכתב עליו הרב מהרי"ל וואלי בהגהותיו כ"י אף דמילי דסברא נינהו יש לגמגם בהם ממ"ש הב"ח עי"ש עכ"ד. ואני אומר דישתקע הדבר ולא יאמר והמנהג טעות הוא. ברכ"י בשיו"ב או' א'.

טו

טו) [סעיף ב'] ודוקא אחד אבל שנים קורין וכו'. משמע דלענין פולין אין חילוק דאפי' בשנים אסור דכל אחד שהוא מפלה ובודק אחר כנים הוא בודק במקים אחר והו"ל כמו לענין קריאה בשני ענינים אם לא שאחד מפלה והשני משמרו שזה ודאי מותר. ט"ז סק"ג. ואפי' אם יסכימו ביניהם שיזכיר האחד את חבירו אסור שהמפלה כלים וכיוצא בזה עינו לפלות הבגד ואינו משגיח במה שעושה חבירו אבל אם אחד עולה עליהם לשמרם מותר. ברכ"י בשיו"ב או' ג' בשם ס' הבתים. וכתב ומכאן תשו' למ"ש המ"א שלא התירו לדבר הרשות אלא בקריאה שהיא מצוה יעו"ש. ור"ל דמכאן מוכח דאפי' לדבר הרשות מותר להשתמש לאור הנר אם אחד עומד עליו לשומרו ודלא כמ"ש המ"א שלא התירו לדבר מצוה:

טז

טז) שם בהגה. ולכן אסור לומר פיוטים וכו'. בבהכ"נ. פי' אפי' שם דיש בה רבים וכ"ש יחיד בביתו דאסור. ומשמע דשאר התפלה מותר לקרות בסידור לאור הנר והטעם שהתפלה מצוייה בפי הכל וא"צ עיון רב והוי כמו ראשי פרשיות בסעי' יו"ד. ט"ז סק"ד. א"ר או' ו' תו"ש או' ה':

יז

טוב) שם. בבהכ"נ. וה"ה הזמירות שאומרים בבית אם לא מי שרגיל קצת כמ"ש סעי' ט'. מ"א סק"ו א"ר שם. תו"ש שם:

יח

חי) שם. בבהכ"נ. ואנו נוהגין קצת להקל בנר קנדי"לא (ר"ל נר של שעוה או חלב) כמ"ש הט"ז או' ב' ואפ"ה אין אומרים מערבית כשחל יו"ט בשבת משום לא פלוג דלפעמים יהיה נרות שמן ואיכא חשש איסור שמא יטה. מש"ז או' ד' ועיין לעיל או' יצא:

יט

יט) [סעיף ג'] אם יש אחר עמו אפי' אינו קורא וכו'. ויש אוסרים באחר או באשתו אם אינם יודעים לקרות ויש אוסרים באשתו אפי' יודעת לקרות משום דדעתה קרובה אצל בעלה ואינה משמרתו כמ"ש בטור וב"י יעו"ש וע"כ יש להחמיר היכא דאפשר באחר אבל לפום דינא מותר כפסק הש"ע:

כ

כ) שם. ואומר לו תן דעתך וכו'. דוקא אם אומר לו תן דעתך וכו' אבל מן הסתם אין לסמוך אפי' יש בני בית הרבה שמא לא ישגיחו עליו ויבא להטות. עו"ת או' ב':

כא

כא) שם. וה"ה אם אומר כן לאשתו. כלומר שלא תאמר דאשה כיון דאימת בעלה עליה לא תאמר לבעלה כלום שיבא להטות קמשמע לן דאפ"ה מותר דכיון שאמר לה תן דעתך תשגיח עליו שלא יטה. עו"ת שם:

כב

כב) [סעיף ד'] אדם חשוב וכו'. פי' שברור הוא שאין דרכו להטות אבל מסתמא לא אמרינן כן דיש גם באדם חשוב שדרכו להטות בחול. ט"ז סק"ה. מיהו הב"ח כתב דאין לנו לחלק בין חשוב לאינו חשוב דלא בקיאינן מי הוא אדם חשוב לענין זה שלא יטה את הנר בשקוד בלימודו יעו"ש. והביאו שכנה"ג בהגב"י או' ב' וכתב דהכי נקטינן, וכ"כ העו"ת או' ג' אלא שכתב דנראה להקל בנר שעוה או חלב. וכ"כ המש"ז או' ה' דעכשיו אין להתיר באדם חשוב כי כמה פעמים ראינו שמתוך עיון שוכחים ומטים ומוחטים:

כג

כג) [סעיף ה'] במדורה אפי' עשרה וכו'. פי' דאיכא למימר דמידכרי אהדדי אפ"ה אסור:

כד

כד) שם. ויושבים רחוקים וכו'. ולפ"ז משמע הא אם היא מדורה קטנה שיושבים קרובים זה לזה מותר אבל הב"ח כתב דאפי' במדורה קטנה שיושבים קרוב זה לזה נמי אסור יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"ו. דרישה או' ג':

כה

כה) שם. ועוד שזנבות האודים וכו'. פי' ואז אפי' יושבים קרובים זה לזה אסור. ונראה דאם אמר לאחד תן דעתך שלא יבעיר ולא יחתה מותר אפי' במדורה. עו"ת או' ד' אבל התו"ש או' יו"ד כתב דגבי מדורה אפשר דלא מהני היתר זה יעו"ש:

כו

כו) שם. ועוד שזנבות האודים וכו'. דין זה היינו במדורת עצים וזנבות אודים שמשתמשים לאורה ובהא הוא דאמרינן דאפי' עשרה אין קורין משום דחיישינן גם ברבים שמא יטה אחד מהם. אמנם במדורת פחמים שאנחנו רגילין להבעיר בימות החורף כדי להתחמם כנגדה נסתפק הרב שבת של מי בקו' יעקב לח"ק לימוד ט"ו אי שרי ליה לאיניש ביום ש"ק לישב יחידי ולקרות אצל האש של פחמים או לא ומסיק לאסור דחיישינן שמא יחתה והגם דהחתוי תלוי בכלי לא מהני להצניע הצבת במקום אחר כדי שלא יבוא לחתות דלא פלוג רבנן יעו"ש והסכים לדבריו הפתה"ד או' ח' יעו"ש:

כז

כז) שם. להבעיר ולחתות. ונראה דמטעם זה דאעפ"י שמותר להתחמם נגד המדורה כדאיתא בסי' רע"ו מ"מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבעירו היטב כדרך שעושין במדורה שמהפכין בזנבות האודים כדי שלא תכבה המדורה. ט"ז סק"ו. מיהו הא"ר או' ט' והתו"ש או' יו"ד חלקו עליו בזה והתירו להתחמם מסמוך. יעו"ש:

כח

כח) [סעיף ו'] תינוקות של בית רבן וכו'. בטור והרמב"ם כתוב לפני רבן אלא דהרב המגיד כתב בשם רשב"א אפי' שלא לפני רבן ומשמע כאן דפסק כרשב"א. ט"ז סק"ז. וכ"כ מ"א סק"ז. וכ"פ הב"ח כדעת הש"ע להקל אפי' שלא בפני רבן יעו"ש מיהו בלבוש כתב דוקא בפני רבן וכ"פ א"ר או' יו"ד אבל דעת האחרונים להקל כדעת הש"ע. ר"ז או' ז' בי"מ או' ט' נז"י סי' מ"ו או' ז':

כח) [סעיף ח'] נוהגין לקרות בליל יוה"כ וכו'. משמע בין יחיד בין ש"ץ מותר ודלא כדמשמע מדברי הרא"ם ז"ל בס' יראים עמוד זמנים דלש"ק לבד הוא דמותר. ועוד משמע דוקא סדר התפלה הוא דמותר אבל סדר למוד משנה או תהלים וכיוצא אסור דאימת יוה"כ שייך באמרו סדר תפלות וסליחות משא"כ בשאר לימוד וע"כ נלע"ד דטוב ליזהר מלקרא יחידי היכא דאפשר והמיקל לא הפסיד הרב שם חדש ז"ל עמוד זמנים דף ע"ב ע"ב. והביאו הפתה"ד או' יו"ד וכתב ואני אומר דהמקיל הפסיד דהוה עובדא באחד שהיה לומד תהלים בבהכ"נ אחר שיצאו הקהל בליל יוה"כ והטה הנר בשוגג יעו"ש. ונראה שזה שהטה מפני שלא היה רגיל באמירת תהלים אבל למי שרגיל באמירת תהלים שרי כמ"ש לקמן או' ל"ב אך בלימוד המשנה או לימוד אחר יש להחמיר חוץ מלימוד משנת יוה"כ אם רגיל בה יש להתיר ועוד כיון שמזכיר בה יוה"כ לא חיישינן שמא ישכח ויטה וכנז' בסעי' הקודם:

כט

כט) [סעיף ט'] ליל פסח שחל להיית בשבת מותר לקרות ההגדה וכו'. משמע אפי' ביחיד ואפי' בנר של שמן. שכנה"ג בהגב"י או' ד' עו"ת או' ה' ובלבוש כתב ועוד דהא אשתו ובניו עמו וישגיחו עליו וכו' ומשמע מדבריו דאם קורא בחדר שהוא לבדו אסור ולא נהירא אלא דבכל ענין מותר. עו"ת שם:

ל

ל) ואם אין לו כ"א נר של שמן ואין הגדה שגורה בפיו כי לא למד מעולם יצריך סידור אפ"ה יש לאומרה דמן התורה הוא. מש"ז או' ח' ונראה דזה מיירי בדלא אפשר אבל אם אפשר י"ל לאחר תן דעתך או לאשתו:

לא

לא) שם. משום דהוי כעין ראשי פרקין. ואף כשקורא הולה בספר מותר כיון שא"צ לזה. ר"ז או' יו"ד. והגם דבקי"א או' ג' הביא פלוגתא בזה והניח בצ"ע מ"מ המנהג להקל כדעת המתירין לומר כולה מתוך הספר:

לב

לב) שם. שגורה בפיו קצת. מטעם זה יש להתיר למשכים בשבת לבהכ"נ ומתפלל לאור הנר הדולק שם מבע"י לפי שהתפלה ושאר דברים שהוא אומר ודאי שגורים בפיו יותר מן ההגדה בפסח אבל ללמוד שם אסור כיון שצריך לעיין היטב. ט"ז סק"ח. וכ"כ החיד"א בס' מו"ב סי' ד' או' קמ"ח דבתהלים יש להקל למי שרגיל בהם. וכ"כ בן א"ח פ' נח או' ך' דבקריאה שאדם רגיל בה הרבה כגון מזמורי תהלים לאדם הרגיל בהם וכ"ש מזמורי שבת וכן קריאה שקורין קודם קידוש שהורגל בה בכל ליל שבת וכן ד' פרקים של משנה דשבת הראשונים שרגיל לאומרם על השלחן בכל ליל שבת וא"צ בכל אלו לעיין בספר אלא ראשי פרקין ה"ז מותר לקרות לבדו לאור הנר כיון דא"צ לעיין בהם כ"כ לאור הנר שיהיה יפה כדי שיטה ואפי' באור קל סגי ליה. וה"ה לשיר השירים למי שרגיל בהם. ומה שהתיר הגאון יעב"ץ ז"ל בי"ח פרקי משנה להרגיל בהם לא מודינא ליה בזה עכ"ד:

לג

לג) [סעיף יא'] וצריך עיון להבחין וכו'. בהרמב"ם פ"ה כתב וצריך עיון רב וכ"כ הר"ז או' י"א יע"כ נראה דבאין צריך עיון רב יש להקל לבדוק לאור נר של שעוה או חלב. ועיין לעיל או' י"א:

לד

לד) שם. בין בגדיו לבגדי אשתו וכו'. וה"ה בין בגדיו לבגדי חבירו. ויש ליזהר בלילי שבת כשהולכין הבחורים מביתם לבית המשתה או כשהולכין לישן שלא יראו. חדושי אגודה למס' שבת והובאו בסוף תשו' מהרי"ו. כנה"ג בהגה"ט:

לה

לה) [סעיף יב'] מפני שאינו מכירן וכו'. מלשון זה משמע שהוא בודק איזה כלים יניח על השלחן. אבל הר"ן כתב שבודקן אם הם נקיים. וצ"ל דשמש קבוע מפני שהוא בקי בהם יודע איזה כלי יש בו סדק או אינו נקי כל כך. מ"א סק"ח:

לו

לו) שם הגה. ויש מתירין בשל נפט וכו'. היינו משום דמאיס ג"כ. מ"א סק"ט. ור"ל דלהטייה לא חיישינן לפי שאורו רב ולשמא מסתפק לא חיישינן משום דמאיס. לב"ש. ולעת הצורך יש לסמוך על סברא זו כי כן דעת הרבה פו' כמ"ש בב"י יעו"ש. וכ"כ בס' שלחן עצי שטים:

לז

לז) שם בהגה. ויש מתירין בשל נפט וכו'. ומה שנהגו האידנא להקל אף במשחה לפי שסוברים הגדולים דאין איסור אלא בנר שקורין קרייזל אבל בנרות קנדילא שלנו אין לחוש שמא יטה ומהאי טעמא נהגו להקל ולבדוק הציצית בהשכמה לאור הנר דקנדילא. ב"ח בשם רש"ל. עט"ז:

לח

לח) שם. שא"צ עיון וכו'. ואע"ג דאפי' להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו אסור הכא התירו משום נקיות. ר"ן. מ"א סק"י. ומותר להסתכל מה שבכוס ומה שבקערה ואינו חושש. י"א מפני שהוא לשעה וליכא למיחש שיטה. וי"א מפני הנקיות ומפני הסכנה. ולטעם השני מותר לקנב חוזרין פי' ללקוט ירק כמ"ש סי' תרי"א מ"א שם בשם ירושלמי:

לט

לט) שם. אין מורין לו וכו'. ובשל נפט מורין לו דליכא למיחש לשמא יסתפק ממנו משום שהוא מסריח ומאיס. לבוש. משמע הא שאר שמנים אף שאין שמן זית אם הוא דבר שדרכו להסתפק ממנו אסור. א"א או' י"א:

מ

מ) שם. גזרה שמא יסתפק ממנו. היינו משום שהוא מקרב ידיו לנר ביותר משא"כ בשאר תשמישים. ב"י מ"א ס"ק י"א:

מא

מא) שם בהגה. שלא יהיו ערומים בפני הנרות וכו'. וכן בפני כל נר של מצוה. לבוש. ולדעת מהרש"ל גם נרשל הבדלה קודם שהבדיל דמקרי של מצוה. תו"ש או' ט"ז הקשה הפרישה הא בנ"ה אסור לעמוד בפני הנר ערום מפני הסכנה דאתי לידי נכפה כדאיתא בפסחים קי"ב ע"ב. והביאו א"ר או" י"ד וכתב ונראה לחלק בין קטן לגדול דש"ס משמע בגדול יעו"ש. והתו"ש שם כתב דאין זה קושיא דכבר איתא בכמה דוכתי דעכשיו נשתנו הסגולות והטבעים שהיו בזמן הש"ס וגם הכל לפי טבע הארצות כמ"ש המ"א בסי' קע"ג לענין אכילת בשר אחר דגים ולהכי קמ"ל היכא דמ"מ אסיר משום ביזוי מצוה יעו"ש. ועוד י"ל דהסגולה היא אם יהיה ערום לגמרי אבל הכא אפי' אינו ערום לגמרי צריך לכסות משום ביזו מצוה ולהכי נקט קטטם משום לפי שדרכה להיות מגולים שאין מקפידים על עצמם ואפ"ה משום ביזוי מצוה צריך לכסותם. ועיין לעיל סי' קע"ג או' ט':

מב

מב) שם בהגה. שלא יהיו ערומים וכו'. וכ"ש שלא להשתין או לעשות צרכיו או להניח דבר מטונף בפני הנרות משום ביזוי מצוה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---