כף החיים/אורח חיים/רכד

כף החיים ‏ אורח חיים רכד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הרואה מרקוליס. ואין שם הע"ז מרקוליס אלא קוליס והא דקרי ליה מרקוליס היינו חילוף קילוס דהם קורין קילוס לשון שבח וחכמים החליפו לגנאי לשון לעג וקלס משום דאסור להזכיר שם ע"ז ומר הוא לשון חילוף. תו' מציעא כ"ה ע"ב ד"ה כאבני ותו' ע"ז ן' ע"א ד"ה אבני ועיין מ"א ס"א. ומרקוליס הוא שמניחין אבן אחת ע"ג שתים וזורקין עליו אבנים. רש"י ע"ז צ"ט ע"ב:

ב

ב) שם הרואה מרקוליס וכו'. ואם ראה דבר שמברכין על ראיתו בעד החלון והוא מכוסה בזכוכית לבנה הנקרא ג' אם יכול לברך ברכת הראיה ומילתא דפשיטא טובה היא ברכ"י אות א' ועי"ש שע"ת אות ג' חס"ל אות י"ד:

ג

ג) שם או שאר עכו"ם. הב"י כתב אפילו בית ע"ז אבל הב"ח כתב דוקא כשראה אותה בגלוי יעו"ש. מ"א סק"ב. וכ"כ א"ר אות ז' דוקא כשראה אותה בגלוי יעו"ש. אמנם בהרמב"ם פ"י מה"ב דין יו"ד משמע כדברי ב"י יעו"ש. וכ"כ הלק"ט ח"ב סימן קע"ז דגם על הבית יש לברך ודלא כב"ח יעו"ש. ועיין באות שאח"ז:

ד

ד) שם הגה. והאדנא אין מברכין זאת הברכה. והטעם כתבו התוס' לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים הוי משלשים יום לשלשים יום עכ"ל משמע דאם אירע שלא ראה הע"ז ל' יום צריך לברך. עו"ת אות א' אבל הא"ר אות א' כתב דאף מי שלא ראה בתוך ל' אינו מברך כיון שיש רוב העולם שרואין ודלא כהעו"ת יעו"ע. והשכנה"ג בהגה"ט אות א' כתב הטעם שאין מברכין אותה עכשיו מפני שסומכין על המפ' שסוברין דוקא מרקוליס והאדנא אין ע"ז זו מצויה עכ"ל. ונראה כיון דיש פלוגתא בזה וגם כי רבים מקילים בברכות אלו כמ"ש לעיל סימן רכ"ג סעי' א' בהגה וע"כ אין לברך ברכה זו אלא בלא שו"מ בין שרואה הע"ז בעצמה או בית ע"ז ואפילו שלא ראה אותו מקום או אותה הע"ז מימיו:

ה

ה) וכי יקרה בעירך קניגאות של עו"ג כגון טורלנג"א וטורניר"א השמר לך פן תראה וה"ה מחולתם או שים דבר שמחשם כי אז תזכה ותחזה קניגיי"ן של לויתן והשור. וכי תשמע קול המון עו"ג מחנגין ומחללים בחלילים ושמחים האנח ותאמר רבון העולמים עמך אשר הוצאת ממצרים חטאו בכפלים ולקו בכפליים וכו' יה"ר מלפניך שתבנה ירושלים עיר קדשך בב"א. ב"ח בשם ס' האשכול. עט"ז ובפ"ק דע"ז דף י"ח ע"ב איתא דאפילו ההולך לקניגאות של ישראל הר"ז בכלל מושב לצים. מ"א סק"ג. ח"א כלל ס"ג אות י"ז:

ו

ו) [סעיף ב'] הרואה מקום שנעקרה וכו'. והעוקר ע"ז בא"י צריך לברך אקב"ו לעקור ע"ז מארצנו כברכת כל המצות. מהרש"א בח"א נ"ז ע"ב:

ז

ז) שם אם הוא בא"י וכו'. כתב המרדכי דאף כשנעקרה בא"י אין אומרים ברוך שעקר ע"ז מארצנו אלא דוקא כשנעקר מכל א"י אבל ממקום אחד לבד יברך ברוך שעקר ע"ז ממקום הזה והביאו ד"מ אות א' וכ"מ ממ"ש התו' ר"פ הרואה בשם הירו' והא דלא כתבו כאן בהגהת הש"ע כתב היפ"ל אות א' משום דמשמעות תלמודא דידן אפילו נעקרה ממקום אחד וכמ"ש הב"ח יעו"ש. ועיין נה"ש אות ג':

ח

ח) שם והשב לב עובדיהם וכו'. מפני שעתידין להתגייר שנאמר אז אהפוך אל עמים שפה ברורה. ברכות נ"ז ע"ב והביאו ב"י:

ט

ט) שם הגה. ועל מקום שנתנוה וכו'. נראה שזה כתב לדעת הש"ע אבל הוא ז"ל ס"ל דהאדנא אין מברכין זאת הברכה כמ"ש לעיל בהגה ססעי' א' ועיין א"א אות ג' ובדברינו לעיל אות ה' ודוק:

י

י) [סעיף ג'] הרואה בבל הרשעה וכו'. והוא כשעוברין מעי"ת בגאדאד יע"א היושבת על נהר חדקל ללכת לעיר חלה היושבת על נהר פרת בעוד כמו שתי שעות לביאם לעיר חלה פוגעין במקום אחד מדבר שמם ויש בו חורבות וקורין אותו בבל הישנה וזוכרני כשהייתי כמו בן עשרה שנים כשהלכנו להשתטח על מצבת יחזקאל הנביא ע"ה שעל נהר כבר אשר יש כמו ו' שעות מעיר חלה לנהר כבר ראינו את המקום ההוא של בבל ואמרו לנו שזאת בבל הישנה:

יא

יא) שם שהחריב בבל וכו'. ע"ש שהחריבה את ארצנו. מהרש"א בח"א:

יב

יב) שם ראה גוב אריות וכו'. עיין לעיל סימן רי"ח אות ל"ב:

יג

יג) שם או כבשן האש. היינו חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה. רש"י ברכות נ"ז ע"ב:

יד

יד) [סעיף ד'] ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים פי' אומר ברוך אתה ה' אומר ועושה וגוזר ומקיים. א"נ או קאמר בא"י אומר ועושה או בא"י גוזר ומקיים איזה מהם שירצה. לבוש. וכתב שכנה"ג בהגה"ט אות ב' שהרב מעדני מלך הסכים לדברי הלבוש האחרונים וכ"כ העי"ת אות ד' אמנם בגמרא שם איתא כפי' ראשון ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים. וכ"כ הא"ר אות ד' בשם כמה פוסקים וכתב דכן עיקר יעו"ש:

טו

טו) [סעיף ה'] הרואה ששים רבוא וכו'. מדברי הרמב"ם נראה שאינו מברך על אכלוסי ישראל אא"כ הם בא"י וכתב הרב מנוח שלמד כן מדאיתא שם בגמרא בן זומא ראה אכלוסי בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים משמע דוקא בא"י עכ"ל והביאו ב"י וכתב דאין משם ראוה דמעשה שהיה כך היה יעו"ש. וכ"מ מסתמיות דבריו כאן בש"ע דגם בחו"ל מברך. וכ"כ העו"ת אות ה' אמנם הא"ר אות ה' כתב דדוקא בא"י מברך אששים רבוא יעו"ש וכ"נ משום דק"ל סב"ל ובחו"ל יברך בלתי שו"מ:

טז

טז) שם חכם הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה. גמרא ברכות נ"ח ע"א ופרש"י ז"ל חכם הרזים היודע מה שבלב כל אלו ע"כ. והביאו ב"י. וכ"כ הלבוש:

יז

טוב) [סעיף ו'] הרואה חכמי ישראל וכו'. ואם רואה אפי' אחד שהוא מופלג בחכמה יברך חכם הרזים וי"א שאין בזה"ז מי שראוי לברך עליו כך. טור. וכן הרמב"ם לא כתב זה. וכתב הב"ח דלענין הלכה נקטינן כהרמב"ם דסב"ל ואין לברך ברכת חכם הרזים אפילו מופלג בחכמה וכן נראה מהש"ע שהשמיט ברכה זו עכ"ל וכ"כ העו"ת אות ד' מאמ"ר אות ב' וע"כ נראה דיש לברך בלי שו"מ:

יח

חי) שם הרואה חכמי ישראל וכו'. פי' הרבה חכמים אפילו אינם מופלגים דלענין ברכת חכם הרזים בעינן שיהא דוקא מופלג אבל לענין ברכה זו לא בעי מופלגים. עו"ת אות ה':

יט

יט) שם שחלק וכו'. שישראל הם חלק אלוה ודבקים בו ולכן אומר שחלק. מ"א סק"ד. וכ"כ הט"ז סק"א. מיהו הרמב"ם פ"י מה"ב דין י"א כתב הרואה חכמי אוה"ע אומר שנתן מחכמתו לב"ו חכמי ישראל מברך שנתן מחכמתו ליראיו. וכ"כ הסמ"ג והא"ח והכלבו ולא חילקו בין חלק לנתן וגם שינו מלשון הגמרא בחכמי אוה"ע דבגמרא תני לבריותיו. וע"כ נראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה אין לברך שתי ברכות אלו של חכמי ישראל וחכמי אוה"ע כ"א בלתי שו"מ. ואח"כ ראיתי בחס"ל אות י"ב שכתב טעם אחר לברך על חכמי ישראל בלא שו"מ משום דאין דין ת"ח בזה"ז יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' עקב אות י"ג לברך על חכמי ישראל בלא שם ומלכות:

כ

כ) [סעיף ז'] הרואה חכמי אוה"ע וכו'. ואם אינם חכמים אלא בדתם אינו מברך עליהם. מ"א סק"ה. סו"ב אות ב' מאמ"ר אות ג':

כא

כא) שם שחכמים בחכמת העולם ודוקא שחכמים בשבע חכמות א"א אות ה':

כב

כב) [סעיף ח'] על מלכי ישראל וכו'. ומשמע בגמרא (ברכות נ"ח א') דאפילו סומא שיודע שהמלך עובר מברך. מ"א סק"ו. וכן הסכים המחב"ר אות א' והשיג על הא"ר יעו"ש. ומיהו הא"א אות ו' כתב דראוי שסומא יברך בלא שו"מ יעו"ש. וכ"כ קיצור ש"ע סימן ט' אות יו"ד ובברכות שמברך על הכושי והגיחור וכדומה סומא ודאי לא יברך. נה"ש אות ו' וכ"כ השע"ת אות ה':

כג

כג) שם שחלק מכבודו וכו'. והרמב"ם פ"י מה"ב דין י"א כתב שנתן מכבודו ומגבורתו ליראיו. ועיין לעיל אות י"ט ועיין חגיגה ט"ז א' דהמסתכל בנשיא עיניו כהות והא דלא הביאו זה הפו' משום שזהו דוקא במלכי ישראל כמבואר שם בגמרא וזה לא שכיח בזה"ז והוא פשוט ובזה נסתלק תמיהת היפ"ל אות ה' יעו"ש ועוד עיין מגילה כ"ח א' ודוק:

כד

כד) שם ועל מלכי אוה"ע וכו'. הרואה המלך בים בספינה קטנה והיא מכוסה ובל יראה המלך עצמו אך יודעים בבירור שהמלך שם יכול לברך וראיה מרב ששת דהוה סגי נהיר ואפ"ה בירך. מהר"ר אברהם יצחקי בתשו' כ"י. ברכ"י אות ג' שע"ת שם. ואפשר לומר דשאני הכא דכל העולם רואים את כבודו. הרב בתי כנסיות. דב"מ בהגה"ט אות ה' וע"כ יש לברך בלא שו"מ:

כה

כה) השלטונים שבעריהם ואין עול מלך עליהם לשנות את דבריהם מהן ללאו ודן והורג במשפט מברך עליהם שחלק מכבודו לב"ו. הרדב"ז ח"ב סימן ג' כנה"ג בהגה"ט מ"א סק"ה. א"ר אות ו' סו"ב אות ג':

כו

כו) על השרים ועל הביגליר באש"י שממנה המלך בכל עיר ועיר הטוב והישר לברך בלא שו"מ. ועל השופט הגדול שהיא הקאד"י לא מסתברא לברך כלל. הרדב"ז שם כנה"ג שם מ"א שם. א"ר שם. סו"ב שם:

כז

כז) לא כל שעה ושעה או כל יום ויום שרואה למלך ולשלטונים ולחכמים מברך עליהם אלא אחת לשלושים יום כמו ברכת הים הגדול שהיא מל' יום לשלושים יום וה"מ כשראה תוך ל' למלך זה בעצמו אבל אם הוא מלך אחר או שלטון אחר או חכם אחר אפילו רואים מאה מלכים ומאה שלטונים ומאה חכמים בכל יום מברך על כולם. הרדב"ז שם כנה"ג שם א"ר שם:

כח

כח) אם המלך בא ברב חיל ובתפארת והנה הצדיק שהלך לקראה המלך פעם אחת לא ילך פעם אחרת ולא יבטל מלימודו כדי ללכת לקראת המלך. ואם שמע שהמלך יבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר הרי ילך ואם לאו לא ילך ס"ח סימן תתק"ן מ"א סק"ז א"ר שם ותוך א"ר אות יו"ד שלושים אפילו בא בכבוד יותר אינו מברך:

כט

כט) הרואה מלך רשע כירבעם ואחאב פשוט דיברך לב חיים ח"ג סימן נ"ה א"ח אות א' ואם מלכי ישראל הם כירבעם ואחאב פשיטא שאין לומר ליראיו כ"א לב"ו כמ"ש על מלכי אוה"ע יפ"ל אות ד':

ל

ל) מי שראה את המלך ולא הכירו שוב לא בעי ברוכי. יהודה יעלה סימן כ"ח. א"ח אות ב' וכן מי שראה את המלך ובירך ואח"כ בא אחר שאינו יודע לברך וראה את המלך אינו יכיל לחזור ולברך בשבילו. ט"ז סימן תפ"ד סק"ג יפ"ל שם:

לא

לא) מלך שהוא חכם מברך שתים. שי"ת מהרא"פ ח"ב סימן רל"ז כר"ש:

לב

לב) ואחרי הברכה שמברך בשם ומלכות כשרואה מלכי אוה"ע יאמר יה"ר מלפניך ה' או"א שתזכנו לראות פני מלך ישראל משיח צדקנו ולברך את שמך מלכנו אשר חלק מכבודו ליראיו ובימיו ובימינו תושע יהודה וכו' ויש לרמוז בזה ש'נתן מ'כבודו ל'בשר ו'דם ר"ת הם אותיות שלום על שם מה דתנן והוה מתפלל בשלומה של מלכות. רו"ח אות ב':

לג

לג) [סעיף ט'] מצוה להשתדל וכו'. אפילו מלכי עכו"ם ומפרש טעמא בגמרא שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם ופרש"י שם שאם יזכה לעוה"ב ויראה בכבוד מלך המשיח יבחין כמה יתר כבוד נוחלי שכר מצוה יותר ממה שהיה כבוד האומות בעוה"ז עכ"ל. והביאו ב"י והרב קרבן מנחה סי' ש"ט כתב הטעם בזה שמתוך שיראה בכבוד ב"ו יכיר קצת מגדולתו של הקב"ה ויחול עליו אימתו כדאמר ר' שילא לך ה' הגדולה וכו' יפ"ל אות ה' ומכל זה הטעמים נראה דאם רואה את המלך בשנותו שלא יכירוהו דאינו מברך כיון דלא יש כאן כבוד וגדולה. ואח"כ ראיתי שכ"כ הזכ"ל מע' ברכות אות ר' יעו"ש. וכ"כ החס"ל סוף אות י"א:

לד

לד) שם מצוה להשתדל וכו'. ואע"ג דבגמרא (ברכות י"ט ע"ב) אמרינן דכהנים מדלגין ע"ג ארונות כדי לילך לקראת מלכים מפני שרוב ארונות יש בהם פותח טפח והלכך לית בהו אלא איסורא דרבנן ובמקום מצוה לא גזרו כתב הטור ביו"ד סימן שע"ב שזהו דוקא בימיהם שהיו קוברין בענין שיש ביציאת הקבר פותח טפח אבל האדנא שכולה סתום אפילו יש בו אויר טפח כל כנגדו טמא מן התורה. וכ"כ התו' שס. ב"י. ולפ"ז להלך בתוך ד' אמות של קבר מותר גם האידנא דהילוך בתוך ד' אמות אינו אסור אלא מדרבנן ופשוט הוא עו"ת אות ח' ודוקא בטומאת בית הפרס או בארונות דאית בהו חלל טפח דאשכחן בהדיא דהיקלו בה מקילין אבל לעבור בנהר בשבת וכדומה אסור. נה"ש אות ז' וכ"כ ח"א כלל ס"ג אות ו' דאסור לעבור או לבטל אפילו מצוה דרבנן בשביל זה יעו"ש ובנ"א אות ב' ועיין מ"א סק"ז ומה שתמה עליו הנה"ש שם:

לה

לה) [סעיף יוד'] הרואה בתי ישראל וכו'. הרי"פ פי' בתי כנסיות ולפ"ז צ"ל מ"ש אח"כ הרואה בתי עו"ג היינו בתי גלולים שלהם או בתים שמתכנסים בהם לדון בערכאות או להתיעץ ואהנהו אומר בית גאים יסח ה' ויותר נראה לומר דבתי ישראל בישובן היינו בתי עשירי ישראל ובעלי צדקות בתוקפן ובגבורתן ואפשר שאעפ"י שישראל מיושבין בתוקף וגבורה בקצת מקומות אין מברכין עליהם אלא א"כ היו בא"י ובזמן הבית. ב"י ועי"ש. וזהו שכתב בש"ע כגון בישוב בית שני לאפוקי אם רואה האדנא באיזה מקום שישראל מיושבים בתוקפם ובגבורתם שאינו מברך. וכ"כ העו"ת אות ט' וכ"כ מהרש"א ז"ל בח"א דהשתא בגלות לא שייך זה אבל בית גאים ודאי שייך יעו"ש. מיהו רש"ל כתב דלא נהגו כן אלא דוקא בבתי כנסיות ואיפכא בבתי גילולים שלהם. והביאו ב"ח וכ"כ א"ר אות ז' דעיקר כהרי"פ דדוקא בבתי כנסיות וכן בבית כותים מיירי בהכי יעו"ש. וע"כ נראה כיון דיש פלוגתא בזה יש לברך בזה"ז אפילו בחו"ל על בתי כנסיות ובתי עשירים בלתי שו"מ. וכ"כ המש"ז אות ב' ועיין באות שאח"ז:

לו

לו) [סעיף יא'] הרואה בתי כותים וכו'. לדברי ב"י היינו בתי כותים שיושבים בשלום והשקט ועושר ולדברי הרי"פ היינו בתי ע"ז כמ"ש באות הקודם. ועל בתי ע"ז כבר כתבנו לעיל אות ג' ואות ד' דיברך שנתן ארך אפים וכו' בלא שו"מ משום פלוגתא יעו"ש. ועל בתי כותים היושבים בשלוה וכו' י"ל בית גאים וכו' כיון דלא יש ברכה בזה כדי שנחוש לסב"ל:

לז

לז) [סעיף יב'] הרואה קברי ישראל וכו'. ואם בעד החלון ביתו ורואה הקברים צדד פרי הארץ ח"א סי' ז' כל שיש ל' יום שלא הלך לבה"ק עצמו כשילך יברך אבל הרב צרור הכסף סימן א' השיגו וכתב עליו דאין הנידון דומה לראיה יעו"ש. והב"ד הברכ"י אות ד' שע"ת אות ט' וכ"נ משו"ת עמודי אור סימן ד' שאין לברך והביאו השד"ח באס"ד מע' ברכות סי' ב' אות י"ז יעו"ש וע"כ כל שראה תוך ל' יום אפי' בעד החלון אין לברך:

לז) אונן שבא לקברות ואח"כ נסתם הקבר אעפ"י שיצא מאנינות אחר שנסתם אינו מברך כיון דבתחלת ביאתו היה פטור ואין הברכה חלה אח"כ כיון שכבר ראה א"ח אות ד' בשם א"א מהגה"ט:

לח

לח) אם ראה קברות ובתוך ל' יום ראה אחרות מברך הלק"ט ח"א סימן רי"ב וכן הסכים הברכ"י אות ו' והביאו שע"ת אות ט' אבל המט"י אות ב' כתב דלא יברך דשם קברי ישראל חד הוא ולא דמי למ"ש המ"א סק"י משם הרדב"ז דברואה מלך אחר צריך לברך דשאני מלך דכל אחד יש לו כבוד חלוק בפ"ע יעו"ש. וכן מסיק הפתה"ד אות י"ב שלא לברך או לברך בלא שו"מ יעו"ש ועיין לקמן אות מ"ט:

לט

לט) הרואה קברי ישראל וכו' אפשר דלא נתקנה על יחיד דשמא לא הגיע זמנו דומיא דמרים מגדלא והוי אינו בדין. הלק"ט שם. אלא שכתב דהרדב"ז כתב דעל קבר א' נמי מברך והקשה עליו מתיבת אתכם שאומרים בברכה שהיא לנוכח ולשון רבים יעו"ש. מיהו הברכ"י אות ה' הביא תשו' הרדב"ז הנז' שהיא בכ"י וכתוב שם שאם ח"ו נתחדש בו קבר ונתוסף צריך לברך כי על אותו הנוסף לא בירך וישב מ"ש והוא יודע מספר כולכם בלשון רבים יעו"ש וכתב דגם בא"ח אות מ"ו כתב כהרדב"ז יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר אות ד' דמנהג העולם דאי אתרע מילתא אפילו תוך ל' חוזר הש"ץ ומברך אותם כפעם בפעם וכתב הטעם משום דעל מת זה מברך וקבר לא דוקא אלא אפי' אינו קבור ודלא כהלה"ק יעו"ש:

מ

מ) ואם ראה קבר אביו אחר ל' יום חוזר ומברך דיין האמת דומיא דבתי ישראל בחרבנן הלק"ט שם אבל בח"ב סימן קע"ח חזר בו וכתב דאינו מברך ולא דמי לרואה בתי ישראל וכו' יעו"ש. וכן עמא דבר שלא לברך:

מא

מא) כתב בדרשות מהר"ש כשהיה מהלך על קבר היה אומר יה"ר שתהא מנוחתו של פלוני הקבור שם בכבוד וזכותו יעמוד לי עוד כתב מה שתולשין עשב מקבר או נוטלין צרור ומשימין על המצבה אינו אלא משום כבוד המת להראותו שהיה על קברו. א"ר אות ז':

מב

מב) כשישים ידו על הקבר יאמר פסוק ונחך ה' וכו' תשכב בשלום עד בא מנחם משמיע שלום. וכשישים ידו יכוין בפסוק ונחך שיש בו ט"ו תיבות כמנין קשרי היד. ושמעתי שישים יד שמאלו דוקא ולא יד ימינו. ברכ"י אות ז' בשם מהר"א אזולאי. שע"ת אות ח' מיהו הרב קמח סולת דכ"ג ע"ג הקשה על דברי הרב הנז' דלפי החשבון הם טו"ב תיבות ולא ט"ו כאשר ימנה המונה והרב עתרת החיים סימן ל"ד אות ב' כתב דאפשר כוונת הרב הוא שדקדק בלשונו לומר שיש ט"ו תיבות לרמוז דלא פחות ומנין קשרי היד עם הדפק יעו"ש. והב"ד היפ"ל אות ו' וכתב דהיותר נראה דט"ס נפל וצ"ל פסוק יחיו מיתך וכו' בישעיה כ"ו דבזה הפסוק יש ט"ו תיבות בדקדוק יעו"ש:

מג

מג) ענין ההשכבות שאומרים על נפשות הנפטרים כמנהג שלוחי צבור קהלות ספרד מנוחה נכונה וכו' האר"י ז"ל היה מלעיג עליהם מאד והיה אומר שלא היו מעלין נשמת המת אבל לפעמים היו מורידין אם אין נפש המת ההוא ראוי לכך. שה"מ פ' ויחי וע"כ אין לומר כ"א דוקא המרחם הוא ירחם על נר"ן של פלוני ויניחהו בג"ע. ועיין בזוה"ק פ' ויחי דף רי"ז ע"ב מה שצוה רבי יצחק לעשות לו אחר פטירתו יעו"ש:

מד

מד) אין לילך על קבר אחד ב' פעמים ביום אחד אלא יבקש כל רצונו ולא ישוב עד למחר. צוואת ר"י החסיד אות י"ב. א"ר אות ז' כשנושאין המת מן הבית יש ליזהר שלא יצא אדם ראשון ר' יהודה החסיד שם אות ח':

מה

מה) המנהג שאין עומדין מצבה עד אחר י"ב חדש משום דהמצבה נראה לחשיבותא ובי"ב חדש יש לו צער א"נ דהטעם דהמצבה שלא ישכחו אתו מלב והמת אינו נשכח עד לאחר י"ב חדש. א"ר שם אמנם בשה"מ שם כתב דאין לבנות ציון על הקבר עד תשלים ז' ימי אבילות משום דבכל ז' הימים הולכים ז' מקיפי הנפש מהבית לקבר ומקבר לבית ובכל יום נשאר מקיף א' על הקבר ובתשלום ז' הימים נשארים כל הז' מקיפין חונים על הקבר ואז אדרבא מצוה הוא לבנות ציון על הקבר תכף אחר האבילות כדי להכין כסא ומושב אל האור המקיף יעו"ש:

מו

מו) נוהגין שלא ליקח דבר קטן וגדול מבית אבל כל משך ז' ימי אבילות משום שרוח הטומאה שורה ז' ימים שם א"ר שם:

מז

מז) הקדמונים החרימו שלא ליטול מן הנהר אחר הלוויית המת כי פ"א ביקשו הכותים עלילה והרגו כמה יהודים. מקפידים שלא ליקח המרא או החיצינה מיד חבירו כשקוברין אלא זורקין לארץ ואח"כ לוקחים. א"ר שם. ועיין עוד מזה בדברינו לעיל סי' ב' או ג' וסי' ד' מאות ע"ו עד אות פ"א יעו"ש:

מח

מח) שם אשר יצר אתכם וכו'. ובענין נוסח ברכה זו עיין בטור וב"י ועוד עיין בס' ב"ד חא"ח סימן צ"ג שאסף וקבץ את כל הנוסחאות וזו הנוסחא אשר העלה בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והחיה אתכם בדין ואסף אתכם בדין ויודע מספר כלכם ועתיד להחיותכם ולהקימכם בדין לחיי העוה"ב. בא"י מחיה המתים יחיו מתיך וכו' עכ"ל. ועיין בפתה"ד שכתב דברכה זו יכול לברך גם בשבת אי איתרעי ליה לראות קברי ישראל ואין זה בסוג צדוק הדין כלל יעו"ש. והביאו השד"ח באס"ד מע' ברכות סי' ב' אות י"ז א"ח אות ו':

מט

מט) [סעיף יג'] אם חזר וראה וכו'. ודוקא כשראה אותו מלך אבל אם ראה מלך אחר צריך לברך. מ"א סק"י בשם הרדב"ז וכ"כ לעיל אות כ"ז יעו"ש ודוקא במלך אם ראה אחר מברך משום דכל מלך יש לו כבוד בפ"ע כמ"ש לעיל אות ל"ח אבל הרואה הכושי והגיחור וכדומה הכתוב לקמן סי' רכ"ה כל שראה כמותו בתוך ל' אינו מברך כמ"ש המ"א לקמן סימן רכ"ה ס"ק י"ט יעו"ש. וכ"כ המט"י בזה הסימן אות ב' יעו"ש:

נ

נ) שם בתוך ל' יום וכו'. ועיין לעיל סימן רי"ח אות י"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---