כף החיים/אורח חיים/קנה

כף החיים ‏ אורח חיים קנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אחר שיצא מבהכ"נ וכו'. ולא יצא מבהכ"נ עד שיסיימו כל התפלה אא"כ צריך לנקביו או להקיא. ס"ח סי' י"ח ותשע"ט ותש"פ יעו"ש כנה"ג בהגה"ט. ופי' שם הרב אזולאי בסי' תשע"ט דהיינו עד סוף קדיש בתרא בחול ובשבת וכתב דהרב החסיד כמהר"ר משה מזרחי ז"ל היה מקפיד וגוער על זה יעו"ש:

ב

ב) שם. ילך לבה"מ וכו'. וכל היוצא מבהכ"נ ונכנס לבה"מ ועוסק בתורה זוכה ומקבל שכינה שנאמר ילכו מחיל וכו' ברכות דס"ד ע"א. ומה שיש לדקדק בזה עיין בסה"ק חיים עד העולם בסיום למס' ברכות יעו"ש: וז"ל הטור ילך לבה"מ קודם שילך לעסקיו ויקבע עת ללמוד דאמר רבא בשעה שמכניסין האדם לדין אומרין לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה וכו' והוא מגמרא שבת דף ל"א ע"א. ומה שיש לדקדק בזה דבסנהדרין דף ז' ע"א אמרו אין תחלת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה וכו' עיין ב"י וב"ח ומ"ש אני הדל בסה"ק ישמח ישראל דרוש עה"ת פ' במדבר:

ג

ג) שם. ויקבע עת ללמוד וכו'. וכתב העו"ת או' א' דהמנהג בכל מקום בישראל שקובעים ללמוד אחר התפלה בבהכ"נ ואומרים קדיש דרבנן ואין אומרים קדיש דרבנן אלא על תורה שבע"פ או על דברי אגדה אבל לא על פסוקים יעו"ש. והא דנקרא קדיש דרבנן לפי שהוא תחנה ובקשה על רבנן א"נ כיון שלא נתקן אלא על תורה שבע"פ שהוא לימוד דרבנן שכנה"ג בהגה"ט או' ג' א"ר או' א' והמנהג עכשיו ללמוד תיכף אחר התפלה ספר חק לישראל כי הוא מסודר ע"פ דברי האר"י ז"ל וגם בזמן מועט הוא לומד תנ"ך ומשנה וגמרא וזוה"ק ומוסר ודינים, וכבר כתבנו הסדר שצ"ל ע"פ דברי הארי ז"ל לעיל בסי' קל"ב אות ו' קחנו משם, וגם כתבנו שם שהאר"י ז"ל היה אומר זה הסדר בציצית ותפילין וכן כתבנו לעיל בסי' כ"ה אות פ"ט יעו"ש. ועיין עו"ש אות ץ' ואות צ"א ודו"ק, וטוב שהת"ח או יודע ספר שבעיר יקרא החק בקול רם במתון ואליו יאספו כל יראי ה' וחושבי שמו וילמדו אחריו ויפרש להם הגמ' והזוהר אם הוא מתוכחות מוסר ויוסף לחק חס"ל אות א' ולמי שאפשר צריך לילך ג"כ לבה"מ אח"כ כדי לקיים מצות ילכו מחיל וכו' כנז' באות הקודם ואם א"א כגון שיש דבר נחוץ וכדומה אז יסמוך על לימוד החוק:

ד

ד) שם ויקבע עת ללמוד וכו'. דיין הממונה לדון מותר לדון בעת הקבוע לו ללמוד ועולה לו ללימוד דדינא היינו תורה וה"ד כשאינו נוטל שכר לדון ומהאי טעמא נמי מלמד תינוקות בשכר אינו עולה לקביעות עתים לתורה מהר"א אזולאי בהגהותיו כ"י מס' זכרון משה. וכפ"ז הלומד בישיבה בעת קבוע ומקבל פרס אותו הלימוד אינו עולה לקביעות עתים, ויש לחלק קצת, ברכ"י אות א' שע"ת אות א' ונראה כיון שכתב יש לחלק קצת יש להחמיר ולקבוע זמן אחר חוץ מזה כי ספיקא בדאורייתא לחומרא:

ה

ה) תנא דבי אליאו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב סתמא דמילתא מיעוט רבים שנים ובשתים עלתה לו להיות בן העוה"ב ודלא כמ"ש בס' עיון יעקב במס' תמורה ונדה דמאה הלכות צריך ללמוד בכל יום וכ"ה מפורש בס' המנהיג דכל הלומד שתי הלכות מובטח שהוא בן העוה"ב, והביאו מהר"ש בן הרשב"ץ בתשו' סי' נ"ב והסכים עמו, ברכ"י אות ב' שע"ת שם, כר"ש:

ו

ו) דיני הרמב"ם או שאר מחברים הם בכלל זה דהוו כמו משניות, הרב מהר"ש הנז' בתשו' הנז' ברכ"י או' ג' כר"ש ואשרי אדה שילמוד ראשית חכמה בכל יום ויעשה קבע שיעור אחד וודאי יתנוצץ בו קדושה וטהרה. והמגיד אמר למרן ז"ל שכל יום למוד מוסר וכתב מהר"ח הכהן שעתה. שזכינו לס' הקדוש ר"ת בו יהגה תדיר. ושמעתי מרב א' שקבל שהגאון מהרש"ל בשבתו על כסא ההוראה לרב ואב"ד צוה למוכיח אחד שיבא בכל יום שעה א' ויוכיחנו ויזהירנו כאלו הוא אחר מהמון כ" כך רצונו והרשות נתונה לו ובעת בא המוכיח תיכף מהרש"ל מתעטף ויושב לשמוע תוכחות מוסר ביראה ופחד לפני ה'. שם הגדולים מע' ספרים או' ר' או' ז':

ז

ז) שם ויקבע עת ללמוד וכו'. וטוב שהקביעות תהיה בבה"מ שיש בו חלונות פתוחות כנגד הרקיע וכמ"ש מהרה"ו ז"ל בשה"מ פ' ואתחנן וז"ל טוב לאדם לדור בבית שיש בו חלונות פתוחות נגד הרקיע כדי שתמיד בכל עת ורגע יגביה עיניו לשמים ויביט בנפלאותיו ית' בבריאת שמים וארץ וכענין מ"ש דהע"ה כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וכו' מה אנוש כי תזכרנו וכו' וכיוצא בזה אמרו במדרש הנעלם על ענין נ"נ הרשע שכתוב בו עיני לשמיא נטלית ומנדעי יתוב עלי וענין זה מחכים האדם ומכניס יראת ה' וטהרה בלבו אם יחמיר וירגיל עצמו בזה עכ"ל וכ"כ היפ"ל או' א':

ח

ח) שם. ויקבע עת ללמוד וכו'. וקודם שיתחיל ללמוד יתן ג' פרוטות לצדקה כמ"ש לעיל סי' קנ"ב או' ו' ד"ה ועוד עיין. ואח"כ יאמר היה"ר שלא אכשל בדבר הלכה כמ"ש בדברינו לעיל סי' ק"י או' ט"ן. ואח"כ יהרהר בתשובה ויקבל עליו למסור נפשו על ק"ה בד' מיתות ב"ד וכו' ואח"כ יאמר הלשם יחוד של קודם הלימוד כמבואר בדברינו לעיל סי' ק"י או' ס"ב קחנו משם. ואח"כ יתחיל ללמוד ויזהר בתכלית הזהירות שלא יפסיק בזמן הלימוד בדברים אחרים. ועיין בדברינו לעיל סי' קל"ב או' ז' עונש המגיע למפסיק בלימודו בדברים אחרים ר"ל יעו"ש. וישתדל ללמוד בחבורה כמ"ש במס' ברכות דס"ג ע"ב הסכת עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה יעו"ש. ויותר טוב אם יהיו עשרה דבעשרה שכינתא קדמא ואתיא כמ"ש שם בדף ו' ע"א יעו"ש:

ט

ט) שם. ויקבע עת ללמוד וכו'. גם צריך ליזהר שלא לבטל בכל יום הקביעות של מקרא ומשנה ותלמוד וקבלה עם הכוו' שלהם וצריך ליזהר בזה מאד שה"מ פ' ואתחנן ואם נאנס באיזה יום שלא השלים קביעתו ישלים בלילה כמ"ש במס' עירובין דס"ה ע"א רב אחא בר יעקב יזיף ופרע, וה"ד תורה שבע"פ משלים בלילה אבל לא תורה שבכתב לפי שאין קורין מקרא בלילה כמ"ש לעיל סי' קל"א או' ב"ן ועוד עיין בסי' קל"ב או' ו' ד"ה ודע:

י

י) בענין עסק ההלכה בעיון עם החברים ראיתי למורי זלה"ה מתגבר כארי בכח בעת שהיה עוסק בהלכה עד שהיה נלאה ומזיע זיע גדולה ושאלתי את פיו מדוע טורח כ"כ והשיב לי כי הנה העיון לשבר הקלי' שהם השביות שיש בהלכה ההיא שאין מניחין לאדם להבין אותה ולכן צריך האדם לטרוח ולהתיש כאו אז כי לכן נקראת התורה תושיה שמתשת כחו של העוסק בה ולכן ראוי לטרוח ולהתיש כחו בהיותו עוסק בהלכה. שה"מ שם:

יא

יא) גם בענין הפלפול ועיון ההלכה היה מורי זלה"ה אומר כי תכלית העיון הוא לשבר הקלי' שהם הקשיות כי הם גרמו לאותם הקשיות שהם בהלכה שלא יובנו תרוציהם ב"א בקושי ובדוחק גדול בנודע ואמנם עסק התורה ממש אינו העיון רק קריאת התורה בעצמה בד' דרכיה שהם ר"ת פרד"ס כנודע וכמו שמי שרונה לאכול האגוז צריך תחלה לשבר קליפותיה כן צריך להקדים העיון בתחלה. שה"מ שם:

יב

יב) גם בענין עסק התורה שהיא א' מרמ"ח מ"ע אם לא השלים אותה שהוא ענין עסקו בפרד"ס התורה שהוא ר"ת פשט רמז דרוש סוד בכל בחי' מהם כפי אשר יוכל להשיג עד מקום שידו מגעת לערות ולעשות לו רב שילמדנו ואם לא עשה כן הרי חסר מנה אחת של ת"ת שהיא גדולה ושקולה ככל המצות וצריך שיתגלגל עד שיטרח בד' בחי' של פרד"ס הנז' שה"מ בהקדמה. וכ"כ בש' הגלגולים סוף הקדמה ט"ז. קבלנו מי שיחשוק בתורה כ"כ עד שיום ולילה לא יחשוב בדברי עולם השפל הגשמי אלא חשק הלימוד בודאי בלתי ספק שישיג מעלה נפלאה שלא יצטרך לתענית ולסגופים. אור צדיקים שם או' ה':

יב) טוב ללמוד משניות בכל יום ואם אפשר שישלים משניות בכל חודש להשלים ח"י פרקים בכל יום כגד ח"י עולמות מה טוב ומה נעים ויהי חלקי עמו כי הוא תיקון גדול לפגם הברית סוד אל ח"י ויש להם ג"כ סגולה להרוג היצה"ר. גם סגולה להמשיך נשמה שהיא אותיות משנה. שם. או' י"א:

יב) טוב לאדם שיחשוב בשעת הלימוד שאינו עומד בעוה"ז רק בג"ע לפני השכינה ויכניס מורא בלבו ולא ילמוד משפה ולחוץ. שם או' י"ב:

יב) מצות פו"ר בד"ת שלא יהא עקר בשכלו שאינו מוליד וארז"ל ודלא מסיף יסיף וצריך שיחדש בכל יום מה שלא חדש מקדמת דנא ובזה יאירו ימיו לעוה"ב, שם או' י"ג. ועיין לקמן סי' קנ"ו או' יו"ד:

יב) בחכמת הקבלה לא יוציא מפיו מה שלא שמע מאדם שראוי לסמוך עליו. שם או' ט"ז:

יב) מנהג נכון לנשק הס"ת בפתיחה וחתימה ובפרט בספר קבלה וגם הוא סגולה לזכרון. שם או' טו"ב. ועיין בס' כסא מלך על התיקונים תיקון מ"ג או' ד' שכתב דלימוד הקבלה תועיל שעה אחת יותר משנם בלימוד הפשט יעו"ש ועוד עיין בזוה"ק פ' נשא בר"מ דף קכ"ד ע"ב שכתב ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דתיי דאיהו האי ספר הזוהר יסקון ביה מן גלותא ברחמי וכו' יעו"ש וכבר כתבנו במ"א שמי שאין לו יד בקבלה ילמוד בס' הזוהר:

יב) אסור ללמוד ספרי קבלה אם הוא ריק מלימוד בפוסקים: וכן מי שאינו נשוי אסור ללמוד קבלה ונשוי דוקא מבן ך' ומעלה. עסק חכמת הקבלה הצלחתה בערבי שבתות אחר חצות ובתוך הסוכה בחג הסוכות מהר"ם פאפירש ז"ל בס' אור צדיק סי' כ"ב וכן בשבת וביו"ט יש עילוי למי שלומד בהם קבלה ובלילה אחר חצות:

יג

יג) שם ויקבע עת ללמוד וכו'. וכן בלילה ג"כ חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה כמ"ש ביו"ד סי' רמ"ו סעי' א' ואמרו שמעלת הקביעות ע"פ מה דק"ל כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי וה"נ מי שקובע עת ללמוד ביום ובלילה לא יחליפנו ולא ימיר אותו חשוב כאלו לומד חצי היום וחצי הלילה ורב חסד מטה כלפי חסד חס"ל או' א' וכתב הרמ"ע שיקבע עת קבוע ולא יחליף היום בשעה א' ולמחר בשעה אחרת אבל אי קביע ליה עידניה ולומד אח"ה עתים עתים הרי זה משובח והביאו החיד"א בס' דבש לפי מע' ק' או' כ"ג ובמחב"ר סי' קנ"ו או' א' ועיין לקמן סי' קנ"ו או' ח':

יד

יד) שם ויקבע עת ללמוד וכו'. ומי שא"א לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים ותתשב לו כאלו לומד בעצמו יו"ד שם ואם ספק בידו להחזיק ביד ת"ח אפי' אם הוא לומד צריך להחזיק כמ"ש לעיל סי' ס' או' ג' יעו"ש:

טו

טו) שם ויקבע עת ללמוד וכו'. ואם אפשר יש לקבוע ג' שעות רצופים בלימוד ע"ד מ"ש ז"ל במס' ע"ז דף ג' ע"ב י"ב שעות הוי היום ג' הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן וכו' שלישיות יושב וזן וכו' וצריכין אנו להדבק במעשיו כדאמרינן בעלמא מה הוא רחום אף אתה וכו' ומזה ג"כ יש סמך אל מ"ש סי' קי"ט או' ג' דאין להתפלל על הפרנסה בתפלת המנחה דכיון שהקב"ה זן את העולם בג' שעות שלישיות של היום ראוי להתפלל קודם על הפרנסה ולא אח"כ דהיינו בתפלת שחרית שעדיין לא' נפסק מזונות לעולם ולא במנחה וערבית אחר שכבר נפסק:

טז

טז) שם. אף אם, הוא סבור להרויח הרבה. הא דאמר אף אם הוא סבור ופו' לפי שמזונותיו של אדם קצובין אלא רק שיצה"ר מסית את האדם לאמר כל מה שירבה בעסק הוא משתכר יותר אבל אינו כן ולז"א אף אם יבא יצה"ר להסיתו לאמר יתבטל מקבע הלימוד כדי שירויח הרבה לא ישמע לו וליבטל מקביעות לימודו אלא צריך להאמין בה' שלא יחסר לו שום דבר משום קביעות הלימוד וכמ"ש הכתוב והבוטח בה' חסד יסובבנו:

יז

טוב) שם הגה. ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבה"מ וכו'. ואיתא בסוף פ' ל"ו דאבות דרבי נתן ר"מ אומר כל שיש לו בה"מ בעירו ואינו הולך לשם אין לו חלק לעוה"ב. ור"ע אומר אף מי שאינו משמש לת"ח אין לו חלק לעה"ב ע"כ:

יח

חי) שם ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבה"מ וכו'. וכמ"ש רז"ל במד"ר פ' כי תבא א"ר יהושע א"ר נחמן כל מי שבא לבהכ"נ ושומע ד"ת זוכה לישב בין החכמים לעת"ל שנאמר אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין:

יט

יט) שם או יקבע לי מקום וכו'. ע"ד מ"ש רז"ל גבי תפלה כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו, וה"נ גבי ת"ת שהעוסק בת"ת כאלו מקריב קרבן כמ"ש רז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכו' ועיין לעיל סי' ץ' סעי' י"ט ובדברינו לשם אות קי"ז:

כ

ך) שם וילמוד מעט וכו'. ומי שאין לו פנאי רק מעט יקבע עצמו בהלכות ומוסר כדי לדעת מה יעשה ישראל:

כא

כא) שם ויחשוב בעניניו וכו'. פי' שיראה ויבדוק במה שעושה ואם יש בו צד עבירה יפרוש ממנה, מ"א סק"ב ור"ל בשבתו בבה"מ יהיה קצת פנוי ואז יעיין אם יש איזה איסור במו"מ שלו רבית וכדומה ויעשה ע"צ היתר ע"ד ובכל דרכיך דעהו, א"א או' ב' ולע"ד נראה לפרש שבא לומר שבכל זמן ועדן יתן האדם דעתו בכל מה שעושה שמא יצא ממנו נדנוד עבירה ויכניס בלבו יראת שמים:

כב

כב) [סעיף ב'] קודם שילך לבה"מ יוכל לאכול וכו'. בטור כתב כדאמרינן פ"ג מיני חלאים תלויין במרה וכולן פת במלח וקיתון של מים שחרית מבטלתן ע"כ והוא ממ"ש במס' בבא קמא דצ"ב ע"ב מנא הא מילתא דאמור רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה ואמרי אינשי שתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך דכתיב לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב וכו' ותניא מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שפ"ג חלאין יש בה מחלה בגי' הכי הוי וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן. וכן אמרו במס' מציעא דק"ז ע"ב י"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן הקמח וכו' וכן אמרו במס' פסחים דקי"ב ע"א ז' דברים צוה ר"ע את ר"י בנו וכו' השכם ואכול בקיץ מפני החמה וכו' וכתב הב"ח בשם מרדכי הארוך וז"ל וששאלת לפרש שיעור של פת שחרית ובאיזה שעה ביום אוכלין אותה דע שאנו לא נהגגו בה כל עיקר ואין רבותינו רגילין בה מפני ששמענו שפת שתרית אינה באה אלא בתבואה הרחוקה מן הישוב ולא שמעה קול תרנגול ולא קול מושכין באניות והרגילין בה צריכין לאוכלה תדיר בכל יום ע"כ נמנעים החכמים ממנה דא"א לעמוד עמה עכ"ל והביאו הט"ז סק"א אלא שכתב דמי שלא ניתן לב לדבר זה ומקיים הדברים כפשוטן לא הפסיד כלום עכ"ל וכ"כ המ"א סק"ג על דברי המרדכי הנז' דאין אלו חלא דברי נביאות ובגמרא לא משמע כן יעו"ש. וכ"כ בתשו' חכם צבי סי' ט"ו יעו"ש. סו"ב או' ד' וכ"כ המט"י או' ב' דמדברי הש"ס משמע דבסתם פת מיירי כל שמסיר הרעבון ודלא כדעת המרדכי האריך וכתב שכן מוכח דעת הטור והש"ע שכתבו סתם פת שחרית והכי נהוג עלמא עכ"ד:

כג

כג) ומ"ש פח במלח היינו בפת שאין מניחין בו מלת בשעת לישה אבל בפת שלני שנוהגין לתת בו מלח בשעת לישה ח"צ לאכלו במלח דזה המלח שנותנין בו בשעת הלישה קרוי פת במלח, ומ"ש קיתון של מים נראה דטוב שיהיה חמין וכמו שנוהגין עכשיו לאכול בבקר פת הבאה בכסנין עם קאוי או ט"ע. ועיין באו' שאח"ז ומ"ש יפ"ל או' ה' בשם הרב עיון יעקב דע"ב ע"ב ודו"ק, ומ"ש הר"ח בפט"ו משה"ק דכשם שאין לאדם לאכול עד שיתפלל על מזונו כך אין לאכול עד שיעסיק בתורה וילמוד השעה הקבועה ללימודו וכו' י"ל ה"ד אכילת קבע אבל אכילת עראי כמו כזית כביצה פת הבאה בכסנין כדי שלא לישאר אליבא ריקנייא זו יותר טוב להרגיל בו קודם לימודו כדי שיוכל להאריך זמן לימודו ולא יקוץ משום דלבו ריקנית. וקאוי עם סוכר לבדה בלא פת או חלב מועיל ג"כ מעט ליישב הלב שלא לישאר אליבא ריקנית אם לא אפשר בפת כידוע:

כד

כד) ודע דשיעור פת שחרית כביצה ושותה אח"כ משקה אם יש לו וא"ל מים כדאמר בבא מציעא ק"ז ב' פת במלח וקיתון מים ופירש"י אם אין לו יין ובסוכה דף כ"ו ע"א עראי חוץ לסיכה כדטעים בי רב ועייל לכלה והיינו כמ"ש הרא"ש ורשב"א בז' שיטות וגם פת בעינן מה' מיני דגן ובירך לחמך וסתם לחם הכי הוי ככל לחם בתורה לאפוקי תבשיל מה' מיני דגן אין זה בכלל פת שחרית, ועיין תו' ברכות ל"ז ב' ד"ה אמר רבא שרבינו דוד ממי"ץ היה שורה במים שלא לברך המוציא משמע דהוה נמי פת שחרית. מש"ז או' ב, ואו' ג':

כה

כה) ג' דברים מתישין את הגוף האוכל מעומד והשותה מעומד והמשמש מעומד. חופת אליהו רבה שער ג' והיא בסוף ר"ח, והביאו היפ"ל או' ו' וכתב דצריך ליזהר בזה ביותר באכילת פת שחרית יעו"ש:

כו

כו) ומצוה להנהיג עצמו במדה טובה והנהגה טובה לשמור בריאותו כדי שיהא בריא וחזק לעבודת הבירא יתעלה. טור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---