כף החיים/אורח חיים/לז

כף החיים ‏ אורח חיים לז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] גדול שכר מצות תפילין. בטור סיים שכל המניחם מאריך ימים שנאמר אדני עליהם יחיו והוא מפ' התכלת סוף (מנחות דף מ"ד ע"א) ופי' רש"י ז"ל אותם שנושאים עליהם שם ה' בתפילין יחיו, והטעם כתב היפה ללב ז"ל בשם ס' חיים תחלת דף ח"י ע"א יען עיקר חיות האדם הוא בלב ובמוח כמ"ש ז"ל ולכן מי שמניח תפילין במקום חיותו ומקדש מוחו ולבו הרי הוא מאריך ימים. ועיין מ"ש הוא ז"ל בשם התיקונים תיקון כ"א ומ"ש האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ב' דתפילין ד"ה והענין הוא וכו' שנתן טעם בסוד יעו"ש, ועוד עיין הטעם בסה"ק חפץ בחיים בדרוש תפילין יעו"ש:

א) עוד כתב הטור. ואמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן עוה"ב, ואמר אביי מערב אני בו שאין אש של גהינם שולט בו, רב פפא אמר מערב אני בו שכל עונותיו נמחלים עכ"ל. והוא מהגאון הנקרא שמושא רבא כמ"ש ב"י, וכל הלכות תפילין הנמצאים בשם גאון הנז' הביאם הרא"ש ז"ל בסוף הלק"ט של הלכות תפילין יעו"ש, וכתב הפרישה ז"ל דרבא בא להוסיף ואמר לא מבעיא שיאריך ימים בעוה"ז אלא שמובטח לו שיהיה ג"כ בן העוה"ב והוא עיקר האריכות ימים והחיים, ובא אביי ומוסיף ואומר שלא די שיהיה בן העוה"ב אלא אפילו אין הגהינם שולט בו כלל לפי שלא יגיע לו שום חטא ע"ד שכתב לעיל בציצית סי' כ"ד חונה מלאך ה' וכו' ויחלצם מן החטא, ובא רב פפא ומוסיף שאפילו עבירות שעשה כבר נמחלין לו אם מניח תפילין עכ"ל, ועיין חס"ל אות א', וכל זה אם נזהר בהם שלא לזלזל בהם לשוח שיחת חולין או הבלים. ומכ"ש שלא לעשות דבר מלאכה, קשל"ה דף נ"ה ע"ד, והביאו כף החיים להרח"פ סי' יו"ד אות ל':

ב

ב) שם גדול שכר מצות תפילין, אמרו בזוה"ק פ' פנחס בר"מ דרכ"ח ע"ב שהיא שקולה כנגד כל המצות יעו"ש, וכ"כ הלבוש, והב"ד היפה ללב ז"ל ח"א אות א' וח"ב אות א':

ג

ג) אמרו רז"ל תפילין של ראש מכפר על עינים רמות ושל יד מכפר על ש"ד. כף החיים שם, וכ"כ הרב יפה ללב ז"ל אות א' יעו"ש:

ד

ד) שם גדול שכר מצות תפילין. כתב המרדכי בהלק"ט יש לאדם להדר אחר תפילין נאים שנאמר זה אלי ואנוהו, דהיינו שכתבם לברר אומן בכתב נאה ודיו נאה וקולמוס נאה וקלפים נאים עכ"ל. והביאו דרכי משה אות א'. וז"ל כף החיים שם אות כ"ג, יזהר דסופר של התפילין יהיה ירא אלהים וסר מרע וחרד אל דבר ה' כדי שיעלו לרצון לפני ה', וכמה מעלות טובות להאי ספרא דיוקנא, ומה רב טוב כשיודע לעשות כוונים למלאכת שמים, וקדוש הוא לאלהיו, ומלתא כדנא דבר הלמד ממ"ש בס' החסידים סי' רמ"ט כיעו"ש, וראה בעיניך מ"ש בס' ועד לחכמים מע' יוד אות מ"ה ודהביא ענין נורא והוא דחצי העולם היה מתקיים ע"י התפילין שהיה כותב הרב יוסף ויטאל ז"ל אבי מהרח"ו זלה"ה בקדושה ובטהרה ובכונה גדולה יעו"ש עכ"ל, ועיין מ"ש בזה בסה"ק קול יעקב על סי' ל"ב סעי' ך'.

ה

ה) שם וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן. כתבו התו' והרא"ש והר"ן והמרדכי בשם ר"ת דוקא הנמנע מלהניח בשביל שהמצוה בזויה עליו, אבל אם ירא להניח תפילין משום דבעי גוף נקי והוא ירא שמא לא יזהר בקדושה ובטהרה לא, ופי' הרא"ש שם אע"ג דעבירה היא דבקל יכול ליזהר בשעת ק"ש ותפלה, מ"מ לא מיקרי בהכי פושעי ישראל בגופן עכ"ל, והב"ד מרן ז"ל בב"י וכתב אבל מתוך דברי הטור נראה שאינו מפרש כפר"ת, אלא כל מי שאין מניחן מאיזה טעם שיהיה הוא בכלל פושעי ישראל בגופן, וכתב וכן נראה מדברי רבינו ירוחם וכן נראה ג"כ דעת הרא"ש יעו"ש בב"י. ונראה שכן דעתו ז"ל לפסוק בש"ע מדכתב סתמא דכל מי שאינו מניחם מאיזה טעם שיהיה הוא בכלל פושעי ישראל בגופן. אח"כ ראיתי שכ"כ הפרמ"ג בא"א אות א', דבע"ץ ונ"ץ פירשו דברי הש"ע כמ"ש בב"י דאפילו הוה אין מניחן מאיזה טעם שיהיה הוה בכלל פושעי ישראל בגופן יעו"ש, ועיין מ"ש הב"ח על דברי מרן ז"ל בב"י ומ"ש עליו הברכ"י אות א':

ו

ו) שם וכל מי שאינו מניחם וכו' וכתב בס' קרבן מנחה סי' דש"ם מי שאינו מניח תפילין נופל עליו רעם לפיד אש וברק מלמעלה רח"ל, רו"ח אות ב', וארז"ל כל שאינו מניח תפילין עובר בח' עשין בכל יום, שהרי יש שם ד' פרשיות ובכל אחד יש מ"ע של יד ומ"ע של ראש, והמניחם מקיים ח' עשין, אלה המצות מצוה שע"ח והביאו יפה ללב ז"ל בח"ה אות א', ואמרו בתיקונים תיקון ו' דבזמנא דישראל מיחדין לקב"ה בתפילין דיד ובתפילין דראש בדחילו ורחימו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים ואם לאו שלח תשלח וכו', וכתב מהרח"ו ז"ל בשער הקדושה ח"א שער הז' מי שאינו מקיים מצות תפילין נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין שאינו קם בתחיית המתים, וכ"כ דברי מנחם אות א' בשם קשל"ה, יפה ללב אות ב', וכתב הרא"ש בהלק"ט הלכות תפילין סי' כ"ז וז"ל שנו חכמים ליום הדין אם היה זהיר במצות תפילין כף זכות מכרעת, ואם פשע בהם כף חובה מכרעת שאין לך גדול בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין שהוקשה כל התורה כולה לתפילין שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך, לכן צריך כל אדם ליזהר במצות תפילין עכ"ל והביאו ב"י:

ז

ז) הא דאמרו דפושעי ישראל הם קרקפתא דלא מנח תפילין, פי' הרב עמק ברכה דהיינו שאוכל הרבה ומביא לידי שינה ולידי הפחה ופטור מן התפילין ולמפרע הוא פושע בגופו יעו"ש, ולפ"ז אם ידע איניש בנפשיה דאם אוכל הרבה יזיק לו האיצטומכא ימעט בלילה טפי מהיום באכילתו מלבד דעפ"י הרפואה, הנה טוב דבלילה לא יאכל הרבה נוסף גם הוא כי בעבור התפילין ראוי לו דימשוך מלמלא בטנו ויהיה חכם הרואה את הנולד דלמחר בבקר הנה הוא בא לקיים אשר קדשנו במצותיו להניח תפילין, כף החיים סי' יו"ד אות ל"א.

ח

ח) [סעיף ב'] מצותן להיותם עליו כל היום וכו'. והאר"י ז"ל כתב בשער הכוו' דרוש ה' דתפילין דעיקר מצות תפילין היא בבקר בעת התפלה אבל בשאר היום אינה כ"כ מצוה וחובה כמו בעת התפלה ויעו"ש טעם בסוד, וכ"כ בפע"ח שער התפילין פ"ז, ועו"ת דף ל"א ע"א הנד"מ, ועיין מש"ל בסי' כ"ה אות פ"ח ואות פ"ט:

ט

ט) שם ושלא יסיח דעתו מהם וכו'. עיין מש"ל סי' כ"ח אות ב':

י

י) שם נהגו שלא להניחם כל היום וכו', ומ"ע כתב בתשובה סי' ט"ל שצריך להניחם פ"ב בתפלת המנחה' והביאו מ"א סק"ב, א"ר אות ב', וכ"כ הברכ"י אות ג', דרבים מיראי ה' נהגו להניחם בתפלת המנחה ומנהג נכון הוא. וכ"כ בשער הכוו' דף נ"ב ע"א שהאר"י ז"ל היה נזהר מאד לאומרה בטלית ותפילין, ובראשונה היה נוהג להניח במנחה תפילין כהברת ר"ת, ואח"כ עשה זוג תפילין ע"ד שמושא רבא והיה מניחם בתפלת המנחה וכן הוא בשער הכוו' דרוש ו' דתפילין, והבאתי לשונו בסה"ק קול יעקב סי' ל"ד אות ד', (ועי"ש על סעי' ג' קצת דינים השייכים לזה הענין), ומשמע שם בשער הכוו' דרוש ו' דאין מועיל תפילין ע"ד שמושא רבא במקום רש"י ור"ת אלא לתפלת מנחה לבד אבל לא לתפלת שחרית. וכ"כ בנה"ש דף כ"ה ע"א הנד"מ בשאלות חכמי המערב אות ע"ו, וכ"כ המחב"ר בסי' ל"ד אות ח' יעו"ש:

יא

יא) במנחה ערב שבת וערב יו"ט אין להניח תפילין כמש"ל סי' כ"ה אות ק' ובמנחת יום ר"ח מניחין כמ"ש שם אות צ"ז:

יב

יב) [סעיף ג'] קטן היודע לשמור תפילין וכו'. כתב החס"ל אות ג' ' עד שיהיה בן י"ג שנים ויום אחד ואז הוא בעצמו חייב לקנות לו תפילין כי היכי דחייב בכל מ"ע מן התורה. ב"ח, וז"ל שע"ת אות ד', כל שהגיע לי"ג שנים ויום א' אף שאין ידוע שהביא שערות חייב בתפילין מדינא מחמת חזקה דרבא דכל שהגיע לכלל שנים חזקה הביא סימנים עכ"ל, ועיין בסי' נ"ה סעי' ט' וסעי' יו"ד ובדברינו לשם בס"ד, ובסה"ק קול יעקב סי' ט"ל או' ב' ועיין מש"ל סי' כ"ב או' ב' בענין אם צריך לברך שהחיינו מי שלובש תפילין מחדש יעו"ש:

יד

יד) שם הגהה. וי"א דהאי קטן דוקא שהוא בן י"ג שנים ויום א' וכו'. ואעפ"י שהרב בעל המפה והלבוש כתבו שנהגו כסברת בעל העיטור ואין לשנות, אנו אין לנו אלא כדברי הרב ב"י ז"ל שסובר דקטן ממש בן ט' בין עשרה שנים, הר"ש הלוי ז"ל בתשו' ח"א חא"ח סי' א', ועי"ש שהרבה להקשות על סברת בעל העיטור יעו"ש, והביאו כנה"ג בהגב"י ושכנה"ג בהגב"י או' ב', וכן הסכים הב"ח ז"ל כסברת מרן ז"ל והביאו שכנה"ג שם ושתילי זיתים אות ו', וכ"כ עו"ת אות ד', וכתב הב"ח והכי נקטינן דבקטן הלומד תלמוד אפילו אינו אלא בן י"ב שנה היודע לשמור תפילין אביו חייב לקנות לו תפילין וכן נהגו ודלא כהרב בהגהה דאוסר עכ"ד והביאו עו"ת שם, א"ר אות ג', ועיין סידור בי"ע בדיני מי הם החייבים בתפילין אות ד', וברכ"י אות ה' ושיו"ב אות ג', ובדברינו לסי' טו"ב אות יו"ד ולסי' ע' אות ז', ואפילו לדעת מור"ם ז"ל כתב המ"א סק"ד דעכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן, והביאו א"ר שם וכ"כ ר"ז אות ג', בי"ע שם, קיצור ש"ע סי' יו"ד אות כ"ד:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---