כף החיים/אורח חיים/ל

כף החיים ‏ אורח חיים ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] זמן הנחתן בבקר משיראה את חבירו וכו'. והטעם שתלו אותו בשיראה את חבירו משום דבתפילין כתוב ראייה דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וכו'. ב"י בשם רבינו יונה. לבוש. ט"ז סק"א. עו"ת אוח א'. א"ר אות א'. ואין זה אלא אסמכתא בעלמא ועיקר הטעם כיון דאנן קי"ל לילה זמן תפילין הוא אלא דחכמים אסרו להניחם בלילה שמא ישכחם ויישן בהם כמ"ש בסעי' ב' ואיסור השינה הוא שמא יפיח בהם כמ"ש בב"י סי' מ"ד וט"ז כאן סק"ג ועו"ת אות ב' אסמכוה רבנן אהאי קרא דוראו כל עמי הארץ וכו' שלא להניחם עד זמן שיראה את חבירו הרגיל וכו' שקודם הזמן הזה הכל הוא בכלל לילה ויש לחוש לחששות הנז' כמ"ש הלבוש סעי' ב' ופרמ"ג במש"ז אות א'. שתילי זיתים אות ג' וגם להרמב"ם ז"ל דס"ל לילה לאו זמן תפילין הוא כמ"ש בפ"ד דין יו"ד מה"ת י"ל הטעם ג"כ דאין מניחין תפילין עד שיראה את חבירו הרגיל וכו' מפני חששות הנז' וכן גם לפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ה' דתפילין ובפע"ח שער התפילין פ"ז שכתב לילה לאו זמן תפילין ולא יש בחי' תפילין אלא מן אור הבקר ואילך י"ל ג"כ דאין להניח תפילין עד זמן שיראה את חבירו וכו' מפני חששות הנז' ולא כמו שרצו לומר לפי דברי האר"י ז"ל מותר להניח תפילין לכתחילה מעלות השחר ואילך כי חלילה וחס לומר שהאר"י ז"ל יקל נגד מה שהחמירו בתלמוד והוא תלמוד ערוך בברכות דף ט' ע"ב ופסקו כן הפוסקים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והאחרונים אלא שהאר"י ז"ל בא לומר התחלת זמן בחי' ביאת מוחין דתפילין הוא מן אור הבקר ואילך אבל אה"נ כי אין להניחם כ"א עד זמן שקבעו חכמים בש"ס ובפוס' כי אין לזוז מדבריהם והוא פשוט:

ב

ב) שם משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו. זמן זה יותר מאוחר משיכיר בין תכלת ללבן הכתוב בסי' ח"י סעי' ג', פרמ"ג במש"ז אות א' יעו"ש. וכתב החס"ל אות א' דטוב לאחר ולא להקדים. ועיין מ"ש הפרמ"ג סי' נ"ח בא"א אות ב' ובדברינו לעיל סי' ח"י אות ח"י ולקמן סי' נ"א אות יו"ד ודו"ק:

ג

ג) שם הרגיל עמו קצת וכו'. דאינו רגיל הרבה יכירנו אפילו ברחוק ואם אינו רגיל לא יכירנו אפילו בקרוב מאד. ב"י בשם הירושלמי ותוספות ברכות דף ט' ע"ב ד"ה אחרים אומרים וכו' והרא"ש ור"י, וכ"כ הט"ז סק"ג והאחרונים:

ד

ד) [סעיף ב'] אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם ויישן בהם. משמע מכאן בהדיא שנתן טעם שמא ישכחם ויישן בהם דדעת מרן ז"ל כמ"ד לילה זמן תפילין הוא ומותר להניחם מדאורייתא אלא דחכמים אסרו שלא להניחם שמא ישכחם ויישן בהם. וכ"כ מ"א סק"א והיא סברת התו' והרא"ש והטור ושאר פו' רק הרמב"ם ז"ל ס"ל בפ"ד דין יו"ד מהלכות תפילין דלילה לאו זמן תפילין הוא, ועיין שם בכ"מ ומ"ש הברכ"י אות א' והמחב"ר על דברי הרמב"ם ז"ל הנז' והכסף משנה יעו"ש, ועיין מש"ל אות א' ובסי' כ"ט אות א':

ה

ה) שם אם הניחה קודם שתשקע החמה וחשכה עליו וכו' כתב הרב שכנה"ג בהגה"ט שמנהגו ביום צום תענית שלא להסיר תפילין וטלית עד אחר תפלת ערבית ונסתייע מדברי לחם חמודות הלכות תפילין אות ע"ט יעו"ש, ועיין מש"ל בס"ד סי' ח"י אות י"א ואות י"ב שהאר"י ז"ל היה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה וכו' יעו"ש. וכ"כ האחרונים. יד אהרן בהגה"ט, ברכ"י אות ב', ש"ץ דף ט' ע"א ודף מ"א ע"א, סידור בי"ע בדיני זמן הנחת תפילין אות ב', שע"ת אות ג', יפה ללב ז"ל אות ב', וכן עיקר וכמש"ל.

ו

ו) שם ואין מורין כן עיין מה שהקשה הב"ח על דברי מרן ז"ל ומה שתירץ המאמ"ר אות ב' והפרמ"ג בא"א אות ג':

ז

ז) שם אם לא חלץ תפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לו מקום לשומרן ונמצאו עליו וכו' מותר ומורין כן, פי' אם כבר הניחם קודם ששקעה החמה ואין לו מקום לשומרן מותר לישאר עליו ומורין כן ג"כ שלא לסלקם אבל אסור להניחה לכתחילה בלילה בשביל השמירה. ב"י, ר"ז אות ב', וכאשר ישארו עליו בשביל השמירה צריך שיאמר לרואים שעושה כדי לשומרן. מ"א סק"ד, ר"ז שם, שתילי זיתים אות ו'. ואם רוצה לישן צריך לחולצן, דאסור לישן בהם כמ"ש בסי' מ"ד. ועיין פרמ"ג א"א אות ד'. ואם מניחם עליו מבעוד יום בשביל שיהיו עליו בלילה כדי לשומרן מותר, ואין מורין כן להניחם לכתחילה בשביל כך ר"ז שם בשם הט"ז סק"ד, וכבר כתבנו לעיל אות ה' דהאר"י זלה"ה היה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה ע"כ שומר נפשו ירחק מכל אלו הדברים וישתדל לעשות להם שמירה אחרת לבל יהיו התפילין עליו אחר שקיעת החמה ותע"ב:

ח

ח) [סעיף ג'] היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה מניחם, ולפי מש"ל אות א' בשם האר"י ז"ל דלא יש בחי' תפילין בלילה יש ליזהר בזה ואין להניחם כ"א מעלות השחר ואילך ובפרט שיש אומרים דלא התירו להניחם בהשכמה כ"א יש חששא שמא יאבדו כמ"ש הב"י בשם הסמ"ק וכן הוא גירסת הגמרא שלפנינו מנחות ל"ו ע"א:

ט

ט) שם וכשיגיע זמנן ימשמש בהן ויברך וכו', פי' ביום ולא בלילה בשעת הנחתן, ואע"ג דקי"ל כמ"ד לילה זמן תפילין הוא ומטעם זה הו"ל לברך בהשכמה בשעת הנחתן כמ"ש הטור בשם הר' פרץ מ"מ סיים הטור וא"א ז"ל לא כתב כן כלומר חולק עם הר"פ ואומר דאין מברך עליהם מיד בשעת הנחתן וכבר ידעת דסב"ל, שו"ג אות ה', ועיין מש"ל סי' י"ח אות ז':

י

י) שם וכשיגיע זמנן ימשמש בהן ויברך וכו'. והיינו עד זמן שיראה את חבירו הרגיל וכי' כמ"ש בסעי' א', וכ"כ הפרמ"ג במש"ז אות א' יעו"ש, ועיין מש"ל סי' כ"ה אות מ"ט:

יא

יא) שם וכשיגיע זמנן ימשמש בהן ויברך וכו', מי שטעה והניח תפילין בעוד לילה ובירך עליהם א"צ לחזור ולברך כשיאיר היום, א"ר אות ג', ברכ"י אות ג', ובספרו קשר גודל סי' ג' אות י"ט, ש"ץ דף מ"א ע"א. סידור בי"ע בדיני הנחת תפילין וברכתן אות ל"ב, חס"ל אות ב' שע"ת אות ז', בן איש חי פ' חיי שרה אות ח', וכ"כ לעיל בס"ד סי' ח' אות ס"ב:

יב

יב) שם דליכא למיחש שמא ישן בהם וכו' והיינו דוקא כשרוכב על סוס או הולך ברגליו שאינו יכול לישן בהליכתו אבל ההולכים בעגלה ודאי אסורים להניחן שמא יישן בהן, לבוש, ט"ז סק"ה, סו"ב אות ב', יד אהרן בהגה"ט, ומ"ש מ"א סק"ה ודוקא שהולך ברגליו אבל רוכב או יושב בקרון אסור וכו' כתב היד אהרן שם דט"ס נפל בדבריו וצ"ל או רוכב אבל יושב בקרון וכו' וכ"כ א"ר אות ג', ח"א כלל י"ד אות י"ז, מחה"ש סק"ה. סידור בי"ע בדיני זמן הנחת תפילין אות ג', ועיין פרמ"ג במש"ז סק"ה ומ"ש בעט"ז סק"ב על דברי הלבוש הנז' שהוא חומרא יתירא כי אף שישן שינת עראי כשהן בראשו מותר וכתב שם כמה ראיות ברורות מתלמוד ומפוסקים שאין להחמיר כחומרת מהרמ"י והמחמיר יחמיר והמיקל לא הפסיד יעו"ש כתב עליו היד אהרן שם וז"ל ואני אומר שגם הם ז"ל סוברים כן דהישן שינת עראי מותר ומשום הכי כתבו דאפי' רוכב מותר דהישן רוכב שינת עראי הוא אבל בעגלה פשיטא שיש לחוש שמא ישן שינת קבע עכ"ל, וכתב בי"ע שם וכן עיקר ודלא כהעט"ז:

יג

יג) [סעיף ד'] היה בא בדרך וכו' יניח ידו עליהם וכו'. עיין מש"ל בס"ד סי' ח"י אות י"א ואו' י"ב שהאר"י ז"ל היה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה ע"כ יש ליזהר גם בזה כפי יכולתו שלא להיות לובש תפילין אחר שקיעת החמה ותע"ב:

יד

יד) שם ואם יש בית קרוב לחומה שמשתמרים שם וכו'. מכלבי וגנבי אבל אם אינם משתמרים אפילו מגנבי ישראל מותר, ער"ה אות ד':

טו

טו) [סעיף ה'] יש מי שאומר וכו'. הא דכתב מרן ז"ל יש מי שאומר לא מפני שיש חונקים בזה, אלא כי כן דרכו כשמוצא סברה יחידית כותבה בשם יש מי שאומר כמש"ל סי י"ד אות כ"ד וסברה זו לא מצאה מרן ז"ל כ"א בכתבי מהרא"י סי' קכ"א ע"כ כתבה בשם יש מי שאומר:

טז

טז) שם שאם התפלל תפלת ערבית וכו', אבל אם הוא לא התפלל תפלת ערבית אעפ"י שהציבור התפללו מותר להניח תפילין, מ"א סק"ז, סו"ב אות ג', א"ר אות ה', שתילי זיתים אות יו"ד, סידור בי"ע בדיני זמן הנחת תפילין אות ד' ויניחם בברכה, פרמ"ג במש"ז או' ז', ומיהו אם הניח ביום רק שרוצה גם עתה אין ראוי להניחם כל שהציבור התפללו ערבית, פרמ"ג שם, ועיין מ"א סי' רס"ג ס"ק כ"ד מ"ש בשם הכנה"ג ודו"ק:

יז

יז) מי שלא הניח כל היום תפילין ובין השמשות נזכר מניחן דד"ת ספיקא לחומרא, פרמ"ג א"א אות ז' יעו"ש, והגם שכתבנו לעיל דהאר"י ז"ל היה נזהר מאד לחלצם אחר שקיעת החמה י"ל היינו דוקא למי שכבר קיים מצות תפילין אבל מי שלא קיים עדיין מצות תפילין כיון שעדיין הוא ביה"ש שספיקו מן היום יוכל להניח, ועיין מש"ל סי' ח"י אות י"ב, ומ"מ יניח בלא ברכה כיון שהוא ספק לילה ג"כ והוא פשוט:

יח

חי) שם אין לו להניחם אח"כ, והא"ר אות ה' כתב דאם לא הניח תפילין כל היום יש לו להניח אחר ערבית אם הוא יום בלא ברכה, וכ"כ הפרמ"ג במש"ז אות ז':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---