כף החיים/אורח חיים/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] ציצית חובת גברא הוא ולא חובת מנא וכו'. עיין מש"ל סי' טו"ב אות ו':

ב[עריכה]

ב) שם ולא חובת מנא וכו' כתב רש"ל יש מחמירין לבדוק הציצית אפי' כשכופלין הטלית משום דשמואל סבר כלי קופסא חייבין בציצית ויש פוסקים כמותו וכו' עכ"ל, והביאו הב"ח ופרישה ושכנה"ג בהגה"ט אות א' יעו"ש, והפוסק כשמואל הוא מ"ד שכתב הבה"ג והביאו ב"י, וכ"ד ראב"ן בהג"מ פ"ג אות ג' והביאו פרמ"ג במש"ז אות א' וכ"ד בעל העיטור והביאו פת"ע אות א' ועיין ישועות יעקב אות א' שהביא ראיה לסברת הבה"ג יעו"ש, מיהו מרן ז"ל כתב בב"י כיון ששלשה עמודי ההוראה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש מסכימים דחובת גברא היא אין לספק בדבר עכ"ל, ועיין שם בפרמ"ג שכתב דביבמות דף ב' פשיטא לתלמודא דכלי קופסא פטורין מציצית יעו"ש. וא"כ אין לחוש למ"ד כלי קופסא חייבין רק המחמיר תע"ב:

ב) ומ"ש שם הב"ח לפעד"נ נכון לבדוק הציצית כשכופלין אותו ומצניעין אותו כדי שיהא חזקתו בדוק דאז א"צ לחזור ולבודקו כשחוזר ולובשו וכו' כתב שכנה"ג שם שהמדקדקים בודקים ציציותיהם בכל שעה שמניחים אותם, והבאנו דבריו לעיל סי' ח' אות ל"ד יעו"ש:

ג[עריכה]

ג) שם ולפיכך אינו מברך על עשיית הציצית וכו' כתב מ"א סק"א וז"ל צ"ע מ"ש במזוזה דקיי"ל שצריך לברך כשקובעה כמ"ש ביו"ד סי' רפ"ט דהתם נמי קיי"ל חובת הדר הוא דכל זמן שאינו דר בתוכה פטור ממזוזה וכו' ולכן נ"ל סתמא דמילתא במזוזה קובעה כשדר בתוכה לכן מברך על עשייתה אבל טלית מסתמא קובע בו ציצית עד שלא לובשו לכן אין מברך על עשיותו וכו' ואפשר דה"ה במזוזה אם קבע בו מזוזה קודם שדר בתוכה כשנכנס לדור בתוכו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לדור בבית שיש בו מזוזה עכ"ל והנה דברי המ"א הללו הם תמוהים דמלבד שחידש ברכה שאינה נזכרת לא בש"ס ולא בפוסקים אלא דמשמע מדבריו נמי דיכול לברך על קביעות מזוזה קודם שבא לדור בתוכה וזה לא מצינו בשום מקום שמברך על המצוה קודם זמן חיובה, וכיון שהמזוזה היא חובת הדר כמ"ש ביו"ד סי' רצ"א א"כ אינו חייב עד שעת שדר בתוכה או אח"כ ולא קודם, ובעיקר קושיית המ"א נלע"ד לתרץ דחכמים ז"ל לא תיקנו ברכת המצוה אלא בשעת שעוסק במצוה ומקיימה, וא"כ בקשירת הציצית דאותה שעה אינו מקיים מצוה דאינה חובת מנא וגם אינו יכול ללובשה כ"ז שלא נגמרו קשירת ציצית של ד' כנפות אינו מברך דלא הוי באותה שעה עוסק במצוה ומקיימה, אלא עושה הכנה לקיום המצוה לא כן כשקובע מזוזה בשעה שדר בבית או אח"כ דאז נתחייב במזוזה דמברך כיון שעוסק במצוה ומקיימה אבל קבעה קודם שבא לדור בבית דבאותה שעה אינו חייב במזוזה אינו מברך דלא חשיב עוסק במצוה באותה שעה ומקיימה, וגם אח"כ כשנכנס לדור בתוכה אינו מברך כיון שאינו מתעסק במצוה באותה שעה דכבר נעשית המצוה ממילא ואע"ג דאם לבש הטלית קודם זמנו מברך אח"כ, טלית שאני כיון שהוא על גופו ומעוטף בו חשוב מתעסק במצוה ומקיימה לא כן במזוזה שהיא קבועה בפתח ולא יש עתה מעשה לא חשיב מתעסק במצוה. והא דמברך על הסוכה בשעה שנכנס לישב בתוכה אעפ"י שעשאה מקודם סוכה נמי שאני דכיון שחייב לישב בסוכה כניסתו לתוכה חשיב מתעסק במצוה ומקיימה, כיון שזו הכניסה היא בשביל המצוה, לא כן במזוזה דאינו חייב לישב בבית שיש בפתחו שתי מזוזות ומשקוף כדי לעשות בו מזוזה דאם ירצה לדור בבית שאין בפתחו שתי מזוזות ומשקוף אינו חייב במזוזה כמבואר ביו"ד סי' רפ"ז, וגם כשנכנס לבית אינו נכנס בשביל מצות מזוזה אלא מוכרח כדי לדור וא"כ לא חשיב כניסתו לבית מתעסק במצוה ומקיימה וציצית אע"ג דג"כ אינו חייב לקנות בגד שיש לו ד' כנפות כדי להתחייב בציצית כבר אמרנו כיון שהוא על גופו ממש ומתעטף בו חשיב עוסק במצוה ומקיימה, ועיין עוד בזה מ"ש היד אהרן וברכ"י ומאמ"ר והמו"ק, והנלע"ד בס"ד כתבתי גם אני חלקי והיעב"א, והמורם מכל האמור ומכל דברי הפו' הנז' דלא יברך על המזוזה קודם שבא לדור בתוכה, ואם קבעה קודם שבא לדור בתוכה כשיבא אח"כ לדור בתוכה לא יברך אשר קדשנו וכו' לדור בבית שיש בו מזוזה דלא נמצאת ברכה זו לא בש"ס ולא בפוסקים כנ"ל, ובענין זמן חיוב קביעות מזוזה יש חלוקים עיין ביו"ד סי' רפ"ו סעי' כ"ב ובפ"ת שם אות י"ז, ובנחלת צבי, ובברכ"י אות ז', ובזכ"ל חי"ד אות מ' ח"א וח"ג. ובס' בן א"ח פ' כי תבא או' ח"י. ואכמ"ל:

ד[עריכה]

ד) [סעיף ב'] עשה טלית לצורך תכריכין וכו'. פטור, כתב דברי מנחם בהגב"י אות א' בשם מהר"א נחום ז"ל וז"ל נלע"ד דכסות המיוחד לאשה ולבשו איש מדמינן ליה להא שכתב הנמוק"י דכסות של מתים כיון שאין עיקר עשייתו אלא לאכסויי מתים הו"ל ככסות לילה שפטורה. וה"נ דכוותק כיון שמיוחד לאשה א"צ להטיל בו ציצית כשלובשו פעמים האיש ועיין בלבוש ובנחלת צבי סי' טו"ב עכ"ל. והנה דברים אלה צ"ע דהא תינח להרא"ש דס"ל כסות המיוחד ללילה אם לבשו ביום פטור אבל להרמב"ם דס"ל כסות המיוחד ללילה אם לבשו ביום חייב ה"נ אם לובשו איש חייב. וכן פסק עו"ת אות ג' דיעשה ציצית לתכריכין אם לובשו בחייו ולא יברך לחוש לדעת הרמב"ם והסכים עמו הא"ר אות א' וכתב שכ"מ במ"א סק"ב. וכ"כ ר"ז אות ב' ואפי' לדברי מרן ז"ל בב"י שכתב הכא גבי תכריכין פטור אפי' להרמב"ם הוא מפני הטעם שנתן כיון דאינו עשוי לאדם חי לא חשיב כסות כלל. אבל הכא כסות המיוחד לאשה כיון שהוא עשוי לכסות י"ל אם לבשו איש חייב להרמב"ם כמו כסות לילה. ע"כ אין לסמוך ע"ז אלא יעשה קרן אחת עגולה. וכמש"ל סי' י"ח אות ו':

ה[עריכה]

ה) מוכרי הבגדים שלובשים הבגדים ומכוונים להראותם לקונים פטורים מן הציצית. מ"א סק"ב בשם תוספות נדה דף ס"א ע"ב. וכ"כ א"ר אות א', ר"ז אות ג'. שתילי זתים אות ב', אבל אם לובש אותם להעביר המכס אפשר דחייב בציצית כמו גבי כלאים. מ"א שם. ר"ז שם, שתילי זיתים שם. אבל הא"ר שם כתב דאפי' כשלובש להעביר המכס פטור מציצית. וכ"כ הער"ה אות א' וז"ל דלא דמי לכלאים דתלה קרא בלבישה, אבל הכא כסותך אמר רחמנא ואין זה כסותו כיון שאין כוונתו אלא לגנוב המכס, ועוד שהרי התוספות והר"ש והרא"ש ורי"ו ס"ל גבי כלאים דשרי לר"ש וסוגיא דהגוזל מוכח כן. וכ"כ הרדב"ז ח"א סי' ש"ה וכו' וא"כ הכא דשב וא"ת הוא כדאי הם לסמוך עליהם דלגנוב המכס נמי פטור עכ"ל. ועיין ביו"ד סי' ש"א סעי' ו' בהגהה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון