כסף משנה/ביכורים/ב

כסף משנה ‏ ביכורים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות עשה להביא בכורים למקדש וכו'. משנה בסוף שקלים (דף י"א) ובסיפרי פרשת והיה כי תבא כל זמן שיש לך מזבח יש לך ביכורים וכל זמן שאין לך מזבח אין לך בכורים:

ומ"ש ובא"י בלבד. פ"ק דכלים (מ"ו) ובפ' ראשית הגז (חולין דף קל"ו):

ומביאים בכורים של דבריהם מערי סיחון ועוג. משנה בסוף פרק קמא דבכורים (משנה י') אלו מביאים וקורין וכו' מזיתי שמן מעבר הירדן רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאים בכורים מעבר הירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש וידוע דהלכה כת"ק. ומשמע לרבינו דלא פליג ת"ק אלא מדאורייתא אבל מדרבנן מודו דמיחייב וכבר כתב מהרי"ק בסי' קנ"ב להוכיח מהיכן משמע ליה הכי:

ומ"ש ומסוריא שהקונה בסוריא כקונה בירושלים. משנה בסוף חלה (משנה י"א):

אבל עמון ומואב ובבל וכו'. עמון ומואב ירושלמי בסוף בכורים ובתוספתא פ"ק ומשמע לרבינו דה"ה בבבל:

ואם הביא ביכורים מחוצה לארץ אינם ביכורים כו':

ב

אין מביאים ביכורים אלא משבעת המינין וכו'. משנה בפ"ק דבכורים (מ"ג):

ומ"ש ואם הביא חוץ משבעת המינים לא נתקדשו. ירושלמי שם (הלכה ג'):

ג

אין מביאים לא מתמרים שבהרים וכו'. גם זה משנה שם:

ומ"ש ואם הביא שלא מן המובחר כגון תמרים שבהרים וכו'. בפרק כל קרבנות הצבור (מנחות דף פ"ד:) ובירושלמי פ"ק דבכורים פלוגתא בתמרים שבהרים ובפירות שבעמקים ופסק כרבי יוחנן דאמר לא נתקדשו ותניא תו תמן תאנים x סורות ומרוקבות וענבים מאובקות ומעושנות אין מביאין ומשמע לרבינו שאם הביא לא נתקדשו דלא עדיפי מתמרים שבהרים ופירות שבעמקים:

ד

אין מביאים בכורים משקין חוץ מזיתים וענבים וכו'. משנה בסוף תרומות (משנה ג') ומייתי לה בפרק העור והרוטב (חולין דף ק"כ:) ופרק ב דערכין:

ומ"ש ואם הביא משקין אין מקבלים ממנו. בסוף חלה (משנה י"א) תנן יוסף הכהן הביא ביכורי יין ושמן ולא קיבלו ממנו ומוקי לה בירושלמי (הלכה ה') כשלא בצרן מתחלה לכך וההיא דסוף תרומות בשבצרן מתחלה לכך. ואיני יודע למה לא חילק רבינו בכך. ובפירוש המשנה כתב רבינו ומה שאמרו שהביכורים מביאים אותם יין ושמן הוא לדעת רבי יהודה כי הוא לומד הביכורים מן התרומה וכן אמרו מני ר' יהודה דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר לה ביכורים מתרומה ואין הלכה כרבי יהודה עכ"ל. ודברי רבינו נראה כאן שהוא פוסק כההיא דסוף תרומות ולא כההיא דיוסף הכהן. ומכל מקום יליף מינה למשקין דשאר פירות שאם הביא אין מקבלים ממנו:

ה

הקרובים לירושלים וכו'. משנה פרק ג' דבכורים (משנה ג'):

ו

אין מביאים בכורים קודם לעצרת וכו'. משנה פירקא קמא דביכורים (משנה ג') וסוף חלה (משנה י'):

ומ"ש אלא יניחם שם עד שתבא עצרת וכו'. תוספתא בריש בכורים:

וכן אין מביאין ביכורים אחר חנוכה וכו'. כן משמע במשנה פירקא קמא דביכורים דקתני מן החג ועד החנוכה מביא ואינו קורא משמע הא אחר חנוכה אינו מביא:

וכתב הראב"ד ואיך יתכן זה וכו'. ויש לומר דכיון דמחנוכה ואילך כלים לחיה מן השדה ולא קרינן בהו מארצך כדדריש בסיפרי אינם נחשבים משנה שעברה:

ז

אין מביאין בכורים לא מן החדש על הישן וכו'. ירושלמי פירקא קמא דבכורים (הלכה ו'):

אחד הנטוע ואחד העולה מאליו וכו'. ריש פרק כל קרבנות הצבור (דף פ"ד):

ח

ופירות של שותפין חייבין וכו'. כך כתוב בספרי רבינו המוגהים והוא בפרק ראשית הגז (חולין דף קל"ו):

ט

הגדל בעציץ וכו'. פ' כל קרבנות הצבור:

ועל מ"ש אבל מביא הוא מן הגדל בגנה ובחורבה. כתב הראב"ד הוא פסק כר"ל וכו'. וי"ל לדעת רבינו דהתם הכי איתא תנן התם אין מביאים ביכורים חוץ משבעת המינים ולא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ואמרינן עלה ר"י אמר אם הביא לא קידש ר"ל אמר אם הביא קידש וכו' תני חדא שבגג ושבחורבה שבעציץ ושבספינה מביא וקורא ותניא אידך מביא ואינו קורא בשלמא לר"ל גג אגג לא קשיא הא בגג דמערה הא בגג דבית חורבה אחורבה לא קשיא הא בחורבה עבודה הא בחורבה שאינה עבודה כו' אלא לר"י קשיא תנאי היא דתניא שבגג ושבחורבה מביא וקורא שבעציץ ושבספינה אינו מביא כל עיקר ופירש"י תנאי היא דאיכא תנא דאמר שבעציץ ושבספינה אינו מביא וה"ה לתמרים שבהרים ושבעמקים עכ"ל. וצ"ל על כרחנו דבשגג ושבחורבה עדיפי מתמרים שבהרים ושבעמקים דבהני קתני בברייתא דמסייעא לר"י מביא וקורא ובהנך קאמר ר"י דאם הביא לא קידש והשתא אתי שפיר פסק רבינו כר"י. והתימה על הראב"ד שגזר אומר שרבינו פסק כר"ל והיאך אפשר להעלות כן על הדעת שהרי ר"ל מפליג בגג בין של בית לשל מערה ובחורבה בין עבודה לשאינה עבודה ובעציץ בין נקוב לשאינו נקוב ובספינה בין של עץ לשל חרס ורבינו לא מפליג כלל. וי"ל דהראב"ד לטעמיה דסבר לר"י אינו מביא מן הגג ומהחורבה כלל דלפי זה מי שיאמר שיביא אינו אלא כר"ל וק"ל למה לא פסק כר"י ותו דאפילו כר"ל לא אתיא דאיהו מפליג בין גג לגג ובין חורבה לחורבה ורבינו לא מפליג ותו דמפליג בין עציץ וספינה לגג וחורבה והיינו לא כר"ל ולא כר"י. זהו ביאור דברי הראב"ד וכבר יישבתי דעת רבינו:

י

הנוטע אילן בתוך שדהו והבריכו וכו' עד מאדמתך. פירקא קמא דביכורים (משנה א'):

יא

נתן לו חבירו רשות להבריך וכו'. אפילו לשעה וכו'. שם בירושלמי וכר' יונה ורבי יוחנן:

ואם היה האילן סמוך למצר חבירו או נוטה לשדה חבירו וכו'. בס"פ לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ז):

יב

האריסין והחכירין ובעלי זרוע וכו'. משנה פ"ק דביכורים (משנה ב'):

ומה שכתב ואפילו נתייאשו הבעלים. בירושלמי:

יג

הקונה אילן בתוך שדה חבירו אינו וכו'. משנה ו' בפ"ק דבכורים הקונה שני אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא ר"מ אומר מביא וקורא וכו' ובמי"א הקונה ג' אילנות בתוך (שדה) של חבירו מביא וקורא ר"מ אומר אפילו שנים וידוע דהלכה כת"ק דאמר דוקא ג' אילנות מביא וקורא.

ומ"ש ואע"פ שאין לו אלא אילנות בלבד אינו סותר מ"ש תחלה יש לו קרקע די"ל דה"ק אע"פ שקניית השלשה אילנות היה בענין שלא קנה קרקע על הדרכים שנתבארו בפרק כ"ד מהלכות מכירה כיון שקנה ג' הואיל ובקניית שלשה אפשר להמצא בדרך שקנה קרקע קנה אע"פ שעכשיו קנאו בדרך שאין לו קרקע חשיב כקנה קרקע לענין בכורים. ואפשר דיליף לה רבינו מדסתם תנא ותני הקונה ג' אילנות בתוך של חבירו מביא וקורא דמשמע דבכל גווני שקנה שלשה מביא וקורא אע"פ שאין זה הכרע דהא בפרק הספינה (בבא בתרא דף פ"ב) קתני סתמא קנה ג' קנה קרקע וצריך לאוקומי בהנך גווני דמוקי לה בגמרא. והר"י קורקוס ז"ל כתב וז"ל נ"ל דכוונת רבינו דודאי בקונה סתם מיירי שכן כתב בתחלת לשונו שלשה יש לו

קרקע ומ"ש אע"פ שאין לו אלא אילנות ה"פ ואע"פ שזה לא קנה בפירוש אלא אילנות ואין עיקר דעתו אלא על האילנות והקרקע לא הזכירו ולא פירשו בשעת המקח וא"כ הרי הוא כמי שאין לו קרקע ואיך יאמר פרי האדמה אשר נתת לי והוא לא קנה אותה שלא החשיב והזכיר אלא האילנות והרי הוא בעיניו כמי שאין לו אלא אילנות אפ"ה כיון דסתמא יש לו הרי הוא כאילו קנה קרקע עכ"ל.

ומ"ש הקונה אילן אינו מביא לפי שאין לו קרקע נראה שטעמו מדתני ת"ק דהקונה שני אילנות מביא ואינו קורא משמע שאם לא קנה אלא אילן אחד אינו מביא דאל"כ לישמעינן באילן אחד דמביא וכל שכן בשנים אע"פ שיש לדחות דאינו קורא אתא לאשמועינן דאפילו בשנים אינו קורא כל שכן באחד י"ל דהל"ל הקונה פחות מג' אילנות ואף גם זה יש לדחות ולומר דמשום דלר"מ בשנים מביא וקורא נקט בת"ק שנים אבל אה"נ דלת"ק דין אילן אחד שוה לשנים וי"ל דממשנה יתירה קא דייק דכיון דהוה בעי למיתני הקונה שלשה אילנות מביא וקורא ר"מ אומר אפילו שנים וממילא משמע הא שנים מביא ואינו קורא למה ליה למיתני הקונה שני אילנות מביא ואינו קורא אלא ודאי היינו ללמדנו דבשנים דוקא הוא דמביא ואינו קורא הא באחד בלבד אינו מביא וקצת סמך יש לזה מדקאמר בפרק הספינה מ"ט דר"מ באילן אחד ומ"ט דרבנן בשני אילנות ולא קאמר ומ"ט דרבנן בין באילן א' בין בשני אילנות אע"פ שאין טעם לחלק בין אילן אחד לשני אילנות כיון שאין לו קרקע בין בזה ובין בזה אפשר שגם זה בכלל מה ששאל מ"ט דרבנן בשני אילנות. אח"כ מצאתי בירושלמי דביכורים פ"ק (הלכה ו') אחד אינו מביא כל עיקר שנים מביא ואינו קורא וזה מבואר כדברי [רבינו]. ומ"מ רבינו שנתן טעם לאילן אחד מפני שאין לו קרקע יקשה מ"ש שני אילנות וי"ל דה"ק מפני שאין לו קרקע בודאי מה שאין כן בשני אילנות דמספקא לן כדאמר בפ' הספינה וכתבו רבינו בפ"ד. וא"ת למה השמיט רבינו דין קונה שני אילנות שמביא ואינו קורא וי"ל דמדיוקא דרישא וסיפא איכא למשמע מינה דמדקתני באילן אחד אינו מביא משמע הא שנים מביא ומדקתני בשלשה הרי הוא כמי שקנה קרקע כלומר וקורא משמע הא שנים אינו קורא ולקמן בפ"ד כתבו בפירוש כמו שהוא שנוי במשנה מביא ואינו קורא כדי לכוללו עם השנויים באותו פרק שמביא ואינו קורא. ועל מש"כ רבינו ג' יש לו קרקע ואע"פ שאין לו אלא אילנות בלבד הרי הוא כמי שקנה קרקע:

כתב הראב"ד לא כי אלא מפני שבסתם וכו' ואני כבר כתבתי טעם לדברי רבינו:

קנה אילן א' וקרקעו הרי זה מביא. משנה פ"ק דביכורים (מי"א) קנה אילן וקרקעו מביא וקורא ויש לתמוה למה השמיט רבינו וקורא ונראה דט"ס הוא אי נמי שמאחר שמפני שקנה קרקע מביא פשיטא שקורא:

יד

הלוקח פירות תלושין ולקח הקרקע וכו' עד שהרי יש לו קרקע ופירותיה. ירושלמי שם:

מכר לו פירות חוץ מן הקרקע אפילו מחוברים מוכר אינו מביא שהרי אין לו פירות ולוקח אינו מביא שהרי אין לו קרקע. כך היא הגירסא בספרי רבינו המוגהי' והחלוקה הראשונה היא בירושלמי פ"ק (הלכה ו') והחלוקה השנית דבר פשוט הוא ובפרק הספינה (בבא בתרא דף פ"א) אמרו דלר"מ לוקח פירות מן השוק (בלא קרקע) מביא וקורא והקשה מהקונה אילן אחד וכו' וסלקא בתיובתא:

ומ"ש חזר המוכר ולקח הפירות וכו'. ירושלמי פרק קמא:

טו

המוכר שדהו לעכו"ם וכו'. משנה בסוף פרק x השולח (דף מ"ז) ולרש"י גירסא אחרת ופשטא דגמרא דקאמר שתי תקנות הוו וכו' משמע כדפירש"י וצריך ליישבו לדעת רבינו ועיין במ"ש xx בפי' המשנה:

כתב הראב"ד המוכר שדהו לעכו"ם וכו' א"א אע"פ שבכרו ברשות העכו"ם עכ"ל. וכתב הר"י קורקוס ז"ל ונראה דרבינו לטעמיה אזיל שהוא מפרש מה שכתב אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע היינו אם חזר ישראל וקנה השדה כמה שכתב בפרק א' מהלכות תרומות ולכך כתב כאן וחזר ולקחה ממנו שסובר רבינו דברייתא בהכי מיירי ובשבכרו ברשות העכו"ם אפשר דדמי לפירות שנתמרחו ברשות העכו"ם שאין ישראל הקונה חייב עכ"ל:

טז

אשרה שבטלה וכו':

יז

הבכורים אין להם שיעור וכו'. משנה בריש פאה.

ומה שכתב אבל מדבריהם צריך להפריש אחד מששים. ירושלמי רפ"ג דביכורים והכי משמע בגמרא דידן פרק ראשית הגז (חולין דף קל"ז).

ומ"ש והרוצה לעשות כל שדהו בכורים עושהו. משנה פ"ב דבכורים (משנה ד'):

יח

הפריש ביכוריו וחזר והוסיף עליהן או עטרן וכו' עד אינה כבכורים. משנה שם פ"ג (משנה י"א).

ומ"ש ואע"פ שאינה ביכורים אינה נאכלת אלא בטהרה: ומ"ש ואין מעטרין את הביכורים וכו'. שם (משנה ט') וכר"ע מחבירו:

יט

כיצד מפרישין וכו' עד הרי אלו ביכורים. משנה בפ"ג (מ"א):

ומה שכתב ואע"פ שעדיין לא בשלו כל צרכן וכו'. שם בירושלמי:

לא הפרישם במחובר וכו'. ומ"ש ואם נטמאו הפירות כולם וכו' נראה דיליף לה מדתנן בפ"ב דביכורים (משנה ה') גבי תר"מ שוה לביכורים ניטלת מן הטהור על הטמא כביכורים משמע אם הכל טמא לא:

ומ"ש וכן יראה לי שהביכורים [שנטמאו] אינו מסיק בהם התנור וכו'. יש לתמוה למה תלה הדבר ביראה לי שזה פשוט בפרק הערל (יבמות דף ע"ג) וגם בירושלמי בפ"ב דבכורים (הלכה א') ואפשר שמה שכתב יראה לי אינו לענין הדין אלא לענין הטעם שנתן מפני שהם כקדשי מקדש דאע"ג דהתם מייתי לה מלא ביערתי ממנו בטמא ההוא במעשר הוא דכתיב והגמ' קיצר במובן:

כ

המפריש בכוריו ונמקו וכו'. משנ' פ"ק דביכורים (מ"ח):

כא

המפריש בכוריו להעלותן בידו וכו'. ירוש' פ"ק דבכורים הלכה ו':

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף