כובע ישועה/בבא קמא/מט/א
כובע ישועה 
בבא קמא מט א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע אילת השחר |
חמרתא מעברתא. עיין בתוס' דלא מיעט הכתוב שור מדמי ולדות אלא במקום שהולדות דבעל כדכתיב בעל האשה וכאן הולדות לאדון כדכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה. וצ"ע דלשון בעל מצינו אקניינו כמו בעל השור נקי וגם באין בו רוח חיים כמו בעל הבור וכ"ש דשייך בעל האשה אאדון השפחה דקניינו היא. ומ"ש התוס' דף מ"ג ע"א ד"ה אפילו מהירושלמי למעט בא על אמו שא"ר לקרות בעל. הוא משום דאינה קניינו בעינן ראוי לאישות משא"כ אדון השפחה דקניינו היא. ואולי מה"ט כתבו הרשב"א והרא"ש תי' אחריני. ובירושלמי מפיק שאינו חייב אלא לבעל ההריון מהרה:
לאפוקי יד ורגל דלא. וכתב בים של שלמה דבלא קרא ידעינן מאחר דצריך אומדנא למיתה ונזקין כדאיתא בהחובל סימן ל"ח פטור ביד ורגל דלא סליק שיחמא וכשהפילה מצער המכה הוא גרמא דפשיטא דמבעית האשה או מצערה והפילה דפטור בדיני אדם ה"נ בכה"ג ע"ש. ואזיל לשיטתו שם סימן ל"ט שכתב דאפילו אחזו והכה כנגד עינו וסמאה אין עבד יוצא לחירות דבהכי לא ה"ל לסמויי וכתב דפשטות הסוגיא משמע דאפילו נגד עינו יוצא לחירות באחזו שעשה מעשה בגופו והביא שבפסקי מהרא"י נמצא כנגדו ע"ש. וא"כ בנגפה ביד ורגל דהוי מעשה בגופה לא גרע מאחזו דהתם וראוי שיתחייב אלמלא קרא. גם קשה כיון דע"כ לרשב"ג מייתר הרה לזה ואי אינו רק גרמא ל"צ קרא וכדהוכיח הים של שלמה שם מדאיתא בתוספתא כנגד עינו פטור מדכתיב והכהו עד שיעשה בו מעשה ואי טעמא משום דהוא נבעת נפשיה [דהוא גרמא כמו שכתב הים של שלמה] בלא קרא נמי ע"ש. וכזו קשה על רשב"ג למאי דמדמהו למבעית. גם צ"ע באומד דאין ראוי להפיל מצער נגיפה דיד ורגל. ובודאי ל"ד להכהו נגד עינו דבכותל מיירי כדפרש"י שם. ולמה שכתב שם שם בשיטה מקובצת מהרמ"ה דבאחזו דא"י להציל עצמו חייב אף דהוא גרמא ובעביד מעשה בגופו חייב אף ביכול לאצולי נפשיה ע"ש. ולהרמ"ה אין זה כ"ש מזה כיון דאעינו מיירי אף ביכול להציל עצמו ובאחזו א"י להציל עצמו. ולפ"ז ל"ק קושיית הים של שלמה שם דאמאי נקיט על עינו חייב וכנגד עינו פטור יאמר אפילו כנגד עינו חייב באחזו וכ"ש בהכה ממש אעינו דחייב. אך הים של שלמה נראה דלא נחית לשיטה זו: