יש סדר למשנה/יומא/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ יומא ז

ה

הר"ב ד"ה באלו נשאלין וכו' אברהם יצחק ויעקב ושבטי יה כו' ע"ש. בגמ' ע"ג ע"ב והא לא כתיב טי"ת א"ר אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם ע"כ. וראיתי בירושלמי דכתב שבטי ישראל. אכן הרמב"ם בפירושו וכן בחיבורו פ"ט דין ז' מהל' כלי המקדש כתב שבטי יה ותמה עליו הכ"מ דלא כתב שבטי ישראל כדעת הירושלמי או שבטי ישורון כדעת הגמרא דידן וי"ל כיון דבחד גמרא כתיב הכי ובאידך גמ' כתיב הכי משמע דישראל וישורון לאו דוקא דלא אתי למימר אלא דכתיב טי"ת וכיון שכן עדיף למימר דהוה כתיב שבטי יה וכו' ע"ש. וז"ל המהרש"א בח"א ד"ה הא לא כתיב צדי' כו' ובירושל' פריך והא לית חי"ת בשבטים ולא ק' בשבטים ומשני דכ' אברהם יצחק ויעקב והא לית טי"ת בשבטים ומשני דכתב שבטי ישראל והתימא מתלמודנו דנקט שבטי ישורון ולא נקט שבטי ישראל דכמה קראי כתיבי כן ויש ליישב לפי תלמוד שלנו דשם ישראל היינו שם יעקב אבל ישורון הוא שם המקום ב"ה כדפירש"י בחומש ומצטרף שמו ית' ב"ה עם האבות והשבטים ולפ"ז היו בחושן ע"ב אותיות נגד שם של ע"ב כמ"ש המקובלים ובנימין היה מלא כמ"ש במס' סוטה לגבי אפוד ודו"ק עכ"ל. הנה במ"ש המהרש"א ולא נקט שבטי ישראל דכמה קראי כתיבי כן. רצונו שלא תקשה נמי דלא נקט שבטי יה ולזה סיים לומר דדוקא משבטי ישראל איכא למידק דלא נקט דכמה קראי כתיבי כן אבל משבטי יה ליכא למידק דלאו כמה קראי כתיבי כן אלא אחת היא בתהלים קכ"ב לזה רמז הגאון מהרש"א בלשונו. ברם מה שהעיד המהרש"א בשם פירש"י בחומש דמלת ישורון הוא שמו של המקום ב"ה וכו' ומצטרף שמו וכו' לא זכיתי להמצא אי' איפוא שכתב רש"י זה הפירוש אדרבה בפ' האזינו ל"ב ט"ו על וישמן ישורון ויבעט ת"א ועתר ישראל ובעט ועוד שם בפ' וזאת הברכה ל"ג ה' ויהי בישורון מלך ת"א והוה בישראל מלכא וכ"כ רש"י ויהי הקב"ה בישורון מלך תמיד עול מלכות עליהם. עוד שם ל"ג כו' אין כאל ישורון ת"א לית אלקא אלא אלקא דישראל וכן פירש"י דע לך ישראל שאין כאל בכל אלקי העמים ולא כצורינו צורם. וכבר כתבתי בגליון פי' המחזור בסדר התפלה אבל אנחנו עמך בני בריתך וגו' קראת את שמו ישראל וישורון הטעם שנקרא ישורון כתב הרמב"ן בפי' החומש דברים ב' פ' י"ב בזה"ל השמות ישמרו הטעם ויחליפו המלות כמו זרח וצחר וכן יעשו לשבח כמו יעקב שהוא לשון מרמה או לשון עקלקלות ויקרא אותן ישרון מן תם וישר ע"כ. עוד כתב הרמב"ן בתחלת פרשת עקב ולכן יקרא יעקב ישורון כי הפך העקוב למישור וכו' ע"ש. ובכן דברי מהרש"א צדיק ותמים. ממני לפי שעה נעלמים. והצעת צדיק אשר הציע בשם המקובלים עושים רושם לכוין דעת הש"ס דילן דלא נקט שבטי יה דכתיב עכ"פ בתהלים קכ"ב ונקטו שבטי ישרון דלא כתיב בתנ"ך שום פעם אכן מהאי טעמא נקט הש"ס שבטי ישורון משום שהיה מקובל להם ע"ב אותיות בחשן והא דלא נקט שבטי ישראל דכתיב חמשה פעמים בתורה ומספר האותיות שלהן משלימין ג"כ המספר ע"ב אותיות נכון לומר משום דכתיב יעקב לכך סמיך ליה ישורון כי הפך העקוב למישור כמ"ש בשם הרמב"ן. ובזה הכל מובן:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.