יצחק ירנן/נדרים/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ נדרים יא

כב

שאין הבעל מפר בקודמין. וכתב מרן וז"ל נראה מדבריו דבנדרים שנדרה קודם שנמסרה וכו' ומדברי הטור וכו' יעו"ש, וז"ל הטור סי' רל"ד מסרה האב או שלוחיו לשלוחי הבעל יצאה מרשות האב ומיהו אין הבעל מפר לה עד שתכנס לחופה עכ"ל, ותמה עליו מרן בב"י דלא ידע מנ"ל ושכן נראה מדברי הר"ן שכתב דהו"ל הך מסירה כנשואין אלו דבריו.
והנה מ"ש על שם הר"ן הוא תימה דבהיפך כתב הר"ן בכתובות גבי סוגיית דף מ"ח וז"ל ומיהו דוקא לרשות הבעל הוא דלא נכנסה אלא לירושתה אבל לענין הפרת נדרים יצאה מרשות האב וכדתנא דבי ר"י וכו' עכ"ל הרי דס"ל לחלוק בין ירושה להפרת נדרים דבירושה נכנסה לרשות הבעל אבל בהפרת נדרים לא אלא דיצאה מרשות אביה אבל לרשות הבעל לא נכנסה. ונראה דכוונתו למ"ש הר"ן בנדרים דף פ"ט ע"א וז"ל זה הכלל וכו' לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל דכיון דמסרה להם שוב אין לאביה רשות בה דהויא להך מסירה כנשואין שהבעל מפר בנדרים שתדור מנישואין ואילך אבל נדרים וכו' עכ"ל, והיינו כמ"ש מרן משמו.
אמנם נראה לענ"ד אחרי ראות מ"ש הר"ן בכתובות כי היכי דלא תיקשי דבריו אהדדי, דט"ס נפל בדברי הר"ן דנדרים וצריך להגיה אות אחת במקום שי"ן צ"ל וא"ו במקומה וכצ"ל להך מסירה כנשואין והבעל מפר וכו' כלומר אף שאמרנו שיצאת מרשות האב ברם אינה נכנסה ברשות הבעל אלא הבעל מפר במה שתדור מנשואין ואילך אבל מה שנדרה כבר דהיינו אחר המסירה ביד שלוחיו וכו' והיינו כמ"ש בכתובות דאחר מסירה ביד שלוחיו יצאת מרשות אביה ולרשות הבעל לא נכנסה באותו הזמן ולפ"ז נמצא דדעת הר"ן כהטור ז"ל היפך מ"ש מרן בשמו וכ"כ רש"י שם בנדרים וז"ל דאותה שעה יצאה מרשות האב עד שהגיע לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה ואין הבעל מפר נדריה וכו' עכ"ל, הרי שכתב בפירוש כדעת הטור ולפי"ז מ"ש מרן ב"י סי' רל"ד על דברי רש"י שבש"ס כתובות דף מ"ח וז"ל ומיהו אפשר דרש"י סובר וכו' ובאותו זמן לא בעל ולא אב מפירין וכו' עכ"ל, יצא מדרך אפשר ונכנס בדרך ודאי שכן הוא דעת רש"י שמעולם לא חשיבא מסירה ליד שלוחיו עד שנכנסה לחופה.
ונפק"מ עוד דאם מת הבעל קודם כניסתה לחופה חוזרת לבית אביה ואם נדרה אביה מפר לה משא"כ בנכנסה לחופה ומת הבעל דאינה חוזרת לאביה אלא הרי היא ברשות עצמה ואף מה שנודרת אח"כ אין לאביה רשות בה. ומן התימה על מרן שם בב"י לקמן שכתב וז"ל ואפילו לפי דעתו דלא חשיב נשואין מ"מ כיון דע"י כך יצאת מרשות האב לגמרי אין סברא לומר שתחזור עוד לרשותו אפי' לנדרים שתדור לאחר מיתת הבעל וכן נראה מפשט דברי רש"י אברייתא דר' ישמעאל שהזכרתי עכ"ל. ואינו כן כמו שהכרחנו מדברי רש"י דכיון דלא נכנסה לרשות הבעל אחרי מיתת הבעל שפיר תחזור לבית אביה דהכל תלוי בכניסתה לבית הבעל דאף דיצאת מרשות אביה ונכנסה ברשות עצמה לא יחויב מזה דאף אחרי מיתת הבעל קודם שנכנסה לרשותו שלא תחזור לרשות אביה משום דלא מסרה אלא כדי שתכנס לרשות הבעל וכל שלא נכנסה לרשות הבעל תחזור לרשות אביה. ומה גם דאי כדעת מרן שאינה חוזרת לרשות אביה להפר א"כ מנ"ל לרש"י לפרש בההיא ברייתא דר' ישמעאל שנדרה בדרך ואימא כפשטא דש"ס שלא נדרה בדרך כלל אלא נתאלמנה בדרך ושוב נדרה בהיותה אלמנה אינה חוזרת לאביה להפר אלא ודאי דס"ל לרש"י דבנדרה אח"כ אביה מיפר וברייתא איירי בנדרה בדרך ואפשר שלזה כיון הב"ח. ולפי האמור והוא מוכרח, מ"ש רש"י שם שלא תקרא לה בית אביה אלא בית אישה צ"ל שכוונתו לאפוקי שאינה בית אביה אבל גם בית אישה לא הוי אלא ברשותה וכמ"ש בנדרים וכדכתיבנא.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.