יצחק ירנן/אבל/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ אבל יא

ג

ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים וכו'. וכתב מרן אף דאפסיקא הלכתא וכו' לא עדיף לפניהם ולאחריהם משאר מגילת תענית שבטלה ע"כ וכתב עליו הרב מקראי קדש הל' מגילה דף ק"מ ע"ב וליתא וכו' יעו"ש באורך.
ולענ"ד נראה להליץ בעד מרן דלמה שהקשה ראשונה י"ל דרבינו פוסק כרב דפוסק כר' יוסי אף בדלא למספד וכדעת הרא"ש והטור וכמו שיבא לקמן בס"ד וכן מפירוש המשנה שהעתיק בסמוך שהזכיר לאחריהם ומה שהקשה דרב ור' יוחנן הלכה כר"י י"ל דכיון דאיכא כלל אחר ר' יוסי נמוקו עמו פסק כר"י גם מה שהקשה שלישית דאימא דלא התיר רק הספד מרן נמוקו עמו שראה לרבינו בפי' המשנה כתב וז"ל וכבר בטלה אותה מגילה ואינן אסורין בהספד ותענית אותן הימים וכ"ש לפניהם ולאחריהם והוא אומר בטלה מגילת תענית מלבד חנוכה ופורים שהם אסורים בהספד ובתענית ולפניהם ולאחריהם מותר עכ"ל הרי בפירוש דס"ל דלפניהם ולאחריהם מותרים בתענית ג"כ ומ"ש כאן רבינו אבל בהספד היינו משום דבהספד איירי והוא הדין תענית.
אך קשה מה שהקשה שניה דבהספד לעולם שרי גם בזמן מגילת תענית וכרב אשי וקושיא עצומה היא לרבינו וכן קשיא ליה על מ"ש רש"י ז"ל בפי' המשנה וז"ל לפניו בהספד אסורין וכו' וכן הרע"ב כתב כן יעו"ש גם הוא היפך ממ"ש איהו גופיה בגמ' גבי דברי רב אשי יעו"ש ושוב ראיתי להר"ן שם במתני' רצה לקיים פי' רש"י הנזכר עיין מ"ש הרב פרי חדש שמדבריו נדחין דברי הר"ן יעו"ש.
והטור באו"ח סי' תרפ"ו נראה דפוסק כר' יוסי שכתב וא"כ לפניהם ולאחריהם וכו' אפילו הכי נוהגים להתענות בי"ג דלא עדיף וכו' נמצא דנתבטלו ימים אלו וכן נראה מדברי הרא"ש במגילה שכתב אית דאמרי דלא עדיף לפניהם ולאחריהם וכו' נמצא דאי לאו דהכי הוי הסברא היה אסור לפניהם ולאחריהם והיינו כר"י דמתני' דהיכא דכתיב דלא למספד אף לאחריו אסור ומכח האי סברא דלא עדיף שרי בלפניהם ולאחריהם וכן פסק מרן בספרו הקצר סי' הנזכר והרב בית חדש כתב בהיפך בדעתם וקשה מיניה וביה דתחילה כתב דמ"ש הטור ועוד יש סמך הוא משום דלטעמא קמא ניחא דאיסור ליכא אבל לומר דאיכא חיובא כתב דאיכא עוד סמך וכמ"ש מרן בב"י ונמצא לפ"ז דב' הטעמים צריכי ואח"כ כתב דמ"ש דלא עדיף אינו אלא לתת טעם למנהג שלא נמצא בש"ס ולפי מ"ש אח"כ א"צ להך סברא דלא עדיף, גם אעיקרא דבריו קשה דזה אפשר לומר להרא"ש אבל הטור לא הו"ל להביא אלא מסקנת הרא"ש ועיין מ"ש הרא"ש בסוגיין על שם הראב"ד דאף דאמרינן בטלה מגילת תענית היינו ליחיד ולא לצבור וכו' וסיים ומה שנהגו להתענות בי"ג באדר והוא יום לפני פורים וכו' י"ל דברי קבלה וכו' ועוד וכו' עכ"ל והנה יש לדון בתירוץ א' דזה ניחא כשנקשה על דרך זה ברם כשנקשה על אופן אחר דאיך מתענים בי"ג שהוא יום נקנור ואף שבטלה מגילת תענית הוא ליחיד ולא לצבור ולא שייך תירוץ א' אלא הב' נמצא תירוץ א' מילי דכדי וכן הר"ן שהביא דברי הראב"ד אלו והקשה על דבריו שהקשה ולא תירץ כי אם התירוץ הב' גם קשה להרא"ש דאילו הוא הביא דברי הראב"ד אלו ונראה מדבריו דלא ס"ל ההיא תירוצא דלא עדיף וכו' וכמ"ש הב"ח ואילו במגילה כתב ואית דמפרשי דאף דלא בטלה מגילת תענית בחנוכה ופורים לפניהם וכו' בטלה ומסתברא וכו' ונפק"מ דבטלו מכל וכל ויכולים לגזור בו תענית בצבור והב"ח קשיא ליה כן להטור שכתב היפך דעת הרא"ש ולא נקיט ליה בליביה להרא"ש ז"ל דכתב שניהם.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.