יפה תואר על בראשית רבה/צ

יפה תואר על בראשית רבה צ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה צ

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

אחת היא יונתי וגו'. המדרש בא לפרש את הכתוב הנמצא כזה כי פרעה בא לספר בשבח יוסף וכדרך שנאמר בילמדנו ברוך תהיה מכל העיים כגון פרעה ליוסף ובלעם ליעקב שאפי' אויבינו מספרים תהלתנו. ולא חפץ לפרש הנמצא כזה בדרך שאלה אולי ימצא איש אחר ואין ראוי למנותו למלך את יוסף אשר שם עבד עליו. או ששאל פן יש עוד אחר הטוב מיוסף ונשאל את פיו בענין הזה. דהא לא מצינו בקרא התשובה על זה. וע"כ לשבחו הגיד להם הנמצא כזה וגו':

ב  [עריכה]

שלא יהא אדם נושקני כו'. גירסת הילקוט נכונה דגרס ישק כל עמי שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך שלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך. ופי' כמ"ש לעיל פנ"ד שדרך הלוקחים שררה מהמלכות לישוק יד המלך ואמר לו פרעה כי כל זה לא יהי' בלעדיך שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך משום שלא יקח אדם שררה בלתי רצונך והכל דבר אחד הוא. ובשמ"ר פ"ה על פסוק וישק לו נראה כי פרוקופי הוא כבוד וכמ"ש הערוך ולא ידעתי חבר לזה:

שתי פרשיות הכתיב לנו משה כו'. כוונת המאמר כי גם בתת ה' את ישראל למעלה על כל העמים אל יעוזו להסירם מדרך המוסר ולהעבירם מעל שבע מצות שלהם אבל ידעו כי ה' המפקד על כל הארץ הוא למעלה מהם והוא הלא פקד לכל יצוריו לשמור דרך המוסר וכמו שמצינו בפרעה אף כי הגדיל את יוסף על כל. מ"מ לא עזב את כל ממשלתו בידו אבל הוא יהיה המפקד גם על יוסף. וכן במה שצותה התורה לישראל להיות קדושים אל יטשו את החומר כולה ולא יבנו בתים ולא יטעו כרמים אבל ידעו כי ה' אשר ברא את התבל לעבדה ולשמרה הוא עליהם וכמו שמצינו בפרעה שהרים את יוסף רק על ביתו ועליו עוד לעסוק בצרכי הבית וע"ע מ"ש בזה בויק"ר פכ"ד:

אני עשיתי ואני אשא. הנה באמת מצינו כמה פסוקים בהקב"ה בלשון אני וכמו ראו כי אני אני הוא. אך חפץ להביא לשון אני המדבר בגאולה כי נאמן הוא להקים את דברו:

ג  [עריכה]

פיו שלא. נשק בעבירה כו'. כי לא לחנם פרט הכתוב כל פרטי גדולת יוסף כי לבשו אותו בגדי שש ונתנו רביד הזהב ועוד הפרטים ולא אמר דרך כלל כי פרעה רוממהו למשנה ואנחנו יודעים כי המשנה למלך נוחל כבוד גדול. ולכן דרש כי הכתוב בא לפרט כי הוא נגמל כצדקתו בכל פרט ופרט כי אפשר גם הנשמר מזנות מ"מ ילכד בנגיעה בנשיקה וכדומה ממיני פריצות ויוסף שלט ביצרו ומשל בכל אבריו שלא ינהגו בפריצות לכן מספר הכתוב כי כל אבר ואבר אשר משל בו זכה לגדולה לגמול על צדקתו. ויתכן עוד כי המדרש בא ללמדנו אשר שכר המצוה איננו רק על המצוה בכלל. אבל יגמל על כל פרט ופרט מהמעשה ולמשל הנותן צדקה לעני יגמל על שהחיה לב נדכה וכן יגמל על פרטי המעשה אם עשאה בזריזות ובשמחה ובטוב המחשבה וכדאמרינן בב"ב ולכן האדם הזהיר במצוה יהיה נזהר לעשות אותה בשלימות בחדוה ובכוונת הלב ויהא מהיר לעשותה כי יגמל על כל פרט ופרט. וכן הבורח מעבירה אשר שכרו הוא כאלו עשה מצוה יגמל על כל פרט ופרט מבריחתו. אם היה זהיר בבריחתו ונמהר להמלט ממנה. וכן אם ישמר כי ניצול מהעבירה ועוד פרטים כאלה שכרו אתו מלבד אשר יגמל על הכלל יגמל עוד על כל פרט ופרט וזה שמביא מיוסף כי נגמל על כל פרט ופרט במה שנבדל מהחטא:

רגליו שלא. פסעו בעבירה. כי מסתמא בקשה ממנו לבוא עמה חדר בחדר והוא לא הלך אחריה:

מחשבה שלא. חשבה כו'. והא דלא אמר לב שלא חשב וכמו שמזכיר לפני זה פיו צוארו ידו ורגלו. י"ל משום דלא פסיקא ליה אם המחשבה הוא בלב או במוח. וכאשר יחקרו בזה החוקרים. ובתנחומא הגירסא המחשבה שלא חשב בעבירה נקרא נבון וחכם. הלב שלא הרהר בעבירה קראו לפניו אברך וצפנת פענח. נראה שסובר שהמחשבה הוא במוח ונבדל הוא מהלב וי"ל עוד כי מחשבה פי' שלא בקש למצוא היתר לעשות החטא הזה ולא אמר אנוס אני ובהרהור כזה בודאי בא ליהנות מזה בלבו בהרהור עון:

ותקרא חכמה. כי אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. ולכן החכמה הוא הפך החטא וכ"ש זנות דנואף אשה חסר לב:

ורך בשנים. פי' אע"פ שהוא רך בשנים מ"מ זכה להיות אב בחכמה כזקן כי באמת חכמת הזקנים טובה מחכמת הנערים.

ד  [עריכה]

ונחות לו. לאומרם. פי' כי טוב עין הוא ללמד לאחרים ג"כ ולא כצר עין הלומד רק לעצמו ואינו מלמד לאחרים או פי' כי יש בו לשון למודים ונוח לו ללמד לאחרים ולהבינם בלי כבדות כלל ויש למצוא טעם במה חולקים ר"י ר"ח ורבנן. ר"י סובר כי בחכמת העיונית יתהלל גבר יותר ולכן אמר ונוח לו לאמרם פי' דבר הנוהג לו לבדו ואין לאחרים תועלת בזה. ור"ח סובר כי חכמת המדינית אשר יש בזה תועלת לבני אדם יתהלל גבר ולכן אמר מניח רוח של בריות בהן כי הוא ידע לנהל את הבריות בדרך ישרה. ורבנן סברי כי שתיהן כאחת טובות ולכן אמרו צופה על חכמת העיונית והיא נקראת ג"כ פודה כי נפשו תפדה בזה ממאסר הסכלות ועל המדינית אמרו תומך פותר. כי הוא יודע לתמוך את בני אדם בהליכתם בארץ ופותר את משפטם והסכסוכים אשר ביניהם:

ה  [עריכה]

מן קוצץ לריחיא. וי"ג מן קומץ ופי' שהקוצר מלא כפו מהקציר קמצים קמצים ומיד היתה התבואה מתוקנת לטחינה ברחיים. וכ"ה הכוונה גם לגירסא מן קוצץ פי' מיד אחר שקצר:

ו  [עריכה]

כפאן למול. קרוב לפרש כי זה דרך מליצה שכפאן להסיר מעליהם התאוה אשר המצרים גדלי בשר ירוצו אחריה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף