יפה תואר על בראשית רבה/עו

יפה תואר על בראשית רבה עו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה עו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

הבחור שבאבות. לפי שהיתה מטתו שלמה כדפי' בספרי על כי יעקב בחר לו יה:

ואומר להם ותשכח ה'. עושך. ומשמע ליה דקאי על המן מדכתיב ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק דהיינו המן שנתמלא חמה על מרדכי והיה מציק לישראל וכוון להשחית. וכ"ה בפסיקתא:

מנטית שמים. וארץ לא היה לכם ללמוד. כלומר כיון שתראו שהשמים והארץ לא התמוטטו היה לכם ללמוד כי גם אתם תקומו:

ב  [עריכה]

ד"א ויירא יעקב מאד וגו'. משום דלפי הנאמר בסימן שלפני זה היה יעקב ירא בלי טעם לכן אמר ד"א טעם על מוראו שירא פן יעמוד לו זכות ישיבת א"י וכיבוד אב ואם או מפני שאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז. ואגב שהביא דברי ר"י בר' עילאי בשביל סוף דבריו הביא גם ראש דברו לדרוש ההבדל בין ויירא ובין ויצר אף כי לענין דבר אחר לא שייכים כלל:

ויצר לו שלא יהרג. ואע"ג דהקב"ה הבטיחו והנה אנכי עמך נתירא מפני זכות עשו או משום דאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז וכדלקמן:

שהרי כך אמר. יקרבו וגו'. ומביא לראיה מזה שאביו היה יקר בעיניו שלא חפץ לצערו בחייו. ויש גורסין שהרי כך אמר יקרבו ימי אבל אבי אחר ובא עלי להרגני. וטעם הדברים שהרי כך אמר כו' לפרש מ"ש ויצר לו כי צר לו מיתת אביו וזה זולת היראה מה שירא לנפשו:

שאין הבטחה. לצדיקים בעוה"ז שהם יראים שמא יגרום החטא:

ואין דבר רע. מזיקך. כלומר במה שהבטיח הקב"ה למשה כי אהיה עמך כולל כל הבטחות. לא לבד שלא יפחד מפרעה שלא יזיקנו אבל כי לא יאונה לו כל דבר רע:

ג  [עריכה]

לימדך תורה. דרך ארץ. כלומר שלא תאמר שחלק את עמו לשתי מחנות. כדי שאם תיגע המחנה האחת ותיעף במלחמה תבוא השניה. כי נגד עשו לא תקום גם המחנה השניה כמו הראשונה. אבל פי' כדי שינוח רוגזו מהמחנה האחת אשר יכם בזעפו ויציל את השניה. ואם היו למחנה אחת אז הכם בחמתו ולא יחמול. וכן הוא בשמירת הכסף. כי אם ישימם בזוית אחת. אז אם יבואו שודדים יקחו הכל ביחד. ואם יחלקם וישימם בשתי זויות אז אם השודדים יקחו את המטמון האחד ילכו להם ולא יחפשו עוד:

אלו אחינו שבדרום. זה י' השבטים אשר בארץ תימן והם היו מתענים בב' וה' על יתר אחיהם שלא יגלו וישארו לפליטה. וכל הדרש הזה הוא ע"פ הכלל הידוע שכל מה שאירע לאבות אירע לבנים. לכן מבקש דמיון למצוא גם לבני יעקב המקרה אשר קרה עם יעקב אביהם:

ד  [עריכה]

אלא הבוחר. בדרכי האבות כו'. צ"ל כתיב אלהי אברהם אביך וע"ז מקשה למה הזכיר ה' ליעקב שאברהם הוא אביו וע"ז מתרץ משום דהבוחר בדרכיהם כו'. אבל על הכתוב הנרשם פה אין כאן קושיא כלל כי שפיר מתפלל לה' שזכות אבותיו יסייעו לו. וגם התירוץ לא שייך כלל. והיה לו לומר הבוחר בדרכיהם נקרא אביו:

ה  [עריכה]

כדאי אני. איך זה דרך גאוה כי כן מצינו אשר הצדיקים מזכירים את זכיותיהם וכמו שמצינו בחזקיהו שאמר זכר נא את אשר התהלכתי וגו' ונחמיה אמר זכרה לי אלהי וע"ל פל"ה ומפרש קטנתי מכל החסדים כי זכיותי נתמעטו מסבת החסדים שעשית עמדי וכמ"ש רז"ל בפ' במה מדליקין כל שעושין לו נס מנכין לו מזכיותיו מאי קרא קטנתי מכל החסדים ופירש"י ז"ל הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל החסדים שעשית עמי:

שלא עברו ישראל. את הירדן כו'. כי באמת הנס הזה נראה כמותר. כי הירדן איננו רחב כ"כ ומצינו במרגלים שעברו את הירדן בלי נס. וכן דוד ואנשיו בברחו מפני אבשלום בנו. ורק להזכיר לבניו זכות יעקב בחיר שבאבות עברו את הירדן בדרך נס ופלא והטעם בזה כדי לחזק האמונה בלבבם לאלהי יעקב:

ו  [עריכה]

מיד בני בניו. שבאו עליהן מכחו. בא לדרוש הכפל בקרא מיד אחי מיד עשו כי מיד עשו נאמר על זרעו להצילם מיד באי כח עשו:

ז  [עריכה]

היטב בזכותך. כו'. דריש מיתורא דקרא כי היטב הוא מיותר כיון דכתיב אטיב. ולכן דריש היתור לדבר היותר חדוש כי גם זכותך יועיל לך ואיטיב אשר הוא גופא דקרא דריש על זכות אבותיו שאינו חדוש כ"כ דהא כבר אמר לו אני ה' אלהי אברהם אביך וגו' ושוב אל ארץ אבותיך. ודרך הדרש הוא לדרוש את החידוש מיתורא דקרא. ואת שאינו חידוש כ"כ מגוף הקרא:

הטיילים בכל יום. י"מ הטיילין המה בני אדם המפונקים. וי"מ הבריאים והמעונגים שאין עושין במלאכה. וי"מ אנשים שאין פורעים מס:

הספנין. המה עוברי ארחות ים הגדול:

ח  [עריכה]

ראו עובד כוכבים אחד כו׳. הנה מה שדרך העובד כוכבים לשאל שלש שאלות אלה. משום שהם חשודים על גזל ועל שפיכות דמים. ולכן ישאלו בראשונה מאיזה עם הוא. האם הוא מעם אשר יוכלו לפגוע בו. פן חזק הוא ממנו. ובשנים מה אומנתו לדעת אם הוא בעל ממון. והשלישית לאיזה מקום שילך לדעת התארך לו הדרך או התקצר. ובזה ידע באיזה מקום יוכל לפגוע בו. ומובא פה המעשה הזה לפרש לנו. כי גם יעקב אשר הגיד להם את השאלות האלה וידע כי ישאל אותם את השאלות האלה משום שחשוד היה עשו בעיניו על גזל ועל ש"ד:

במוצאכם אותו בגדולתו. אז תכנעו לפניו. אבל אם תראוהו בשפלותו אל תכנעו מפניו. וזה מדריש מיתורא דקדא דהא כתיב מקודם כי יפגשך עשו אחי וע"ז קאי וגם כי יפגשך משמע שהוא יבוא נגדך ובמוצאכם אותו משמע כי הוא ישב במקומו ואתם תבואו אליו לכן דריש במוצאכם בגדולתו:

הה"ד ארץ נתנה ביד רשע וגו׳. בא בזה הכתוב לפרש כי אמר אכפרה פניו וגו׳ ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני. כי הכוונה בזה יען דעשו ברשעו יראה להרחיק ממנו פני צדיק פן יוכיחנו עלי פשעו ופן ייבוש מפניו וכמו דכתיב ארץ נתנה ביד רשע והרשע יראה לכסות פני השופטים כי לא יראוהו ויוכיחוהו. ובזה עמל יעקנ לבוא לפניו במנחה לכפר פניו ולהסיר כעסו ממנו. ואחרי כן אראה פניו ולא ירחיקנו עוד. אולי ישא פני אולי יוכל לשאת ולראות את פני:

למה לא הכניסן לו בערבוביא. פי׳ לערבב המינים זה בזה. ומשני כדי לתמהו כו׳ שיראה טוב הסדר שהביא מכל מין כראוי מהעזים והרחלים הרבה. ומהפרות שהן יותר חשובות מעט וכן מהפר הזכרים למספר הנקבות. אח"ז מקשה ולמה לא הכניסן כולן כאחת ושם ריוח בין העדרים ומשני כדי להשביע עיניו כו׳:

אף הוא בעקא. פי׳ אע"פ שהתפלל לה׳ ותיקן את המנחה כראוי מ"מ היה יעקב בצער שמא לא יועילנו לו כלום:

ט  [עריכה]

אמר לו הקב"ה למס מרעהו חסד. מביא את המקרא הזה כאן רק לומר שהכתוב הזה יצדק גם על יעקב:

מנעת מרעך חסד. מנעת חסדך מן אחוך. כפל לשון הוא ובילקוט הגירסא רק מנעת חסדך מן אחוך. ופי׳ שאלו נשאת לו אולי שב בתשובה כי הכל מן האשה כדלעיל פי"ז:

להשיאה למהול. לעיל פס"ג איתא עשו שונא דם מילה היה ועמ"ש שם:

הה"ד ותצא דינה בת לאה. וס"ד אשר ילדה לעקב דריש דיעקב היה הגורם מה שיצאה ושכם ראה אותה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף