יפה תואר על בראשית רבה/ט

יפה תואר על בראשית רבה ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה ט

פיסקא: א  ב  ג  ה  ו  ז  ח  ט  יא  יב  יד  

א  [עריכה]

ר' לוי פתח כבוד אלהים כו'. מפשט הדברים נראה כי ר"ל סובר כבר קפרא אשר גם במעשה בראשית עד שנברא האדם אין לנו רשות לחקור בהם וכדבריו מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הוא הסתר דבר ורק מבריאת האדם ואילך מותר לנו לחקור. ומה דמצינו בירושלמי חגיגה בשם ר' לוי דרק לפני בריאת שמים וארץ הוא הסתר דבר. ומבריאת שמים וארץ חקור דבר. ע"כ פליגי והא דידיה והא דרביה וע' לעיל פרשה א' סי' ז':

ב  [עריכה]

מכאן שהקב"ה הי' בורא עולמות ומחריבן. ודריש את הכל עשה יפה בעתו כל העולמות אשר ברא לפני זה גם הם היו יפים בעתם. ואח"ז כאשר נחלפה העת החריבן ובנה עולם אשר הוא יפה לפי עתו:

ג  [עריכה]

בעליונים ותחתונים ראיה אחת. הכוונה בזה כי העליונים והתחתונים קשורים זה בזה ותכלית אחת לכולם. וז"ש ראיה אחת. משא"כ הבונה בית. לפניו העליונים תכלית אחרת והתחתונים תכלית אחרת. ור"ל מוסיף כי לא לבד העליונים והתחתונים אשר המה מעולם המעשה נבראו בראיה אחת ולתכלית אחת. אבל גם העוה"ב אשר זה עולם הגמול נברא עמהם לתכלית אחת:

ה  [עריכה]

ר' חמא בר חנינא ור' יונתן כו'. המה דרשו מאד על המשך הזמן לעתיד. וז"ש והנה טוב עתה וחפצי כי יהיה מאד וימשך הטוב לעד ומה שדמה רחב"ח לפלטין ור"י לחופה י"ל דפליגי בתכלית העולם רחב"ח סובר דתכלית כל נברא הוא בעצמותו. ולא נברא האחד לתכלית השני וכמ"ש הרב ז"ל וע' לקמן בפי"ב סימן י"א ולכן מדמהו לפלטין אשר כל חדר וחדר נבנה לתכליתו. ור"י סובר כי כל העולם נבנה לתכלית האדם וזה שדמהו לחופה אשר כל הבנינים והקישוט אשר בה הוא רק לתכלית בתו הנשאת לאיש:

בתורתו של ר"מ. פי' בספרו חדושים על התורה כתב לבאר הדברים של טוב מאד כי קאי על המות:

ר' חמא בר חנינא ור' יונתן כו'. המה חולקים בזה כי לדעת רחב"ח לולא החטא הי' אדם חי לעולם וכדעת קצת מן המפרשים והחטא הוא שהביא המיתה לעולם. ור"י אומר כי אם המיתה היתה גזירה חדשה אחר החטא ראויה היתה לגזור רק על הרשעים ולא על הצדיקים אבל המיתה היא הכרחית מראשית בריאת האדם. ובא ליתן טעם גם לדברי רחב"ח ולתרץ את דבריו. כי גם לדעתו ניחא למה נגזרה מיתה גם על הצדיקים ואמר אלא שלא יהא הרשעים עושים תשובה של רמיות:

הם מכעיסים להקב"ה. פי' שמהרהרים אחר מדותיו של הקב"ה וכדכתיב שם הוגעתם ה' בדבריכם וגו' באמרכם כל עושה רע טוב בעיני ה' וגו'. אבל על החטאים שבגופם אמרינן בפ"ב דעירובין רשעים אפילו על פתחה של גיהנם אינם חוזרים בתשובה וגם אם ימותו לא יחדלו מלחטוא:

דיינו מה שיגענו. פי' כי די שכר נקבל מה שיגענו ללחום עם היצה"ר:

ליתן שכר לאלו בכפלים כו'. פי' כי הקב"ה כופל השכר לצדיקים והעונש לרשעים. כי גם זה מדה טובה במה שיחזיק העונש לרשעים יפחדו מלחטוא וישובו מעולם:

ו  [עריכה]

והנה טובה שינה. ופי' המקרא וירא אלהים את כל אשר עשה לא לבד את המעשה אבל גם השינה אשר הוא ביטול המעשה גם זה והנה טוב מאד בין לרשעים ששינה נאה להם וגם לצדיקים הישנים רק להחליף כח כדי שיוכל ליגע בתורה גם להם נאה השינה כיון שמחשבתם הוא לטובה לעסוק בתורה:

ז  [עריכה]

אלא שאלולי יצר הרע כו'. פי' כי לענין מושכלות ויראת אלהים בוודאי היצר טוב עדיף שמדריכו לטוב. והיצר הרע איננו טוב בעצמותו רק בבחינת ההעדר שאם יכבשנו וינצחנו אז יקבל שכר ע"ז. אבל הכתוב דאמר והנה טוב מאד זה היצה"ר קאי על מה שנאמר בקרא וירא אלהים את כל אשר עשה. כי בעסקי הארץ היצה"ר טוב מאד שיעיר קנאה בלב האדם לעשות כמעשה רעהו ועי"ז יבנה העולם משא"כ בשכליים אין קנאה ותחרות:

ח  [עריכה]

וכי מדת יסורין טובה מאד. כי באמת היסורים טובים הם שממרקין עונותיו של אדם אבל קושיתו היא למה אמר מאד על היסורין דהא הם אינם טובים בעצמותם:

ט  [עריכה]

וכי גיהגם טוב מאד. גם פה איננו מקשה רק על מאד. כי באמת הגיהנם טוב הוא לתת לאיש כדרכיו. והיושר והמשפט טובים הם. אבל כיון שבעצמותו איננו טוב לכן מקשה למה אמר מאד וכן יתפרש הקושיא בסימן שאח"ז וכי מלאך המות טוב מאד:

יא  [עריכה]

והנה טוב מאד זו מדת הפורענות כו'. זה הוא ג"כ מדת היסורין האמור בסי' ח'. רק שם מפרשי דהיסורים טובים מאד כי הם מביאים לחיי העוה"ב ורשב"א סובר כי לא בכל מקום יביאו היסורין לעוה"ב כי אם לא יקבלם באהבה ויבעט ביסורין אז לא יזכה בשבילם לעוה"ב אבל מפרש כי טוב מאד בשביל שיביא את הפורענות בשקידה ובעיון ולא באכזריות. כי גם ברוגז רחם יזכור וכדאיתא בפסחים פרק האשה שאפילו בעת הכעס זוכר את הרחמים וכן מדריש באיכה רבתי על הפסוק נשקד עול פשעי:

יב  [עריכה]

והנה טוב מאד זה אדם. כי האדם הוא תכלית בריאת כל העולם:

יד  [עריכה]

מכאן ואילך מונין למנין אחר. כי מולדות החדשים והשנים נמנים מיום לידת האדם בששי ולא מיום הבריאה אבל בטרם נוצר האדם היה המנין מהבריאה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף