יפה תואר על בראשית רבה/א/ד

יפה תואר על בראשית רבה א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו' דברים קדמה כו'. בא לדרוש בראשית כמו בשתי תיבות ברא שית. ואפשר דמייתי לה בשביל מימרא דרב שמואל בר רבי יצחק דמחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. ולפ"ז דריש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו. רק במדרש חסר הדרש בשביל ישראל ובילקוט מפורש הדבר יותר:

שעלו במחשבה להבראות כו'. פי' שקודם בריאת העולם חשב לברוא אותם בזמן שנבראו. כי לא נוכל לפרש שמתחלה חשב לברוא אותם לפני בריאת העולם ואח"ז חזר וברא אותם בזמנים אחרים. דא"כ יהיה ח"ו שנוי רצון ומחשבה בה'. והכוונה במה שאמר על אלה הששה שקדמו אע"ג דבהקב"ה שהוא בלתי בעל תכלית מחשבה אחת היתה לכל הנבראים. כי כל הידיעות והמחשבות קדומות אצלו ית'. מ"מ אמר על אלה שקדמו בשביל התכליות הגדולות אשר בהם. והנה התורה וכסא הכבוד הנאמר על מעלת השי"ת הנשגבה והרמה על כל שהם היותר חשובים אמר שקדמו בפועל ונבראו מקודם. ושאר הדברים שנמנו פה המה עקרים ויסודות ליתר הנבראים אומר שעלו במחשבה כי תכליתם של אלו הוא לעזר עם ישראל המקיימים את התורה ופשטו בעולם את האמונה בה' ובכבודו. וזה שמנה האבות אשר המה מוסדות העם. והישראל אשר על ידיהם נתפשטו התורה והאמונה. וביהמ"ק אשר ממנו יצאו התורה והאמונה. ושמו של משיח אשר זה הוא עיקר ההצלחה כי אז תמלא הארץ דעה כמים לים מכסים:

תורה מנין שנאמר. ה' קנני ראשית דרכו וכתיב שם באין תהומות חוללתי. ומזה מוכח כי קדמה בריאתה בזמן וכן יליף על כסא הכבוד מדכתיב נכון כסאך מאז ובתורה כתיב ג"כ קדם מפעליו מאז:

ושמו של משיח. אע"ג דבשם לא שייך בריאה רק קריאה מ"מ כיון דבשאר הדברים נופל הלשון בריאה לא הוציא את זה מן הכלל כי כן הוא דרך החכמים לדבר על הרוב. ויען כי קדימת המשיח איננה בפועל רק במחשבה לכן אמר שמו. ולא אמר סתמא ומשיח כי אז היה במשמע על גופו בפועל:

דכתיב לפני שמש ינון שמו. וכל המזמור מדריש על משיח ולא על שלמה משום דכתיב וירד מים עד ים וגו'. לפניו יכרעו וגו' מלכי תרשיש וגו' וכן יהי פסת בר דמדריש בשבת פ"ב שהארץ תוציא גלוסקאות וכן ויציצו מעיר מדריש על תחיית המתים אשר כל זה יהיה אי"ה בימי המשיח. ולא היה בימי שלמה. והנה בגמ' פסחים בפרק מקום שנהגו מונה ג"כ הג"ע והגיהנם ופה לא נמנו. כי הם בכלל התורה. כי בלי שכר ועונש לא תקום התורה. אבל בלי אבות וישראל תוכל התורה להתקיים ע"י אחרים. ועי"ל דהמדרש סובר באמת כי הג"ע והגיהנם נבראו אח"ז כדדריש לקמן פ"ד ובפט"ו ע"ש בדברינו:

אם התורה קדמה כו'. אבל על הארבע שעלו במחשבה לא פריך איזה מהן קדמה. כי לא שייך בהן קדימה זמנית משום שהכל נודע אצלו ית' בידיעה אחת פשוטה:

משל למלך כו'. המשל הזה לא הובא לבאר את הכוונה כי היא איננה צריכה לביאור ולמשל. אבל בא להסיר הקושיא איך אפשר כי ישראל נבראו תחלה במחשבה כדי לקבל את התורה. פן לא יקבלו. כי הבחירה היא ביד האדם. והתירוץ לזה כי ידיעת ה' את העתיד איננה שוללת את הבחירה. ואף כי ידיעתו אמת מ"מ גם הבחירה אפשרית וכמ"ש הרמב"ם בפ"ה מהל' תשובה והראב"ד ע"ש. וזה שהביא למשל מן המלך שהכין בגדים לבנו אשר לא נולד לו עדנה. ולא חש פן לא יולד משום שראה וידע באיצטגנינות שלו אף כי גם המלך לא יכול לקחת אשה אחרת על אשתו בעוד שהיא חיה. (וזה כעין דמיון שהידיעה תוכל להיות אמת אף כי גם הבחירה אפשרית):

אלא בזכות התורה כו'. ולפ"ז סובר גם הוא כי התורה נבראת קודם העולם אחרי כי היא תכלית הבריאה וכמו"ש לעיל. ור' ברכיה מוסיף כי גם משה קדם במחשבה. ור"ה בשם ר"מ אמר בזכות ג' דברים נברא העולם כוונת דבריהם ג"כ כי המה התכלית בבריאה. וטעם הדבר כי הקב"ה ברא את העולם למען יכירוהו ברואיו וידעו כי הוא ראשית הסבה. ולטעם זה צוה להקדיש הראשית לה'. שידעו כי לו לבדו הוא הראשית בכל מפעל. ולכן שלשה אלה המגידים לבני אדם כי ה' הוא ראשית הסבה נקראו ג"כ תכלית הבריאה. וטעם פלוגתתם הוא בזה. ר' בנאי סובר כי התורה אשר היא חכמתו ית' ובה יסד העולם. לכן היא העיקר והתכלית. ור' ברכיה סובר כי העיקר הוא להרחיב ולפשט את התורה והאמונה ולכן משה אשר ע"י נתפשטה התורה והאמונה הוא העיקר. ור"ה סובר כי הכרת ה' ולדעהו בכל דרכיו הוא העיקר לכן בחר בשלשה אלה המורים על הראשית:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף