ילקוט ספורים/דברים/ראה/קיז/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ילקוט ספורים TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png קיז

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


למען תלמד ליראה (דברים יד, כג).

שרבי ינאי הוה ליה אריסא דהוה מייתי ליה כנתא דפירי כל מעלי שבתא, ההוא יומא נגה ליה ולא אתא שקל עישר מפירי דביתיה עילוייהו אתא לקמיה דרבי חייא א"ל שפיר עבדת, דתניא למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים (שם). אלו שבתות ויו"ט, למאי הלכתא אילימא לעשורי ומיכל איצטריך קרא למישרי טלטול דרבנן. אלא לאו כי האי גוונא, אמר ליה והא אקרי לן בחלמא קנה רצוץ, מאי לאו הכי קאמרי לי הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה (מלכים ב' יח, כא). לא הכי קאמרי לך קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה (ישעיה מב, ג).

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ילקוט הרואים[עריכה]

שיבמות צ"ג. ילקוט שמעוני ח"א תתצ"ז.

לקט הקוצרים[עריכה]

הוה ליה אריסא כו'. היה לו אריס שהיה מביא לו סל פירות כל ערב שבת, יום א' נתאחר יותר מזמנו ולא בא, לקח ר' ינאי ונתן מעשר מפירות שהיו בביתו עליהם, ואע"ג דאכתי לא אתו. אלו שבתות וימים טובים. הוי למד ליזהר שלא יבטל עונג שבת בשביל תקון הטבל. למאי הילכתא. מה אתא קרא לאזהורי. לעשורי בשבתא ומיכל. ואצטריך לאשמעינן דאע"ג דשבת הוא מתקנן, פשיטא וכי אצטריך קרא למישרי טלטול דרבנן שהפרשת מעשרות בשבת אינן אלא משום שבות, והיכא אסר לן קרא טלטול בעלמא דאצטריך למשרייה הכא. אלא לאו כהאי גוונא. דמותר לעשר על מה שלא בא לעולם ועתיד לבוא לצורך עונג שבת. והא אקרינן בחלמא. ליל שבת זה. מאי לאו הנה בטחת וגו'. ולא שפיר עבדית. קנה רצוץ לא ישבור. סיפיה דקרא לאמת יוציא משפט דשפיר עבדת.