יד מלאכי/כללי התלמוד/סט
|
< הקודם · הבא > |
מצינו דקרי תלמודא אף לשם אלהים וזה בפ' תפלת השחר כ"ח ב' דקאמר רב יוסף די"ח ברכות הם כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע ובפרטן אי אתה מוצא אלא י"א הויות אך עם שם אלהים ואלהינו ואלהיכם שבק"ש הם י"ח הרי דקרי אזכרה גם לשאר שמות וכן מצאתי במדרש רבה פ' ויקרא סי' ח' מפרשה ראשונה דקאמר די"ח צוויין שבמשכן הם כנגד י"ח אזכרות שבק"ש. ועל כרחינו לומר כדכתיבנא. וכן כתב רש "י בפשיטות בפ' אין עומדין ל"ג א' דעלה דקאמר שם ר' אמי גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות שנאמר כי אל דעות ה' פירש הוא ז"ל בין שתי אותיות בין שתי אזכרות. הרי מבואר דקרי אזכרה גם לשם אל. וכ"כ עוד בפרק חלק כ"ב ב' קודר אזכרות מוחק שמות שבתורה. וכן מוכח תו בפ' ד' מיתות ס' א' דמאי דאמר ר' חייא השומע אזכרה בזמן הזה אינו חייב לקרוע, מפרשי' לי' דהיינו בשומע מנכרי ובכינוי אלמא דכינוי נמי בכלל אזכרה הוא.
ומעתה אני בעניי תמהני על מוהרדב"ז ז"ל שבח"ב מתשובותיו סי' ק"ב כתב בפשיטות שלא נקראת אזכרה אלא שם ההויה, והוליד מזה שאין צרין לקדש אלא שם הויה, אך לא שם אל ואלהים. דליתא אחרי המחילה רבה ואין מדבריו הכרע כלל כמו שיתברר למעיין שם. ובלא זה נמי אשתמיט מיניה ירושלמי דפרק אין עומדין ופרק ב' דמגילה דבהדיא איתא התם תני היה כותב ב' או ג' שמות כגון אל אלהים ה' ה"ז גומר את אחד מהם ומשיב שלום ע"כ. הרי מבואר דאל ואלהים נמי בעו קידוש. ולא עליו בלבד תלונתי כי גם על מוהריק"א שבי"ד קי' רע"ו כתב דאפשר לפרש הירושלמי כמו שכתב הנ"י שהניח ביריעה שמות הרבה כדי לכתבם יחד. והביא תשובת הרשב"ץ שאם כתב שם אלהים אחרים לשם קדושה דאינו פוסל דהוי כמקדש בעלי מומין למזבח דאינם קדושים. וכתב על זה יש ללמוד מדבריו שכל שמות שאינם נמחקים צרין לכתבם לשם קדושת ה', דאל"כ היכי הוה שייך למטעי לכתוב שם אלהים אחרים בשם קדושת ה' ע"כ. והוא פלא דלמה ליה למטרח ולמילף הכי מדברי הרשב"ץ כיון דאשכחן בתלמוד דשאר שמות נמי איקרו אזכרה וגם הירושלמי צווח ואמר כגון אל אלהים ה' ומה גם דלדידי הפעוט דשפיר אפשר דהרשב"ץ ז"ל הא דמפשט פשיטא ליה דצריך לקדש כולהו שמות שאין נמחקים, טעמא הוי משום דכולם בכלל אזכרות נינהו, או שלמד כן מן הירושלמי וכדכתיבנא. ולא ידעתי איך לא נתעורר שום אחד מהמפרשים על זה שוב נדפס מרכבת המשנה וראיתי בדף ל"ב ע"א שגם הוא קרא תגר על הנ"י ומרן ז"ל ע"ש ועיין גנת ורדים כלל ב' ססי' י"ב שכתב וז"ל ואע"ג דספר הזוהר לא קמיירי רק בכתיבת השם הקדוש שם ההויה הרי משם יש ללמוד להצריך כן בשאר שמות הקדש מאחר שכבר מצינו שכולם שוין לכמה דינין מסתמא יש גם כן להשוותם לדין זה ע"כ.