יד מלאכי/כללי התלמוד/לד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יד מלאכי כללי התלמוד לד

לד
אין אדם דן גזירה שוה מעצמו

אלא א"כ קבלה מרבו. היינו לדון לגמרי דבר שלא נתברר לו שכן הוא האמת, אבל דבר שיודעין בו שכן הוא האמת, אך לא נתברר לנו סמך מן הכתוב רשות ביד כל אדם לדונו ולהביאו בגזירה שוה. והכי אמרינן בירושלמי, (דרשתיהו פגשתיהו בפ' ב' דברכות (הלכה ג' יד: במהד' וילנא) ובריש פ"י דעירובין (הלכה א' נט. במהד' וילנא)) כל מילתא דלא מיחוורא מייתינן מאתרין סגיאין. ופירשו המפרשים ז"ל דהכי פירושו כל דבר שיודעין בו שכן הוא האמת, אבל לא נתברר לו סמך מן הכתוב רשות ביד כל אדם לדונה ולהביאה. נמוקי יוסף ריש פרק החובל (ל. מדפי הרי"ף) בשם הרא"ה וכן מצאתי להרשב"ץ ז"ל בפירושו לי"ג מדות שבספר יבין שמועה שלו דף (כ"א) [מ"ח] ע"ג ע"ש. ועיין מ"ש באות הדלת (כלל קמ"ד) בענין דרשות מעצמנו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף