יד מלאכי/כללי התלמוד/יז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יד מלאכי כללי התלמוד יז

יז
אין הלכה כתלמיד במקום הרב

מילתא דברירא היא דלא אמרו כן אלא עד אביי ורבא, אבל מכאן ואילך הלכה כבתראי, ואפילו בתלמיד במקום הרב. וכמבואר בהליכות עולם שער ה' פרק ג' אות י'}} בשם הגאונים והתוספות ובספר כריתות ימות עולם שער ג' סימן ו' וכן מצאתי עוד להרא"ש בפ"ב דעירובין (סימן ד'), ובסוף פ"ק דב"מ (סימן מ"ט) הוסיף עוד שכ"כ הרי"ף בכמה מקומות ועיין רש"ל ביש"ש ד[בבא] קמא פ"ב סימן ט"ו. וכן קיימו וקיבלו עליהם להקת האחרונים הלא בספרתם וטעם לזה עיין במוהרי"ק שורש פ"ד וצ"ד וק' וקכ"ב וק"ע ובשארית יוסף דף ל"ז ע"ב (נתיב ההלכה אות ד) ובשו"ת הרמ"ע סימן קי"א שו"ת הרמ"ע מפאנו/קיא

ומעתה יש לתמוה הפלא ופלא על הגאון רבינו מוהריק"א דבטור אה"ע סימן (קע"ב ס"ט), גבי אנדרוגינוס אי חולץ, אזיל בתר איפכא, וכתב דלא אמרו דאין הלכה כתלמיד במקום הרב אלא מאביי ורבא ואילך, אבל קודם לכן אפשר דהלכה כתלמיד במקום הרב. דאחרי המחילה ליתא ונהפוך הוא כמדובר.

והיותר תימה שבכלליו דף קי"ד ע"ב כתב, וז"ל טעם למה מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי, וקודם לכן אין הלכה כתלמיד במקום הרב. תשובת מוהרי"ק שורש פ"ד. הרי דידע ליה להאי כללא, ואיך לא זכר שם באה"ע וכתב הפך. זה שוב נדפס כנסת הגדולה על אה"ע (הגהות בית יוסף סי' קע"ב אות ג'), וראיתי שגם הוא תמה עליו בזה, וכתב שכבר תפסו בעל שארית יהודה (בהגהות טור אבן העזר) יע"ש.

ואשוב אתפלא עוד על הרב ב"ח שגם הוא בחלק או"ח סימן ש"כ ס"ב כתב. אע"ג דמאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי, מ"מ אין הלכה כתלמיד במקום הרב. והוא פלא ששגג בפשיטות, ומה גם שהוא עצמו ביו"ד סימן רי"ז סוף סעיף ל"א כתב ואע"ג דמאביי ואילך הלכה כבתראי, מ"מ קודם אביי ורבא הלכה כרב במקום תלמיד וזה פשוט. הרי מבואר דמאביי ורבא אית ליה בכללין דהלכה כתלמיד במקום הרב, והדבר צריך תלמוד.

ועוד אני תימה על הכנסת הגדולה, שבכלליו שם אות נ"ז וס"א מוכח דלא אישתמיט מיניה כללין, ובכללי השיירי שלו אות מ"ד העתיק דברי הב"ח הנזכר בסתם, ולא שת לבו שהם דחויים מעיקרא.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף