יד אלעזר/כח
|
< הקודם · הבא > |
[קו' בדברי רש"י מסכת תענית דף ט"ו ע"ב ד"ה אנשי בית אב ותירוץ על זה]
שיל"ת פ"ב יום ד' וי"ו כסליו ת"ר לפ"ק.
טוב שם משמעון טוב, טבא הוא וטבא ליהוי לי' לכבוד ידידי הרב המאה"ג המופלא ומופלג בהפלאת חכמים תמים דעים חרוץ ושנון מו"ה שמעון ל"ש נ"י.
יקרתו הגיעני וע"ד מבוקשתו להזקק א"ע להכשר סיראפ של פסח. הקשה לשאול כי אין דעתי נוחה מזה. ואחריות האחרינא לא בעינא לקבל עלי.
וע"ד אשר בדק לן פר"מ נ"י בדברי רש"י תענית ט"ו ע"ב והברטנורה שכתבו המשמר מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימי השבוע כל א' עובד יומו. וזהו נגד גמרא ערוכה מנחות ק"ז ע"ב דאמר חזקי' ששה לנדבה כנגד ששה בתי אבות. ופירש"י גופי' שם שכל משמר חלוק לששה בתי אבות וכו' ובשבת כלן שוין. ולפירש"י והברטנורה בתענית. קשה דבית אב השביעי ממה לקחו בעורות. ועכ"פ יש סתירת בדברי רש"י עכת"ד. לענ"ד אין כאן קושיא כלל. דהנה הא דמשמר נתחלק לשבעה בתי אבות הוא פשוט ומבואר ג"כ להדיא בכסף משנה פ"ג מהל' כלי המקדש הל' ט' וז"ל וי"ל שראש משמר מחלק אנשי משמר שלו לשבעה בתי אבות ואע"פ שהיו במשמר אנשים רבים אינו מחלקת אלא לשבעה חלקים וכו' יע"ש. ואפ"ה שפיר אמר חזקיה דתקנו חכמים ששה שופרות כנגד ששה בתי אבות. משום דלא שייך תקנה זו רק בימות החול דמקריבין נדונ"ד וקייץ למזבח משא"כ בשבת. ומ"מ לא תיקשי דבית אב של יום השבת אין להם חלק בעורות. דנגד זה יש להם עורות המוספים:
ועוד עלה בדעתי דאפשר לומר בשיטת רש"י דס"ל דהיו שתי תקנות בדבר. והיינו תקנה ראשונה שתיקן משה ודוד ושמואל כ"ד משמרות כהונה כדאיתא במסכת תענית כ"ז ע"א. ומסתמא גם המה חלקום לבתי אבות שבעה בית אב ליום. אמנם אח"כ בדורות האחרונים משרבו המחלוקת מחמת עורות קדשים. תקנו להם חכמים רק ששה בתי אבות כי היכי דיבא לכל המשמר כולו חלק שוה בעורות. והי' ס"ל לרש"י הפירוש בדברי חזקיה כנגד ששה בתי אבות הכהנים שתקנו להם חכמים וכו' ר"ל דחכמים תקנו שיהיו רק ששה בתי אבות וגם תקנו להם ששה שופרות. אמנם ביום השבת הי' מאז והלאה כל המשמר שוה בחלוק לחם הפנים ועבודת תמיד של שחר ומוסף היום כנלע"ד: