ידי משה על בראשית רבה/צא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png צא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על בראשית רבה - פרשה צא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ח  ט  

א  [עריכה]

משהרס הקב"ה עצתן של שבטים. שיהרגו אותו שלא ימלך עליהם ועל כרחם מלך עליהם. א"נ י"ל כיון שהרס הקב"ה באותו פעם עצתם שוב לא מצינו שהיה להם עצה אחת אלא דיעות מחולקות כדלקמן אחי יוסף עשרה וכו':

האומר לחרס ולא יזרח זה יעקב. שנעלם ממנו רוה"ק כ"ב שנים שלא קיים כיבוד אב ואם לז"א ולא יזרח דהיינו לפי שעה אבל אח"כ נתגלה לו אבל גבי שבטים אמר יחתום שלא היו יודעים מאומה וק"ל:

ב  [עריכה]

שהן עתידין לעשות שם ר"י שנה כמנין רד"ו. אף שא"י גבוה מכל ארצות ונופל בה שפיר לשון רדו מ"מ הואיל וירדו לשם לא לשם תענוג רק מחמת צער ואית' במ"ק לכל אומרים שב חוץ מן האבל אלא ע"כ לרמז א"ל ודו"ק:

ג  [עריכה]

אם בתוך אפילו עד כמה. מביא בעל מ"כ פי' לשון הירושלמי וז"ל אם מתוך אתה למד סגי אינון והבין בעל מ"כ פירושו סגי אינון פי' כמה פעמים כתיב בתורה תוך אבל ל"נ דה"פ הואיל וכתיב ויבאו אחי יוסף בתוך הבאים וא"כ כתיב תוך גבי הבאים והבאים היו הרבה לכן לא תלמוד מזה תוך עשרה ודו"ק: הג"ה ול"נ ע"ד דאיתא ברש"י בחומש וז"ל בתוך הבאים מטמינים עצמן שלא יכירום לפי שצוה אביהם שלא יתראו כולם בפתח א' אלא יכנוס כל אחד בפתחו כדי שלא תשלוט בהם ע"ה וכו' לפ"ז צ"ל שלא היו במקוה א' ואי' בטא"ח סי' נ"ה צריך שיהיו כל י' במקום אחד ע"כ וזהו שאמר ר"י אם בתוך אתה למד אפילו עד כמה ר"ל דהרי י"ל עתה אף דעשרה אינן במקים א' יצטרפו דממקום שבאת ללמוד שם היו מרוחקים שכל אחד היה נכנס בפתח מיוחד כדילפינן מתיבת בתוך ולכך יליף ר"י ג"ש ויבאו בני ישראל וגו' שבביאתם לפני יוסף היו כולם יחד ובמקום אחד וק"ל וכדי ליישב גי' הירושלמי דגרס סגי אינון הנה אציע משנה בפ' הקורא דעלה קאי הירושלמי וז"ל אין פורסין את שמע וכו' נושאין את כפיהם וכו' פחות מי' ואיתא הטעם בגמרא דאין נושאים בפחות מי' משום דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה אינו בפחות מי' ונלמד ג"ש דתוך תוך ע"ש ואיתא בתוי"ט וז"ל ונושאין את כפיהם דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וכתיב כה תברכו את בני ישראל ובני ישראל עשרה משמע כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל ואע"ג דההוא יליף בג"ש דתוך תוך דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בגזירה שוה עכ"ל ואיתא בזבחים דף נ' וז"ל דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר רמי בר חמא תניא סולת מרבכת למדנו לרבוכה שבאה סולת ולא קמח חלות מניין פירוש חלות שבתודה מניין שג' מינים מצות יש בה חלות רקיקין ורבוכה חלות שבה מניין שהן סולת ת"ל חלות חלות נאמר בסולת חלות ונאמר ברבוכה חלות מה להלן סולת וכו' רקיקין מניין ת"ל מצות מצות נאמר ברקיקין מצות ונאמר בחלות מצות וילפינן רקיקין מחלות וחלות למדו מרבוכה ושניהם בג"ש א"ל רבינא ממאי דמצות מצות מחלות גמור דלמא ממאפה תנור גמור פירוש דלמא ממצות דכתיב גבי רקיקין מנחת מאפה גמרי והתם סולת בהדיא כתיב ע"כ העולה מזה דמסתבר טפי ללמוד ג"ש הכתובה בהדיא ממאי דליליף ג"ש בחוזר ימלמד וזהו כוונת הירושלמי אם מתוך את למד סגי אינון ר"ל דצריכות ללמוד ג"ש בחוזר ומלמד אבל נלמד מבני ישראל דלמד ברכת כהנים בהדיא משום דגבי' נמי כתיב בני ישראל או י"ל סגי אינון ר"ל דהרבה דברים צריכין י' וא"א ללמוד רק דחוזר ומלמד אבל בג"ש דבני ישראל יש ללמוד הכל וק"ל. ע"כ הג"ה מפי האלוף מוהר"ר ישראל לוי העליר מפפד"א. בעל המגיה.

סניף לעשרה. פירוש לברכת המזון כדי שיאמרו נברך לאלהינו כי לק"ש ולתפלה אין עושים סניף עד שיביא שתי שערות כדלקמן והא תני' אין מדקדקין בקטן עי' מ"כ אבל ל"נ דה"פ אין מדקדקין בקטן פי' אם הביא שתי שערות או לא או שכבר התחילו לצמוח אבל אינן כדי לכוף ראש השערות לעקרן אין מדקדקין בו ומצרפין אותו לעשרה משמע הא קטן ודאי אינו נעשה סניף דאם נעשה סניף ומשלים מאי קאמר אין מדקדקין בו תיפוק ליה דאפילו קטן ודאי משלים ותירץ ר"ס שהברייתא מיירי בשני קטנים אחד ספק וא' קטן דאם נחזיק את הספק בחזקת קטן אינו ראוי לעשות שני סניפין אלא כיון שאין מדקדקים בו ומחזיקין אותו בחזקת גדול עושי' את הקטן האחד סניף כמו שאמר ר"ס בשם ר' יהושע ב"ל וכו':

לשני קטנים. והא דלא משני דהתם לג' וריב"ל איירי לעשרה ונראה דלשלשה אפי' ספק קטן אינו מצטרף וכדרב אסי בסמוך דאמר ולא זמנון עלי עד שהבאתי ב' שערות:

א"ל הדא היא ולא כל שכן. עי' מ"כ ול"ג דה"פ שהשואל שאל מכח ק"ו והשיב דלאו ק"ו הוא ואמר המתרץ להלן שאין צריכין לקטן אלא להזכרת השם עושין אותו סניף דאכל בי עשרה שכינה שריא אפילו יהיה אחד מהם קטן אבל כאן של עיקר הזימון צריך שלשה צריך שיהיו כולם גדולים שיהיו חייבים בזימון וק"ל:

ומי צרי לי מינך לא שאלתיך כצ"ל. פי' עד אנא תמן בא"י בעית לשאליך הא ומדצרי לי מינך לא שאלתיך:

ד  [עריכה]

שלש גזירות גזר. ובפרטן אתה מוצא ד' פי' מ"כ ששנים הראשונים חדא היא ולי נראה שהאחרון עם הראשון חדא הוא כשיכתוב שם אבותיו יכיר אם עבד או לאו ומה שאמר זה הגזרה באחרונה מפני מנשה מקבל פתקין השייך לזה:

והוה מנשה תמן מקבל פתקים. פי' שהיה מנשה עומד בשער העיר לקבל פתקין והיו השבטים אומרים וכו' פירוש ששמעו שמנשה עומד בשער והיו אומרים וכו' שלא רצו לילך לעיר כולם עם החמורים כי יראים היו אולי עומד שם מנשה בשער מפני איזו עלילה לכן אמדו ניעול איזה מאתנו לעיר מתחלה לראות מה עסקו של מנשה העומד בשער אם הוא עסק מכס מה טוב ואם לאו אינו אלא עלילה בצפרא נחמי מה נעבד פי' אם יהי' איזו עלילה אפשר שנחזור לארצנו בלא תבואה מאשר יכתוב אותנו בשער לאיזו עלילה וק"ל והוציאו זה מדכתיב ב' פעמים ויבאו אחי יוסף בתוך הבאים ואח"ז אמר עוד ויבאו וישתחוו אלא שבתחלה הלכו בתוך הבאים לראות עסקו של מנשה וכשראו שיצאו ובאו בשלום אח"ז נכנסו כולם לז"א ויבאו פעם שנית לז"א מתחלה ויבאו בני ישראל כי לא הלכו כולם ובפעם שני אמר ויבאו אחי יוסף וק"ל:

ה  [עריכה]

עבדוהו וקנו לכם תבואה. כלומר אע"פ שצויתי לעבדי לתת לו התבואה לגניזה מ"מ לא אמרתי שיקח הכל אלא שתקנו ג"כ לעצמכם תבואה ולפ"ז הגירסא ותקנו פי' לשון הכנה ותיקן אבל לפי גירסת הספר שגורס וקנו י"ל דה"פ אפילו אתם עניים עבדו אותו בשכירות (תבואה) וקנו לכם תבואה בעד השכירות:

ח  [עריכה]

אפשר יוסף בן י"ז שנה וכו'. לא שהמקרא צריך סעד לדבריו אלא אתא לומר שלא יקשה לך מה שקצר הבתוב ולא הגיד תחנוני יוסף במקומן כי סמך על הענין דמסברא נפקי:

ט  [עריכה]

ואנחנו שאבדנו את ר"ס וכו'. שמעתי רמז על מה שדרשו זה דוקא על ר"ס כי תרגום של מציאה הוא סימא וק"ל:

וכי בניך הם ולא בני. וקשה למה נתן את בנימין אח"כ על ערבות יהודה דזה הוא בנו ונ"ל דכוונת יעקב לא היה רק שיתנו לו ערבות למסור את נפשם בשביל בנימין. והנה ראובן שאמר ליעקב את שני בני תמית אמר יעקב בכור שוטה הוא זה שבודאי לא ימסור נפשו על בנימין מה אמרת שאמית שני בניך בודאי לא תירא מזה כי בני הם ורחמי אב על הבן אבל יהודה שנידה את עצמו בב' עולמות בודאי ימסור נפשו על בנימין שלא יהא ח"ו מנודה כי אין הדבר תלוי ביעקב רק נידה עצמו לשמים ודו"ק מפי הקצין מהור"ר ברוך מפרנקפורט. בעל המגיה:

לא אמר יעקב אבינו דבר לבטלה אלא זה כצ"ל. פירוש לפי שהיה נסתר עמנו וק"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף