ידי משה על בראשית רבה/סה

ידי משה על בראשית רבה סה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה סה

פיסקא: י  יא  יג  טז  יז  יח  יט  כ  

י  [עריכה]

אם הורגו אני. צריך להיות נקודה אחר מלת אני ומלת עכשיו קאי אלמטה ר"ל עכשיו אני מצער את אוהבי אלא מה עשה סתם חלונותיו וכן להלן גבי יצחק גם כן כך שמלת עכשיו קאי אלמטה ר"ל עכשיו יצטער אברהם אם אני הורגו אלא אסתום חלונותיו ר"ל שיכהו עיניו ודו"ק דאל"כ לא היה המשל דומה לנמשל:

יא  [עריכה]

חזקיהו תורגמינה אמר כי שבעים וכו' והוכיח כן בתורה תועבה אחת וכתיב בה עשרה עבירות צא וחשוב שם מעביר בנו ובתו קוסם קסמים וגו' וא"כ ע"כ שבע תועבות הם שבעים שכל א' חשוב עשרה וק"ל.

יג  [עריכה]

שא נא כליך שלא תאכילני נבלות וטרפות וכו'. לז"א לו תלייך הברכות תלויות למאן דחמי ר"ל למי שהוא ראוי לברכה ע"כ תראה שלא תהיה גזלן וחמסן:

שא נא כליך זו בבל וכו' עד וצא השדה זו אדום. פי' שרמז לו שימתין עד אחר ג' מלכיות ואז יצא השדה זו אדום שיהיה לו המלוכה אחר ג' מלכיות ולפ"ז יהיה פירוש שא כמו תמתין כמו כי לא ישא לפשעכם שפירושו כי לא ימתין לפשעכם או לא ימחול לפשעכם כך אתה תמתין ותמחול לאותן ג' מלכיות עד בא זמנך למלכות הרביעי וק"ל:

טז  [עריכה]

החמודות מה שחמד מנמרוד והרגו ונטלם. וקשה למאי נ"מ הורה תורה בזה ובמ"ת פ' ויחי שנמרוד חמדן מאדה"ר והיה בידו ג"כ בגזל מן אדה"ר וקשה פשיטא מאי בעי בזה ונ"ל בן המחבר ליישב ע"ד דאי' בגדי ע"ה מדרס לפרושין שגזרו חז"ל שמא ישב עליו ונטמא בטומאת מדרס וא"כ קשה כאן היאך הלבישה ליעקב בגדי עשו לז"א שחמדן מן נמרוד לפי דאיתא בפ' הגוזל משכבו כתיב גבי זב ולא הגזול שמשכב שהוא גזול בידו אינו מטמא מדרס וא"כ הואיל והיה ביד עשו בגזלה לא נטמא רק שקשה הואיל ועכ"פ נטמא ביד נמרוד לזה דרש במ"ת שגם נמרוד חמדן וגזלן מן אדה"ר וא"כ לא נטמא מעולם:

יז  [עריכה]

אמר ר"ח והלא עגלים נשחטים בא"י וכו'. פי' לפי שלמעלה מספר בשבחה של א"י לפיכך הולך ומספר עוד בשבחה. עגלים נשחטים וזיתים נקצצין שהם מוצאים זיתים בתוך מעיהם וכן בעפר שבהרים ע"כ לשון רש"י אבל ל"נ שר"ח בא להקשות על תירוציה של ר"ה שתירץ שהיו שתי עורות מספיקין כי היו ג"כ גדולים והקשה ר"ח ומה בכך שהיו גדולים באותו זמן מ"מ היו באותו זמן גם כן בני אדם גדולים מעכשיו שהיו ידי יעקב כשני עמודים מה שלא נמצא בזמנינו ותדע לך שכן הוא אומר והלא עגלים שהם יותר גדולים מעזים האיך היו נשחטים וגם זיתים איך היו נקצצים וכן עפר שבראשי ההרים גבוהים בשמים שא"א לאדם לילך לשם ולזרוע וניכר שם שהיו זורעים שש מימים קדמונים כי היו באותו פעם כגון בימי יעקב וכיוצא בהם אנשים גדולים עד מאד לכן הדרא קושיא לדוכתיה ומה שמתרץ ר"ח שעזים היו באותו פעם ג"כ גדולים הלא גם בני אדם גדולים מאוד חוץ לטבע ואיך יספיקו שני גדיים לז"א והלא עגלים נשחטים וכו' כמו שאמר במדרש לעיל בזה הפרשה לקבל תורא טבחא פי' אם השור גדול צריך להיות הטבח יותר גדול ומשני ר' עצמו מעשה נסים היה פי' מה שהספיקו השתי עורות לידיו של יעקב היה על פי הנס ע"ד וילבש דוד מדיו של שאול ושאול היה גבוה מכל עם ואמרינן בגמרא שמעשה נסים היו וכן מצינו בלוחות וארון שהחזיק מועט את המרובה ורבי מונא אמר לא לבד זה הדבר היה מעשה נסים אלא הכל היה מעשה נסים פי' כל המעשה של רבקה ויעקב איך לא הכיר אותו וכיוצא בו ואיך לא הרג אותו אחיו הכל היה מעשה נסים כנ"ל:

יח  [עריכה]

ויש נספה בלא משפט זה עשו. עיין פי' מ"כ ול"נ דה"פ לפי שיעקב אמר בלשון קימה ואנו דנין אותו לזכות ואומרים אף אני פורע בלשון הזה דכתיב קומה ה' וגו' ועשו אמר ג"כ בלשון קימה ואנו מהפכין לו לחובה ע"ש עבודת כוכבים וכו' אלא שנספה בלא משפט:

יט  [עריכה]

אם לקרבנך וכו' למאכלך עאכ"ו ושמעתי דה"פ דאיתא בגמרא חולין השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עאכ"ו פירשו שם התוספת דוקא בדבר מאכל שייך זה משא"כ בשאר עבירות כמו שמצינו כמה פעמים וא"כ ה"ק מה לקרבנך וכו' ואוחרנא אמר אם לזווגך למאכלך עאכ"ו פי' הואיל והקב"ה אינו מזמין דבר איסור למאכל צדיקים ודו"ק:

כ  [עריכה]

הא קול דקל חכים וכו' עיין מ"כ שפי' ג' פירושים ול"נ דה"פ שהוקשא למדרש אם יהיה הפי' כפשוטיה דקרא שיצחק היה סובר שקולו של יעקב ממש והידים היו של עשו ממש ויצחק היה חכם גדול איך לא הבין זה או למה לא שאל עוד איזו דבר וכי יהיה עשו ויעקב גוף אחד לזה פירשו ואמרו שהדברים אינן כמשמען אלא כל הפסוק קאי על עשו כי מתחלה שאל אותו ואמר למה זה מהרת בני ואמר ה' הקרה לפני דרך מקרה אם לקרבנך הקרה והנה איל נאחז לאכילה עאכ"ו כדלעיל ויצחק א"ל יפה דברת לז"א הא קול דקל חכים כי מלת יעקב הוא לשון ערמה וחכמה ע"ד אני חכמה שכנתי ערמה אבל יותר פשוט לי שידיך הזריזין הם הביאו כ"כ מהרה לז"א ידיה דמשלחין מיתין ר"ל הגם שאני מאמין דבריך מה שאמרת כי ה' הקרה לפניך אבל יותר פשוט לי ידים דמשלחין מיתין פי' ידי משלחין הביאו דהיינו ידיך הם הביאו ולא דרך מקרה כנ"ל ודו"ק:

הקול קול יעקב בפלגש בגבעה וכו' כי שם כל אחד עשר שבטי יעקב היו כאיש א' והרגו מבנימין כמה אלפים וכן בירבעם שעשה להם אכזריות יותר ממה שעשה להם עשו לז"א הקול קול יעקב פי' קול בכי זו הגיע להם מיעקב:

והלא דברים ק"ו ומה אם מלך שהונה מלך ר"ל שאביה הונה לירבעם כי מסוף מעשהו שלא ביטל עבודת כוכבים ניכר שלא לש"ש הוכיח אותו אלא אונאה. הדיוט שמונה את הדיוט עאכ"ו והנה לכאורה אין זה קל וחומר כי מה חילוק יש בין מלך שהונה את המלך או הדיוט שהונה להדיוט וגם ק"ו מאי בעי הכא והלא מקרא מלא דבר התורה לא ותונו איש את עמיתו ע"כ נ"ל שזה הוא סוף המדרש שאמרו הקול קול יעקב שרמז לו הריגת פלגש בגבעה והריגת ת"ק אלף של ירבעם לפי שרצון המדרש לומר שלא יפה עשה שרימה את אביו וכן יעקב לא היה רוצה לעשות זאת כדלעיל שהיה כפוף ובוכה רק שעשה רצון אמו ואפשר שהיה יצחק מכיר קצת הערמה והיה מרמז לו זה החורבן שיצא מכח זה מה שרימה את אביו וכדי שלא יאמר האומר למה זה נחשב לחטא וגדול מה שרימה את אביו ע"ז מביא המדרש ק"ו ומה אם מלך שהונה מלך דהיינו אביה שהונה את ירבעם כך הדיוט שמונה מלך כצ"ל דהיינו יעקב שרימה את אביו זהו כהדיוט המונה את המלך עאכ"ו ולזה יהוצרך רשב"ג לומר לעיל מה אתה סבור שירבעם ניגף לא ניגף אלא אביה כדי שיקשה למה ניגף ומביא כל הנהו תנאי ואחרון שבהם דברי רבנן שלא ביטל עבודת כוכבים ורימה את ירבעם כי אמר שעשה זה לירבעם בשביל עבודת כוכבים ואח"כ גם הוא לא ביטל ומונה את ירבעם ולפיכך ניגף אביה כדי ללמוד מזה ק"ו על יעקב שלא יפה עשה מה שרימה את אביו לפיכך רמז ליעקב מעשה ירבעם להורות לו מדה כ"מ כנ"ל ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף