ידי משה על בראשית רבה/יט

ידי משה על בראשית רבה יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה יט

פיסקא: ג  ד  ה  ח  יא  יב  

ג  [עריכה]

והיכן היה אדם באותו שעה. הא דלא מקשה בקרא קמא דכתיב ויאמר אל האשה. וי"ל דהתם הייתי אומר שהיה ג"כ אדם שם אלא שהנחש לא דיבר זה עם אדם שאין דרך לדבר עם גדול כמוהו אבל הכא בודאי צ"ל שלא היה שם שאין ראוי שהיא תדבר לפניו ועוד איך שתיק עד דנפיק מניה חורבא. יפ"ת:

נתעסק בד"א. ואף על גב דלא רמיזא בקרא שכיון ע"י שראה הנחש שהיו עסוקים בתשמיש מסתברה שהיה ישן ומצא הנחש מקום. יפ"ת:

ד  [עריכה]

מאילן זה אכל וברא עולמות. יש לדקדק וכי מי שברא את האילן לא יכול לבראות את העולם בלי אילן וי"ל שנחש אפיקורס היה והיה מאמין בקדמות והיה סובר שהאילן לא נברא מהקדוש ב"ה:

רקיע בשני ודשאים בשלישי אינן מספקן כו'. לכאורה קשה א"כ שני שולט בשלישי ונ"ל דמאחר שהרקיע מספיק מים לדשאים הוא משועבד לו כמו עבד. ועוד י"ל דה"פ והוא בניחותא כלומר שאינו מספיק הרקיע במימיו כמו שאמרו לעיל כמו שהגשמים יורדים מלמעלה כן התהום משקה מלמטה ודוק:

קרמו ואכלו עד שלא יברא. פי' מאחר שתהיו שלימים כאלהים יודעי טוב ורע א"א לברוא אחרים כמותכם עכ"ל יפ"ת. ול"נ דה"פ מכח שאמר לעיל מאילן זה אכל וברא עולמו וז"פ קדמו ואכלו כל הפירות של האילן ולא יברא עוד אחרים כמותכם ודו"ק. ועוד י"ל לפי שכל הנברא אחר חבירו שולט בנברא הקודם אבל לא יכול לשלוט בבורא עצמו לכן אמר הנחש שיאכל מן העץ ויהיה במדרגת הבורא ושוב לא יכול שום בריה לשלוט בו. ועוד י"ל דה"פ לפי שיברא הקב"ה אח"כ עוד איזו בריאה וישלוט בכם לכן תאכלו אתם ג"כ ואם יברא הקב"ה אחריכם איזו בריאה אזי תוכלו לבראות ג"כ בריאה אחרת לשלוט על האחרון ויפטרו מהן ודו"ק:

ה  [עריכה]

ונחמד העין להשכיל מכאן שמוסיף חכמה הה"ד משכיל לאיתן האזרחי. וקשה למה אמר לשון הוספה ולמה לא אמר סתם. גם לא הבנתי מה שמביא ראיה מן משכיל לאיתן האזרחי והלא מקרא מלא היה לו להביא דכתיב למען תשכילון את אשר תעשון. ונ"ל ע"פ דאי' במדרש חזית ויחכם שלמה מכל אדם זה אדה"ר ומאיתן האזרחי זה אברהם וכלכל זה יוסף ודרדע זה דור המדבר שהיה דור דעה נמצא המאוחר בפסוק היה יותר חכם משלפניו נמצא שאברהם היה יותר חכם מאדה"ר ולזה כיון המדרש באמרו ומוסיף חכמה על חכמתו דהיינו שהגיע לחכמת אברהם שהיה יותר חכם מן אדה"ר וז"ש הה"ד משכיל לאיתן האזרחי זה אברהם וכאן כתיב להשכיל נרמז שטוב הוא להוסיף חכמה עד שיגיע למעלת אברהם הנקרא משכיל הה"ד משכיל לאיתן האזרחי כנ"ל:

סחטה ענבים. נ"ל דיליף מדכתיב הכא ותקח וכתיב התם ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה וכן הוא הגירסא בשוחר טוב סחטה ענבים כו'. כל הני תנאים מתנצלים על אדה"ר איך נתן אדם לפתות את עצמו בדבר גדול כזה לז"א ר"א סחטה ענבים ולא הפרי עצמו וסבר שאין כל כך עבירה כמו הפרי עצמו ור' שמלאי התנצל שהיה מפתת אותו בדברי רצוי ודברים של טעם. ורבנין אמרי שלא היה רוצה לאכול והתחילה מייללת בקולה ומטרפת דעתו כנ"ל:

ח  [עריכה]

שמעו קולן של מלאכים כו'. ביאור המדרש כך הוא שמעו קולן של מלאכים שהיו אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן דהיינו אדם וחוה ואחר זה הוקשה להם מאי נפקותא מן האמירה זו ועוד למה החביאו את עצמם כששמעו את דברי המלאכים לזה פליגי ר"ל ור"י ר"ל אמר מת אותו שבגן כלומר שדרש מלת מתהלך לשני תיבות מת והלך לו וז"ש הולך לאותן שבגן פי' שהולך לפרוע ממנו שהיו סבורים שמיד שאכל מת ולפ"ז צ"ל שהוא בניחותא הגם שלא נעלם מן המלאכים שעדיין לא מת מ"מ אמרו זה כלומר כאילו מת כי בודאי דברי הקב"ה לא יהיה לו שום שינוי ובודאי ימות היום וכמו שדרשו גבי עשו הנה עשו מתנחם עליך שדרשו כבר שתה עליך כוס תנחומים ור"י אמר שהיא תיבה אחת והוא לשון בתמיה מתהלך לו אתמהא כלומר שהיו מתמיהים המלאכים שעדיין הולך בג"ע כי היו סבורים ביום אכלך וגו' הוא של אדם והשיב להם הקב"ה לרוח היום כו'. פי' שהוא יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים ודוק:

יא  [עריכה]

מצאו בקי מכולם. פי' עפ"ד ששמעתי בשם הגאון מוהר"ר העשיל ז"ל מקראקא על הפסוק התחיינה וגו' דה"פ לפי שתוספות מקשים אם אליהו היה כהן האיך טימא עצמו להחיות בנה של צרפית ומשני לפי שהיה יודע בבירור שיחיה אותו וא"כ הוה כפקוח נפש וא"כ ה"נ א"ל הקב"ה התחיינה עצמות פי' אם ברור לך שאתה מאמין שיחיו העצמות אזי מותר לך לטמא עצמך שיחזקאל כהן היה והשיב לו אתה ידעת פי' שאני מאמין בדבריך חלילה לי להיות מסופק ח"ו בדבריך וא"כ א"ש שהיה בקי מכולם פי' שלא היה מסופק כלל בדברי הקב"ה וק"ל:

יב  [עריכה]

אכלתי ואוכל. פי' ע"ד דאי' שהאכיל אדה"ר מן העץ לבהמות חיות ועופות ושיעור אכילה בכזית והתנצל אדה"ר שלא אכל כולה רק פחות משיעור וזה שאמר האשה אשר נתתה וגו' פי' האשה אכלה ממנו וגם לכל הברואים נתתי ממנה וא"כ זה שאמר אכלתי ואוכל פי' שהאכיל לבהמות ולא הגיע עליו שיעור כזית וחצי שיעור מותר וזה שאמר לא אכלתי שיעור אכילה להתחייב עליה. שמעתי בשם גדול אחד. א"נ י"ל ע"ד שכתבתי לעיל שאמר הנחש קדמו ואכלו כדי שלא יברא הקב"ה עוד בריות אחרים שישלטו בכם וז"ש ואוכל פי' שיאכל עוד פי' שהתנצל ואמר דברי הנחש וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף