ידי משה על במדבר רבה/ב

ידי משה על במדבר רבה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה ב

פיסקא: ג  ד  ה  ז  ט  י  יג  טו  טז  כג  כה  כו  

ג  [עריכה]

דגלים כמלאכי השרת. כדכתיב גבייהו דגול מרבבה כדבסמוך:

אפי' אדם מדלג מהלכה להלכה. פי' שלא יאמר אדם איך אלמוד למשל ספר הזוהר שיש בו כמה מאמרים חמורים בלי מבין וצריך אני לדלג אותן מ"מ עלי אהבה וק"ל:

ד  [עריכה]

שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל. פירוש גדר ערוה שמתוך הדגלים היו מכירים את אבותיהם ואת משפחותם. ובחנם דחק בעל מ"כ. ולי בן המחבר נראה לפי דאי' ברש"י וישא בלעם את עיניו ביקש להכניס בהם עין הרע וירא ישראל שוכן לשבטיו עלה בלבו שלא לקללם עוד א"כ מכח הדגלים לא הכניס בהם עין הרע וא"כ זה היה להם גדר גדול ודו"ק. פי' מכח הדגלים שראה בלעם כדכתיב וירא בלעם את ישראל שוכן לשבטיו פי' לדגלו:

ה  [עריכה]

שהם יראים ומושלמים. ודרש ירושלים לשני תיבות ירא ושלם:

ז  [עריכה]

דומה לכחול. פי' לא שחור ממש אלא לכחול אבל בסמוך גבי יוסף נאמר שחור עד מאד שהוא שחור ממש:

ט  [עריכה]

אל תרחיקו מן הארון יותר מאלפים אמה כדי שתוכלו להתפלל לפני הארון בשבת. ולעיל בפרשת כי תשא יליף ג"ש שהרחיק משה את האהל מן המחנה ג"כ אלפים אמה זה היה ג"כ טעמו בשביל שיוכלו לבוא להתפלל לפני הארון דאי' בגמ' ומשה יקח את האהל שלקח את הארון וק"ל. עי' לעיל סדר כי תשא פ' מ"ה מה שכתבתי שם:

י  [עריכה]

ושלישים יסעו כצ"ל. ודרש ושלישים לשון ממשלה וגבורה כמו ושלישים על כולי והם היו גבורים כמו שהביא ראייה מפסוק עורה את גבורתך וק"ל:

שהוא מלא ברכה כדי לפרנס. פי' שהוא ברכה של אכילה דכתי' שבע רצון משא"כ באשר דכתיב ברוך מבנים אשר וטובל בשמן רגלו נמצא הברכה של אשר הוא רק שמן ולא פרנסה של אכילה לכן הוצרך לשכון מן צד נפתלי בשביל פרנסתו וק"ל:

יג  [עריכה]

והיה מספר הסופר כמספר התורה. פי' שבא לתרץ מה שהקשו ב' קושיות. א' למה אמר הושע הנביא ברכת חול הים לישראל והוא מכונה ליצחק ועוד הוקשה מה שאמר הושע והיה מספר והדר אמר ולא יספר. לז"א א"ת מספר אלא מי ספר וה"פ והיה מספר בני ישראל נתבקש להם. פי' שבקש הושע שני ברכות מה שכתוב בספר האחד ברוך תהיה מכל העמים והשני בקש שיהיה אשר לא יספר מרוב ולא ימד ולפ"ז יתורצו כל הב' קושיות ודו"ק. אי נמי י"ל שה"ק כמספר התורה פי' כי אותיות התורה המה ששים רבוא כמנין של ישראל:

שכך א"ל ע"י משה ברוך תהיה מכל העמים. סיפא דקרא קדרש דכתיב אשר יאמר לא עמי:

הוי והיה מספר בני ישראל כחול הים. פי' הא לך פירוש של חול הים והדר מפרש עפר הארץ וכוכבי השמים:

טו  [עריכה]

והיה במקום אשר יאמר להם גו' והיכן נאמר להם וכו'. הוא כמו ד"א פירוש שמתרץ ג"כ מה שאמר והיה מספר זה קאי על והיה במקום אשר יאמר לא עמי פי' כשחטאו בעגל אז היה להם מנין כדי לידע הנותרים ודורש זה ענין עד מה אם בשעה פי' מה אם חטאו נמנו כדי לידע הנותרים מכ"ש אם הם כשרים. פי' אז לא יהיה להם מספר והיה במקום וגו' פי' תחת שהיה להם מספר כשהיו נקראים לא עמי אלא עמך כדכתיב כי שחת עמך כשהיו עושים רצונו והיו נקראים עמי ואז יהיה ג"כ במקום שהיה להם מספר לא ימד ולא יספר ודו"ק. זה הוא מכוון המדרש:

טז  [עריכה]

שהוא אומר שאינו הווה לכם לאלוה לאומר כצ"ל לא אמר. פי' לא אמור זה כמו שאתה סבור אלא מהו וכו':

כג  [עריכה]

ר"ע אומר על ההקרבה מתו שנאמר בהקריבם אש זרה ר"י אומר על הקריבה מתו שנאמר בקרבתם לפני ה' וכן הוא בת"כ. וקשה האיך יפרש כל חד פסוק שמביא חבירו ואין לו שחר כלל. ונ"ל דה"פ דאי' בת"כ ויאמר משה וגו' שאו את אחיכם מקו' שאין כהני' רשאים לכנוס זהו לפני ולפנים האיך לוים רשאים לכנוס ומשני בא מלאך ונגפן ודחפן לחוץ לעזרה ומשם נטלו אותן מישאל ואלצפן ע"כ. רק שעל זה קשה ממה דאיתא בגמ' דיומא וז"ל מעשה בההוא כהן שהיה מעריך בחוץ והכניס ושמח שמחה גדולה וביציאתו ניגף שבא מלאך וחבטו ומקשה הריטב"א והא איתא בספרי וכל אדם לא יהיה באהל מועד אפילו מה"ש שפניהם כפני אדם לא יהיה באהל מועד בשעת הקטרת הקטורת. ומשני ב' תירוצים. א' שמדייק הגמ' ביציאתו פי' שכבר היה נגמר ההקטרה ועוד י"ל לפי שלא היה הקטורת כדינו היה רשאי המלאך להיות שם עכ"ל. והנה לר"ע היה קשה קושיא זו של הריטב"א האיך היה רשאי המלאך לבוא שם לנגפן אלא ע"כ שמתו על ההקרבה פי' שהקטורת לא היה כדינו ופסוק בקרבתם מפרש כדאיתא בקרבן אהרן שפירושו שהיה בזמן ההקרבה משא"כ איפכא ליכא למימר שהקטורת היה כדין ובקרבתם פירושו בשביל שנכנסו לפני ולפנים ז"א דא"כ האיך היה יכול המלאך לכנס לשם. ור"י ס"ל לעולם הקטורת היה כדין ובהקריבם פי' בזמן שהקריבו הקטורת. וא"ת האיך נכנס המלאך. זה לא קשה אליבא דר"י שהוא ס"ל תירוץ אחר על קושיית הת"כ מקום שאין הכהנים וכו' לפי דאיתא בסוף עירובין הכל נכנסים להיכל לתקן ולעשות רקועים למזבח רק שמצוה לכתחלה בכהנים אם אין שם כהנים לוים נכנסים וכאן היה טומאת מת ואין הכהנים רשאים ליכנס א"כ היו רשאים הלוים ליכנס ואזיל ר"י לטעמיה שלה יטמא רשות פי' שאם לא ירצה הכהן לטמא עצמו אזי הוא בקדושתו כדפי' הראב"ד שאמרה התורה לה יטמא אם ירצה לטמא עצמו לא יהיה לו עבירה מזה משא"כ אם אינו מטמא מצוה יחשב לו אי נמי לא היו הכהנים רוצים ליטמא להם ואז שפיר נכנסו הלוים ואין צריך אתה לדחוק ולומר שבא מלאך ונגפן ואם כן לר"י שאזיל לשיטתיה שלה יטמא רשות אתי שפיר הלימוד שמתו על הקריבה ולעולם הקטורת היה כדינו ודו"ק מה שאין כן לרבי עקיבא דסבירא ליה חובה נשאר לנו קושיית הת"כ מקום שאין הכהנים וכו' ועל כרחך מוכרח אתה לומר שבא מלאך וקשה והאיך רשאי המלאך לבוא שם בשעת הקטרת הקטורת אלא ע"כ שמתו על ההקרבה פי' שהקטורת היה שלא כדין ודו"ק היטב כן נראה לי בן המחבר:

כה  [עריכה]

אכילה וודאית. פי' שהיה ניזונית כמו שזן המאכל את האדם ומביא הפסוק ע"ז באור פני מלך חיים וחיים הוא מזון כדכתיב ונחיה ולא נמות כן פי' בעל ש"י בירושלמי:

כו  [עריכה]

ויכהן אלעזר ר"י בשם ר"א אלו היו להם בנים קודמים לאלעזר ולאיתמר שכל הקודם בנחלה וכו'. וקשה להבין מאי קמ"ל התורה כאן בזה והלא הוא מצד הסברא כל הקודם לנחלה וצ"ע. ונ"ל ליישב לפי שפתח הקרא אלה בני אהרן המשחים אשר מלא ידם לכהן וימת נדב ואביהוא ובנים לא היו להם לפי דאיתא בירושלמי והדד שמע כי שכב דוד וכי מת יואב למה גבי דוד נאמר שכיבה וביואב נאמר מיתה ומשני דוד שהיה שמן הקודש על ראשו גנאי לומר עליו מיתה משא"כ יואב ובגמ' דב"ב משני דוד שהניח בן כמותו הממלא מקומו לא נאמר בו מיתה משא"כ יואב ופירוש בש"י ע"כ הא והא בעינן ותרוייהו מעכבי דאל"כ קשה והלא גבי יעקב שהניח בנים כמותו ומ"מ כתיב גביה מיתה אלא ע"כ מטעם שמן המשחה וא"כ ה"ק אלה בני אהרן המשוחים וגו' וימת נדב ואביהוא וקשה הואיל ונמשחו בשמן הקודש האיך אתה רשאי לומר גבייהו מיתה לז"א ובנים לא היו ותרוייהו בעינן רק שקשה והא בעינן שיהיו להם בנים הממלאים מקומו וכאן הא שימשו אלעזר ואיתמר לזה אמר ר"י בשם ר"א אלו היו להם בנים היו קודמים ואם כן היו ממלאים מקום אביהם ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף