טעמא דקרא/שמות/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יד

פרשת בשלח

ה[עריכה]

ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה וגו'. פתח במלך מצרים וסיים בפרעה, ובאמת צריך טעם דבהרבה מקומות כתיב מלך מצרים ובהרבה מקומות כתיב פרעה ובכמה מקומות כתיב שניהם פרעה מלך מצרים, ונלענ"ד דהכלל בזה (אף שלא בדקתי עדיין בכל המקומות אבל כפי הנראה ברובן הכלל נכון) דבמקום שהוא בא לטובת ולצורך עמו נקרא מלך מצרים ובמקום שבא לטובת עצמו או לעקשנותו ושגעונותיו מצד עצמו נקרא פרעה כגון ויאמר מלך מצרים למילדות וגו' היינו שסבר שהוא טובת עמו כדי שלא ירבו בנ"י עליהם ולכך נקרא מלך מצרים, וכגון ויחזק לב פרעה וכה"ג שם הבין בעצמו שאין המכות האלו טובת עמו רק מצד עקשנותו וגאותו לא רצה לותר ולכך נקרא פרעה וכן ויהי בשלח פרעה לא שלח עבור טובת עמו רק שנתיירא מעצמו שהוא בכור שלא ימות כדאי' במכילתא, ובפסוק ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדוף כתיב שניהם שנתקע בדעתו שזה גם טובת עמו כדאי' במכילתא א"ל לקינו ונטלו ממוננו כו' וגם מצד כבוד עצמו וגאותו ולכך כתיב שניהם, ובהכי א"ש גם כאן ויגד למלך מצרים היינו המגיד בא להגיד לו מצד שהוא מלך מצרים וברחו עבדיהם אבל ויהפך לבב פרעה מצד עצמו שנפגע בכבודו שרימו אותו וברחו ממנו. ועי' רבנו בחיי ר"פ מקץ פ' ופרעה חולם.

ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה וגו'. תמוה מה נתחדש לו הרי כבר אמר תחלה יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם והיינו שדעתכם לברוח כמש"כ הרמב"ן שם וגם אח"כ כשהסכים אמר רק צאנכם ובקרכם יוצג והיינו כדי שלא יברחו ובסוף באין ברירה הי' מוכרח לשלוח את כולם ומשה אמר לפרעה שיכריז עד כאן הייתם עבדי פרעה מכאן ואילך אתם עבדי הקב"ה כדאי' בילקוט כאן וא"כ מה נבהל עתה שברחו. וי"ל שהי' איכפת לו שיאמרו שישראל הצליחו לרמותו כמ"ש בירו' ב"מ פ"ד ה"ג גבי יותר משתות בטל מקח ופריך מכר לו שוה ה' כו' יכול מימר לי' חד דינר איגרבת סב דינרך ומשני יכול מימר לי' לית איקרי דיהון ברייתא אמרין פלוני איגחוך והיינו שהוא בושה גדולה שיאמרו דהצליחו לרמותו.

כי שלחנו את ישראל מעבדינו. משמע שרצו להחזירם לעובדם, ובסוף כתיב אמר אויב כו' אריק חרבי תורישמו ידי משמע שרצו להורגם ואיך יחזרו לעובדם. וח"א רצה ליישב שלא אמר מעבדינו אלא לפתותם שירצו ללכת, ובסוף דכתיב אמר אויב היינו אמר בלבו ולא גילה להם, ולא יתכן דבמכילתא דרשב"י (עמוד ע"ט) איתא אמר להם לשעבר הייתם הורגים אותם ומחיתי בכם אבל עכשיו אריק חרבי וגו' אלמא שאמר להם ונראה דלאחר שנכנס לים והקיפוהו המים עלתה חמתו להשחיתם ורצה להורגם לנקום מהם אע"פ שמפסידים עבדותם.

כא[עריכה]

ויבקעו המים. פירש"י (ממכילתא) כל מים שבעולם נבקעו ויל"ע לאיזה צורך נעשה הנס שכל המים יבקעו. וי"ל שאילו נבקעו רק בים סוף לא הי' עולה בדעת המצרים לרדוף אחר ישראל כי בודאי שהנס לא נעשה עבורם אבל השתא שכל המים נבקעו סברו שיש איזה סיבה שהמים נבקעין ולא עבור ישראל שהרי כל המים נבקעו ולכן רדפו אחר ישראל וזה שהקב"ה רצה.

כח[עריכה]

וישובו המים וגו' לא נשאר בהם עד אחד. בפדר"א פמ"ג אי' שפרעה נשאר וזהו עד אחד ולא אחד בכלל, והא דכתיב בתהלים ק"ו ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר ושם קל"ו ונער פרעה וחילו בים סוף י"ל דבאמת המים כיסו גם לפרעה אלא שאח"כ הצילו הקב"ה משם בנס וכ"ה הלשון בפדר"א והעמידו הקב"ה מבין המתים לספר כחו ועי' מכילתא כאן ושו"ט פק"ו דפליגי תנאי בזה, וכ"ה בהדיא במדרש ויושע (או"מ ע' קנ"ד) הורידו למצולות ים ועיכבו שם נ' יום כו' ואח"כ העלו מן הים והמליכו על נינוה.

יל"ע לאיזה צורך הי' צריך לבקוע את הים היד ה' תקצר לשפוך את מי הים על המצרים בלי לבקוע את הים [ואע"ג שעיקר הנסים היו בשביל ישראל לחזק את האמונה כמש"כ ולמען תספר וגו' מ"מ פשט' דקרא כתיב כאן וידעו מצרים כי אני ה' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ולגבי המצרים מאי נ"מ איך היו נטבעים]. וי"ל דהקב"ה רצה להראותם דכשרוצה להעניש אדם אין צורך לילך אליו אלא הוא בעצמו רץ למקום העונש כמ"ש ויבואו אחריהם כל סוס פרעה וגו' ומצרים נסים לקראתו, וכעין זה יל"ע עמש"כ רש"י בסוף הפרשה גבי עמלק שהיו העמלקים מחשבין את השעות באיצטרולגיאה באיזו שעה הם נוצחין והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות ויל"ע למה הוצרך להעמיד חמה בשביל זה כלום אין הקב"ה יכול לעשות שלא יועילו בכשפיהם בלי להעמיד את החמה וי"ל שהקב"ה רצה להראות להם שאין יודעים כלום כי כל המזלות תלוי ברצונו וכשהוא רוצה משתנה המזל ואין יודעים כלל כמ"ש (קהלת ג' י"ח) לברם האלקים ולראות שהם בהמה המה להם ע"ש במפרשים. עי"ל שהי' כן כדי שהמצרים יכנסו לתוך המים שאם הי' נבקע פתאום היו רואים שזה נס והיו בורחים מיד אבל עתה חשבו שזה ע"פ טבע שע"י הרוח נבקע המים ויוכלו לעבור.

כט[עריכה]

והמים להם חומה. ובמכילתא חמה כתיב אמרו הללו עובדי ע"ז עברו בים (פי' בבעל הטורים מפני פסל מיכה שעבר עמהם בים כמ"ש בסנהדרין ק"ג ב'}}. וקשה למה בפסוק כ"ב שעברו בתוך הים ביבשה כתיב חומה מלא ורק כאן כתיב חמה חסר. וי"ל דבפעם הראשון שעדיין לא נטבעו המצרים לא הי' קשה שעובדי ע"ז ג"כ עוברין שהם נטפלין לישראל כמ"ש בחולין ז' א' כך עושין לבני לוי' ונחלק אפי' לגוי, אבל כאן שהמצרים טבעו איתא בשמו"ר פכ"א ס"ז שטענו הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז למה הללו נצולין והללו נטבעין ובזה הים נתמלא עליהם חמה עד שהשיבם הקב"ה בזכות התורה כמ"ש במכילתא שם.

ל[עריכה]

וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. פסחים קי"ח ב' אמרו כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולין מצד אחר א"ל הקב"ה לשר של ים פלוט אותן ליבשה אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה (פרנסה לדגים) וחוזר ונוטל ממנו א"ל אתן לך א' ומחצה שבהן (אצל סיסרא שהי' תשע מאות רכב) א"ל רבש"ע יש עבד שתובע את רבו א"ל נחל קישון יהא לי ערב. וקשה מה הוצרכו לכך והרי הי' יכול אחר שפלטן ליבשה לחזור ולגורפן לים כמו שעשה אצל סיסרא ויהי' פרנסה לדגים. וי"ל שעונש זה לא הגיע למצריים דסגי שנטבעו פעם א' ולכך הי' מוכרח לחכות למחנה סיסרא שהגיע להם עונש טביעה. וקשה א"כ אמאי הגיע למצרים שאחר הטביעה יזרקום ליבשה הרי הן רק טבעו לישראל במים. וי"ל שזה מדה כנגד מדה שאמרו בשמו"ר פ"ב סי' ה' שאחר שהיו מטביעין אותן במים היו מוציאין אותן וכובשין אותן בבנין ולכך גם להם פרע הקב"ה שאחר שנטבעו במים חזרו ונזרקו החוצה וכדאי' בשו"ט רפכ"ב שכ"א מישראל הי' נוטל כלבו והולך ונותן את רגלו על צואר של מצרי והי' אומר לכלבו אכול מן היד שנשתעבדה בי אכול מן המעים הללו שלא חסו עלי.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)