חתם סופר/פסחים/נה/ב

חתם סופר פסחים נה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ש ר"מ אומר כל מלאכה שהיא לצורך המועד גומרה בי"ד ושאינה לצורך המועד אסור צע"ק לשי' רש"י דלעיל דבמנהגא לא שייך לשון אסור איך נקט הכא איסורא והי' נ"ל דרישא דבריתא לאחר חצות איירי וכשי' הסוברים דגם אחר חצות מותר לגמור לצורך המועד דלא כרא"ש וע"ז קאמר דשאינו לצורך המועד אסור מדינא אחר חצות ואח"כ קאמר דקודם חצות מותר כ"ז במקום שנהגו היתר ומדייק הש"ס במקום שנהגו הא דשרי לגמור שלא לצורך המועד הא לא נהגו לא יגמור שלא לצורך המועד כמו אחר חצות ויובנו היטב דברי רש"י לא נהגו לא אפי' גמר דהא בגמר קיימי' עכ"ל דלפי הנראה משטחיות לשונו משמע דבמקום שלא נהגו אסור בכל גווני ופלגתא במקום שנהגו כדעת הרמב"ם ובאמת שיטת רש"י בשמעתין אינו כן כמ"ש בדבור שלפני זה גומרה בי"ד במקום שלא נהגו עכ"ל אע"כ כנ"ל דרישא אחר חצות אוסר לגמור שלא לצורך וסיפא מתיר במקום שנהגו היתר ומדויק דבשלא נהגו אסור והיינו לגמור שלא לצורך וזה ברור למעיין ועמרש"ל בשממתין. אבל ראיתי להר"ן שאוסר להדי' אחר חצות בכל גווני ולדידי רישא ע"כ קודם חצות ובמקום שלא נהגו לעשות וס"ל דשייך שפיר במנהג לשון איסורא וכהתו' דלעיל דמאי דמקשה הש"ס תנא תני מנהגא ואת אמרת איסורא ה"פ לחזי היכי נהיג כן צ"ל לדעת הר"ן וקשה לפ"ז איך כ' דפלוגתא במקום שלא נהגו לעשות דלר"מ אוסר בג' אומניות לחזי היכי נהוג וכמ"ש ה"ה ע"ז פ"ח מה' י"ט וצל"ע ועפר"ח סי' חס"ח:

שכן עולי רגלים מתקני' מנעלי' בחש"מ. כ' תו' בפ' מי שהפך מייתי הך בריתא ופריך עלה לבלר לשתרי נראה שרצו בזה דלא נימא עולי רגלים לאו דוקא ואורחא דמלתא נקט א"נ דוקא עולי רגלים ולא אחר שלא יכנס למועד במנעלים קרועים ויתקנם קודם המועד וא"כ מי שלא היה אפשר לו לתקנם שרי מיהת כמו ספור וכבוס לכן כ' דשם פריך לבלר תשתרי ומאי פרי' דלמא דוקא מה דשרי במועד להדיא כגון תפירה שההדיוט תופר כדרכו א"כ מקלינן בע"פ אפי' לאומן וכן ספור וכבוס דאפי' בחש"מ שרי מדינא לכל אדם רק שלא יכנס למועד כשהוא מנוול ובע"פ דליכא למגזר שרי משא"כ לבלר גם בחש"מ לא התירו אלא למצוה דכל הני דחשיב במתני' דמ"ק מצוה איכא והמצוה דוחה לחש"מ מה"ת להתיר בע"פ ומאי מקשה ועכצ"ל מתיקון מנעלים פריך דאע"פ שלא התירו בחש"מ אלא משום מצוה ואפ"ה ילפי' מיני' ע"פ וה"ה היה לן למשרי לבלר ות"ק נמי לא פליג אתיקון מנעלים אלא משום דלא ילפי' תחלה מסוף אבל תיקון מנעלים מתיר בע"פ רק לא רצעני' א"כ לבלר נמי כן צריכין לפרש וא"כ שפיר מוכח דאסור לתקן מנעלי' בחש"מ ועולי רגלים דוקא משום מצוה לא זולת והאש"נ דלא מייתי תו' ק' הש"ס דהתם מכותל הגוהה ליפול ע"ש וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף