חתם סופר/כתובות/כ/ב

חתם סופר כתובות כ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה אומר זה כ"י וזה כ"י של חבירי וכו' בירושלמי מפרש דכ"ע ס"ל על מנה שבשטר הם מעידים אלא שפליגי בזוכר מתוך השטר וכמ"ש תוס' סוף ד"ה ור"י אומר אעפ"י שאין זוכרה. והרמב"ם פ"ח מהלכות עדות כ' כשאין כ"י יוצא ממ"א נאמנים לומר אין אנו זוכרים ופסול והו"ל כחרשים ובשכ"י יוצא ממ"א לא מהימני. ודבריו צ"ע באמת במ"ש שאין זוכרים פסול והו"ל כחרשים מה בכך הא כ' לעיל דאפי' אינם קיימים מועיל מד"ס מיהת וא"כ ה"נ. ובכ"מ ר"ל דס"ל כהירושלמי הנ"ל ומיירי שכל א' מעיד רק על כ"י עצמו וכיון שאינם זוכרים ולא מצי להעיד על מנה שבשטר ממילא ליכא על קיום רק ע"א. ודבריו תמוהים דא"כ אמאי כ' ובשכ"י יוצא ממ"א אינם נאמנים. משמע אי מהימני פסול. ומ"ט בזה כיון שהשטר מקוים בקיום גמור. ועוד למה לי כ"י יוצא ממ"א אפי' בצרוף א' מן השוק סגי. אע"כ לא ס"ל להרמב"ם כהירושלמי. אלא נהי משום תיקון העולם תיקנו דמתו העדים חותכין דיני ממונות. והה"נ בשנשתתקו או נתחרשו. אבל כשהם קיימים בפנינו ואינם זוכרים על זה לא תיקנו דמידי דלא שכיחא הוא וגם נראה כמזויף כיון שא"א להם לזכור מתוך השטר ואפשר לזייף בכה"ג שיהיו עדים עצמם טועים בכ"י עצמם כמבואר כן בב"ב קס"ז ע"א. ומ"ש הרמב"ם הרי הם כחרשים צ"ל ה"ה כחרסים היינו כחספא בעלמא וכן מצאתי ג"כ. ונ"ל ראי' מש"ס מדפריך פשיטא ולא משני הוי סד"א לפרש מתני' כהירושלמי. אע"כ פשיטא להש"ס דאי הוי ס"ל לרבי דזוכר מתוך השטר לא מקרי זכירה אפי' צירוף א' מן השוק איננו מועיל ודלא כהירושלמי:

כשתמצי לומר לדברי רבי וכו'. לא נ"ל דפליגי בכוונת לשון העדים דמסתמא זוכרים הם כנ"ל ולכל הפחות מידי ספיקא לא נפקא שמתוך השטר יזכרו המנה ומכ"ש כשמעידים בהדיא על מנה שבשטר. אלא רבי ס"ל נהי שכוונתם על מנה שבשטר מ"מ אכתי דלמא אותו שטר שחתמו על אותו המנה כבר נפרע וזייף זה מן אותו השטר שהי' בידו. ולעולם האי שטרא אחרינא. וע"כ צריכים הם להעיד על כ"י שזה הוא והו"ל רק ע"א על כל כ"י משו"ה בעי צירוף אחר. ורבנן ס"ל כולי האי לא חיישינן בקיום השטר דקיל. ר"ל כיון דעכ"פ אית לן סהדי דהאי הלואה משך זה ביניהם וגם נכתב שטר ביניהם וגם יש ע"א על כל חתימה וחתימה תו לא חיישינן. והאש"נ דקאמר מהו דתימא ספוקי מספקא לי' קמ"ל וקשה מה"ת לומר ספוקי מספקא לי' ואי יש סברא לומר כן מנ"ל דלאו הכי הוא. וי"ל משום דבב"ב ק"ע ע"א לחד לישנא איכא סברא דס"ל לרבי מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו ולהך לישנא ע"כ א"א לומר כנ"ל דרבי מודה דעל מנה שבשטר הן מעידים אלא שמחמיר בקיום השטר טפי מרבנן וחייש שמא פרע וזייף את זה. ז"א דהא רבי מיקל בקיום וס"ל מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו. וע"כ צ"ל דטעמא דרבי משום דמפרש לשון העדים וכוונתם שמעידים על כ"י וא"כ י"ל דרבי מספקא לי' בכוונת העדים קמ"ל שאין זאת הגי' עיקר וע"ש נ"ד ע"ב ובגירסת מהרש"א שם. וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף