חתם סופר/חולין/נא/א

חתם סופר חולין נא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המוציא מחברו עליו הראי' פירש"י סתמא דמילתא כל זמן דלא יהיב דמי לא יהוב לי' תילתא נ"ל הא דפשיטא כל כך בטבח טפי מבעלמא עיין תוס' שבועות מ"ח ע"א ד"ה רבי יהודה נראה היינו טעמא משום דאיכא כמה ספיקא טרפות בסירכות וכדומה שאין הספק בזמן מתי נולדו אלא הטרפות בעצמו מסופק ובהא המוציא מחברו עליו הראי' והמוחזק יחזוק בשלו ע"כ לא יהיב לי' חיותא עד דיהיב לי דמי ועיין פלוגתת ר' אפרים ורמב"ן בזה ברא"ש דשמעתין. ומ"מ מה שסיים רש"י דמספיקא לא מפקינן ממונא מחזקה הוא תמוה הא במסקנא דפ' המדיר לא משום מפיק ממונא מחזקה הוא דאפי' לא יהיב טבח דמי נמי מוציאין מן הטבח הואיל ונולד הספק ברשותו וצ"ע להבין דברי רש"י:

עליו הראי' כ' תוס' דבשואל לא שייך נולד הספק ברשותו דכל היכי דאיתי' הוא ברשות המשאיל עיין מ"ש הרא"ש פ"ק דפסחים בשם רבנו יונה וע' תוס' ב"מ ק"ג ע"א נראה כסותר למ"ש כאן ואין כאן סתירה התם מיירי מחזקת ממון ובוודאי אין להוציא מיד השואל והכא מיירי מחזקת רשות ונקרא רשותו של משאיל וק"ל:

נפלה מן הגג וכו' אר"ה וכו' אין חוששין וכו' אע"ג דכבר אר"ה חדא זימנא בא זאב ונטל בני מעים אין חוששין שמא במקום נקב נקוב משום דנשחטה הותרה קמ"ל הכא אפי' היכי דאיכא לעמוד עליו ע"י המתנת מעל"ע אפ"ה אין צריך להמתין והיינו דהאריך רש"י לאתויי מתניתין דלקמן והא דלא תנן במשנתינו דמיירי בטרפות בהמה המתנה מעל"ע משום דמשנתינו מיירי בבהמה שכבר נשחטה כדמסיים כל שאין כמוהו חי' שאין אחרת כיוצא בה חי' שהבהמה זו כבר נשחטה כ"כ הראשונים שם וא"כ לא מצי למיתני שימתין מעל"ע ותנן לקמן גבי עוף הנדרס:

שגרונא שכיחא וכו' הר"ן לקמן גבי הלכה אינה צריכא בדיקה. משמע דגרס בה"ג האי אומרתא דנפלה וכו' הי' לו גירסא בהיפוך והלכתא חוט השדרה שכיחא שגרונא לא שכיחא פי' גבי נפלה וא"כ לדינא ליכא נפקותא בין ה"ג דמוקי לה בנפלה ובין תוס' דמוקי בלא נפלה ובה"ג שלפנינו אין הגי' כן:

בית הרחם אין בו משום ריסוק אברים הרמב"ם פסק דבנפלה לא חיישינן לאבר בית הרחם משום ריסוק שהוא ספוגות וכ' הריב"ש דרמב"ם פי' כן בדר"נ בית הרחם אותו אבר אין בו משום ריסוק ומ"מ מייתי שפיר סייעתא מזב ומעגל שנולד בי"ט דממילא הוא כיון שבית הרחם ספוגי שוב ליכא למיחש לולד ג"כ ע"ש ומ"מ גם לפי' זה ק' ק' תוס' הא חזינן רוב בהמות חיים אחר לידה ופשיטא שאין ריסוק לא בולד ולא בהאם. וצ"ל כתי' תוס' דמיירי דחזינן ריעותא בולד שאינו הולך או כתי' הר"ן דה"א דהוה מיעוט המצוי ועל זה ק' לתוס' מאי מייתי מזב התם ליכא ריעותא וכן ק' להר"ן דמשום מיעוט המצוי לא נטהר הזבה וצריכים ג"כ לתי' תוס' גם להרמב"ם אליבא דהריב"ש:

אמנם רמ"ך כ' דרמב"ם מפרש ג"כ בית הרחם אין בהולד משום ריסוק אברים כפשוטו כמו שמפרשים כל הפוסקים אלא ממילא מבואר דבית הרחם ספוגות דאל"ה הי' הולד כמו עוף הנדרס אע"כ בית הרחם גופי ספוגיית הוא ולהרמ"ך אין להרמב"ם ראי' למאי דס"ל דאפי' לא מיטרפי' בי' שייך בי' ריסוק איברים אם נשתנה וזה אין מוכרח משא"כ להריב"ש אמנם לשון ר"נ משמע כהרמ"ך דהא אידך דר"נ אמר בית המטבחיים אין בו משום ריסוק אברים וקאי אהבהמה ולא אבית המטבחיים ה"נ קאי אהולד ולא אבית הרחם. הנה מ"ש תוס' דלמא חי אח"כ הרבה וכ' מהרמ"ל דבתי' ב' של תוס' לא מיתרץ הך קושי' ונלע"ד דאתי' קמא סמכו תוס' אלא אתי' קמא יש לפקפק שכ' דהו"ל לחושבו אונס התינח אי הוה בית הרחם כנפלה מהגג ובנפלה נהי דאיכא דלא נתרסקו אבריהם כששהתה מעל"ע ונבדקו מ"מ גם אותן שלא נתרסקו מ"מ כאיב להו' החבט טובא ואי הוה בית הרחם דומה לנפילה נהי דלא מת שהרי חי כמה שנים אח"כ מ"מ האי יומא כאיב לי' וה"ל מחמת אונס. אלא שע"ז אנו דנין ואנו אומרים כל ולד שאין בו ריעתא אינו בגדר נפילה ולא כאיב לי' בית הרחם ולא מידי אפי' אונס לא מיחשב. אך אותו שאינו עומד ביומו אפשר ההוא הוא בגדר ספק נפילה וצריך שיהוי ובדיקה מעל"ע ואיך מוכח בהיפוך מזה מתינוק שנולד התם ליכא ריעותא ואינו בגדר נפילה ואפי' אונס ליכא משו"ה מטמא בזיבה, משו"ה נאדו תוס' והוסיפו אתי' קמא דהזיבה גופי' הוה ריעותא דליחשבי' כנפילה לא כמרוסק אלא כנפיל' ואפי' שהה וחי כמה מ"מ אי איכא למיחש בבית הרחם היו לנו לומר נהי שאיבריו לא נתרסקו שהרי חי מ"מ כאיב לי' וה"ל מחמת אונסו ומיושב ב' ק' תוס'. ומהרש"ל ביש"ש האריך בו ט"ז בי"ד סי' ט"ו וכוונת מהרש"ל דר"נ לא מיירי אלא בולד בריא אולם אבל ולד חלוש בטבע לא מיירי. והנה כשנולד ולא נתבררו סימניו שכלו לו חדשיו כי לא נגמרו סימניו כגון קרנים וכדומה כעין שעריו וצפרניו באדם. ועל כרחנו להשהותו ז' ימים וביום השמיני איגלא מילתא למפרע שכבר כלו לו חדשיו ביום לידתו ומדלא גמרו סימניו שהרי איגלאי שחדשיו כלו ומ"ט לא נגמר בסימניו ש"מ שטבעו חלש ובהא לא העיד ר"נ שלא נתרסקו אבריו וא"כ צריך בדיקה אחר מעל"ע וס"ל למהרש"ל שהה ועמדה כיון דאיכא תרוויהו לא צריך בדיקה ע"כ בעינן שיפריס ג"כ עג"ק ויהיו שהה ועמד ומותר בלא בדיקה ולחנם נתלבט ע"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף