חתם סופר/חולין/כט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png כט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאני לענין טרפה דבעינן רוב הנראה לעינים צע"ג לומר דיהי' מותר לאכול ועדיין לא הגיע לשיעור טריפה ויכול להרבות כחול ימים. ועיי' תבואת שור. וי"ל דרבא תי' לפי מאי דהוה ס"ד דרב לקמן מ"ד ע"ב לשער טרפות הקנה ברוב עובי' וכ' תורת חיים דמ"מ הכשר שחיטה אינו אלא ברוב חללה ע"ש וא"כ משכחת דמטרפה ברוב עובי' הנראה לעינים ועדיין לא הגיע לחצי חללה הכשר שחיטה והבן זה:

הי בחולין והי בקדשים נ"ל דנפקא מיני' לאוקימתא דמתני' ריש מכילתין הכל שוחטין דאוקמתא היותר מרווח היא אוקמתא דרבה בר עולא. אלא דלעיל ג' ע"ב מסיק להך לישנא דהכא עיקר אדרבא התם עיקר דבקדשים קאי. וחולין שנעשו עטה"ק לאו כקודש דמי ע"ש והשתא אי מצינו דריש פרקי' דהשוחט בקדשים עסק ובא ש"מ דאורחי' דתנא לאשמעינן הכא מילי דשחיטת קדשים עיקור וקמה גם נצבה אוקמתת רבה בר עולא מיהו גם הכא מסקינן דסיפא בקדשים ולא רישא:

<מהדורה תנינא> שאני לענין טרפה דבעי' רוב הנראה לעינים. לפ"ז הכשר שחיטה בפלגא, ולא מיטרפה עדיין עד רובא. משכחת לי' בנזיר כ"ט דמ"ד כדי לחנכו במצות מצי סבר יש שחיטה לעוף מן התורה. והכהן ימלוק חצי סי' אחד וישחוט חצי האחר והרי הוא שחוט ומלוק ואין כאן טרפות. ומיושב ק' תוס' לעיל כ"ח ע"א ד"ה ר' היא. ואולי אסור לעשות כן דא"כ ה"ל הבדלת בשני סי' ולא יבדיל כתי' ועוד אם ימלוק תחלה ע"כ ישבור גם המפרקת מיד אחר שמלק הסי' שאחורי עורף, וא"כ כבר נטרף ע"י מפרקת טרם שישחוט חצי סי' השני' ואם ישחוט תחלה חצי הסי' ה"ל מום ואסור למולקו אח"כ אע"ג דבעופות אין מום פוסל מ"מ הא ה"ל כמחוסר אבר כיון שנעשה בו הכשר כן י"ל אבל באמת תמוה לומר כן דיהי' מותר באכילה ע"י חצי סי' ועדיין לא עשה בו שיעור טרפה וא"כ הרי יכול לחיות ולהרבות כחול ימים ואיך יהיה על זה שם שחיטה דאע"ג דאפי' בשחט רוב שנים נמי דינו כחי לכל דבריו מ"מ נהי דעדיין חי הוא מ"מ סופו למות ממנו אבל שיהי' חי ממש ויהי' ניתר ע"י אותו השחיטה זה הוא דבר תימה, ושוב ראיתי שהרגיש בזה גם בתבואת שור, והנלע"ד דרבא לא אמרה אלא לרב דהוה ס"ל בפ' אלו טרפות דשיעור טריפה משערי' בעובי' של קנה וכדמייתי תו' בשמעתין וכ' שם בס' ת"ח דלשחיטה מודה רב דמשערי' בחללה וא"כ א"ש דרוב הנראה לעינים של עוביו שהוא שיעור טריפות אינו מגיע ליותר מחצי חללה וחצי קנה פגום דעובי' קאמר ומוסיף עליו כל שהוא היינו עד שיהיה כשיעור חצי חללו וק"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף