חתם סופר/חולין/ה/א

חתם סופר חולין ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא הוה מיפליג נפשי' מיני'. אע"ג דמ"מ צריך לבדוק סכין וליתן להם לא הוה הפלגת נפש משום דבלא"ה ראוי להראות סכינו לחכם. ולרמב"ם נמי דלא אמרינן סתם מומרים מצוין מומחים הם מ"מ לא הוה הפלגת נפש חדא דלהגאונים אפי' בישראל כשר צריך לברורי לכתחלה ועוד דהכא כיון דכל עם אחאב היו נזהרים במצות שחיטה היו מצוין אצל שחיטה מומחין ולא דמי לסתם מומר דעלמא:

ואר"י אמר רב מבי טבחי דאחאב. נ"ל הא דפשיטא לי' דהכי הוה משום דלא ס"ד דזן הקב"ה את אלי' מן הגזל שיגזלו העורבים אע"כ מבי טבחי דאחאב והי' חייב בדין לזון את אלי' כי מפניו הי' בורח. ובזה מיושב מה שהקשה מהרש"א ח"א דלמא מבי טבחי דעובדי' הוה והריטב"א כ' שבאמת היינו דמשני עפ"י הדבור שהקב"ה א"ל שהוא מבי טבחי דעובדי' ולהנ"ל ליתא דא"כ הוה גזל. וע"כ מדאחאב שחייב לזון ולפרנס את אלי' ולפ"ז כדפריך אימא גברי רצה לומר והם קנו בכסף מבי טבחי דעובדי' ומשני עורביים ה"ל למימר וכ' תוס' הואיל ואיכא למטעי והיינו כנ"ל ואין להאריך:

ובחי' תורה אמרתי הא דאמרינן במנחות מ"ה ע"א פ' זו אלי' עתיד לדורשה פי' דר' יוחנן נמי ידע תי' רבינא הואיל ואשתרי מליקה לגבי' אך דקשה קו' תוס' ד"ה הואיל וכו' ומסקי תוס' דמ"מ אתא לאוריי דלא נטעה ע"ש והיינו אי אלי' כהן הי' יש מקום לטעות דמשו"ה אכל מבי טבחי דאחאב משום דכהנים מותרים בנבלה ע"כ הוצרך יחזקאל למימר לא יאכלו הכהנים. אך אי אלי' אינו כהן ליתא להאי מילתא ואיפלגו בה אמוראי כדאי במס' ב"מ לאו כהן מר וכ' שם תוס' פלוגתא במדרש בזה ע"ש ע"כ פ' זו אלי' עתיד לדורשה:

מכם להוציא את המומר. רש"י ס"ל דפ' זו רק בנדבה כתיב ולא בחובה כלל ומפני כן כ' רש"י דלאו מכם דריש דהאי אצטריך למעוטי גזל כק' תוס' אלא במקום דכתיב מיעוטא בפ' נדבת ישראל הו"ל למכתב בפ' הכוללת נדרים ונדבות של ישראל ואו"ה והתם ה"ל למכתב מן האדם. ודקדק רש"י למכתב מן האדם ולא כ' מאדם משום דאתם קרוים אדם אבל האדם גם האו"ה נקראו כן כמ"ש תוס' בע"ז ד' ע"א אבל תוס' ס"ל כהרשב"א ועיי' ריטב"א דאע"ג מדכתיב כי יקריב בנדבה נמי מיירי מ"מ הפרשה כוללת כל עניני קרבנות אע"ג דלקמן עביד צריכותא דהוה ס"ד בנדבה לחוד משתעי אבל לקושטא דמילתא הפרשה משתעי מן הכל. וא"כ ליכא לאקשויי מ"ט לא כ"כ בפ' איש איש דהתם בנדבה לחוד משתעי ע"כ הוכרחו תוס' דדרשא מכ"ם והוקשה להם מר"פ לולב הגזול:

מכאן אמרו מקבלין קרבנות מפושעי ישראל וכו' לכאורה צ"ע דתני ב' מיני מומר בברייתא ורי"ו יליף מזה דמומר לכל התורה חוץ מלע"ז ושבת נמי הוה כגוי ורישא מיירי מומר לכל התורה חוץ מע"ז וסיפא מומר לע"ז ולא לכל התורה. אבל זהו דוחק דלכאורה מחוורתא דברייתא סיפא מפורש לרישא והכי קאמר מכם ממעט ומן הבהמה מרבה מכאן אמרו הרבוי קאי לפושעי ישראל והמיעוט קאי למומר לנסך ולחלל שבת בפרהסיא וליכא ב' מיני מומר אע"ג דשקלא וטרי' דש"ס היכי דמי וכו' קשי' מציעתא וכו' אורחי' דש"ס הכי ולעולם פי' הברייתא כנ"ל. אלא דיש לדקדק כיון דלא בא סיפא אלא לפרש הרישא א"כ מה הי' צריך להוסיף אסתם מומר דתני ברייתא לימא סתם מוקמי' ריבוי לפושעי ישראל ומיעוטא למומר מה צריך לפרש מומר לנסך היין. ונ"ל דרש"י נשמר מזה דפי' מן הבהמה להוציא רובע ונרבע ומאי בעי רש"י בזה. נקדים בתמורה כ"ח ע"ב אמרינן מן הבהמה להוציא רובע דכתיב בהמה וכתיב איש כי יתן שכבתו בבהמה. מן הבקר להוציא נעבד ומוקצה דכתיב הכא בקר וכתיב וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. והנה אי לאו דכתיב בהמה לרבות ה"א מכם ממעט אפי' מומר לשום דבר א' מן התורה. והשתא נמי דכתיב מן הבהמה לרבות פושעי ישראל ליכא לרבויי אלא מעניני דקרא דמיירי ברובע ונרבע ה"ה פושעי ישראל כה"ג ומכ"ש מה שלמטה מן העריות הכל בכלל ריבוי אבל לנסך יין שהוא מוקצה ונעבד דלא אתי מהאי קרא וחמיר מעריות. וכן מחלל שבת בפרהסי' לא אתי מריבוי' א"כ ממילא הוא בכלל מכם להוציא אפי' מומר לדבר א' והיינו ע"ז כנלע"ד נמצא סיפא מפרש לרישא וא"ש:

כדי שיחזרו בהן בתשובה. כ' תוס' לא דדריש טעמי דקרא פי' ואתי' כר"ש דדריש טעמי דקרא ובזה הוה א"ש מאי דפריך מברייתא דמעם הארץ וכ' תוס' ודוחק לומר דפריך מר"ש. ואי הוה דריש טעמי דקרא א"כ רמי דר"ש אדר"ש. וכ' תוס' דליתא. ונראה הכרח דא"א לומר שזה הוא טעמי דהאי קרא א"כ ע"כ צ"ל אי לאו משום שיחזרו בתשובה לא הוה מקבלין אפי' ממומר לדבר א' א"כ תינח קרבן אבל בשחיטה דלא שייך שיחזרו בתשובה הו"ל למימר אפי' שום מומר אינו בר זביחה. ואי תאמר שאני קרבן משחיטה. א"כ מנ"ל דמומר לע"ז הוה מומר לכל התורה דלמא שאני קרבן דתלי' בתשובה וזה תשובה שלו קשה. משא"כ בשחיטה לא הוה מומר לע"ז גרוע ממומר לשאר עבירות אע"כ אין זה טעמא דקרא ונדחק תוס' בפי' הש"ס. ולולי דבריהם הי' נ"ל הפי' כיון דאיכא ריבוי ומיעוטא מנ"ל דריבוי אמומר לשאר דברים ומיעוטא למומר לכל התורה דלמא איפוך מומר לכל התורה הוה כאומות העולם ובכם חלקתי ולא באומות אבל פושעי ישראל לא יקריבו וקאמר שזה חוץ לסברא א"כ פושעי ישראל ימיר דתו ונקבלו ממנו קרבן וסוגרים בעדו דלתי התשובה אע"כ נהפך הוא. ואפשר מיאנו תוס' בזה משום דס"ל בכם דרשינן בכם חלקתי ולא באומות וא"כ מ"ם דמכ"ם ולא כולכם אמומר ממש קאי ולא אפושעי ישראל דלא שייך כן באומות דז' מצות נעשה להם כהיתר דכתיב עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ולא הוה מומר אלא לע"ז וכופר בכל עיי' וק"ל:

<מהדורה תנינא> לא הוה מיפליג נפשי' מיני'. צ"ע קצת להרמב"ם דמומר לעבירה מן העבירות צריך בדיקות סכין א"כ, מומר לע"ז לרב ענן לא עדיף מני' וצריך בדיקות סכין וע"כ הראו סכיניהם לפני יהושפט והרי הפליג נפשי' מני' מיהו לזה י"ל דכל טבח נמי דרכו להראות סכינו לחכם משום כבודו של חכם ואין בזה בזיון לאחאב, אבל לפ"מש עוד הרמב"ם דלא אמרי' רוב מציין מומחי' הם במומר וצריך לבודקו אי גמיר א"כ הוצרך יהושפט לבדוק אותם אי גמירי וכדי בזיון לאחאב ואולי ס"ל לרב ענן כרבינא דבשום אדם נמי לא אמרי' רוב מצוים וצריך בדיקה.

מכאן אמרו מקבלי' קרבנות מפושעי ישראל, להרמב"ם דלא נעשה מומר אלא בשני פעמי' אבל פ"א נקרא חשוד א"כ דלמא היינו פושעי ישראל דמציעתא ומנ"ל דבמומר לדבר א' מיירי. תיובתא דרב ענן תיובתא. הרמב"ם פסק דגוי שאינו ע"עז מותר לשחוט מן התורה רק גדר גדול גדרו לאוסרו עש"ך סי' ב' דמגיה כותי במקום גוי ולפע"ד אי ס"ד דגוי שאינו ע"עז נמי פסול לשחיטה קשה איך אפשר שיהי' גוים נודרי' נדרי' ונדבו' כישראל הא כל מה דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי ואיהו לא מצי לשחוט, וכבר שמעתי מקשים כיוצא בזה מטעם דאין שליחות לגוי ולזה י"ל בקדשי' שכל מעשיהם ע"י שליח יש שליחות לגוי אבל מטעם דאיהו לא מצי עביד דע"כ גם בקדשי' לא מצי משוי שליח, שהרי מזה הוכיח הש"ס דכהני שלוחא דרחמנא נינהו ש"מ דגם בקדשי' בעי' שיהי' איהו מצי עביד והכא בגוי איהו לא מצי עביד. בשלמא הא לא קשה למה לי קרא למעוטי שאין מקבלין קרבנו' מהמומר תיפוק לי' דאיהו לא מצי למשחט, דיש לומר דכל שעה בידו לשוב בתשובה ויהי' בר זביחה, אבל אגוי קשה דלא מקרו בידו לגייר עצמו דמי יימר דמזדק לי' תלתא כמבואר פ"ג דקידושין אע"כ כהרמב"ם וה"ל בידו לפרוש מע"ז ויהי' בר זביחה וק"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף