חתם סופר/גיטין/יג/א

חתם סופר גיטין יג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האמר תנו גט זה וכו' דעת הב"ח ביו"ד סי' רס"ז בין תן בין זכה צריך שיתן מיד ליד וטו"ז שם ס"ק מ"ד פליג בכח דבזכה לא בעי מיד ליד כמבואר בחשן משפט סי' קכ"ה ועיין במכתב מאלי' הל' שליחות סי' י"ג דגם שליח הולכה לא יטלנו מע"ג קרקע וצ"ע ושם כ' קצות החשן דעכ"פ בשחרור צדקו דברי הב"ח דה"ל טלי שחרורך מע"ג קרקע ונכון הוא. אע"ג גבי שחרור לא כתיב ונתן אלא לא נתן לה וי"ל אפי' מע"ג קרקע מ"מ הא ילפי' לה לה מאשה לכל הלכותיו. וצ"ל הא דלא חשבי' בג' דרכים דשוו גט לשחרור עבדים היינו משום דאיתא בקידושין ג"כ אע"ג במקדש בכסף מספקא להו אי מהני טלי מע"ג קרקע עי' ב"ש רסי' למ"ד ומשנה למלך פ"ג מאישות סוף הל' א' מ"מ כבר בארתי במקום אחר דהיינו במקדש בכסף די"ל אע"ג בנוטלה מע"ג קרקע מ"מ מטי' הנאת פרוטה לידה לא יהיה אלא אדבר עליך לשלטון אבל בקידושי שטר דנפיק מויצאה והיתה בעי' דומיא דגט. ואיתא בקדושין ומש"ה לא קתני בדרכים דשוו ג"כ לשחרורי עבדים ולעולם פסול שחרור טלי מע"ג קרקע. ולפ"ז אפשר לומר הש"ס ס"ל בעלמא כהפוסקים אפי' בתן נמי אינו צריך מיד ליד ורק הכא בשחרור בעי משום טלי שחרורך מע"ג קרקע. ומיושב הא דלא פי' כן רש"י לעיל ט' ע"ב וע"ש תוס' ד"ה לא יתנו וכו' והא"ש משום דלעיל עדיין לא אסיק אדעתי' הך דליתנה בקדושין לא קתני והוה קשי' אי ס"ד בשחרור בעי מיד ליד מטעם טלי מע"ג קרקע א"כ לחשבי' בדרכים דשוו גט לשחרורי עבדים ע"כ הוכרח רש"י לפרש טעם אחר דאין הזכי' מועיל אלא שלא יחזור בו ולא לשחררו לגמרי וכהרי"ף. וגם נ"ל הא דלא פי' רש"י בשמעתין ג"כ כמו שפי' לעיל ט' ע"ב משום דפנ"י כתב לחלק בין תן דמתנה דלא הוה כזכי ובין תן דשחרור משום דמתנה אין המקבל נהנה עד שתבא לידו ואין להנותן ניחא במה שיזכה זה מיד עבורו טרם שיגיע לידו. משא"כ השחרור נגמר מיד לגמרי ניחא לי' לרב שנגמר מעשהו וכוונתו ומזכה מיד ודברים ישרים ונכונים הם לכאורה. אך הוא דלא כרי"ף דהא לרי"ף עדיין לא נשתחרר עד שיגיע לידו. וי"ל זה הוא סברת רש"י ומשו"ה לא פי' כן במשנתינו כהרי"ף אבל לעיל דהיה מההכרח לפרש כהרי"ף י"ל אותה סוגי' ס"ל גם בעבד תן לאו כזכי ומשום דתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים קנה כמו דהוה ס"ד דדרדקי י"א ע"ב אע"ג דלמסקנא לא קיי"ל הכי מ"מ הס"ד דשקלא וטרי' ט' ע"ב הוה ס"ל הכי. והנה הרמב"ם מחלק להדי' בא"ל זכה משוחרר מיד אך בא"ל תן אינו מועיל אלא שאין יכול לחזור בו והטור כ' שגם דעת הרי"ף כן אך המעיין בלשון הרי"ף יראה דס"ל דאין שום זכי' עד שיגיע לידו ממש וכן הבין רמב"ן ור"ן ומשו"ה הקשו על הרי"ף. ועיקור קושי' מלקמן מ' ע"ב עשיתי פלוני עבדי ב"ח וכו' שצע"ג אלא שאני תמה ולרמב"ן מי ניחא הא כ' בקדושין נ"ג ע"ב במתני' מדעתו ושלא מדעתו דוקא שלא מדעתו דסתמא זכות הוא לו אבל אם עומד וצוח אין מזכין בעל כרחו וא"כ קשה מלקמן מ' ע"ב דלמא העבד אמר לא עשאני בן חורין רוצה לומר שהייתי צווח שהוא חוב לו. ואע"כ צ"ל נהי אי צווח לפנינו רואים אנו שהוא חוב לו מ"מ סתמא חזקה שלא צווח אז ונשתחרר ע"י זכי' זו. א"כ ה"נ נאמר להרי"ף חזקה שליח עשה שליחותו והגיע הגט לידו:

ולכאורה צע"ג הא ע"כ לרי"ף ורמב"ם משנתינו איירי באופן שזוכה זכיה הראוי' דאל"ה לא הוי קשה להו מידי מ"ט לא יתנו לאחר מיתה ומוכיחין מכאן דאינו זוכה אלא שלא יחזור בו אע"כ ס"ל משנתינו איירי בזכי' הראוי ומ"מ לענין שחרור אינו מועיל להתיר בבת חורין מ"מ עכ"פ סיפא תנו מנה לפלוני זוכה ממש לפלוני ומה צריך לאוקמי בשכ"מ או מעמ"ש הא מיירי בשזיכה לו ע"י אחר. ונצטערתי בזה ומצאתי שכבר קדמני בתומים ותי' דגרסינן ברישא זה ובסיפא לא גרסינן זה להורות נתן דבסיפא לא מסרו מיד ליד וע"כ או במעמ"ש או בשכ"מ ע"ש:

מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה. דעת הרמב"ן אם נודע שיש לו בידו אין צריך לפרש מנה לי בידך דודאי על מנה שיש לו בידו נתכווין והרא"ש פליג חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו שיאמר בהדי' מנה לי בידך וראיתי רמב"ן הא ר' זביד מוקי מתני' במעמ"ש ושם לא תנן מנה לי בידך והקשה גידולי תרומה שער כ"ח מאי ראי' ממשנתינו הא לר"פ מוקי בשכ"מ ובעי' מנה זה ולא קתני במתני' זה וה"נ לרב זביד לא קתני מנה לי בידך ואפ"ה אפשר דצריך. ולפע"ד לק"מ דלר"פ נמי אי ידעינן בעסוקי' במנה ידוע ולא במנה קבור אין השכ"מ צריך לומר ז"ה אלא דמתני' ה"ל למינקיט מנה זה להורות לנו דחיישינן למנה קבור. ולזה אמרינן אע"ג דלא תנן הכי במאי עסקינן במנה זה. אבל להרא"ש במעמ"ש צריך הנותן לומר מנה לי בידך ולא היה לו לתנא דמתני' לחסר לשון הנותן ומוכח כרמב"ן. ובזה יש ליישב קושי' תוס' עפ"י שיטת הרא"ש מה שהקשו ד"ה קסבר וכו' לר"פ רב גופא אמאי לא מוקי מתני' במעמד שלשתן וכו'. די"ל כיון דלר"פ אמר רב גם במלוה והא מילתא בלא טעמא ואין לך בו אלא חידושו שצריך שיאמר מנה לי בידך ובמתני' חסר ע"כ לא מיתוקמי מתני' במעמ"ש משא"כ לר"ז מיירי בפקדון ולא הוה חידוש כ"כ י"ל דלא צריך לומר מנה לי בידך שפיר מוקי מתני' במעמ"ש וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף