חתם סופר/גיטין/ה/ב

חתם סופר גיטין ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טעמא מאי דלמא אתי בעל ומערער וכו' צ"ע להבין ממ"נ הרי אחר שלמדו אפי' ערעור ליכא דהא למדו ורק דלמא יחזור לקלקולו כמו קודם שלמדו ואז יהי' ערעור ואם הבעל אינו מערער אנן אמאי נערער להוציא אשה מבעלה א"כ קודם שלמדו נמי. ולפמ"ש לעיל קודם שלמדו הי' חשש גמור ולאחר שלמדו נשאר עכ"פ לעז א"ש אבל זולת זה קשה. ונ"ל דס"ל לרש"י הך בשניסת קאי אקודם שלמדו ומשו"ה לא גרס אב"א דס"ל ליכא אלא חד שינוי' ומיירי קודם שלמדו. ואקדים דס"ל הא דחיישינן קודם שלמדו היינו מתרי טעמא חדא אם לא נתקיים טענינן שלא לשמה במגו דמזויף דלא גרע מגט ממון דלענין פרוע במגו דמזויף ואמנם אם נתקיים אזדא לי' הך חששא. וזאת שנית כי דאתחזק איסורא דא"א חיישי' טפי לכן כשניסת איכא חזקת היתר לבעל השני אזדה לה חששא דילן רק דהי' לן למיחש ללעז וערעור של בעל ועל זה קאמר איהו לא קמערער אנן ניקום ונערער ולעולם קודם שלמדו:

איניש אחרינא הוה בהדי' והא דלא חשיב לי' משום כבודו של ר"ש. וצ"ע א"כ פשיטא שאינו לפי כבודו לצרף עמו בשליחות א"כ מאי אמר לא צריכת הלא טוב לו לומר לחודי' בפ"נ מלהצטרף ולהיות אתיי' בי תרי ויצטרכו שניהם לבוא לב"ד בתורת שליחות להעיד על עצמם שעשאום שלוחין וצ"ע לכאורה וצ"ל דס"ל כיון דלא צריך אי עביד ואמר לא אהני ודלא כרב דאמר לקמן לא צריכת ואי עבדית אהנית ריב"ל לא ס"ל דוקא היכי שצריכים לעדותו המנוהו כבי תרי וכיון שנתקבל בב"ד שוב אין הבעל נאמן לערער. אבל כשאינו צריך הוה דבריו כאומר חוץ לב"ד ולא הוי כבי תרי אלא רב ס"ל מ"מ נאמן דהוה אשתמודעינהו פרק החולץ והתם פליגי בהך מילתא רב אחא ורבינא ואכן קיי"ל לקולא. אך ריב"ל מצי סבר דאשתמודעינהו לא מהימן אא"כ איכא עדים:

בדרבנן עד נעשה דיין עי' גי' תוס' וי"ל ע"ד מ"ש פנ"י דהיינו לרבינו אביגדור כהן כדאתי בע"ד ומערער הוה קיום דאורי' אך כיון שכבר נתקבל עדותו של שליח קודם ערעורו של בעל והי' מהימן כבי תרי שוב לא יועיל ערעורו של בעל. ע"כ פריך ע"ד ממ"נ אי כדאורייתא חשיבת לי' משום ערעורו של בעל א"כ הא בדאורייתא אין עד נעשה דיין ואי בתר השתא אזלת ועדיין הוא דרבנן א"כ הא בדרבנן קיי"ל עד נעשה דיין וא"ש אך התם בכתובות גבי ג' שישבו לקיים השטר כ"א ע"ב ופסקוהו כל הפוסקים ק' וכי מיירי דוקא בשאין בע"ד טוען מזויף ולא לישתמט שום פוסק להשמיענו חידוש זה והרב ב"ש סימן קמ"א וקמ"ב החזיק בעד דעה זו שהיא שיטת כל הפוסקים ע"ש וצ"ע. ונ"ל נהי אי אתי' בע"ד וטוען מזוייף ואין כאן עדים בפנינו שמכחישין אותו אז השטר פסול מן התורה עד שימצא קיום. אבל כשיש כאן עדים כשרים שאינם נוגעים ומכירים החתימות אע"פ שכל זמן שלא נתקבל עדותן בב"ד אין עושים מעשה על פיהם מ"מ כבר חליש לי' טענותו דלא ליהוו חספא בעלמא. ונהי מדרבנן צריך ב"ד לקבל העדים מכל מקום סגי בב"ד כ"ש מעד נעשה דיין כנלע"ד:

משום דלא אמר בפ"נ ובפ"נ יוציא והולד ממזר. פירש"י בתמי' והא גט כשר הוא ובפניו נכתב ומשום דלא אמר הולד ממזר עכ"ל. האי דלא אמר דכתב רש"י ר"ל דלא אמר בשעת מעשה ואומר עכשיו וכי משום זה יהיה הולד ממזר. אבל לא אמר כלל ואפילו אמרו בשוקי בראי שלא בשעת נתינה ושלא בפני שנים פשיטא דהוה כלא נכתב בפניו דהרי לא האמינוהו אלא משום מידק דייק. ומאחר דהוה כלא נכתב בפניו הרי פשיטא דלרש"י כשלא נכתב בפניו א"ש דהוה הולד ממזר אפי' לרבנן. מיהו רמב"ם לא פסק כן אלא פסול משמע אם ניסת לא תצא כמ"ש לעיל:

אתא לקמי' דר' אחי באותה העיר שהי' כותבים אותו עכ"ל רש"י. פי' לאפוקי רבב"ח אייתי גיטא מיירי במקום הנתינה אבל הכא קאמר צריך אתה לעמוד על כל אות ואות ע"כ מיירי במקום הכתיבה. ומ"מ צ"ע הא ר' אמי ורב אסא בא"י הוה ולא בחו"ל וא"כ הי' מוליך מא"י לחו"ל וליכא אלא משום קיום ואפ"ה הצריכו לעמוד על כל אות ואות והיינו כהרמב"ן דאע"ג דלא בעי' לשמה מ"מ לא שייך לומר בפ"נ זולת זה ותיקשי אהראב"ד עיין בר"ן ותבין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף