חתם סופר/ביצה/ל/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אין נוטלין עצים מן הסוכה כגון בפסח או בעצרת ויושב בסוכה בגנה או בפרדס עכ"ל רש"י ודברי' נראים מיותרים ואטו בשופטני עסקינן שיסיק תנורו ויסתיר סוכתו העשוי להתענג בגן ופרדס ויותר היה ראוי לפרש בסוכת החג שעומדת עדיין בפסח ועצרת והיא סוכה ישנה ושלא לצורך ועכ"פ היה לו לרש"י לשתוק מזה האורך עכנלע"ד לפי מה שהקשה פ"י הא הוה סותר שלא ע"מ לבנות והוה מקלקל ומשום שמחת י"ט תשתרי ע"ש וי"ל דלפעמים בסוכה העשוי להתענג בצל הסתירה הוא צורך בנין בעצמו כגון שסכך שלה עבה ביותר והדפנות עבין ביותר ואין האויר נכנס לה והוא מצטער מחמת חום וטוב לו לטול ממנו וה"ל כסותר בדופן לעשות חלון או פתח דהוה בונה בלי ספק ולקמן בסוכת החג בחג נמי י"ל כי האי גווני דהוא מעובה ביותר מהשיעור המבואר בש"ע סי' תרל"א סעי' ב' ומג"א סק"ג והוה הסתירה גופי' בנין ובזה י"ל דבאומר אינו בודל בין השמשות דלא תהוי סוכת מצוה שוב ממילא אין כאן איסור סתירה דהוה מקלקל כיון שאינה למצוה אין כאן תיקון במה שנוטל מהסכך ומיושב קו' מהרמ"ל לשיטת תוס' עיי' וק"ל כי הקצרתי:
א"נ י"ל קו' מהרמ"ל על הרי"ף דמיירי ברעועה כל כך שאינינו בנין כלל אי לאו דמצות ישיבת סוכה אחשבי' וכעין דאיתא בסוכה ז' ע"א אמר רבא וכן לענין שבת ע"ש הסוגי' וה"נ דכוותי' והשתא אי אינו בודל ממנו בין השמשות לא אתקצי למצות סוכה ממילא לית ביה סתירה ועי' מלחמות ה' דברעועה לית ביה איסור סתירה מן התורה וי"ל בסוכת החג בחג ה"ל איסור סתירה מן התורה עיי' וק"ל:
מה חג לה' וכו'. ר"ל דקדושת הגוף לא פקעה בתנאי אלא דאינו בודל כדמוכח בנדרים כ"ט ע"א ע"ש וה"ה סוכה וצ"ע קצת בשמעתין. ואפי' למ"ד התם פקעה היינו קודם התחלת הקרבה והכא ישיבת סוכה כהתחיל להקריב דמיא:
ור"ש לטעמיה דלית ליה מוקצה. לקמן גבי בית שהוא מלא פירות פירש"י מוקצה מחמת איסור דרבנן לא אמרי' כמו שמצינו גבי טבל מוכן הוא שאם עבר ותקנו מתוקן ורמב"ן במלחמו' הקשה משמעתין דסתירת אהל דרבנן הוא ואפ"ה אמרי' מוקצה ע"ש ועמ"ש לעיל בסמוך וי"ל לא לחנם מייתי לשון אם עבר ותקנו מתוקן דודאי בכל איסור דרבנן שאם עבר ועשה אסור ליהנות ממנו בי"ט כלעיל רפ"ב הוה שפיר מוקצה מחמתו. אך טבל דהמעשר בשבת ה"ל מתוקן בשוגג או דלית ליה פירי מיהת ע"כ לית ליה מוקצה והסותר בי"ט אפשר אסור ליהנות מהעצים משא"כ אוירא דליבנא דהוה תרי דרבנן אם עבר והפחית מותר. ובלא"ה טעמו של רש"י דלא גזרו אשבות בין השמשות עמ"ש לעיל בקונטרס מוקצה והכא אתיא כמ"ד גזרו על שבות ב"ה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |