חתם סופר/ביצה/יז/ב

חתם סופר ביצה יז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רבא הילכתא כתנא דידן אליבא דב"ה כתב תוס' דר' יהושע פליג בירושלמי ומפרש בשיטה מקובצת דמפרש אשר תאפו אפו את שרצו לטעום טעם אפיה טעמו בו טעם בשול טעמו בו ע"ש ולפמ"ש לעיל בפ"ק דלדעת החינוך סי' רצ"ח ליכא שום הכנה דאורייתא אלא ביצה ודקדקנו מה שייך זה אצל צוואת מן וי"ל דהקב"ה אמר שיתנו דעתם ביום חול איזה טעם שירצו לטעום במאכל של שבת דהוה הכנה ממש בידי שמים כהכנה דביצה. והיינו דקאמר ר' יהושע את אשר תאפו אפו לרמז הכנה כנ"ל וא"כ ר"א שמותי מתלמידי שמאי דלית ליה הכנה מוקי ליה קרא לאסמכתא דעירובי תבשילין וכבר כתבתי לעיל בדף שלפני זה דאע"ג דאמרינן בעירובין ל"ח ע"א דר"א אית ליה הכנה שאין זה מוכרח וכמ"ש תוס' שם:

י"ט שחל להיות אחר השבת וכו'. במשנה דס"פ במה מדליקין ספק חשיכה אין מטבילין את הכלים לא הוה קשיא ליה די"ל כיון דספק חשיכה הוא גלי דעתיה דלתרומה בעי ליה ומשום הערב שמש וה"ל לצורך חול וכמ"ש רש"י לקמן י"ט ע"א ד"ה מידע ידיע וכו' ע"ש אך מתני' דפ"ב דמס' תרומות ומייתי ליה ש"ס לעיל המטביל כלים בשבת בודאי דחוק לאוקמא דוקא בין השמשות וה"ל להקשות מ"ט לא מטבילין כלים ומ"ט טובלין אדם כדמוכח בברייתא דכל חייבי טבילות טובלין ביה"כ וי"ל הוה פשיטא להו דמשום מחזי כמתקן אסור טבילת כלים ומיהו אדם מותר אפי' ביה"כ אע"ג דלא שייך מחזי כמיקר משום דבאדם טבילה בזמנה מצוה ומשום מצוה התירו הך תיקון הכי הוה פשיטא לתלמודא ואע"ג דפשיט ביבמות דאין מטבילין גר בשבת אע"ג דהוה מצוה התם הוה מתקן גמור לא הותר במקום מצוה אבל טבילה מטומאה לטהרה לא הוה אלא מיחזי כמתקן ולזה מהני מצוה אך במתני' דהוה מצוה אפי' בכלים משום י"ט אפ"ה אסור ש"מ אפי' במקום מצוה אסרו ואפ"ה מותר באדם קשיא ליה לש"ס מ"ש כלים מאדם. ואע"ג דאמרינן במנחות מ"ח ע"א לא אמרי' חטא בשבת בשביל שתזכה בחול ומ"ש פני יהושע בשמעתין דההיא במלאכה דאורייתא תמוה הא בזריקה מיירו התם דליכא אלא שבות בעלמא. ומ"מ לק"מ דה"נ איכא זכיה לאוכלי' חולין בטהרה אע"ג שאינו מחויב לטהר עצמו בשבת כמו ברגל ועיקר טבילה משום רגל הוא מ"מ איכא נמי זכי' בשבת לאכול בטהרה ועמג"א סי' רמ"ב סק"ד. מיהו אני כתבתי שם על הגליון וז"ל בטוא"ח סי' תר"ב הטעם משום שחייב לטהר עצמו ברגל ובמרדכי ריש מס' ר"ה הטעם משום שבלא"ה עושה לחמים לצורך י"ט ע"ש ונ"ל דתרווייהו צריכים דאי משום דחייב לטהר עצמו וגופו אינו מוכרח שיאכל חולין בטהרה שהאוכל אוכלים טמאים לא נטמא גופו מן התורה דפסיל עכו"ם לאו דאורייתא. אך משום שעושים הלחמים בי"ט עצמו בעצמם והקיפו' טהורים ברגל ממילא הלחמים טהורים. ומיושב קו' מג"א משבת שבין ר"ה ליה"כ והא"ש נהי דיש ללמוד כשם שעושים לחמים לכבוד י"ט ה"ה לכבוד שבת. אבל לענין טהרה אין הכרח שבשבת יהי' טהורים שהרי אין הגופים מחויבים להיות טהורים בשבת כמו ברגל ועוד שעושים הלחמים בע"ש קודם טבילה וטהרה משא"כ ברגל שעושה בי"ט עצמו. ומיהו צל"ע קצת הא בירושלמי מיירי מר"ה ואינו חייב לטהר עצמו אלא בג' רגלים שרואה פני' בעזרה ולא בר"ה. עכ"ל שם על הגליון אע"ג שמתנגד קצת למ"ש כאן העתקתיו דמלאכת שמים הוא והמעיין יבחר. ובשבת דעלמא בלא"ה לא שייך טהרה כל כך משום דטבולי יום נינהו משום מצות עונה עמג"א סי' ר"פ ומיהו בשבת שבתוך הרגל לא ידעתי אם יש שם מצות עונה שלא יהי' ראוי לראיית פנים בעזרה באותו היום ואין כאן מקומו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף