חתם סופר/ביצה/יד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תבלין נידוכים במדוך של עץ וכו'. עיין פני יהושע שהאריך מאוד בטעם היתר הכתישה שהיא תולדה דטחינה אדרבא במשכן לא הי' טחינת תבואה אלא שחיקת סממנים וא"כ איך התירו כתישה כלל ומה יועיל שינוי לאיסור דאורייתא. ואת אשר הבנתי מלשון ה"ה פ"א מהולכו' י"ט הוא זה. כל המלאכות שאינם נעשים לימים רבים שאינם מלאכת עבודה והיא לצורך אוכל נפש הותרו לגמרי ואשר נעשים לימים הרבה כגון קצירה אסור אפי' באותו אופן שנעשו ליום א' כגון תלישת פרי מן המחובר דבת יומא מעלו ואינ' נעשית לימים ואינינו עבודת עבד כלל. מ"מ נאסרה בכלל קצירת תבואה שעיקרה לימים הרבה ועיין חגיגה י"ז ע"ב קצירה בי"ט מי שרי ועיין טורי אבן שם. אך מלאכה הנעשית באוכל נפש עצמה ואותה אוכל נפש הוא מכשירין לאוכל נפש אחר כגון תבלין ומלח שהמה בעצמם אוכל נפש. אלא שהי' נאסרי' בכלל טחינה כמו שכתבתי גבי קצירה. אך הואיל והמה מכשירין לאוכל נפש אחר לתקן קדרתו. א"כ לא גרע משארי מכשירי' שהותר אפי' במלאכה שנעשית לימים הרבה כמ"ש פני יהושע לקמן כ"ח ע"א גבי אין משחיזין ודלא כהר"ן שם ע"ש א"כ מכ"ש הכא אלא התם בעי' א"א לעשותן מעי"ט והכא הואיל והוא אוכל נפש עצמו קיל ליה ומותר מן התורה אפי' אפשר לעשותו מעי"ט אעפ"י שהוא תולדה מאב הנעשה לימים הרבה כיון שהוא עצמו אינו נעשה לימים הרבה לא נאמר ביה לא פלוג כמו דאמרינן גבי קצירה משום דהכא הוה מכשירין לאוכל נפש אחר. וגם נתיר ביה אפשר לעשותו מעי"ט משום שהוא ג"כ אוכל נפש בעצמו כן יש להסביר דברי ה"ה שם ודלא כלח"מ פ"ג מי"ט הלכה י"ב ע"ש. ורק מדרבנן החמירו לעשות ע"י שינוי:

בכל דבר ס"ד עפירש"י ותוס' י"ל ר' יהודה לשיטתו דס"ל ר"פ כל הכלים כלי שמלאכתו לאיסור אסור לצורך גופו מקשה שפיר בכל דבר ס"ד אך למאי דקיי"ל דמותר ועלי סוכי זיירו ומזורי לשמחת י"ט מותר וכמ"ש תוס' לעיל י"א ע"א ד"ה אין נוטלי' וכו' א"כ י"ל בכל דבר כפשוטו. וממילא אין לנו שום ראי' בברייתא דב"ה מתיר לכל דבר אפי' לקדירה די"ל לצלי מתיר בכל דבר ולקדירה כלל לא. נמצא מתני' מקיל טפי מברייתא. משו"ה פסק ר"י שבתוס' ורז"ה כמתני' ודלא כרב יהודה אמר שמואל דלא כהרי"ף דמייתי תוספת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף