חתם סופר/ביצה/ט/א

חתם סופר ביצה ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחלוקת ברה"י וכו' תנאי הוא וכו' רמב"ם פסק כהך לישנא בתרא ברה"ר אסור וברה"י מותר אע"ג דבעלמא קיי"ל כרב דאפי' בחדרי חדרי' אסור משום שמחת י"ט הקילו וכ' כ"מ לעי' במהרי"ק ועיינתי שם וכ' דס"ל להרמב"ם דשמעתין אזלא לפי משנתינו דב"ה מחמיר בכיסוי ולא חייש לשמחת י"ט משו"ה הוצרך לומר תנאי הוא. אבל למאי דמחליפי' השיטה. א"כ ב"ה מקיל בשמחת י"ט תו אין זה ענין לדרב דמשום שמחת י"ט הקילו ולא גזרו רה"י אטו רה"ר ע"ש ודברי' תמוהי' דהא הרמב"ם לא מחליף שיטה כרבו הרי"ף ופסק השוחט כצורתו וא"כ מחמיר בשמחת י"ט מיהו י"ל ס"ל בפי' מוחלפת השיטה כמ"ש הרא"ש לעי' סי' יו"ד בשם רבינו יוסף. וכן ביאור יותר בראב"ן ז"ל שאין מהפכי' שום משנה ור' יוחנן הכי קאמר מוחלפת השיטה בית הלל החליפו שיטותיהם דבכל דוכתא אזלי' לקולא בשמחת י"ט חון מבכיסוי וטעמו לא נודע לנו. וא"כ צדקו דברי מהרי"ק בפסק רמב"ם. מיהו הרא"ש מפרש בהיפוך בכל דוכתי מחמיר ב"ה בשמחת י"ט לבר מתריסי' משום שהוא מוכר לרבי' ולפי מ"ש בדעת הרמב"ם צ"ל משום הכי מחמירי' בכיסוי טפי שלא יבואו לטעות דעשה דוחה ל"ת ויבואו לכסות ע"י מלאכה דאורייתא ולא ידעו שי"ט עשה ול"ת. וסברא זו כ' שיטה מקובצת בשם רמב"ן דלהכי אין מכסי' בשוחט לחולה בשבת ע"ש וה"ה הכא:

ועיין שבת ס"ד ע"ב דפריך אדרב מזוג שהוא פקוק ומוקי לי' ג"כ כתנאי והקשה בשלטי גבורי' הא השרישו תוס' דבאיסור דרבנן לא גזרו חדרי חדרי' כדמוכח בכתובו' ס' ע"א תוס' ד"ה ממעכן וכו' והאריך בזה בתשו' באר שבע סי' כ' ובתשו' חו"י סי' ק"נ דף קל"ז ע"ב. ועי' בש"ך י"ד סי' פ"ז סק"ו ע"ש. ובחי' למס' שבת ישבתי קו' זו. דלעיל מיני' אמר רב דבכל השנוים שם במשנה דלא תצא אשה אסור נמי בחצר ודלא כרבי ענני בר ששון ע"ש והנה לא תצא בפלפל שתתן לתוך פיה איננו אלא שנראה שמערמת להוציאה כמ"ש תוס' שם ד"ה ובלבד והוצאה בתוך פיה אינו אלא דרבנן כמ"ש תוס' שם צ"ב ע"ב ד"ה המוציא וכו' דוקא בשעת אכילה הוה דרך הוצאה ולא זולת. נמצא הוצאת פלפלין בפיו איסור דרבנן בעלמא הוא ואפ"ה אוסר רב בחצר. וע"כ דלא ידע רב ברייתא דכתובות צינור שעלו בו קשקשי'. ומשו"ה פריך מזוג שהוא פקוק ומוקי לי' כתנאי אבל למאי דקיי"ל כברייתא דצינור ומחלקינן בין איסור דאורייתא דאסור אפי' בח"ח ולא איסור דרבנן. ע"כ פסקו הפוסקי' הך דזוג אע"ג דקיי"ל כרב אלו דברי שם במס' שבת. והנה בשמעתין נהי דלהטיח גגו הוה איסור דאורייתא דאפי' נימא בנין בי"ט הוה דרבנן כמ"ש תוס' שבת צ"ה ע"א ד"ה והרודה וכו' מ"מ מרוח טיט הוה דאורייתא כמבואר להדי' בפירש"י שבת ע"ד ע"ב ד"ה שבעה חטאת. ועוד שם ד"ה תנור ע"ש. מ"מ נ"ל דלישנא בתרא לאו מטעם להטיח גגו אתו עלה דלא הזכיר מזה כלום אלא כ"ע ס"ל שובכו מוכיח עליו ומ"מ ברה"ר אסור משום דחשדינן שצד גם הגדולי' המפריחו' ועיי' לשון רמב"ם פכ"ו משבת הלכה ז' ויבוא לצוד וכו' ע"ש. והנה צידה בי"ט לכמה פוסקי' הוא דרבנן ומכ"ש ביוני שובך איכא כמה פוסקי' דלא חייב אפי' בשבת בצד אותם מהשובך וא"כ אע"ג דהש"ס פריך לרב ומוקי לי' כתנאי היינו רב לשיטתו. דאפי' בדרבנן אוסר בחדרי חדרי' אבל לדידן מותר ברה"י עכ"פ וכפסק הרמב"ם ולא מטעמי':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף