חתם סופר/בבא בתרא/כח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
ספר הערוך על הש"ס
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png כח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואידך כי לא נגח מאי ליחייבו. יש לעיין לפי' הר"ר עזרא תיקשי לאביי דהא חזינן ביום ג' כי נגח פעם רביעי' לא מחייב עד יום ד' ויש לדחוק בזה למ"ד ליעודי גברא. אמנם לפי הנ"ל א"ש דעכ"פ נפיק מתורת תם בנגיחה שלישי' ולחזקת מועד לא הגיע אבל עכ"פ מתורת תם נפיק שהרי אי לא נגח רק נגיחה ג' ביום ג' מ"מ ביום ד' הוה מועד נמצא עכ"פ מנגיחה ג' נפיק מתורת תם והה"נ הכא מדשתיק ג' שנים נפיק מחזקת מרא קמא. והכא כיון דנפק מחזקת מרא קמא. הא ממילא קם לי' בחזקת מי שיושב בתוך הקרקע ונהנה מפירותי' ובכי האי גוני אמר רבא לקמן כ"ט ע"ב הממע"ה אע"ג דהתם לא קיי"ל כרבא אבל עכ"פ הכא בס"ד ה"א דהכי ילפינין משור המועד:

אלא מעתה חזקה וכו' בתוס' סד"ה אלא מעתה וכו' כתבו דא"כ עד נגיחה חמישי' לא לחייב וכו' עכ"ל וצ"ע הא ברביעי משיצא מביתו מבלי שמירה כראוי כבר הוחזק לעבור ג' התראו' ושוב כשנגח ליחייב. ועיין סנהדרין פ"א ע"ב וצ"ע: הכא חברך חברא אית לי' וכו' פי' אבל בשור המועד אפי' אית לי' חברא שהועד שורו יהי' כשחוק בעיניו שיאמר אולי יאמרו כן בפני. אביא עדי' להזימן. ושוב בפעם אחרונה כשיעידו בפניו ולא יכול להזימם מ"מ יאמר נא חשבתי שאהי' יכול להזימם ע"כ לא חשתי לשמור כראוי. משא"כ הכא אדרבא כיון ששמע שזה מחה ואז עדיי' הי' שטרו בידו הי' לו לשמרו שלא יבוא לערער עליו אחר זמן ולא יהי' יכול לברר קנינו זהו מה שנ"ל בכוונתו של פירש"י אלא שעיקור חסר מהגמרא. ובתוס' משמע והועד בבעליו גז"ה בעלמא הוא ואה"נ בהעדאה שייך נמי חברך חברא אית לי' אלא שגז"ה הוא:

ולר"מ דאמר קירב וכו' לכאורה לאו דוקא לר"מ דאפי' מאן דפליג בשור מודה הכא ובשאר דוכתא מטעם שכ' מג"א סי' קי"ד סקי"ג ואפי' רבנו פרץ לא פליג התם אלא מטעם שכ' הרב"י שם דלענין מידי דזכירה עדיף ריחוק מקירוב אבל הכא כ"ע מודי'. וצ"ל בב"ק דמייתי ש"ס מזב וזיבה התם נמי יומא קאגרים כמו בשור ובדבר דאוירא דיומא גרים עיין וק"ל:

עצה טובה קמ"ל פי' לפע"ד דבגלות אין כאן דין חזקה ולא מחאה משום שלום מלכות שלא ירגישו מלכי בבל שדעתם לחזור לא"י כשהם מוחים במי שמחזיק בקרקעותיהם כבורח מחמת מרדין ל"ח ע"ב. ומשו"ה עצה טובה שלא ימחו' אלא ישמרו שטרותיהם וגם עצה טובה שהשטרות יטמנו בקרקע שלא יראו החוצה ויודע למלכות ושלא ירקבו יתנום בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים. וגם עצה טובה לבנו' בתים ולנטוע גנו' כמתיאש מלחזור לא"י והכל עצה טובה משום שלום מלכות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף