חתם סופר/בבא בתרא/ט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

איתבי' רב יימר וכו' ולהסיע על קיצותם דעת ר"ת שבמרדכי דוקא מדעת כולם אבל לא אזלי' בתר רובא להפסיד יחידי' אא"כ יעשה מתחלה מדעת כולם שוב יסיע על קיצותם. אא"כ יחזרו בהן רובן ויבטלו קיצותם. והראבי' פליג שם ומכל אריכו' דבריו וראיותיו נראה דלא פליגא אלא בעובדא דילי' דכל הציבור הסכימו ובררו ממוני הקהל על עסקי הציבור ואותן הממונים קצבו דברים ידועי' נגד רצון יחידים ולהסיע על קיצותן. בזה ס"ל להראבי' נהי אי עשו נגד רוב הציבור הרי הרוב חוזרים מהתמנותם ובטל מינוי שלהם וז' טובי העיר שלא ברצון אנשי העיר לאו כלום הוא. אבל כל זמן שאין הרוב מערערי' רק יחידים. כיון שבתחלה נתמנו מדעת כל העיר א"כ כל מה שיעשו ויקצבו בתוך אותו הזמן שנתמנו ולא חזרו בהם הרוב ה"ל כאלו אותו הקצבה נעשה מעיקרא ברצון כל העיר ושוב מערערי' קצת. שמסיעי' על קיצותן וסברא גדולה ונכונה היא ואפשר שר"ת לא פליג על זה וע"ש ובתשובותי סי' ק"ח בארתי באורך כל דברי המרדכי הנ"ל: [עי' חת"ס חחו"מ סי' קט"ז קי"ז]:

ונ"ל עוד לדינא דאחר שכל בני העיר או בני האומנות והחברא הסכימו לדעת א' וקצבו דבר ושוב באו לתוך הקהלה או האומני' והחברא אנשים חדשים שלא הי' בתחלה ולא ידעו מתקנותם וקצבתם מ"מ אם יעברו מסיעי' על קצבתן אע"ג דאי הי' שם בשעת מעשה הי' יכולים לעכב דאפי' א' יכול לעכב מ"מ כיון שאז הי' התקנה ברצון כולם ונעשה כדין שוב כל הנכנס לתוכם ומתחבר עמהם סתמא ע"ד תקנתם יכנס ואם לא ירצה שוב לקבל הקצבה מענשי' אותו ובזה יש ליישב לשון הרמב"ם פי"ד ממכירה הלכה י"א שנדחק בהם הכ"מ ולהנ"ל מיירי שכבר נכנוס לתוך אומני' בסתם ושוב אינו רוצה לקבל וכנ"ל: אבל היכא דאיכא אדם חשוב וכו' כ' רמב"ן משום דאיכא פסידא לשארי בני העיר ע"כ בעי האומני' אדם חשוב משמע דוקא אומני' בעי אדם חשוב אבל כל בני העיר לא וכן משמע מרמב"ם שכ' הך דאדם חשוב בבבא דאומני' ולא גבי בני העיר וכ"כ ריב"ש וסמ"ע בשם מהר"מ אלשקר אלא שהש"ך הקשה א"כ מנ"ל לר"פ לחדש אדם חשוב לימא משו"ה לא אהדר לי' רבא משום דאין לדמות בני עיר לאומני' ואפי' היכי דליכא אדם חשוב לא מצי אומני' להסיע על קיצותן. ונ"ל משום דבני העיר יכולין לשנות בעניני צדקה לכל מה שירצה אפי' לא ניחא לעניים דאלו ניחא להו אפי' גבאי נמי כדר' ינאי דיזף ופרע אלא ודאי לא ניחא להו לעניי' והיינו מטעם כח ציבור דהרי להרי"א ן' מגיאש באמת אינם יכולי' לשנות אלא לצורך עניי' מקופה לתמחוי ולא קיי"ל כוותי'. ואמאי וע"כ משום שכך התנו מתחלה ותנאם מועיל אפי' איכא פסידא למי שהוא חוץ לחבורתם היינו העניים וע"כ הוצרך לחלק בין איכא חבר עיר לליכא חבר עיר:

הלא פרוש לרעב לחמך הארכתי בזה בדברי אגדה והרוצה יעתיקם כאן:

אין פוחתים לעני העובר ממקום למקום פי' שנוסע מעירו למקום אחר לעסק מה צריכי' לסייעו בהליכתו ובחזירתו כשיער המבואר כאן והיינו לשון העובר ממקום למקום אבל עניים שכל נסיעתן לקבץ על יד על יד ואין להם מקום וזמן היינו עני המחזיר על הפתחים כנלע"ד:

ודאמר אין פוחתין פי' כי ליכא בכיס ליתן לו כשיער המבואר בעירובין פ"ג ע"ב אז נותנים לו עכ"פ להחיות נפשו בדוחק ככר בפונדיון אבל כשיש בכיס צריך ליתן לו עומר לגלגולת ליום וכן נ"ל ממ"ש שיטה מקובצת בכתובות ס"ד ע"ב גבי משרה אשתו ע"י שליש ע"ש:

גדול המעשה וכו' זכה הלא פרוס וכו' נראה לסמיכת הענין דהמעשה גובה מהרבה ב"א ומחלק ואי מזדמני' לו עניים עע"ז מפרנסי' עם עני ישראל ומי מהנותנים שלא זכה מזדמן פרוטה שלו לעניים נכרי' נמצא המעשה שקיבץ לצורך עניי' כשרים שכרו בטח. והעושה אפשר שנתן לעניי עע"ז ע"כ גדול המעשה:

ואעפ"כ נחשב להן לצדקה שנאמר ונוגשיך צדקה. בחידושי תורה כתבתי היינו דפירש"י ויבוא יעקב שלם בגופו ובממונו ובתורתו פי' בממונו שלא חסר כלום מכל אותו הדורן ולכאורה איך אפשר שלא חסר כלום ולהנ"ל דמלח ממון חסר ואפשר שלא קיים יעקב או לא יכול לקיים מצות צדקה בבית לבן ועתה ע"י הדורן שנתן לעשיו וכתיב ונוגשיך צדקה השלים ממונו שלא הי' עוד ממון חסר וגם שלום תורתו שקיים המצוה של צדקה שהי' חסר לו מתורתו. ואפשר גם שלם בגופו עי"ז דאמריני' ברבה פתחא דלא פתח למצותה פי' לצדקה תפתח לאסיא פי' לרופאי' עי"ז שהשלים מצות צדקה נתרפא. ובמדרש הלז פרשתי פסוק רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנהו. פי' רבים מכאובים לרשע שפתחו פתוח לאסיא לרופאים. אמנם הבוטח בה' אנשי חסד יסובבנו על פתחו עני' ישראל הנקראים אנשי חסד כי יותר מה שבעה"ב עושה חסד עם העני יותר מזה עושה העני עם הבעה"ב כמבואר ואין להאריך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף