חשק שלמה/פסחים/קח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהר"ם חלאווה
חי' הלכות מהרש"א
גליון הש"ס
רש"ש
חשק שלמה
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חשק שלמה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png קח TriangleArrow-Left.png א

ברש"י ד' כוסות שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרעה בידי ורביע בהמ"ז. נ"ב מה דשינה רש"י ז"ל טעמו ממה שכ' במשנה בריש הפרק דהוא כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי וכו' היינו משום דמרא דשמעתא כאן הוא רבי יהושע בן לוי ורבי יהושע בן לוי בעצמו ס"ל לטעם הזה בירושלמי בפרקין הלכה א' [ובמדרש רבה פ' וישב פרשה ס"ח אך דשם איתא בשם ר' שמואל בר נחמן ורבי יהושע בן לוי שם אמר טעם אחר ונ"ל דט"ס נפל במד"ר וצ"ל כמו דאיתא בירושלמי כאן] וז"ל הירושלמי רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ד' כוסות של פרעה וכו' ומה שכתב רש"י כנגד ג' כוסות שנאמרו בפרעה אפשר דהיה לו גי' אחרת בירושלמי וכמו דאיתא בש"ס דילן בסוטה דף ט' א' ג' כוסות שנאמרה במצרים למה וע"ש במהרש"א ז"ל חידושי אגדות ומה דפירש"י ז"ל במשנה הוא טעמו של רבי יוחנן בירושלמי שם ואפשר דבמשנה הוצרך לפרש טעם הלז משום דתנן דאפי' עני שבישראל לא יפחתו לו וכו' ואמרינן בגמ' דאפי' לר"ע דס"ל דעשה שבתך חול מ"מ הכא משום פרסומי ניסא מודו וע"כ דהכוסות נתקנו כנגד הגאולה ושייך פרסומי ניסא טפי וי"ל באמת דלא פליגי האמוראי בירושלמי כלל רק דכל אחד מוסיף אחבריה ודו"ק:


בתוס' ד"ה נימא ואע"ג דר"י בן בתירא לא מכשר אלא בדיעבד אבל לכתחילה אסור משום לא תשחט. נ"ב בירושלמי בפירקין הלכה א' מבואר להדיא דרבי יהודה בן בתירא אה"נ דאסור באכילת חמץ כל היום משום דכתיב לא תשחט על חמץ וכיון דזמן שחיטה הוא מן הבוקר ואילך ממילא אסור באכילת חמץ כל היום והובא ד' הירושלמי אלו במלחמות ובר"ן סוף פרק אלו עוברין ע"ש ודברי התוס' אלו צע"ג:


בגמ' אשה אצל בעלה לא בעי הסיבה. נ"ב גירסת רב אלפס ז"ל והרא"ש אשה לא בעי הסיבה וכן נראה מד' שאר פוסקים וכ"ה בפי' רשב"ם וגי' דילן אצל בעלה הוא הג"ה ע"פ פירשב"ם ז"ל ואינה מעיקר הגמ' אכן בירושלמי בפירקין הלכה א' משמע בהדיא דאשה אלמנה וגרושה צריכה הסיבה דר' יוסי מבעיא שם קמיה דר' סימון עבד לפני רבו ואשה אצל בעלה מאי ולא איפשטא ע"ש ומשמע דזה פשוט דאם אינה אצל בעלה בעיא הסיבה ודלא כדעת השאילתות שהביא הרשב"ם ז"ל כאן.

שוב ראיתי להגאב"ד דוואלאזין נ"י בספרו הנחמד העמק שאלה על השאילתות בפ' צו שאילתא ע"ז שהביא לדברי הירושלמי אלו ורצה ליישב שם ד' השאילתות אבל עדיין לא נח דעתי בתירוצו שם. ויותר נ"ל לומר דהשאילתות סובר דכיון דבגמ' דילן אמר סתמא דאשה לא בעי הסיבה ע"כ דחולק על הירושלמי וש"ס דילן עיקר להלכה:

מעבר לתחילת הדף