חזקוני/שמות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[ומשה היה רועה. כל מי שנאמר בו היה , ראה עולם חדש, ומשה היה רועה - אתמול ברח מפני רבו עכשיו משקע רבו במים].

[כהן מדין. שר מדין].

אחר המדבר שם מצוי דשא מרעה בהמות.

חרבה הוא קרוב למצרים מהלך ג׳‎ ימים, כמה שנאמר ״‎נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר״‎׳‎ ונקרא הר סיני על שם מעשה הסנה.

ב[עריכה]

בלבת אש שיהיה רגיל בכך כדי שלא יתבהל כשיבא לסיני מן האש והברקים.

מתוך הסנה י״‎מ מפני שכולו מזה ואין יכולת לחרוט בו פרצוף סמל.

והסנה איננו אכל אות כנגד מצרים וישראל כי האויב נמשל לאש וישראל לסנה וכמו שהאש לא היה בוער את הסנה כך לא יוכל האויב לכלות את ישראל.

ג[עריכה]

מדוע לא יבער הסנה מקרא חסר הוא מדוע איננו אוכל וכי לא יבער הסנה בתמיה. וכי לא רואה אני שהסנה בוער באש.

ד[עריכה]

[וירא ה'. הוא מלאך ה׳‎ וניתן לו רשות לדבר בשם ה'].

כי סר לראות. כל מליצת סר אם יש אחריו מ״‎ם פרושו לשון הרחקה כמו ״‎סורו ממני״‎ ואם אחריו אל״‎ף או למ״‎ד פי׳‎ לשון קירוב כמו סורה אלי.

ה[עריכה]

של נעליך השלך נעליך מגזרת ״‎כי ישל זיתך״‎, ״‎ונשל גויים רבים״‎.

מעל רגליך. כי פעמים הוא דורס במקום טינופות. וע״‎י שגם אותו של יד נקרא נעל סתם כדכתיב ״‎שלף איש נעלו״‎ ותרגומו נרתק יד ימיניה הוצרך לומר כאן ״‎מעל רגלך״‎, וכן אמרו רבותינו (ברכות נד,א) לא יכנס אדם להר הבית ונעלו ברגלו כי זה מורא מקדש.

כי המקום אשר אתה עומד וגו׳‎ כל מקום שתמצא שכינה מקדמת בו לדבר אל נביאו כמו כאן שקדמה בסנה וגבי יהושע וגבי מתן תורה שם תמצא המקום מקודש, אבל בשאר מקומות שנגלה עליהם כמו שמצינו בהרבה נביאים אין המקום מקודש.

ו[עריכה]

אנכי אלוקי אביך גלה לו שאביו מת, ולכך כתיב אלוקי אביך. שהרי אין הקב״‎ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם אלא במיתתם משום דבקדושיו לא יאמין, ולכך גלה לו עכשיו מיתת אביו שלא יסרב ליטול גדולה שהרי לפני אהרן אחיו היה מסרב ליטול גדולה, לפני אביו לא כל שכן.

ויסתר משה פניו. בשכר ויסתר זכה לקלסתר פנים. בשכר כי ירא זכה לויראו מגשת בשכר מהביט זכה לתמונת ה׳‎ יביט.

ח[עריכה]

זבת חלב דבוק הוא זבת של חלב.

ט[עריכה]

צעקת בנ״‎י באה אלי. ואם תאמר לשוא הם צועקים? ת״‎ל וגם ראיתי את הלחץ - בדין הם צועקים.

י[עריכה]

את עמי בנ״‎י דוגמת ״‎עם בני עם יצחק״‎ (בראשית כא,י).

יא[עריכה]

מי אנכי משה השיבו להקב״‎ה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. כי אהיה עמך - כנגד מי אנכי , כי אנכי שלחתיך - כנגד כי אלך אל פרעה , בהוציאך את העם הזה - כנגד וכי אוציא את בנ״‎י .

יב[עריכה]

[תעבדון את האלקים] על ההר הזה על בסמוך, ושכינה עומדת בראש ההר.

יד[עריכה]

אהיה אשר אהיה הראשון שם, והשני פירוש השם, כלומר שמי אהיה לפי שאהיה ואעמוד לעולמי עולמים בלי תכלה ושאהיה עמהם שאגאלם מסבלות מצרים ושם זה של הויה מסר יעקב לבניו כדכתיב והיה ה׳‎ עמכם והשיב אתכם וגו׳‎ כל מי שיבשר לכם גאולת מצרים בלשון הויה עם בשורת הפקידה תאמינו לדבריו. וכן עשו כיון שבאו משה ואהרן והזכירו להם שם זה של הויה מיד ויאמן העם כי פקד.

טו[עריכה]

ויאמר עוד אלקים אל משה כה תאמר אל בנ״‎י. לא נאה שיקראו לי בשמי המיוחד לכל צרכיהם ועניניהם ק״‎ו מבשר ודם שאין קוראים אותו בשמו, אלא כך יהיו קוראים לי בשם ה׳‎ אלקי אבותיכם שהוא לשון אדנות ומלכות כשם שאומרים יחי המלך.

ה׳‎ אלקי אבתיכם אלקי אברהם. מכאן שאומרים בא״‎י אלקינו ואלקי אבותינו אלוקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, (מכילתא).

זה שמי. אהיה האמור בפסוק ראשון הוא שמי לעלם שכן אנו כותבים השם המיוחד במצפ״‎ץ. שהקב״‎ה קורא לעצמו תצמ״‎ץ. ואנו קוראים לו מצפ״‎ץ. כלומר יהיה עכשיו ואחרי כן בלי תכלה והוי״‎ו שבמצפ״‎ץ במקום יו״‎ד כמו וי״‎ו של הוה גביר שהוא במקום יו״‎ד והוא כמו היה. ולפי שאין נכון להיות תיבה זו של הוית קדש כשאר תיבות של הוית חול משונה היא משאר תיבות של הוית חול.

וזה זכרי לדר דר. האמור בפסוק שני אלקי אבותיכם כענין שמזכירים המלכים ולא בשמם המיוחד.

טז[עריכה]

את זקני ישראל פרש״‎י המיוחדים לישיבה וכו׳‎ וכן תפרש לקמן גבי ויאספו את כל זקני ישראל.

יז[עריכה]

ואמר אעלה אתכם כן תאמר לבני ישראל.

יח[עריכה]

ושמעו לקלך. פרש״‎י יעקב אמר להם פקוד יפקוד אלקים אתכם. חז״‎ק. שהרי פסוק זה אינו גבי יעקב.

נקרה עלינו. בשבילנו, כמו כי ״‎עליך נשאתי חרפה״‎ (תהלים סט,ח).

דרך שלשת ימים. וכן עשו, כדכתיב ״‎ויחנו ביום השני באיתם בקצה המדבר״‎.

יט[עריכה]

ואני ידעתי כי לא יתן וגו׳‎ גלה לו תחלה שעתיד פרעה להקשות לבו כדי שלא יתמה כשיסרב. ומה אם כשגלה לו תחלה התרעם עליו אלו לא גלה לו על אחת כמה וכמה.

ולא ביד חזקה אע״‎פ שאני מראה לו התשע מכות שנקראו יד חזקה כדכתיב ולכל היד החזקה ואמרינן אלו ט׳‎ מכות, עדיין לא יתן אתכם לצאת. אבל כשאשלח ידי והכתי את מצרים במכת בכורים אחרי כן ישלח אתכם.

כא[עריכה]

לא תלכו ריקם. כי הם יעניקו לכם מג׳‎ מינים כסף וזהב ושמלות לקיים ״‎יצאו ברכוש גדול״‎, דוגמת הענקת עבד ״‎צאן גרן ויקב״‎ (דברים טו,יד).

כב[עריכה]

ושאלה אשה במתנה גמורה כמו שאל ממני ואתנה וגו׳‎ שהרי אתן את חן העם הזה בעיני מצרים.

ושאלה אשה אף הזכרים שאלו אלא שדבר הכתוב בהוה שהנשים רגילות לשאול תכשיטין יותר מן האנשים וכמו כן הזכיר הכתוב מכשפה. בשביל הרגילות.

כלי כסף וכלי זהב ושמלת לכבוד החג שתחוגו לי במדבר.

ונצלתם את מצרים בשכר שעבוד עבודת פרך.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.